גשם
… ונזכרתי כיצד פעם חזרתי אחרי ניכוש עשבים בכרם, וידיי כבדות ספוגות באדמה שחורה. אמרתי: “אמא, תראי איזה לכלוך”. הייתי ילד, וכך מדברים ילדים. והיא הסתכלה עלי בעיניים חומות בלתי-נרדמות ואמרה לי: “בוץ זה לא לכלוך”.
יהונתן גפן
ממש בימים אלה דנים אצל נטע שלי בכיתה ב’ בנח והמבול, ובתזמון מושלם הגיע לארצנו הקטנטונת מבולון קטן. שבוע גשום גשום צפוי לנו. המון מים שיפלו עלינו משמיים, מערבבים שמיים וארץ, רטוב ויבש, ומבצבצים את השדה ואת הארגזים בהרבה הרבה בוץ חום. פירוש שמו של חודש טבת, ממנו אנחנו נפרדים השבוע, הוא: “ששוקעים בו” מהמילה האכדית tebitu, אין צורך להסביר מדוע, נכון?
אנחנו משתדלים להתארגן בהתאם, ואת הירקות לארגזי יום שני, שאמור להיות סוער במיוחד, קטפנו כבר ביום ראשון. קטיף בגשם הוא קשה ואיטי, ההתקדמות בבוץ הטובעני מכבידה, ושקיות הירוקים מתמלאות מים, שאחר כך גורמים לעלים להירקב. כשאנחנו מצליחים, אנחנו משתדלים להימנע מכך. לא תמיד זה אפשרי, כמובן, אבל יום ראשון היה אצלנו יחסית יבש, אז הפעם זה הצליח לנו…
השדה גדוש שלוליות, ואנחנו מקוים שהמים הרבים שעוד צפויים להגיע בימים הקרובים יספגו היטב באדמה ולא יסחפו אותה במורד הערוגות. בדיוק כדי למנוע מצב כזה אנחנו מקפידים לפתוח את הקרקע בעזרת משתת – מעין מזלג ארוך שנכנס עמוק לקרקע וחורץ בה חריצים, אליהם יוכל הגשם לחלחל. בטבע משמשים שורשי העצים והצמחים מעמיקי השורש כ”פותחי סתימות” טבעיים, אבל בשדה של גידולים חד שנתיים כמו שלנו, אנחנו צריכים לעשות זאת באופן מלאכותי.
באדמה כבדה כמו שלנו זה חשוב במיוחד, כי יש בה אחוז גבוה של חרסית, אותו חומר ממנו עשוי החימר, שהוא למעשה גרגירים קטנטנים שהמים מדביקים אחד לשני ויוצרים עיסה דביקה ובלתי חדירה. התכונה הזו של הקרקע שלנו, שהיא מחזיקה את המים בתוכה, היא מצויינת לחקלאות, כי כך נשמרים המים וחומרי ההזנה באדמה ולא נשטפים ממנה בקלות, כמו שבאדמות חוליות למשל. אבל בחורף גשום כמו שהתחיל החורף השנה, זה עלול להיות לה קצת יותר מדי. בינתיים הכל בסדר, ואנחנו מקוים שימשיך כך.
מהו בכלל הגשם הזה היורד אלינו מלמעלה? אם הייתם שואלים את הפולינזים, הם היו אומרים לכם שאלו דמעותיו של רנגי, אב השמיים, שמבכה את פרידתו הכפויה מפאפא, אמא-אדמה. אם תשאלו מדענים הם יסבירו לכם שאדים שהתעבו לטיפות קטנטנות מתלכדים יחד ונוצרות טיפות גדולות יותר עד שהן כבדות מדי וצונחות מטה מכוח הכבידה, כשבדרכן הן אוספות טיפות נוספות במסלולן. בניגוד למה שמספרים לנו, לטיפה אין בכלל צורה של טיפה… טיפות גשם הן עגולות או אליפטיות, ולפעמים פחוסות. הן יורדות לארץ במהירות עצומה של יותר משבעה וחצי מטרים בשניה, ביצוע די מפתיע לטיפונת קטנטונת שגודלה יכול להיות גם רק כמה מילימטרים.
אצלנו בעברית נראה שהמילה גשם מכילה בתוכה כל כך הרבה תקוה ואפשרות – של הגשמת משאלות, של התגשמות מאוויים, של המפגש עם הרוחני והאורירי והקסום בצורתו הגשומה, הגשמית, המגושמת אך גם זו היחידה האפשרית לנו למגע של ממש. כשהגשם יורד והאויר הופך למשהו שאפשר למשש ולגעת בו, אני זוכרת שכדאי לנו להפוך את האהבה לחיבוק, את המחשבות למילים ולמעשה, את הפוטנציאל לצמיחה וליצירה.
אצלנו במשפחה יש מסורת של נאמנות רבה לגשם. כשהוא יורד אנחנו לא רצים, אנחנו נותנים לו לדגדג את העורף, לנזול על האזנים. אפילו טוליק הקטנה כבר למדה שבגשם צריך להושיט את היד מן המעיל החוצה ולתת לו להרטיב, ושכדאי מאוד להרים את הפנים כלפי מעלה, לפתוח את הפה גדול גדול, וללקק טיפות רטובות וקרירות של גשם בלשון חפצה (ואפשר גם לשיר).
שיהיה לכולנו שבוע גשום (ומושלג, הלוואי), מרווה, מחייה, ממלא בכוחות הגשמה וצמיחה,
שבוע טוב!
אלון, בת-עמי, יערה וכל צוות ח’ביזה הרטוב
______________________________________
מה בסל הרטוב השבוע (אנא קבלו בסבלנות והבנה גם את הבוץ):
יום שני: חסה/טאט סוי, כרוב, ברוקולי/כרובית, עגבנייה, קייל / תרד, גזר, מלפפון הולנדי, תפו”א, שומר, כרישה, פטרוזיליה – ארגזים קטנים בלבד.
ובסל הגדול תוספת של: פטרוזיליה שורש, צנונית, קלרבי/חצילים, כוסברה
יום רביעי: כרובית, כרוב, תפו”א, סלרי עלים או שורש, פטרוזיליה, מלפפון, שומר, קייל/תרד, גזר, עגבניות, בצל ירוק – ארגזים קטנים בלבד.
ובסל הגדול תוספת של: ברוקולי, קולרבי, דייקון /לפת, כרישה
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית ולחם שאור. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).
___________________________
מתכונים – כרוב ושומר:
כרוב כבוש חמוץ – מהבלוג האתר של אורי
שומר מוקפץ בלימון – מהבלוג דגן גדל בגן
פסטה עם כרוב – גיל חובב
תבשיל שומר אחד ושלושה סלטים – שרי אנסקי
