עלי ח’ביזה 322 – 13-15 בדצמבר 2010, ו’ – ח’ טבת תשע”א

השבוע אנחנו מתחילים לצרף לרשימת הירקות בסל גם טופס הזמנה/טבלא המפרטת את מגוון המוצרים מהם ניתן להוסיף לארגז מדי שבוע. בכולם אפשר לעשות הזמנה קבועה או להזמין מעת לעת. נשמח לקבל מכם משוב על נוחות ובהירות הטופס. __________________________________________________ רד אלי, בוא פזר עלי טיפות גדולות של נחמה רד אלי, תרחם עלי, הגיע זמן לשבור צמא אל האדמה, אל הנשמה, גשם שיבוא לנשימה                                                          (גשם שיבוא – דידי שחר ושמעון בוסקילה) נכון ליום ראשון בלילה, כאן אצלנו מדרום לתל-אביב אנחנו עדיין מחכים לגשם שיבוא וירטיב את הקרקע וירווה את הירקות. בשעות מלאות האבק והערפל בהן אנחנו ממתינים לטיפות שישטפו את האויר ואת נקודות הלכלוך על הצמחים אני מוצאת את עצמי מהרהרת בתהליך המרתק בו הצמחים גומעים את המים, בריקוד המדהים שקורה ביניהם ומביא ליופי של הצמיחה. חשבתי ללוות את צליל הטפטופים המיוחל והקרב (כך מבטיחים לנו) בסיפור של מים וצמח. יש כאן היום הרבה הסברים בוטאניים. ניסיתי לעשות זאת קל וברור. אותי זה מרתק, אני מקוה שגם אתכם. ונתחיל בהתחלה – בנביטה: ובעצם זה מתחיל בציפיה דרוכה: הזרע, המכיל בתוך גופו הזערורי את כל שנחוץ ליצירת צמח חדש, יושב וממתין לתזמון המשותף של שלושה תנאים סביבתיים הנחוצים לו: אספקת מים נדיבה, טמפרטורה מתאימה ומיקום באדמה מאווררת היטב. במהלך חודשי או שנות התרדמה שלו, מוחזק העובר שבו בהשהייה ובייבוש. פחות מ2 אחוזים ממשקל הזרע הם מים, לעומת 95 אחוזים ממשקל הצמח הבוגר. היובש הזה הוא המגן על הזרע מנזק בשל טמפרטורה נמוכה – כי כשמים קופאים הם מתרחבים, ולכן עלולים לקרוע את הרקמות הזעירות בתאי הזרע. מצד שני, אסור לזרע להתייבש לחלוטין, כי אז הוא עלול לאבד את חיוניותו, כלומר, את יכולתו לנבוט. כשמגיעים המים, הזרע, כמו ספוג יבש, יכול לספוג לתוכו כמויות נכבדות של מים. המים נספגים בתחילה בתהליך ספיחה – מולקולות המים נכנסות לתוך המרווחים בין התאית, החלבונים ושאר החומרים בקירות התא וברקמותיו המיובשות. כשאיברי התא סופגים יותר ויותר מים הם מתרככים ומתנפחים (כמו למשל גרגרי אורז המתבשלים בסיר). לאחר שיתמלאו במים, רוב הזרעים יכפילו את נפחם המקורי, קליפת הזרע תתבקע, וכך יוכלו עוד מים להיכנס ביתר קלות ומהירות לעובר ולפסיגים העוטפים אותו, וכמו כן יאפשרו להם גישה ישירה לחמצן שבאדמה המתוחחת סביבם. החמצן הזה נחוץ להמשך. בלי להיכנס לפרטים, התוצאה הסופית של תהליכים כימיים שמתרחשים בזרע כעת היא שמולקולות מזון גדולות של עמילנים, חלבונים ושומנים המצויות בזרע מתפרקות לסוכרים וחומצות אמינו – יחידות קטנות יותר וקלות יותר להובלה. אלו מגיעות לעובר, מסייעות לבניית תאים חדשים בנבט ומספקות אנרגיה לתהליכי הצמיחה. כשיש לעובר די מזון, הוא שולח שורשון קטן לעבר האדמה, מתעגן ומתייצב בה, שואב ממנה את המינרלים הדרושים לו, וקולט ממנה מים נוספים על ידי אוסמוזה (פעפוע בלשון הקודש). אוסמוזה היא התהליך בו עובר הנוזל דרך קרום חדיר מהצד בו הריכוז דליל יותר (כלומר יש יותר מים המדללים את הסוכרים, המלחים ושאר החומרים) לעבר השני בו התמיסה הזו מרוכזת יותר, עד ליצירת איזון בין שני צידי הקרום. במקרה שלנו, המעבר הוא מהאדמה סביב לצמח, בה יש הרבה מים, דרך קרומי הצמח לתוך התאים, כדי להוסיף להם מים ולדלל את החומרים המצויים בהם. היינו יכולים לצפות שזה יעבוד גם בכיוון ההפוך – והמלחים ושאר החומרים יפעפעו החוצה מתאי הצמח לעבר האדמה שסביב, אלא שהצמח הוא חמדן וקרומי התא שלו הם בררניים: הם מאפשרים למים להכנס פנימה אך מונעים מהחומרים האחרים לצאת החוצה. עוד נחזור בעלון אחר למהלכי המים בצמח, אבל קודם כל בואו נשלים את הנביטה: לאחר שהצמח שלח שורשון, הגיע תור הנצר, הגבעולון הקטן, לצמוח. קצה הגבעול מתעקל כלפי מטה בקרס שמושך את העלים הרכים דרך האדמה, כשביניהם שמור ומוגן קודקוד הצמיחה, ממנו ימשיך ויתפתח הצמח כולו. עד עכשיו היה הצמח תלוי לחלוטין באספקת מזון מהזרע. מרגע ההגחה של הנבט מן האדמה, מהשניה בה פוגשים עלעליו את קרני השמש הראשונות, הוא הופך לאורגניזם עצמאי, המייצר את האנרגיה שלו וההזנה שלו על ידי פוטוסינתיזה. תחשבו על זה: עובר אנוש קטן היוצא מן הרחם זקוק עוד חודשים רבים, אפילו שנים, להזנה ולתמיכה של הזרע ממנו יצא – הוריו, ואילו נבט קטן וזעיר מתחיל כבר מיומו הראשון לבצע בעצמו את תהליכי הנשימה וההטמעה שלו – מגיעות לו כמה קרני שמש וטיפות גשמים כי לסייע לו במלאכה, לא? ובינתיים, בזמן שהזרע הקטן נבט בעלון שלנו, רעמו כאן בחוץ הרעמים, הבריקו ברקים וגשם שוטף החל לרדת, ממלא את נקבוביות האדמה במים, מעיר זרעים רדומים משנתם ומחייה את הארץ. מקוה לצלם לכם תמונות בוציות בשדה מחר, שיחייכו אליכם בעלון בשבוע הבא. שיהיה לכולנו שבוע טוב, מועט בנזקי סופה ומרובה בשמחת הרטוב והסוער, אלון, מליסה, בת-עמי וצוות ח’ביזה ______________________________________ מה השבוע בסל הגשום? מילה על הבטטות: בשבוע שעבר הוצאנו את סוף יבול הבטטות, כדי להגן עליו מן הגשם ומן הקור. מכיוון שהיה מדובר בהוצאה של כמה ערוגות בבת-אחת, נעזרנו בטרקטור שפולח את האדמה בעזרת סכינים ומוציא את הפקעות. באיזור מסוים הסכין לא ננעצה עמוק מספיק וחלק מן הבטטות נחתכו. אנחנו מחלקים אותן השבוע (ומשתדלים לפזר אותן ביניכם כך שלא תקבלו רק בטטות חתוכות), אבל אם פגשתם באחת כזאת – חייכו אליה בהבנה, היא בסדר גמור ואפשר וכדאי להשתמש בה בהקדם. יום שני: שומר או קולרבי, חרדל ירוק או אדום, רוקט, לפת או קולרבי, בצל ירוק או כרישה, גזר, עגבניות, מלפפונים, בטטה, כוסברה, חצילים-רק לקטנים ובסל הגדול תוספת של: צנונית, ברוקולי או כרובית או כרוב, אפונה או לוביה או שעועית תאילנדית, מנגולד יום רביעי: כרוב לבן או אדום, פטרוזיליה, מלפפונים, עגבניות, גזר, בטטה, סלק או שומר, מנגולד או תרד, קולרבי, חרדל ירוק, דייקון או לפת – לקטנים. ובסל הגדול תוספת של: רוקט או כוסברה, חסה, לפת, דייקון יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, לחם נבוט, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים. באתר שלנו תוכלו לקרוא על היצרנים השונים. בטופס המצורף תוכלו למצוא רשימה מפורטת של המוצרים ומחיריהם. אפשר למלא את ההזמנה בטופס ולשלוח אלינו. ______________________________________ בשבועות הקרובים אהיה בחופשה, ואיתי יהיו בהפסקה גם המתכונים. נשוב להתחדש בבישולים ומתכונים בעוד כמה שבועות. בינתיים אתם מוזמנים לשלוח אלי מתכונים משלכם ואני מבטיחה להשתמש בהם כשאשוב. בתיאבון!