We are starting with a project of an English newsletter!
If you’d like to recieve the English version contact me and I’ll send it to you via e-mail
אנחנו מתחילים לתרגם את העלון שלנו לאנגלית!
אם אתם מעדיפים לקרוא באנגלית, פנו אלי ואשלח לכם את הגרסא האנגלית במייל.
_____________________
גם השבוע בארגזים תמצאו דפי מידע על:
תמיר ממושב שעל ברמת הגולן הוא הדבוראי המפיק (שסיוע בעלות הכנף כמובן) את הדבש המצויין הזה, וממשיך מסורת משפחתית. דניאלה כתבה לכם דף הסבר מפורט ומעניין שנמצא אצלכם בארגזים גם השבוע, וגם כאן
בלחיצת כפתור
מי שמעוניין להזמין יכול לעשות זאת דרכנו, או ישירות מתמיר ודניאלה, דרך הטלפון: 052-4812401, או במייל:
[email protected]
כשאתם מזמינים, אנא פרטו מהו הטעם בו תבחרו (לרשימת מלאי פנו אלי)
_____________________________
זמן חורף
ממש בשבועות האחרונים נכנסה הפעילות אצלנו למה שאפשר לכנות: זמן החורף. בתזמון נחמד עם חגי החורף – חנוכה וחג המולד, שלשניהם מקורות בחגיגות יום השוויון החורפי ממנו מתחילים הימים להתארך והבטחת האביב הולכת וקרבה, אצלנו נכנסים להפוגה כמעט מוחלטת בשתילות ובזריעות. במשך כחודש וחצי, עד לתחילת פברואר, יכנסו לאדמה רק שתילים חדשים של חסה ובצל ירוק. שאר הירקות ימתינו בסבלנות, בינתיים יצמחו המחזורים שנשתלו לפני החורף, ובפברואר יתחדשו השתילות.
אחרי הפוגת הקיץ (אשר גם בה אנחנו עוצרים מלכת ונותנים לחוםהלוהט לעשות את שלו בלי לסכן לשוא שתילים צעירים, מלבד, כאמור, הבצל הירוק והחסה הנצחיים), מאוגוסט אנחנו בסוג של מרוץ: משתדלים להספיק לשתול כל מה שמתוכנן “בצד הזה של החורף”. הרבה אכן נכנס לקרקע. השדה הגדול שלנו, שמי שביקר בסוכות, פגש את הצעדיו הראשונים, בדמות מספר ערוגות חלוצות של ירקות חורף, התמלא כבר כדי שני שלישים, כשהשליש הנוסף מחכה פנוי ומוכן לשתילות האביב.
מאז מחצית אוגוסט נשתלו ונזרעו בשדות השונים: שום, תפוחי אדמה, בצל, פול, שני סוגי אפונה, כרוב לבן ואדום, ברוקולי, כרובית, קולרבי, סלק, לפת, דייקון, גזר, סלרי עלים, מנגולד, קייל, טאטסוי, חרדל ירוק וסגול, תרד, רוקט, סלרי שורש, פטרוזיליה שורש, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, שומר, כרישה, וכמובן – בצל ירוק וחסות ערבית ואדומה.
מרוץ השתילות והזריעות הוליד בעקבותיו מרוץ עישובים, מזג האויר הנוח והמים משמיים מביאים צמיחה נהדרת של הצמחים הצעירים – בין אם אנחנו זרענו אותם בתכנון ומחשבה, ובין אם הם תוצאה של זרעי עשב שהמתינו שם בסבלנות משנים קודמות (חלק מזרעי העשב המקומיים יכולים לשרוד בקרקע כשהם עדיין חיוניים ופוריים). וכך, לצד מרוץ השתילות והזריעות מתקיים מקצה נוסף של תחרות עיקשת בעשביה המלבלבת.
עם בוא חודש טבת כל זה שוכך. בחודש זה החורף בעיצומו. כשעוסק התלמוד בעונות השנה מופיעה תקופת טבת כעונת החורף החקלאית והאקלימית. היא כוללת חודשיים בערך: “חצי כסלו, טבת וחצי שבט – חורף” (תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף קו ע”ב). שם החודש מתאים לו מאוד: הוא הגיע לעברית מהשפה האכדית, שפת האשורים והבבלים, יחד עם שמות שאר החודשים בלוח העברי שהביאו איתם עולי בבל. פירוש המילה טבת (tebitu) הוא “ששוקעים בו”, ואכן זהו החודש הגשום ביותר, שבו שקעו החקלאים בבוץ באדמה הכבדה שעל גדות הפרת והחידקל.
גם מבחינת הפלאח הישראלי שאינו משתמש בהשקיה, עונת החורף, שכינויה החקלאי הוא “חריש וזרע” מתחילה עם בוא הגשמים. רק אז, לאחר שהגשמים הראשונים ריככו את אדמת הקיץ הקשה, אפשר להתחיל ולחרוש את האדמה הנענית ללהבי המחרשה. החריש במטעים ובכרמים נועד לפתוח את הקרקע ולאפשר לגשמים לחלחל לתוכה ולהשקות את העצים, ובשדות הדגן הוא נועד להכין את הקרקע לזריעה שתבוא אחריו. השבועות שמתחילת הגשמים היו שבועות קדחתניים בהם ניסו להספיק כמה שיותר לפני שיבוא הקור הגדול ויאט במאוד את הנביטה וצמיחת הדגנים.
משה סתוי (סטבסקי), חלוץ, חקלאי ומספר עברי, תיאר את התקופה העמוסה הזו בספרו “הכפר הערבי”:
“עונה זו היא עונה של עבודה מאומצת, משום שבה חלים הגשמים המרובים, המפריעים ומעכבים את החריש, עד שהאדמה תתייבש כל צרכה. מכנסים את כל כוחות העבודה המצויים במשק, מזדרזים ויוצאים בעוד לילה, מאחרים בחריש וחוזרים עם לילה, מקצרים את שעת המנוחה וסועדים את הלב בחטיפה, אגב ההליכה אחרי המחרשה, או שהאישה והילד המביאים את האוכל לחזק את לבו של החורש אוחזים בקת המחרשה ונוהגים בה רגע, שלא לבטל זמן, עד אם גמר החורש את סעודתו”
המרוץ הקדחתני הזה מסתיים בערך בימים האלה, עם תום עונת הזריעה העיקרית (המאחרים זורעים עוד עד תחילת הפריחה ומקוים שיצליח להם), כמאמר פתגם ידוע בקרב הפלאחים: “בחג המולד החזר את העדשים לילדים” (כך מספר
ניסים קריספיל בספרו: “שנת הפלאח בניבים ואמרות”) – כלומר – הפסק לזרוע ואת העדשים שנותרו תן לילדים לאכול. ומה עושים בתקופה הזו, אחרי שזרענו בדמעה ובחשש, בתפילה ובתקווה? – לחרוף. להתכנס הביתה פנימה בחיק המשפחה שכולה נרתמה לעבודה המאומצת, ולנהוג לפי עצותיו של
אסף הרופא לגבי חודש טבת:
“ראוי להאכיל בו כל אוכל מדושן ממשמני הבקר (=הבשר), ולשתות ממתקים (=משקה מתוק: דבש או תירוש)… ולהרבות במרחץ (=רחצה במים חמים).” (ז’ מונטנר, מבוא לספר אסף הרופא).
עונת החורף הקפואה באירופה ובצפון אמריקה הפכה בתרבות ובספרות לסמל של זקנה, מוות, חדלון והיעדר תקווה. כל זה לא שייך לעונת החורף הישראלית, שכולה חיים וצמיחה, למרות הטמפרטורות הנמוכות. ומתאר זאת יפה משה סתוי: “עם הגשם הראשון, באה הרווחה לאדם, לחי ולצומח, ורונן הלב לקראת החיים החדשים…., והשם חורף מסמל כאן את התחייה, רעננות ועלומים”.
ובאמת – השדה שלנו מרנין לב בעונה הזאת: הצמחים מקשטים הכל בצבעוניות של עשרות גוונים שונים של ירוק, האדמה חומה רכה ורוויה, באויר יש תנועה ורחש וזמזום וחיים. ימי גשם משמחים את הלב, ימים של אחרי גשם צחים ויפים ובהירים ונעים להתחמם בשמש החורפית החודרת מבעד לשכבות הארוכות, ואפילו לימים אביכים, כמו בשבוע שעבר, יש סבלנות, כי יודעים שמיד יגיע הגשם.
בואו לבקר אותנו – נשמח לארח אתכם בחורף שלנו,
אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה
*רונית מעוז כתבה
מחקר מרתק ומחכים על מקצב עונות השנה החקלאיות בארץ ישראל (מתקופת המקרא ועד התלמוד), שכבר הזכרתי בעבר, וממנו גם נלקח חלק מן העלון של היום, למי שרוצה להתענג, להתרפק ולהחיות את מקצבי השנה מפעם…
______________________________
מה השבוע בסלנו החורפי המלא רעננות ועלומים?
יום שני: מלפפונים, דייקון, גזר, חרדל סגול, כרוב, כוסברה, עגבניות, ברוקולי, קולרבי, טאטסוי, אפונת גינה/אפונת שלג – רק לקטנים.
ובסל הגדול תוספת של: בטטה, סלק, חסה, שומר
ארגז פירות:
יום רביעי: לא הצלחנו להשיג מלפפונים ליום רביעי השבוע – במקום זה הבאנו לכם טעימה של קיץ בדמות פלפלים. הרשימה להיום היא:
חרדל ירוק, שמיר, עגבניות, רוקט או חסה, דייקון, תרד, קלרבי, בצל ירוק, גזר, לפת, , פלפל אדום
ובסל הגדול תוספת של: כרוב/כרובית, שומר, בטטות
ארגז פירות:
___________________________
השבוע –
מתכונים נטולי גלוטן (או עם גרסא נטולת גלוטן), ששלחה לי מרג’י מירושלים, לאחר שנוסו בהצלחה – לשני המתכונים גם גרסא באנגלית – רוב תודות!
מתכון פוסט חנוכה –
לטקס של סתו –
מתוך ספר הבישול הטבעוני: Veganomicon מאת Isa Chandra Moskowitz and Terry Hope Romero
2 כוסות סלק, קלוף וקצוץ דק
1 כוס גזר, קלוף וקצוץ דק
1 כוס בטטה קלופה וקצוצה דק
1 בצלצל שאלוט קצוץ דק
1/2 כוס קמח
1/2 כוס קורנפלור
1/2 כפית מלח
פלפל שחור גרוס טרי
כפית זרעי שומר
1/4 כוס מים
שמן זית לטיגון
לערבב את כל הירקות הקצוצים בקערה גדולה
להוסיף את הבצלצל, הקמח, הקורנפלור, המלח והפלפל, זרעי השומר ולערבב בכף עץ
להוסיף מים ולערבב שוב, עד שכל הקמח נספג
לטגן את הלטקס במחבת ולספוג על מגבת נייר
גרסה אחרת, נטולת גלוטן ולא טבעונית:
להוסיף שני תפוחי אדמה קטנים, להשתמש בבצל ירוק במקום השאלוט, להחליף את הקמח והקורנפלור בכוס אחת של קמח חומוס ולהמיר את המים ב-3 ביצים
Autumn Latkes – From the Vegan cookbook: Veganomicon by Isa Chandra Moskowitz and Terry Hope Romero:
2 cups peeled, shredded beets
1 cup peeled shredded carrots
1 cup peeled shredded sweet potato
1 shallot, chopped finely
1/2 cup all purpose flour
1/4 cup cornstarch
1/2 teaspoon salt
several dashes freshly ground pepper
1 teaspoon fennel seeds, chopped
1/4 cup water
olive oil for pan frying
Combine shredded vegetables in large mixing bowl. Add shallot, flour, cornstarch, salt, pepper, fennel seeds and mix well with wooden spoon. Add water and stir again, until all the flour is dissolved.
Fry latkes in skillet and drain on paper towel.
Gluten free – non-vegan VERSION
Add two small potatoes , use green onions instead of shallot, use one cup of chickpea flower instead of flour and cornstarch (to make a gluten free dish) and use 3 eggs instead of water (to make a non-vegan dish).
——–
קיש פטריות וברוקולי עם תחתית תפו”א נטולת גלוטן מהאתר Gluten Free Cooking School:
3-4 תפו”א אדומים, פרוסים
2 כפות שמן זית
3 בצלים ירוקים קצוצים
450 גרם פטריות, חתוכות לרבעים
ראש ברוקולי
מלח ופלפל גרוס טרי
כוס חלב סויה (או כל חלב אחר)
2 ביצים גדולות
2 חלמוני ביצה
קמצוץ אגוז מוסקט טחון
עד כוס וחצי גבינה קשה מגוררת (אפשר להשתמש במה שיש בבית)
– לחמם תנור ל175 מעלות
– לפרוס את תפוחי האדמה דק מאוד (3 מ”מ), ולסדר אותם בשכבות על תבנית פאי, מתחילים במרכז ומנסים לא להשאיר רווחים בהם עלול המילוי לנזול, להכניס לתנור ל-15 דקות.
– לחמם את השמן במחבת על אש בינונית. לנקות את הפטריות, להסיר גבעולים ולחתוך לרבעים, להוסיף את הפטריות לשמן במחבת ולערבב תכופות עד שמזהיבות.
– בזמן שהפטריות מיטגנות, להפריד את פרחי הברוקולי לפרחים קטנים, לקצוץ את החלק הירוק של הבצלים הירוקים. להוסיף את הברוקולי ולטגן עד שצבעם הופך ירוק בהיר, ולהוריד את המחבת מהאש.
– בקערה בינונית להקציף חלב, ביצים וחלמונים לכדי בלילה מעט מוקצפת. לטבל את הבלילה במלח, פלפל ואגוז מוסקט.
– זה הזמן להרכיב את הקיש: תחתית תפוחי האדמה אמורה להיות מוכנה. לפזר באופן שווה 1/2 מהגבינה המגוררת על תפוחי האדמה, לפזר מעל את הפטריות והבורוקלי, ולפזר מעל את שארית הגבינה. לבסוף – לשפוך את בלילת הביצים על הכל, ולהכניס לתנור ל-30-35 דקות.
– הקיש מוכן, כשהמרכז יציב והקיש מתחיל להזהיב.
– להוציא מהתנור ולהניח על רשת להתקרר כ-10 דקות לפני שפורסים
