עלון 274 – חנוכה – 14-16 בדצמבר 2009, כ”ז-כ”ט כסלו תש”ע

איזה כיף לתת לכם מתנה מתוקה לחג – בתזמון נחמד אנחנו שמחים להציג בפניכם השבוע מצטרף אפשרי חדש לארגז – דבש דבורים אמיתי ממכוורת “דבש מבית אבא”. תמיר ודניאלה ממושב שעל ברמת הגולן הם היצרנים של הדבש המצויין הזה, ובכך ממשיכים מסורת משפחתית של תמיר שהחלה עוד באתיופיה. דניאלה כתבה לכם דף הסבר מפורט ומעניין שנמצא אצלכם בארגזים השבוע ובשבוע הבא, וגם כאן בלחיצת כפתור. מי שמעוניין להזמין יכול לעשות זאת דרכנו, או ישירות מתמיר ודניאלה, דרך הטלפון: 052-4812401, או במייל: [email protected]. שימו שמן, שמן זית חנוכה, חג האור והאש העברי, מקביל לחגים דומים בתרבויות אחרות. איכשהו כל שנה באמצע החורף, כשהגיע החושך הרגישו בני האדם צורך להדליק להם איזה נר ולהזכיר לעצמם שלמרות הדכדוך המזדחל, ימי האור בואו יבואו. התלמוד הבבלי מספר זאת כסיפור שקרה לאדם הראשון: תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח’ ימים בתענית ובתפלה, כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים.הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים” (מסכת עבודה זרה ח ע”א) באופן שהוא טבעי אבל גם פלאי מגיע חג האור ממש בסיום עונת המסיק ואצירת שמן הזית, וכך יש לנו גם במה להדליק אור. חנוכה הוא המועד האחרון להבאת ביכורים, כנראה כדי להספיק גם את אלו שאכן מבכירים רק כעת – הזיתים החשובים כל כך בתרבות הארצישראלית. וביכורי שמן זית וזיתים הם כמובן סיבה לחגיגת שמן ולחג נרות שמן. לשני המקורות הקדומים האלה הצטרפו גם נצחון החשמונאים ונס פך השמן, שאולי דחקו קצת את הטעמים המוקדמים יותר, אבל לא לגמרי. במאמר יפיפה של הרב דניאל אפשטיין (שמי שלא מכיר – כדאי להכיר. כותב מיוחד ומרגש) הוא כותב על התבוננותו של הפילוסוף עמנואל לוינס בנס פך השמן: “האם הנס הזה אינו מוכר לנו במצבים אחרים? לוינס מחזיר את הנס הלאומי לאופקים אוניוורסליים: “זה הפלא היומיומי של הרוח, לפני התרבות. זו הלהבה המתלקחת מחום עצמה: זו הגאונות, הממציאה את מה שטרם נשמע, אף על פי שהכל כבר נאמר, זו האהבה היוקדת, גם אם האהוב אינו כליל השלמות, זה הרצון היוזם למרות המכשולים המשתקים אותו, זו התקווה המאירה על החיים גם כשאפסו הסיבות לתקווה, זו הסבלנות המקבלת על עצמה את מה שעשוי להורגה”. הרוח, כמו השמן שנמצא בפך הקטן, אינה מתחשבת במשאבים הדלים העומדים לרשותה… הרוח נושבת מעבר למה שמשאבי הגוף והחומר מאפשרים” השנה יש מעט מאוד שמן זית. החורף השחון האחרון הצטרף לשנה המועטת-לסירוגין של הזיתים (עצי זית מניבים בדרך כלל שנה ברוכה ושנה פחותה) רבים לא מסקו כלל את העצים, וכמות השמן מעטה ממש. בעולמנו הגלובלי אפשר כמובן ליבא שמן זית מאיטליה או ספרד בקלות ולא להרגיש בחסר, אבל אני רוצה לעצור לרגע ולדמיין שנה כזאת בתקופת טרום הגלובליזציה, כשבמצב כזה פשוט נאלצו להסתפק בפחות, ולקוות שהתקוה, הסבלנות, התפילה – הרוח תחיה למרות החומר המועט מדי, תעורר את גשמי החורף ותביא לתנובה מוצלחת יותר בשנה הבאה. לכבוד חג שמן הזית הבאתי לכם השבוע מצגת יפיפיה על אצירת שמן זית פעם והיום, שהכין יואב בלשאי, חבר ותיק מהמושב השכן המגדל זיתים ואוצר שמן זית. אני למדתי ממנה הרבה, ונהניתי, מקוה שגם אתם (לחצו על התמונה ועברו למצגת, ותודה, שוב, לטליה הקוסמת על העצות הטכנולוגיות): שבוע טוב וחג מאיר ומלא תקוה, אהבה, סבלנות, יוזמה ויצירתיות, אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה _______________________________ ומה השבוע בסל? יום שני: לפת, גזר, קייל אדום/תרד/מנגולד אדום, סלק אדום , פטרוזיליה, עגבניות, מיני ברוקולי, , פלפל אדום וירוק, בטטה, רוקט, חסה ירוקה. ובסל הגדול תוספת של: בצל ירוק, דלעת, כרוב לבן, דייקון ארגז פירות: יום רביעי: יום רביעי:טאטסוי, פטרוזיליה, עגבניות, דייקון, סלק, בטטה, ברוקולי, גזר, כרוב, מלפפונים, חסה, רוקט – לקטנים. ובסל הגדול תוספת של: אפונת הגינה, לפת, דלעת, בצל ירוק/אפונת שלג. ארגז פירות: _______________________________________ בעלוני החנוכה הקודמים שלנו אספנו מתכוני לביבות וסופגניות מירקות, למי שמעוניין לבדוק את האפשרויות – הנה הן במלוא הדרן