עלון 266, 19-21 באוקטובר 2009, א’-ג’ חשון תש”ע

חשבון נפש חקלאי חלק ב’ – התרמילאים: השבוע אני ממשיכה בסדרת הרטרוספקציה שלנו על השנה החולפת, ואתמקד במשפחה המכובדת מאוד של הקטניות. כולנו מכירים אותן גם במדור “היבשים”, לאחר שסיימו את מחזור הגדילה עד תומו, נקטפו והוצאו מתרמיליהן, אך אצלנו אתם פוגשים אותן בגרסא הירוקה, כשתרמיליהן מלאים בגרעינים והן עוד צעירות ורכות. מה שיפה כל כך במשפחה המכובדת הזו (שיש לה סגולות רבות, ועל כך בהמשך) הוא החלפת המשמרות בין סוגי הקטניות השונים לאורך השנה: בסתו אנחנו זורעים (בסדר הזה): שעועית, פול ואפונה. ראשונה מבשילה השעועית, שגדלה רק בעונות המתונות – הסתו והאביב. אחריה מגיעה האפונה הירוקה המתוקה-מתוקה, סוכרית החורף שלנו, ובסוף החורף, לקראת פסח מבשיל לו הפול הירוק ומבשר את האביב. באביב, כאמור, תיזרע ותבשיל עוד שעועית, ואחריה לפי הסדר ימשכו בעול החום הקייצי (ואפילו יהנו ממנו): הסויה הירוקה (אדממה), הלוביה והשעועית התאילנדית. חלק מבני המשפחה זקוקים לתמיכה מיוחדת – הם חובבי טיפוס ואנחנו קושרים עבורם רשתות עליהן הם יכולים לטפס. אלו הם האפונה, הלוביה והשעועית התאילנדית. זו אכן עבודה מרובה, אבל מקלה על הקטיף, שמתבצע בגו זקוף. אל אחרים אנחנו מתכופפים כדי לקטוף משיחיהם הנמוכים – הסויה והשעועית, ורק הפול צומח לו בעצמו בגאון, גבוה וחזק ומרשים מאוד, ובלי הדליה או תמיכה הוא מגיע לגובה הכתפיים ונקטף בלא כיפופים וכריעות. בשדה שלנו מסיימת את המחזור משלחת הקיץ – לאחר עונה פוריה במיוחד, הלוביה והשעועית התאילנדית מניבות פחות ופחות (חלר מכם בודאי נאנחים בהקלה…) ושיחיהן הולכים ומתייבשים, מסיימים את תפקידם. משתיהן שמרנו זרעים לשנה הבאה. לצידן כבר זרועה נציגות הסתו – הראשונות הן שעועיות השיח הירוקות והצהובות, שכבר מתחילות להניב. הזן הצהוב הוא זן חדש אצלנו – זוהי שעועית שטוחה (בארצות הברית קראנו לזנים השטוחים: “רומנו”, על שם מוצאם הרומי-איטלקי) יפיפיה וטעימה. הזן הזה נוסה אצלנו באביב האחרון יחד עם שני זני שעועית נוספים, ושמרנו ממנו זרעים שנזרעו בקרקע לפני כחודשיים. כמו זנים פתוחים רבים (כאלה שלא נוצרו מהשבחה של הכלאה מלאכותית של חברת זרעים), גם הזן הזה הרבה יותר רגיש לוירוסים ואינו עמיד בפני מחלות כמו זן המכלוא של השעועית הירוקה הזרוע לידו, ובכל זאת, הצמח מתמודד עם הוירוס בעוז, ההנבה יפה ואנחנו מקוים שתהנו מכמה שיותר מהשעועיות המקסימות האלה בארגז. הזו הירוק הוא הזן הסתוי הרגיל שלנו, וגם הוא טעים ומוצלח ואהוב. הוא החל להניב ממש בשבועות אלה, טיפה אחרי אחותו הצהובה, ויבקר אצלכם גם הוא. כמה ערוגות הלאה מהשעועיות כבר מתוחה רשת ההדליה בערוגות האפונים, מהן אנחנו מגדלים באופן מסורתי כבר כמה שנים שני זנים: אפונת הגינה (אפונה ירוקה), בה נאכלים הגרעינים העגולים הנשלפים מהתרמיל, ואפונת השלג (אפונה סינית), שנאכלת על תרמיליה השטוחים, בלי קילופים. בשנה החולפת היתה האפונה הסינית סיפור הצלחה של ממש, כמעט מדי שבוע יכולנו לשים להם מנה מתוקה ממנה בארגז, ואנחנו מקוים לחזור על כך השנה. אפונת הגינה הצליחה פחות. אפונת הגינה התקשתה יותר בעיקר בגלל שנזרעה קצת יותר מאוחר והקור העז הקשה עליה (החורף האחרון היה אמנם שחון מאוד, אבל גם קר מאוד מאוד). השנה הקדמנו בחודש את זריעות אפונת הגינה, מחזור אחד נזרע באמצע ספטמבר ומחזור שני באמצע אוקטובר. כך אנחנו מקוים לתת לה הזדמנות לצמיחה והתחזקות עוד לפני הקור הגדול. לאחר החורף, באיזור פברואר נשקול את המצב ואולי נזרע זריעה שלישית לקראת יבול באביב. אפונת השלג בדרך כלל נפגעת פחות מהקור, האפונה הזו מהירה קצת מאפונת הגינה ולכן בדרך כלל מספיקה להניב לפני קרות האביב המוקדמות. ובכל זאת, החלטנו להקל גם עליה את ההתמודדות עם הקור החורפי ולהקדים את מחזור הזריעה השני. והפול? השנה תפקד הפול שלנו ממש כמו בשיר של ביאליק “בערוגת הגינה” – “רק הפול המסכן עמד לו בצד, הוא נשען על מקלו, לא נע ולא נד – איך אוכל לשמוח, איל אוכל לרקוד? ותרמילי כולם כולם ריקים עוד?”. למרות שהצמחים גדלו בצורה מרשימה, גבהו והתחזקו – הם לא הניבו כמעט תרמילים. בשנים עברו היינו פוסעים רק כמה צעדים והדליים היו מתמלאים בתרמילים ירוקים, והשנה עברנו על כל החלקה והצלחנו להביא לכם דוגמיות לארגזים אולי פעם אחת. התופעה הזו היתה מנת חלקם של חקלאים רבים בארץ השנה, ומחירי הפול היו גבוהים במיוחד בגלל היצע מצומצם מאוד. הסיבה לענין הזה היא מהתעלומות החקלאיות שגורמות לנו להרכין ראש בענווה ולקבל את קוצר השגתנו. אולי היה זה מזג האויר היבש והקר? אולי בעיית הפריה? אולי בעייה בזרעים אותם טמנו בקרקע? קשה לנו לקבוע וגם חקלאים אחרים שדיברנו איתם משכו בכתפיהם בתמיהה ובחוסר ידיעה. ובכל זאת, החלטנו השנה לנסות זן מקדים. בשפה החקלאית קוראים לו: “זן מבכיר”. זרענו אותו כבר בספטמבר במקום בסוף אוקטובר ואנחנו מקוים שהוא יוכיח את עצמו ויחד עם צירוף תנאים ומענה לתקוות ותפילות (וגשמי ברכה שבוא יבואו), תהיה שנת תש”ע שנת תשועה לפול, ויהיה לנו יבול פול נאה וטעים בשנה שזה עתה החלה… עד כאן להשבוע, בשבוע הבא אפרד מהדו”ח השנתי שלנו בהרהורים על ירקות הקיץ שמסיימים את ימיהם בשדה ממש עכשיו, ואחר כך אני מבטיחה סיפורים (ותמונות) על בטטות, שביכוריהן הכתומים מופיעים בארגזים בשבועות אלה. שיהיה לכולנו שבוע טוב, ואינשללה שיגמר כבר השרב הזה ותשוב קרירות ורטיבות הסתו, אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה __________________________________________________ ומה השבוע בסל? יום שני: חסה אמריקאית, כוסברה, עגבניות, בטטה, רוקט, לוביה/במיה/שעועית תאילנדית/שעועית צהובה, דלעת, מלפפונים, בצל ירוק , דייקון/לפת, בצל יבש. ובסל הגדול תוספת של: מנגולד, חצילים, פלפל אדום ארגז פירות: יום רביעי: חסה אמריקאית/רגילה, רוקט, עגבניות, בצל ירוק, חצילים, כוסברה, תירס/שעועית צהובה, מלפפונים, בטטה, דלעת, מנגולד. ובסל הגדול תוספת של: צנוניות, פלפל אדום וירוק, במיה/שעועית תאילנדית ארגז פירות: גויאבות/פיטאיה, תפוזים, אבוקדו, מנגו. ובגדול תוספת: עינב-שיזף גדול או רימונים. ________________________________________________ מתכוני בטטות, שעועית צהובה וגם המלצה לבמיה, רגע לפני שהיא נגמרת: מרק דלעת עם קניידלך בטטה – אלי לנדאו מאתר “מבשלים” ירקות אפויים עם גבינת חלומי – מאתר “מבשלים” שבלולי בטטה – מאתר “מבשלים” מרק שעועית צהובה הונגרי (ZöldbabLeves) – עופר ורדי (המרק האחרון בעמוד): המרכיבים: 1/2 ק”ג שעועית צהובה חתוכה לפיסות בגודל 1.5 ס”מ 2 כפות חמאה 3 כפות קמח מלח שמנת חמוצה חומץ זר פטרוזיליה קצוץ מים אופן ההכנה: מכסים את השעועית במים ומבשלים עד שהיא מתרככת. ממליחים. מכינים רביכה: מטגנים הקמח קלות בחמאה. מוסיפים תוך כדי ערבוב מתמיד לשעועית. מבשלים כ-10 דקות נוספות. מתבלים את המרק בפטרוזיליה ובמעט חומץ לפי הטעם. מגישים בליויית שמנת חמוצה ועוד חומץ. – הארה: ניתן להוסיף למרק צבטניות. שעועית צהובה בעשבי תיבול מאתר “אנונימוס” החומרים חצי ק”ג שעועית צהובה 1 כף שמן זית 2 כפות בצל קצוץ 2 כפות שמיר קצוץ חצי כפית אורגנו יבש 2 כפות מיץ לימון 3 כפות עלי פטרוזיליה קצוצים ההכנה רוחצים את השעועית, מסירים את הקצוות, וחותכים את התרמילים לשניים. מניחים את השעועית החתוכה בסיר גדול ומכסים במים. מביאים לרתיחה ומבשלים כשמונה דקות, עד שהשעועית מתרככת מעט, אך נשארת פריכה. מסננים ושוטפים במים. מחממים את השמן במחבת ומטגנים את הבצל עד להפיכתו לשקוף. מוסיפים למחבת את השעועית ומערבבים. מוסיפים את מיץ הלימון ואת עשבי התיבול. מערבבים ומחממים היטב. מגישים חם. כתבה לי אירית ממזכרת בתיה: מישהו פעם אמר שבמיה, סושי וחתולים (יש מי שאומר גם גויאבה) או שאתה אוהב מאד או שאתה שונא… אני מהאוהבים את כולם, יש לי המלצה חמודה לבמיה : להוסיף לתבנית אנטיפסטי (לקטום “זנב” וליבש בשמש קודם) , למרוח בתערוכת שמן וחומץ בלסמי (אפשר גם סילאן) יחד עם כל הירקות הרגילים (עגבניות חצויות, פלפל,חציל, בצל, תפו”א, בטטות וכיו”ב…) ולאפות בתנור חם מאד/גריל. יוצא נפלא. (פטנט: את הרוטב לשים בקערית עמוקה ואת הבמיה “לזרוק ” פנימה לכמה דקות, אחרת צריך לשבת ולהבריש כל אחת בנפרד…).
Top