עלון 263, 14-16 בספטמבר 2009, כמעט ראש השנה תש”ע

 הודעות לקראת השנה החדשה:

שינוי מועדי משלוח בחגי תשרי: בשבוע שאחרי ראש השנה מתקיימים משלוחים בשני ורביעי כרגיל. – בשבוע שאחרי יום הכיפורים יידחה משלוח יום שני ויתבצע ביום שלישי 29.9.09 (הכוונה רק למי שמקבל בימי שני) – בחול המועד סוכות אנחנו לא שולחים ארגזים ולכן לא יגיעו אליכם ארגזים בשני ורביעי 5-7 באוקטובר. עבור מי שמקבל ארגז פעם בשבועיים חול המועד יוצר פער של שלושה שבועות. אם אתם רוצים לעדכן את מועדי המשלוח בצורה שונה כדי למנוע פער כזה, צרו איתי קשר בהקדם. מי שמעוניין להגדיל את הארגז לקראת החגים, צרו איתי קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן. הרשמה לעלון: הדרך הנוחה והקבועה ביותר עבורנו לעדכן אתכם היא דרך העלון שלנו, “עלי ח’ביזה”, המתפרסם מדי שבוע באתר ומגיע לתיבות האימייל של רובכם. מי מכם שלא מקבל/ת את העלון ורוצה בכך, נא צרו איתי קשר. אם אתם מעדיפים לקבל את העלון מודפס בארגז, הודיעו לי ונעשה כך. יום פתוח כמנהג המסורתי של ח’ביזה פעמיים בשנה אנחנו מזמינים אתכם “לעלות אלינו לרגל” ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה. השנה מתקיימת החגיגה ביום שלישי, 6 באוקטובר, י”ח תשרי (ג’ חול המועד), בין השעות 11:00-16:00. למי שלא מכיר – ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לעשות יחד סיור בשדה, לנשנש ירקות ושאר מטעמים. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ותנועה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר (זה גם לגדולים…). בשל “מעבר הדירה”, הוראות ההגעה שונות מכרגיל והן מעודכנות באתר. נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו. נשמח לראות את כולכם! ___________________________________________________   איזה יופי לפתוח את השבוע עם קשת! ביום ראשון התחלנו את השבוע האחרון של השנה בתחושה חגיגית במיוחד תחת ממטרים קצרים אך רטובים ומרטיבים, שהביאו איתם גם קשת יפה בשמיים. איזה תענוג, אין כמו הסתו. הימים האלה של לפני ראש השנה הם ימים חגיגיים במיוחד, אנחנו משתדלים לתכנן את רשימות הקטיף כך שיכילו כמה שיותר סימנים לעטר את שולחנות החג: סילקא (מנגולד=עלי סלק), רוביא (לוביה), כרתי (כרישה) וקרא (דלעת).  וזה מעניין ומוזר איך יש משהו שונה בירקות המוכרים האלה ככל שמתקרב ראש השנה. למשל הלוביה – עד עכשיו היא היתה רק לוביה, דודנית לשעועית הירוקה, אחותה של התאילנדית, ופתאם לקראת ראש השנה היא הופכת ליחידה ומיוחדת מאוד – הרי היא היא הרוביא, שמבשרת-מאחלת שירבו זכויותינו ותלבבנו. הדלעות המקסימות שלנו שמחכות במצבור מקסים כבר כמה שבועות טובים הופכות פתאם לקסומות, כמו באה הפיה מסינדרלה ונופפה עליהן את מטה הקסמים שלה. מבט אחד עליהן וטעמי הקינמון, הצימוקים והדבש ממלאים את הפה בהשתוקקות לסעודה הקרבה. הכרישה שלנו, עדיין צעירה ודקה, מקבלת בכל זאת עדיפות בקטיף, ונקטפת, שלא כהרגלנו, בצורתה התינוקית – כ”בייבי -כרישה”, להכנת סלטי כרישה עדינים במיוחד. המנגולד, שחוזר לעצמו בשבועות האחרונים לאחר התמודדות לא קלה עם עומס החום בתקופת הקיץ (מזדהים, הא?), מצליח גם הוא להשתחל לרשימה ולמלא את תפקידו בתקוות להסתלקות הרוע והשנאה מן השנה החדשה. הסימנים האלה הם יפים בעיני לאו דוקא בגלל הברכות הקשורות אליהם (כל הקללות והנאצות המכוונות לשונאינו ולאויבינו לא ממש מתיישבות אצלי עם איך שהייתי רוצה שתהיה אוירת אופטימיות ותקווה של ראש השנה), אלא יותר בגלל העונתיות והרבגוניות שמציע שולחן החג, המשלב אורחים מכל הסוגים: מהעלים הסלקיים (המנגולד), מהקטניות היבשות או הירוקות (הלוביה), ממשפחת הבצלים  – ועוד את הנסיכה שבהם (הכרישה), ומהדלועים – מלכי הקיץ הבלתי מעורערים. וכמובן מן הרימון והתמר, התפוחים, הדבש והדגים – שמציגים יחד את העושר הרב שמספקת בעונתיות ובטבעיות הארץ הברוכה הזו. אביי, האמוראי שהיה אחראי כנראה על מדור האוכל לחגים הוא שהביא את סימני החג לשולחן התלמוד: במסכת כריתות ו’ א’: “אמר אביי: השתא דאמרת סימנא מילתא היא (עכשיו שאתה אומר סימן טוב הוא) יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא (יהא רגיל אדם לאכול בראש השנה) קרא (דלעת) ורובי (רוביה), כרתי (חציר) וסילקא (סלק) ותמרי (תמרים)”. במקום אחר ערך אותו כנראה מישהו שהיה בדיאטה רצינית והרשה לעצמו להתענג רק על מראה שולחן החג: במסכת הוריות י”ב ע”א נכתב: “יהא רגיל איניש למחזי”, כלומר לראותם בלבד… כמובן שלראות זה לא מספק לדעתי, אך אולי כדאי באמת לעצור לרגע ולהתבונן בצבעוניות ובגיוון המרשים של תרמילים ארוכים ירוקים, בשר פרי עגול וכתום (או ירוק), עלים ירוקים בעלי שדרה לבנה (או שורש אדום חזק למי שאוכל את שורש הסלק), בצלים לבנים, גרעינים אדומים ועסיסיים, פירות אליפטיים חומים-זהובים. איזו חגיגה לכל החושים, ואיזה שילוב בין העלים, הבצלים, השורשים, הגבעולים, הפירות והתרמילים. ממש שיר הלל לגן ירק/בוסתן המשלבים ירקות ופירות שונים הדרים בכפיפה אחת. כי יש בזה לדעתי נבואה ותקוה ואמת גדולה לגבי השנה הקרבה ובאה (כמו גם זו שחלפה): יהיה בה מהכל, בעירבוביה ובמגוון: קצת מזה וקצת מזה. גם עומק, גם שטחיות. גם פשטות, גם מורכבות. גם קל, גם קשה. גם מצחיק, גם עצוב. מרגש, מעצבן, מלהיב, משעמם, מדכא, מרומם. הצלחות, כשלונות, משגים, בחירות נכונות, תאוצה, האטה, דשדוש ושוב ספרינט. השלמות הזו שיש בסלט הלא מושלם, המעורבב, העשוי חתיכות חתיכות, של החיים. אז לחיי השנה החדשה, לתקוות גדולות לגשמים רטובים ממש, שהלוואי הלוואי שיבואו בעיתם ובעוצמה הנכונה ובכמות הטובה. שירוו את הסלט האנושי שכאן בארץ הזו, ואת בעלי החיים המשוועים לרטיבות, את הצמחים המאובקים ההולכים ומאפירים, את החרקים המעופפים, הזוחלים והמנתרים, ואת האבנים ורגבי האדמה שכל-כך מגיע להם. ומלבד המטר הרטוב, אנחנו רוצים לאחל לכולכם שיתגשמו גם משאלות ותקוות אחרות שלכם, לטובה ולברכה, לשמחה ולצמיחה. שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות וחיים, מכולנו בח’ביזה. ____________________________________________________ ומה השבוע בסל? יום שני: חסה, כוסברה, עגבניות, רימונים, נענע, לוביה, דלעת, פקוסים + מלפפונים, פופקורן, תירס / חצילים, שעועית תאילנדית, כרישה. ובסל הגדול תוספת של: צ’רי / קישואים, פלפל אדום, במיה. ארגז פירות: גדול: פסיפלורה, רימונים, שזיפים, מנגו, ענבים. קטן: שזיפים/פסיפלורה, רימון, מנגו יום רביעי:מנגולד, שמיר, עגבניות, נענע, לוביה/שעועית תאילנדית, פופקורן, תירס, תפו”א, דלעת, כרישה, רימונים, בצל יבש/מלפפון. ובסל הגדול תוספת של: חסה, חצילים, במיה/פלפל ירוק. ארגז פירות: גדול: תאנים, שזיפים, ענבים, קנה סוכר, רימונים, מנגו. קטן: שזיף, ענבים, רימון, מנגו. __________________________________________ מתכונים חגיגיים לסימני ראש השנה – שתהיה שנה טובה, בריאה ושמחה: סלט כרישה ותפוזים – “על השולחן” תבשיל לוביה וחצילים – של דורעם גורנט צימעס דלעת טוניסאי – מאתר מבשלים שני סלטי מנגולד – מאתר “קוסקוס” ובמסגרת ההיכרות השבועית עם בלוג אוכל משמח – סוכריות ריבת רימונים מתוך הבלוג: “בישולוג”.

Top