עלון 230, 12-14 בינואר 2009, ט”ז-י”ח טבת תשס”ט

בס”ד

 זה עלון פרידה

 שלום לכל מנויי החווה באשר אתם,

השבוע נטלה בת עמי אתנחתא קלה ואת העלון כותב אני, יוחאי.

מי מכם שנסו לצור איתנו קשר בשבוע האחרון ודאי הבחין בכך שמעברם השני של קו הטלפון או של הודעת הדוא”ל פגשתם את בת עמי ולא אותי. הסיבה לכך היא שעזבתי את ח’בזיה. כן, כן, לאחר שמילאתי את תפקיד אחראי קשרי הלקוחות בחווה למעלה משנה ואחרי כמעט חמש שנים של עבודה בה החלטתי להמשיך הלאה. את העלון הזה אנצל, אם כן, לפרידה מהחווה ומכם.

ליד ביתי צומחות עכשיו המון ח’ביזות. אתמול קטפתי לי זר עלים והכנתי לי ולאשתי חביתת ירק. בין לבין הרהרהתי בכתיבת העלון הזה. החלטתי לוותר על שטיחת משנתי האורגנו-חברתית ופשוט לספר לכם על דרכי בח’ביזה.

את צעדי הראשונים בחווה עשיתי בלי ספק כ’אח של’. ביום בהיר אחד, כנהוג לומר, החליטה אחותי הגדולה להקים משום מה חווה אורגנית ואני כאחיה הרחפן, הלא מאוד עסוק והמסור עוד פחות באתי לעזור לה קצת. בהמשך, כסטודנט בראשית דרכו תמכתי בה בעיקר רוחנית ומוראלית וממרחק מבוקר אבל מדי פעם גם נרתמתי לעבודה של מספר שעות בשדה וגם שפר גורלי לבצע את המשלוחים הראשונים שלנו במשך מספר שבועות עד שנמצא שליח מקצועי.

כעבור כשנה, דווקא כשבת-עמי ובעלה, ישראל, חזרו לשבור שבר בעמק הסיליקון בואך סאן-פרנסיסקו, התחלתי להשתלב קצת יותר בעבודה סדירה בשדה. כמו סטודנטים אחרים שעובדים  בחווה נהניתי גם אני מלוח זמנים שבועי המורכב משילוב מנצח בין ימי ישיבה למדנית ומאמץ מוחי בפקולטה למדעי הרוח, ובין ימי עבודה מאמצת שרירים ומותחת גב ששכרה בצידה בשדה. וראיתי כי טוב. לאט לאט, כמו בסרגל מאמצים בלתי מתוכנן עלו מספר ימי העבודה שלי על ימי הלימוד עד שלבסוף, עבדתי ארבעה ימים בשבוע בחווה. בין לבין גם רכשתי לי השכלה חקלאית בסיסית ומעלה – מה יותר טוב מזה?

בתום הלימודים התלבטתי, כנהוג, בנוגע לעתידי. רציתי לעסוק באיכות האנושית החמקמקה שזכתה לכינוי ‘רוח’, בעיקר בכל הקשור למילה הכתובה, אבל לא באקדמיה שהמאיסה את עצמה עלי. מלבד זה בירור קצר שערכתי העלה שעמדות משורר הבית של מרבית חברות ההייטק כבר תפוסות, וכמותן מאויישות גם משרות מנכ”ל דסק הפילסופיה הנחשקות בתעשיה המסרותית.

עודי מתלבט ומתחבט והנה בא לעזרתי הגורל, או בשמו העברי, המועדף עלי – הקב”ה, ובחווה התפנתה לה משרת אחראי קשרי הלקוחות. כמוצא שלל רב שינסתי את גרוני והצעתי את עצמי לתפקיד. האפשרות להתפרנס מחקלאות ביום ולכתוב את ‘יצירת המופת הבאה’ בלילה קסמה לי מאוד. אלון, כמי שהכיר היטב את קישורי התקשורתיים שלא לומר את הדברת שלי, הכפייתית לעיתים, השתכנע מצדו שאקח עלי את העבודה וביחד ניסינו במשך הזמן לבנות ולהגדיר אותה.

כך מצאתי את עצמי בשנה האחרונה שוב נזקק לישיבה יומיומית ממושכת על עכוזי – הפעם במשרד או בבית. מלבד שליטה בשלל נתונים והפעלה מאומצת של בלוטת הזיכרון, לאט לאט הלכה לשוני והתרגלה לשנן את עיקרי המידע הרלוונטי באוזני המצטרפים לשורותינו, וגם לבלות. בשיחות ממושכות ו’חופשיות’ יותר אודות גזרים, ירקות חממה, שיטות צרכניות וכן הלאה כיד התפקיד הטובה עלי ובהתאם לזמן לפניות ולצורך.

בין לבין התפניתי לי קצת לעסוק בהוצאה לאור של כתב העת ‘אשמורת’ שעליו עמלתי עם חברי אבל לכתוב את ‘יצירת המופת הבאה’ בלילות לא יצא לי. הסיבה הזו בצירוף שינוי הסטטוס המשפחתי שלי ומעבר דירה עם זוגתי שתחיה לפרדס חנה הביאו אותי לעזוב את ח’ביזה ולנסות להתקרב יותר לחלום שלי – לכותב ספרים, לכתוב עליהם, ערוך אותם למכור אותם או כל פעולה אחרת ביחס למצבורי המילים הללו.

כשאתה עובד בשדה, רומנטי ככל שזה ישמע, אתה חשוף בעיקר לאיבר אחד במשוואת ה’חקלאות בשיתוף הקהילה’ – זה של חקלאות, אך מלבד העובדה שרוח מיוחדת של רעות והבנה שורה בקרב צוות העובדים של החווה, אין הבדל בין עבודה החקלאית הזו לאחרת שאיננה ב’שיתוף הקהילה’. לעומת זאת, כחלק מצוות הניהול התחוור לי שח’ביזה היא אכן מקום מאוד מיוחד שפונה למנוייו בציפייה למעורבות ומייחל לשיתוף בכל מובן. מתוך שיחות איתכם, המנויים, מצאתי שיש לא מעט אנשים שמעוניינים בתקשורת ובעשייה שכזו וזה משמח ומבורך מאוד. כי מעבר לאידיאולוגיה, יוזמות מסחריות לשיתוף קהילתי מעין ח’ביזה עשויות בפשטות לתרום להפיכת החברה שלנו לנעימה יותר וקרה פחות. והם עשויות להצליח רק כשיש שני צדדים למשוואת השיתוף. וזה, כידוע לא תמיד פשוט. לא פעם מצאתי את עצמי נדרש לבקש סליחה מכם על טעויות שעשיתי, על חוסר סבלנות או רגישות שהפגנתי, או על קוצר רוח מצדי. אני מרשה לעצמי שוב בהזדמנות חגיגית זו לבקש באופן כוללני אך בכוונה מלאה את סליחת מי מכם שפגעתי בו.

לסיום, תודה לכל צוות החווה על שנים מהנות, פורות ומצמיחות. במיוחד לבת עמי ולאלון על האמון והעבודה המשותפת.

ותודה לכם, מנויי ח’ביזה, על מפגשים מעניינים, שיחות מרתקות ובכלל על כברת דרך משותפת.

רק שגשוג, בריאות והצלחה לכולנו ‘ושאר ירקות’ משמחים לא פחות,

 יוחאי

________________________________________________

ומה השבוע בסל?

יום שני: בצל, קולרבי, ברוקולי, עגבניות, בצל ירוק, אפונה, חסה, כוסברה, גזר, בטטה, פטרוזיליה

ובסל הגדול תוספת של: כרוב אדום, שמיר, סלרי שורש יום רביעי: אפונה, גזר, תרד, כרוב אדום או כרובית, סלק אדום, עגבניות, שמיר, בטטה, פטרוזיליה, בצל ירוק, כרישה ובסל הגדול תוספת של: ברוקולי, סלרי שורש, קלמנטינות או חצילים
Top