תזכורת לגבי השינויים במשלוחים בעונת החגים:– בשבוע של ראש השנה יתבצעו המשלוחים ביום ראשון, 28.9.08 (משלוח יום שני) וביום חמישי, 2.10.08 (משלוח יום רביעי)
– בשבוע של יום כיפור יתבצעו המשלוחים ביום שני, 6.10.08 (כרגיל) וביום שלישי, 7.10.08 (משלוח יום רביעי)
– בשבוע שבו מתחיל חג הסוכות יתקיים משלוח ביום ראשון בלבד, 12.10.08 (משלוח יום שני), ובשבוע שלאחר מכן יתקיים משלוח יום רביעי בלבד, 22.10.08
– כמדי שנה, יתקיים בחול המועד סוכות יום פתוח בשדה. זה יקרה ביום ראשון 19.10.08. כולגם מוזמנים לבוא לפגוש, לקטוף, לעשב, לטעום, לשתול ולהריח.
מי שרוצה להגדיל את הסל בשבועות של החגים – אנא צרו קשר עם יוחאי בהקדם בטלפון: 054-6535980 או באימייל [email protected].
__________________________________________________________
הדלעת (היפנית) המופלאה:
מה זה ירוק מבחוץ וכתום מבפנים ויש לו גרעינים של דלעת?
השבוע נוחתת אצלכם בסלים הקבוצ’ה – דלעת יפנית נפלאה, קטנה קשה מאוד וירוקה-מפוספסת מבחוץ. היא מצטרפת לדלוריות ולדלעת הספגטי שכבר הגיעו אליכם בשבועות קודמים להשלמת משפחת קישואי החורף שלנו. קישואי חורף (תרגום מה winter squash מאנגלית) ראויים אולי יותר לשם העברי דלעות חורף. הם מכונים כך כי במרכז אמריקה ודרום ארצות הברית, משם הם במקור, הם גודלו בקיץ, נקטפו לקראת סוף הקיץ, ונשמרו באחסון לתקופה ארוכה כדי להאכל במהלך החורף. קליפתם הקשה והעבה אפשרה לשמור אותם ללא קירור מיוחד למשך תקופה ארוכה, ובאמצע חורף קשה ונטול גידולים ברמות של דרום ארצות הברית הן היו מקור שמחה ומתיקות, בנוסף כמובן על התרומה התזונתית המשמעותית.
ועכשיו גילוי נאות: יש לי חיבה גלויה ונטיה לא מאוזנת להעדפת דלעות החורף הללו. בחווה בה התלמדתי בקליפורניה היה חודש אוקטובר חודש של חגיגות אסיף, ויותר מעשרה סוגים שונים של דלעות חורף הוצגו למכירה למבקרים במיכלים ענקיים. כשהגעתי לכאן בשנת 2003 והתחלתי לגדל בשדה היה לי ברור שאני מנסה כמה שיותר סוגים של דלעות מעניינות, יפות וטעימות שכאלה. וכך, בשנה הראשונה בח’ביזה גידלנו שבעה סוגים שונים של דלעות, מלבד הדלעת הטריפוליטאית הגדולה המוכרת לנו כאן בישראל. ההצלחה היתה חלקית ומגוונת, ובשנה שלאחר מכן החלטנו שכדאי להתמקצע ולהשתפר בגידולם לפני שמנסים את הכל בבת אחת, ושבנו וזרענו רק ארבעה מתוכם. בשנים שלאחר מכן היו הצלחות וכשלונות שונים, לפעמים היו דלעות מיוחדות בארגזים ולפעמים היבול היה דל מדי וחולק רק בין עובדים וחברים.
גם השנה, לפני כחודשיים בערך הראה לי אלון שערוגות הקבוצ’ה ודלעת הספגטי נתקפו בוירוס העונתי, התוקף את העלים ומקמט ומסלסל אותם. זה היה עוד בשלב הפריחה, לא ראינו עדיין פירות על הצמח ותהינו האם נראה יבול כלשהוא השנה. לשמחתנו הצמחים הצליחו הלתגבר ברובם על הוירוס, שפגע כאמור בעלים אך לא בהנבה, והצלחנו להוציא יבול נאה מן הערוגות. ובכל זאת, אחד הלקחים החשובים שלנו לשנה הבאה הוא להקדים ולזרוע את קישואי החורף הללו בעונה המוקדמת בה יש פחות וירובסים בשדה. כושר ההשתמרות המצויין שלהם מאפשר לנו לקטוף אותם מוקדם ולשמור אותם לחלוקה במועד הנכון לנו לפי הרכב הארגזים, ולכן גם זריעה מוקדמת עדיין מאפשרת חלוקה בסלים בשלהי הקיץ.
הקבוצ’ה הוא שמה של הדלעת של השבוע, ירוקה וקשה מאוד מבחוץ וכתומה ומתוקה מאוד מבפנים. קבוצ’ה היא המילה היפנית לדלעת על כל סוגיה וזניה. מקורו של השם נעוץ במסעה של הדלעת ממסו-אמריקה ליפאן. לאחר שהספרדים והפורטוגזים הגיעו לאמריקה וגילו את הירוקת והפירות החדשים, הם החלו להפיץ אותם למקומות הבאים אליהם הפליגו. הדלעת הגיעה ליפאן כנראה באמצע המאה ה16 על ידי מלחים פורטוגזים שהביאו אותה מקמבודיה וכינו אותה Cambodia abóbora, שם שקוצר והפך לקבוצ’ה. מכיון שהזן הירוק והעגול הזה (השייך לסוג המכונה באנגלית Buttercup squash) פותח ושווק מלכתחילה בעיקר ליפאן, זכו הזנים מהסוג הזה שידבק בהם השם קבוצ’ה. צבעה הכתום מעיד על כך שהיא עשירה בבטא-קרוטן (ויטמין A), וכמו כן היא מספקת כמות נדיבה של ברזל, ויטמין C ואשלגן.
דלעת הספגטי שהיתה אצלכם בארגזים בשבוע שעבר היא ירק חביב אך ברובו נטול מתיקות, מה שמאפשר לאכול אותה בתיבול מלוח או חריף, עם רוטב עגבניות או פסטו, ממש בדומה לפסטה. הקבוצ’ה שמגיעה אליכם השבוע היא כבר סיפור אחר. היא מזכירה יותר בטעמה את דלעת הערמונים הקטנטנה והירוקה שמצויה השנה לפעמים בשוק. היא מתוקה ויבשה יותר מדלעת רגילה או דלורית, ויש שמתארים אותה כשילוב בין דלעת ובטטה או כבעלת טעם אגוזי-ערמוני. כך או כך, בלי להכביר מילים רבות, כדאי פשוט לטעום ולהנות. היא קשה מאוד לחיתוך ולכן כדאי לרכך אותה קודם כל באידוי או אפיה קלה ( תחילה יש לנקב בה חורים כדי לאפשר לאדים לצאת החוצה) ואז ניתן לחתוך אותה, להוציא את הגרעינים ולהמשיך בדרך המועדפת עליכם.
השימוש בקבוצ’ה הוא כמו בדלעת רגילה: אפשר להכין מרק, פאי, עוגות ועוגיות, לשלב בפסטה ורביולי, להכין טמפורה יפאנית, או לגרד אותה חיה וטריה בסלט. מתכונים תוכלו למצוא בעלונים מהשנים שעברו, בקישורים שהיו למעלה וכן בארכיון עלוני קישואי החורף כאן. מתכונים נוספים בסוף העלון השבוע.
השדה שלנו בהחלט הופך להיות סתוי. אנחנו אמנם מזיעים את נשמתנו בחום הגדול, אבל הבקרים קרירים והערבים שוב נוטים חסד לצמחים ומצננים אותם מעט, והערוגות הולכות ומתמלאות בגידולי סתו. בשבועות שעברו נשתלו ונזרעו: מנגולד, כרוב, כרובית, ברוקולי, עלי חרדל, תרד, לפת, סלק וגזר. כדי להכין לקראתם את השטח ולאפשר להם קליטה קלה יחסית בחום הזה של סוף-קיץ-כמעט-סתו אנחנו מרטיבים את הערוגה טרם השתילה, שותלים אותם בסמוך לטפטפת ומכסים את הערוגה ברשת צל למשך השבועיים-שלושה הראשונים, עד שיתחזקו ויקלטו. לשתילים הצעירים שלום.
ורגע לפני “סגירת העלון”: מזל טוב, ברכות ואהבה שלוחים לאוהד ולנומי לכבוד לידת בנם הטרי. חיבוקים ונשיקות מכולנו.
איחולי קליטה טובה, מצמיחה ובטוחה גם לכל הזאטוטים והמבוגרים העושים את צעדיהם בשבועות הראשונים של שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה, שנה של גדילה, פריחה ופוריות,
אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה
________________________________________________________
ומה השבוע בסל?
יום שני: (עדכונים של הרגע האחרון מתפרסמים ביום שני)
פלפל
נענע
מלפפון ופקוס
עירית
חצילים
תירס או קישוים
לוביה או שעועית תאילנדית
דלעת קבוצ’ה
בזיל
תפוחי אדמה
מנגולד
עגבניות צ’רי
ובסל הגדול תוספת של:
במיה או מלון
בצל ירוק
דלעת
ענבים
יום רביעי:
פלפל
גזר לקטנים
בצל ירוק
דלעת
חסה
עגבניות
סויה
שעועית תאילנדית / במיה / לוביה
קבוצ’ה או דלעת הספגטי
פטרוזיליה
תפוחי אדמה
ובסל הגדול תוספת של:
מלפפונים
חצילים
מנגולד / קישואים
בזיל / קישואים / תירס
___________________________________________________________
מתכוני קבוצ’ה:
(המתכונים היום באנגלית משום שאין מתכונים מיוחדים לקבוצ’ה בעברית, ולא הספקתי לתרגם, עמכם הסליחה ובהצלחה)
עוגיות מנג’ו יפניות במילוי קבוצ’ה
קבוצ’ה צלוי בתיבול חריף-מתוק
אורז עם תרד וקבוצ’ה (אפשר להחליף תרד במנגולד)
דג צלוי ברוטב קבוצ’ה
השבוע נוחתת אצלכם בסלים הקבוצ’ה – דלעת יפנית נפלאה, קטנה קשה מאוד וירוקה-מפוספסת מבחוץ. היא מצטרפת לדלוריות ולדלעת הספגטי שכבר הגיעו אליכם בשבועות קודמים להשלמת משפחת קישואי החורף שלנו. קישואי חורף (תרגום מה winter squash מאנגלית) ראויים אולי יותר לשם העברי דלעות חורף. הם מכונים כך כי במרכז אמריקה ודרום ארצות הברית, משם הם במקור, הם גודלו בקיץ, נקטפו לקראת סוף הקיץ, ונשמרו באחסון לתקופה ארוכה כדי להאכל במהלך החורף. קליפתם הקשה והעבה אפשרה לשמור אותם ללא קירור מיוחד למשך תקופה ארוכה, ובאמצע חורף קשה ונטול גידולים ברמות של דרום ארצות הברית הן היו מקור שמחה ומתיקות, בנוסף כמובן על התרומה התזונתית המשמעותית.
ועכשיו גילוי נאות: יש לי חיבה גלויה ונטיה לא מאוזנת להעדפת דלעות החורף הללו. בחווה בה התלמדתי בקליפורניה היה חודש אוקטובר חודש של חגיגות אסיף, ויותר מעשרה סוגים שונים של דלעות חורף הוצגו למכירה למבקרים במיכלים ענקיים. כשהגעתי לכאן בשנת 2003 והתחלתי לגדל בשדה היה לי ברור שאני מנסה כמה שיותר סוגים של דלעות מעניינות, יפות וטעימות שכאלה. וכך, בשנה הראשונה בח’ביזה גידלנו שבעה סוגים שונים של דלעות, מלבד הדלעת הטריפוליטאית הגדולה המוכרת לנו כאן בישראל. ההצלחה היתה חלקית ומגוונת, ובשנה שלאחר מכן החלטנו שכדאי להתמקצע ולהשתפר בגידולם לפני שמנסים את הכל בבת אחת, ושבנו וזרענו רק ארבעה מתוכם. בשנים שלאחר מכן היו הצלחות וכשלונות שונים, לפעמים היו דלעות מיוחדות בארגזים ולפעמים היבול היה דל מדי וחולק רק בין עובדים וחברים.
גם השנה, לפני כחודשיים בערך הראה לי אלון שערוגות הקבוצ’ה ודלעת הספגטי נתקפו בוירוס העונתי, התוקף את העלים ומקמט ומסלסל אותם. זה היה עוד בשלב הפריחה, לא ראינו עדיין פירות על הצמח ותהינו האם נראה יבול כלשהוא השנה. לשמחתנו הצמחים הצליחו הלתגבר ברובם על הוירוס, שפגע כאמור בעלים אך לא בהנבה, והצלחנו להוציא יבול נאה מן הערוגות. ובכל זאת, אחד הלקחים החשובים שלנו לשנה הבאה הוא להקדים ולזרוע את קישואי החורף הללו בעונה המוקדמת בה יש פחות וירובסים בשדה. כושר ההשתמרות המצויין שלהם מאפשר לנו לקטוף אותם מוקדם ולשמור אותם לחלוקה במועד הנכון לנו לפי הרכב הארגזים, ולכן גם זריעה מוקדמת עדיין מאפשרת חלוקה בסלים בשלהי הקיץ.
הקבוצ’ה הוא שמה של הדלעת של השבוע, ירוקה וקשה מאוד מבחוץ וכתומה ומתוקה מאוד מבפנים. קבוצ’ה היא המילה היפנית לדלעת על כל סוגיה וזניה. מקורו של השם נעוץ במסעה של הדלעת ממסו-אמריקה ליפאן. לאחר שהספרדים והפורטוגזים הגיעו לאמריקה וגילו את הירוקת והפירות החדשים, הם החלו להפיץ אותם למקומות הבאים אליהם הפליגו. הדלעת הגיעה ליפאן כנראה באמצע המאה ה16 על ידי מלחים פורטוגזים שהביאו אותה מקמבודיה וכינו אותה Cambodia abóbora, שם שקוצר והפך לקבוצ’ה. מכיון שהזן הירוק והעגול הזה (השייך לסוג המכונה באנגלית Buttercup squash) פותח ושווק מלכתחילה בעיקר ליפאן, זכו הזנים מהסוג הזה שידבק בהם השם קבוצ’ה. צבעה הכתום מעיד על כך שהיא עשירה בבטא-קרוטן (ויטמין A), וכמו כן היא מספקת כמות נדיבה של ברזל, ויטמין C ואשלגן.
דלעת הספגטי שהיתה אצלכם בארגזים בשבוע שעבר היא ירק חביב אך ברובו נטול מתיקות, מה שמאפשר לאכול אותה בתיבול מלוח או חריף, עם רוטב עגבניות או פסטו, ממש בדומה לפסטה. הקבוצ’ה שמגיעה אליכם השבוע היא כבר סיפור אחר. היא מזכירה יותר בטעמה את דלעת הערמונים הקטנטנה והירוקה שמצויה השנה לפעמים בשוק. היא מתוקה ויבשה יותר מדלעת רגילה או דלורית, ויש שמתארים אותה כשילוב בין דלעת ובטטה או כבעלת טעם אגוזי-ערמוני. כך או כך, בלי להכביר מילים רבות, כדאי פשוט לטעום ולהנות. היא קשה מאוד לחיתוך ולכן כדאי לרכך אותה קודם כל באידוי או אפיה קלה ( תחילה יש לנקב בה חורים כדי לאפשר לאדים לצאת החוצה) ואז ניתן לחתוך אותה, להוציא את הגרעינים ולהמשיך בדרך המועדפת עליכם.
השימוש בקבוצ’ה הוא כמו בדלעת רגילה: אפשר להכין מרק, פאי, עוגות ועוגיות, לשלב בפסטה ורביולי, להכין טמפורה יפאנית, או לגרד אותה חיה וטריה בסלט. מתכונים תוכלו למצוא בעלונים מהשנים שעברו, בקישורים שהיו למעלה וכן בארכיון עלוני קישואי החורף כאן. מתכונים נוספים בסוף העלון השבוע.
השדה שלנו בהחלט הופך להיות סתוי. אנחנו אמנם מזיעים את נשמתנו בחום הגדול, אבל הבקרים קרירים והערבים שוב נוטים חסד לצמחים ומצננים אותם מעט, והערוגות הולכות ומתמלאות בגידולי סתו. בשבועות שעברו נשתלו ונזרעו: מנגולד, כרוב, כרובית, ברוקולי, עלי חרדל, תרד, לפת, סלק וגזר. כדי להכין לקראתם את השטח ולאפשר להם קליטה קלה יחסית בחום הזה של סוף-קיץ-כמעט-סתו אנחנו מרטיבים את הערוגה טרם השתילה, שותלים אותם בסמוך לטפטפת ומכסים את הערוגה ברשת צל למשך השבועיים-שלושה הראשונים, עד שיתחזקו ויקלטו. לשתילים הצעירים שלום.
ורגע לפני “סגירת העלון”: מזל טוב, ברכות ואהבה שלוחים לאוהד ולנומי לכבוד לידת בנם הטרי. חיבוקים ונשיקות מכולנו.
איחולי קליטה טובה, מצמיחה ובטוחה גם לכל הזאטוטים והמבוגרים העושים את צעדיהם בשבועות הראשונים של שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה, שנה של גדילה, פריחה ופוריות,
אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה
________________________________________________________
ומה השבוע בסל?
יום שני: (עדכונים של הרגע האחרון מתפרסמים ביום שני)
פלפל
נענע
מלפפון ופקוס
עירית
חצילים
תירס או קישוים
לוביה או שעועית תאילנדית
דלעת קבוצ’ה
בזיל
תפוחי אדמה
מנגולד
עגבניות צ’רי
ובסל הגדול תוספת של:
במיה או מלון
בצל ירוק
דלעת
ענבים
יום רביעי:
פלפל
גזר לקטנים
בצל ירוק
דלעת
חסה
עגבניות
סויה
שעועית תאילנדית / במיה / לוביה
קבוצ’ה או דלעת הספגטי
פטרוזיליה
תפוחי אדמה
ובסל הגדול תוספת של:
מלפפונים
חצילים
מנגולד / קישואים
בזיל / קישואים / תירס
___________________________________________________________
מתכוני קבוצ’ה:
(המתכונים היום באנגלית משום שאין מתכונים מיוחדים לקבוצ’ה בעברית, ולא הספקתי לתרגם, עמכם הסליחה ובהצלחה)
עוגיות מנג’ו יפניות במילוי קבוצ’ה
קבוצ’ה צלוי בתיבול חריף-מתוק
אורז עם תרד וקבוצ’ה (אפשר להחליף תרד במנגולד)
דג צלוי ברוטב קבוצ’ה