קודם כל הודעה:
בשבוע הבא, לרגל חג השבועות, ידחה משלוח יום שני ויתבצע ביום שלישי. ביום רביעי החלוקה כרגיל,
חג ביכורים שמח לכולנו!
צריך שניים לפיטנגו
השבוע אנחנו שמים לכם בחלק מהסלים פיטנגו משל ליאורה פוקר, בעלת השדה ושותפתנו בח’ביזה. לליאורה יש משק ותיק ומגוון המאפשר לנו לצ’פר אתכם בענבים מופלאים בסתו, חליטות תה ותבלינים מדי פעם, ועכשיו, את חלקכם בפיטנגו חמצמץ-מתקתק. לצערנו, רק הסלים הגדולים היום נהנים מן הפרי המיוחד הזה. ההתרחבות של ח’ביזה (ל 350 חברים) היא כמובן ברכה עבורנו, אבל היא מציבה אתגרים לחלקה קטנה. בשדה הירקות ההתאמה מהירה ופשוטה יחסית, הירקות הם גידולים חד-שנתיים, ואנחנו זורעים ושותלים אותם מחדש מדי שבוע / חודש / עונה, כך שכשיש גידול בארגזים אפשר להתארגן למחזור שתילה גדול יותר כבר בסבב השתילות הבא. הפיטנגו, לעומתם, הוא עץ קטן (או שיח גדול) רב-שנתי, ולוקח הרבה יותר זמן עד שהוא נובט (חודשיים!), צומח, ומגיע לפריחה והנבת פרי.
כך או כך, חשבתי שנחמד יהיה להזכיר את הפרי המיוחד הזה, ולספר עליו גם למי שלא מקבל בסלים, במיוחד משום שהוא נמצא גם בחצרות בתים בארץ, לפעמים בתפקיד גדר חיה, ויש אפילו מיפוי של שיחי פיטנגו בתל-אביב ורמת-גן שהכין חובב פיטנגו מושבע, אז מי שלא קיבל בסלים מוזמן ללקט.
קצת על הפרי הזה מהאתר שלו – הכל אודות הפיטנגו, ומוויקיפדיה:
פיטנגו, או פיטנגה (איגניה חד פרחית, Eugenia uniflora) הוא צמח טרופי שמוצאו מדרום אמריקה, בעיקר באזור האמזונס.זהו שיח, או עץ נמוך בעל צורת קונוס, המגיע עד לגובה של 8 מטר. עלי הפיטנגו בעלי גוון ירוק עז, ניצניו בגוון נחושת. פרחי הפיטנגו הלבנים מבשילים לפרי כתום-אדום או בורדו עז, בקוטר כ 2 ס”מ. טעם הפרי תלוי בזניו השונים של הפיטנגו ובמידת בשלות הפרי, ונע בין חמוץ למתוק. ככלל, ככל שהפרי בעל גון כהה יותר, כך הוא יותר מתוק. הפרי מכיל גלעין אחד גדול ומרכזי, ולעיתים רחוקות שניים או שלושה.
הפיטנגו נקרא באנגלית “סורינאם-שרי”, ובהודו “בראזיל-שרי”. בצרפתית הוא מכונה “קריסה דה-קאיין”, ע’ש העיר בגויאנה הצרפתית. בברזיל הוא מכונה “פיטנגה”, ושם הוא גם מגודל לצרכים מסחריים. בנוסף, נוהגים הברזילאים לפזר את עלי הפיטנגו על הרצפה ולדרוך עליהם. פעולה זו משחררת מהעלים שמן שדוחה חרקים. קליפת שיח הפיטנגו מכילה טאנין המשמש לעיבוד עורות.
הפיטנגו בישראל: למרות מוצאו הטרופי השיח חי מצוין גם בתנאים סובטרופיים. הוא הגיע לארץ לראשונה בימי המנדט הבריטי, בשנות העשרים, במסגרת הפצת הצמחים באימפריה. זהו שיח צפוף, נוח לעיצוב, ובעל צבע ירוק ולפעמים נוטה לאדום, ובשל כך נעשה בו שימוש בגינון כגדר חיה, הניתנת לגיזום. ניתן לגזום את שיח הפיטנגו על-מנת לעצבו כגדר חיה, והוא עדיין יתן פרי. הצמח אינו זולל מים רציני, ירוק כל השנה, פורח באביב ונותן פירות בקיץ.
מטפח הצמחים אפרים סלור, ברר בשנות השבעים זן גדול וטעים במיוחד של פיטנגו, הנקרא “גיתית”. פרי הגיתית הוא כתום, מצולע וגדול. ויש לו ארומה מיוחדת, המבדילה אותו מפירות הפיטנגו הרגילים. אף על פי כן נכשלו עד היום הנסיונות לגדל את פרי הפיטנגו בצורה מסחרית בארץ, בגלל חיי המדף הקצרים שלו.
גידול: הזרע זקוק לחודשים עד לנביטה! (שיעור בסבלנות). יכול לגדול במגוון רחב של סוגי אקלים וקרקע, מעדיף קרקע לחה, בעלת ניקוז טוב, וחומצית במעט, אבל אינו סובל קרקע מלוחה. יש לשתול את שיח הפיטנגו במקום מואר ומוגן מפני רוחות חזקות. בישראל רצוי לשתול במקום שאינו חשוף לשמש ישירה בכל שעות היום. ככלל, שיח הפיטנגו קל לגידול ודורש מעט טיפול. איכות הפרי תלוייה מאוד בסוג התזונה ומשטר ההשקייה בזמן התפתחות הפרי: מהפריחה ועד הנבת הפרי עוברים 3 שבועות בלבד. הצמח עמיד בתקופות יובש ארוכות, אך דורש השקייה רבה בתקופת הפריחה והבשלת הפרי. על-מנת לקבל פרי באיכות גבוהה, מומלץ להשתמש בייחור של שיח אחר שפריו טוב, כדי לקבל עץ זהה גנטית.
ומהפיטנגו האקזוטי ליומיום החם והשגרתי בשדה:
השבוע עסקנו בהכנת ערוגות לקראת שתילות חדשות. בקרוב יכנס לאדמה סבב ראשון של בטטות וסבב שני של עגבניות שרי וחצילים. בעונת הקיץ החמה הכנת ערוגות משמעה ניקוי השטח, פיזור קומפוסט ותיחוח, כמו שכל השנה, אבל יש תוספת: קודם כל מחפשים את הקרקע בפלסטיק, כדי לצמצם מאוד את התאדות מי ההשקיה היקרים מן הקרקע, ובנוסף, עוד לפני השתילה – צריך לפרוש רשת צל מגנה מעל. ללא רשת הצל הקרינה החזקה של הקיץ הישראלי בצירוף השתקפותה בפלסטיק החיפוי, גורמת לשתילים הרכים ממש להחרך ולהישרף, ולכן הם נכנסים לערוגה לאחר שהכנו למענם ארמון קטן: חיפוי מלמטה ורשת צל מעל. אני מוכרחה לומר, שגם אנחנו נהנים מהארמון הקטן, תשילה תחת רשת צל (ואחר כך קטיף כמובן) היא הקלה גדולה בימי הקיץ החמים בשדה, כך שאין תלונות על ההשקעה, כולנו מרויחים.
השבוע בסלים (והפעם לכולם): ביכורי חצילים ובזיליקום משלנו, מלפפונים, שכמעט כולם כבר משלנו, ובשבוע הבא אנחנו מקווים לשמח אתכם בתירס מתוק של ביכורים, במיוחד לקראת חג השבועות. שלוש ערוגות תפוחי האדמה מרשימות אותנו מאוד – ונראה שאנחנו במחצית הדרך – לאחר כחודש של קטיף משלוש ערוגות – אנחנו משערים שצפוי לנו חודש נוסף – הערוגות מניבות כמויות יפות של תפוחים טעימים וטריים. כשאייל סיפר לי על התנובה הגבוהה נדהמתי מהדרך שעברנו מאז תחילת דרכנו: בשנה הראשונה של ח’ביזה שתלנו ערוגה אחת תפוחי אדמה אביביים (אלו שאתם מקבלים
עכשיו). תפוחי האדמה שלנו הספיקו להאכיל משהו כמו 50-70 משפחות למשך חודשיים. הפעם אנחנו רואים תנובה גדולה פי שניים – שלוש ערוגות מספקות תנובה ללמעלה משלוש מאות ארגזים!
ובנימה אופטימית זו,
שבוע טוב, מזל טוב לירושלמים, וימי קיץ נעימים לכולנו,
אייל, בת-עמי וצוות ח’ביזה
מה השבוע בסל:
יום שני:
ובסל הגדול תוספת של:
יום רביעי:
ובסל הגדול תוספת של:
מתכונים:
מתכוני פיטנגו, למקבלים ולמלקטים: לריבה, לג’לי, לפאי ועוד מהאתר “הכל אודות הפיטנגו”
מרק בזיליקום
וארבעה מתכוני חצילים
כך או כך, חשבתי שנחמד יהיה להזכיר את הפרי המיוחד הזה, ולספר עליו גם למי שלא מקבל בסלים, במיוחד משום שהוא נמצא גם בחצרות בתים בארץ, לפעמים בתפקיד גדר חיה, ויש אפילו מיפוי של שיחי פיטנגו בתל-אביב ורמת-גן שהכין חובב פיטנגו מושבע, אז מי שלא קיבל בסלים מוזמן ללקט.
קצת על הפרי הזה מהאתר שלו – הכל אודות הפיטנגו, ומוויקיפדיה:
פיטנגו, או פיטנגה (איגניה חד פרחית, Eugenia uniflora) הוא צמח טרופי שמוצאו מדרום אמריקה, בעיקר באזור האמזונס.זהו שיח, או עץ נמוך בעל צורת קונוס, המגיע עד לגובה של 8 מטר. עלי הפיטנגו בעלי גוון ירוק עז, ניצניו בגוון נחושת. פרחי הפיטנגו הלבנים מבשילים לפרי כתום-אדום או בורדו עז, בקוטר כ 2 ס”מ. טעם הפרי תלוי בזניו השונים של הפיטנגו ובמידת בשלות הפרי, ונע בין חמוץ למתוק. ככלל, ככל שהפרי בעל גון כהה יותר, כך הוא יותר מתוק. הפרי מכיל גלעין אחד גדול ומרכזי, ולעיתים רחוקות שניים או שלושה.
הפיטנגו נקרא באנגלית “סורינאם-שרי”, ובהודו “בראזיל-שרי”. בצרפתית הוא מכונה “קריסה דה-קאיין”, ע’ש העיר בגויאנה הצרפתית. בברזיל הוא מכונה “פיטנגה”, ושם הוא גם מגודל לצרכים מסחריים. בנוסף, נוהגים הברזילאים לפזר את עלי הפיטנגו על הרצפה ולדרוך עליהם. פעולה זו משחררת מהעלים שמן שדוחה חרקים. קליפת שיח הפיטנגו מכילה טאנין המשמש לעיבוד עורות.
הפיטנגו בישראל: למרות מוצאו הטרופי השיח חי מצוין גם בתנאים סובטרופיים. הוא הגיע לארץ לראשונה בימי המנדט הבריטי, בשנות העשרים, במסגרת הפצת הצמחים באימפריה. זהו שיח צפוף, נוח לעיצוב, ובעל צבע ירוק ולפעמים נוטה לאדום, ובשל כך נעשה בו שימוש בגינון כגדר חיה, הניתנת לגיזום. ניתן לגזום את שיח הפיטנגו על-מנת לעצבו כגדר חיה, והוא עדיין יתן פרי. הצמח אינו זולל מים רציני, ירוק כל השנה, פורח באביב ונותן פירות בקיץ.
מטפח הצמחים אפרים סלור, ברר בשנות השבעים זן גדול וטעים במיוחד של פיטנגו, הנקרא “גיתית”. פרי הגיתית הוא כתום, מצולע וגדול. ויש לו ארומה מיוחדת, המבדילה אותו מפירות הפיטנגו הרגילים. אף על פי כן נכשלו עד היום הנסיונות לגדל את פרי הפיטנגו בצורה מסחרית בארץ, בגלל חיי המדף הקצרים שלו.
גידול: הזרע זקוק לחודשים עד לנביטה! (שיעור בסבלנות). יכול לגדול במגוון רחב של סוגי אקלים וקרקע, מעדיף קרקע לחה, בעלת ניקוז טוב, וחומצית במעט, אבל אינו סובל קרקע מלוחה. יש לשתול את שיח הפיטנגו במקום מואר ומוגן מפני רוחות חזקות. בישראל רצוי לשתול במקום שאינו חשוף לשמש ישירה בכל שעות היום. ככלל, שיח הפיטנגו קל לגידול ודורש מעט טיפול. איכות הפרי תלוייה מאוד בסוג התזונה ומשטר ההשקייה בזמן התפתחות הפרי: מהפריחה ועד הנבת הפרי עוברים 3 שבועות בלבד. הצמח עמיד בתקופות יובש ארוכות, אך דורש השקייה רבה בתקופת הפריחה והבשלת הפרי. על-מנת לקבל פרי באיכות גבוהה, מומלץ להשתמש בייחור של שיח אחר שפריו טוב, כדי לקבל עץ זהה גנטית.
ומהפיטנגו האקזוטי ליומיום החם והשגרתי בשדה:
השבוע עסקנו בהכנת ערוגות לקראת שתילות חדשות. בקרוב יכנס לאדמה סבב ראשון של בטטות וסבב שני של עגבניות שרי וחצילים. בעונת הקיץ החמה הכנת ערוגות משמעה ניקוי השטח, פיזור קומפוסט ותיחוח, כמו שכל השנה, אבל יש תוספת: קודם כל מחפשים את הקרקע בפלסטיק, כדי לצמצם מאוד את התאדות מי ההשקיה היקרים מן הקרקע, ובנוסף, עוד לפני השתילה – צריך לפרוש רשת צל מגנה מעל. ללא רשת הצל הקרינה החזקה של הקיץ הישראלי בצירוף השתקפותה בפלסטיק החיפוי, גורמת לשתילים הרכים ממש להחרך ולהישרף, ולכן הם נכנסים לערוגה לאחר שהכנו למענם ארמון קטן: חיפוי מלמטה ורשת צל מעל. אני מוכרחה לומר, שגם אנחנו נהנים מהארמון הקטן, תשילה תחת רשת צל (ואחר כך קטיף כמובן) היא הקלה גדולה בימי הקיץ החמים בשדה, כך שאין תלונות על ההשקעה, כולנו מרויחים.
השבוע בסלים (והפעם לכולם): ביכורי חצילים ובזיליקום משלנו, מלפפונים, שכמעט כולם כבר משלנו, ובשבוע הבא אנחנו מקווים לשמח אתכם בתירס מתוק של ביכורים, במיוחד לקראת חג השבועות. שלוש ערוגות תפוחי האדמה מרשימות אותנו מאוד – ונראה שאנחנו במחצית הדרך – לאחר כחודש של קטיף משלוש ערוגות – אנחנו משערים שצפוי לנו חודש נוסף – הערוגות מניבות כמויות יפות של תפוחים טעימים וטריים. כשאייל סיפר לי על התנובה הגבוהה נדהמתי מהדרך שעברנו מאז תחילת דרכנו: בשנה הראשונה של ח’ביזה שתלנו ערוגה אחת תפוחי אדמה אביביים (אלו שאתם מקבלים
עכשיו). תפוחי האדמה שלנו הספיקו להאכיל משהו כמו 50-70 משפחות למשך חודשיים. הפעם אנחנו רואים תנובה גדולה פי שניים – שלוש ערוגות מספקות תנובה ללמעלה משלוש מאות ארגזים!
ובנימה אופטימית זו,
שבוע טוב, מזל טוב לירושלמים, וימי קיץ נעימים לכולנו,
אייל, בת-עמי וצוות ח’ביזה
מה השבוע בסל:
יום שני:
ובסל הגדול תוספת של:
יום רביעי:
ובסל הגדול תוספת של:
מתכונים:
מתכוני פיטנגו, למקבלים ולמלקטים: לריבה, לג’לי, לפאי ועוד מהאתר “הכל אודות הפיטנגו”
מרק בזיליקום
וארבעה מתכוני חצילים