פירות בשלים
בשבוע שעבר קטפנו לארגזים את המלונים הראשונים. כבר כמה שבועות משנים המלונים את צבעם, ואנחנו מתלבטים מתי יהיה נכון לקטוף אותם למאכל. אנחנו לא רוצים לקטוף אותם מוקדם מדי, כדי שיהיו הכי מתוקים, ומצד שני – לא רוצים שירקבו על הצמח. בירקות אחרים קוטפים לפי גודל- למשל במלפפון או בקישוא, או לפי צבע- כמו עגבנייה ופלפל, אך אצל המלונים העניין מורכב קצת יותר.
מהי בעצם הבשלה של פרי? בסוף גדילת הפרי חלים שינויים בגודל, בצבע, בטעם, בריח, ברכות, כמו גם שינויים כימיים ברמת הPH והפרשה של גז האתילן.
צבע – הכלורופיל מתפרק ונעלם, ונחשפים חומרי צבע אחרים המוסתרים בנוכחותו, כמו למשל קרוטנואידים שמקנים לפרי גוון אדום (למשל לעגבנייה, דלעת או תפוז). הבעיה היא כי לא תמיד ניכר שינוי הצבע מבחוץ. למשל, באבטיח משתנה צבע הציפה אך הקליפה הירוקה אינה משנה צבעה.
טעם – עמילן (בלתי מסיס) מתפרק לגלוקוז (חד-סוכר מסיס) ולדו-סוכרים. חומצות אורגניות שונות מתפרקות בפרי המבשיל, דבר המפחית את החמיצות. הטנינים (תרכובות המצויות בצמח וגורמות לטעם הבוסר) עוברים שינויים כימיים עם הבשלת הפרי ותחושת הבוסר נעלמת.
ריח – סינתזה והפרשה של תרכובות אורגניות נדיפות יוצרות ארומה של בשלות. דוגמאות אחדות הן השמנים האתריים שבקליפות ההדרים והריח העז של המלון הבשל.
התרככות – מתרופפים קשרים בחומר הבין-תאי הנמצא בין דפנות התא ויש פירוק חלקי של התאית בדופן, מה שגורם להתרככות הדפנות והפרי.
קצב ההבשלה מושפע מהפרשת הורמון צמחי – אתילן. הפרי המבשיל משחרר גז אתילן והאתילן משפיע על תהליכים בהבשלת הפרי עצמו ועל ההבשלה של פירות אחרים. המלון, למשל רגיש מאוד לאתילן, וניתן אפילו להשתמש במלונים כדי לזהות ריכוזי אתילן שמגיעים לרמה מסוכנת של זיהום אויר. לפעמים קוטפים פירות או ירקות לפני הבשלה מלאה, למשל אבוקדו או בננה, ומעבירים אותם תהליך הבחלה – הבשלה לאחר קטיף. גורמים להבשלה ע”י השהייתם בגז אתילן (בבית ניתן לעשות זאת ע”י אחסנתם בשקית אחת עם תפוח, שמפריש כמות רבה של אתילן, או פשוט בשקית נייר – כדי שיבשילו מהאתילן המופרש מהם עצמם).
כשאנחנו עוברים בשדה ובודקים האם המלונים שלנו בשלים לקטיף ישנם מאפיינים שונים שאנחנו בודקים: כמה זמן עבר מאז הזריעה, מהו צבע הפרי, איך נראה החיבור לגבעול וכמה בקלות נתלש המלון מהגבעול.
· לכל זן ישנו מס’ הימים המשוער עד להבשלה. אנחנו בודקים קודם כל האם אנחנו מתקרבים לזמן הנכון.
· כל סוג של מלון מתחיל בצבע מסוים ומשתנה בהבשלה לצבע אחר (בשל ירידה ברמת הכלורופיל). המלון האסיאתי מתחיל ירוק ומצהיב, כך גם מלוני גליה. המלון הצרפתי לא משנה כמעט את צבעו, ולכן אנחנו צריכים עבורו מדד אחר.
· מלון השרנטה הצרפתי מעיד על בשלותו כשהעלה הארוך המחובר לגבעול באותה נקודת חיבור עם הפרי, הופך בהיר.
· הטבע יצר מערכת עצמית מעניינת המסייעת לקבוע מתי המלון מוכן לקטיף – כשרמת הסוכר בפרי מגיעה לשיא, מתפתחת שכבת חיץ בין הגבעול והמלון, שמונעת מחומרי מזון נוספים להיכנס למלון. המלונים הבשלים יקטפו בקלות מן הצמח. כך, למשל, במלונים האסיאתים שלנו. בתאבון!
בסוף החודש נפרדנו מאסף, שעבד איתנו במסירות מימי החלוקה הראשונים ועד כה, ודאג לכל הצדדים האדמיניסטרטיביים של ניהול החווה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לו המון המון על כל העזרה עד היום. היה תענוג לעבוד יחד.
מהחודש האדמיניסטרציה עוברת אלי, בת-עמי, ולכן אם יש לכם שאלות על חוב או תשלומים – פנו אלי. אני עוד נכנסת לעניינים, אז ייקח לי זמן מה להתמצא בכל הפרטים, אך אני מקווה שזה יהיה במהירות.
ומה בסלנו השבוע?
היום יש לנו פנצ’ר מלפפונים: המלפפונים הישנים הפסיקו השבוע להניב פירות: במקום שלושה ארגזים שהיינו מוציאים מהם לאחרונה, הצלחנו לקטוף רק חצי ארגז! ניסינו לקנות ממגדלים אחרים, אך כנראה זו בעיה גם מסביב ולשני המקורות שלנו לא היו מלפפונים. כך שהשבוע יש רק מלפפונים ספורים רק בארגזים הגדולים. מצטערים על החסר, אבל שמחים לבשר שהמלפפונים החדשים כבר מתחילים להניב ובשבוע הבא יהיו מלפפונים צעירים וטריים. השתדלנו לשים יותר ירקות אחרים, מקוים שזה יפצה במעט. קבלו התנצלותנו.
עגבניות
עגבניות צ’רי
פקוס
פלפלים כתומים ואדומים – מכבי
חצילים
תירס
מלונים – גליה וצרפתי – שרנטה
בצל יבש
צרור נענע
זר בזיליקום
רק לקטנים: במיה ירוקה ואדומה
בסל הגדול תוספת של:
כרישה
קצת מלפפונים
קישואים
בצל ירוק
סלרי
שלושה דברים אינם יכולים לסבול בינוניות: שירה, יין ומלונים” (אמרה של משורר צרפתי)
לגבי מקור המלונים ישנן דעות שונות – האם הם הגיעו מאזור הסהר הפורה (בעיקר איראן)? מאפגניסטן וצפון הודו? מארמניה? לא הצלחתי לברר את העניין בצורה מוחלטת, אבל אני שמחה שהם כאן. פתגם מזרח תיכוני אומר: מי שממלא בטנו במלונים, ממלא אותה באור – יש בהם ברכה. ואני לגמרי מסכימה.
כבר בתקופת התנ”ך גידלו מלונים במצרים, פרס וצפון-מערב הודו. הם מתוארים בתמונות (ציור קבורה מצרי מלפני 2400 שנה) ובכתובים, למשל ב”מסעות גילגמש”, לפני 2000 שנה, שם אוכל גילגמש מלונים ארומאטיים. קצת מאוחר יותר, אכלו גם הרומאים והיוונים מלונים, שיובאו, כנראה, מארמניה. המלונים הללו היו קטנים מאוד יחסית לאלו שאנחנו אוכלים היום, גודלם היה כשל תפוז.
המלון הוא צמח חד-שנתי משתרע או מטפס. הוא שייך למשפחת הדלועיים, יחד עם המלפפונים, הדלעות, האבטיחים, הקישואים וקישואי החורף (כמו הדלורית). הצמח מתפשט ומשתרע מאוד – אורך הגבעול יכול להגיע לעתים עד לשלושה מטר. העלים שעירים ומחוספסים והפרחים צהובים קטנים. הוא זקוק לחום כדי לצמוח ולהפיק פירות מתוקים, ולכן גדל מצוין באזורים מדבריים חמים בעולם וגם בישראל.
הפרי עסיסי וריחני ונאכל רק לאחר הבשלה מלאה, לרוע מזלנו, גם בישראל קוטפים יותר ויותר פירות מוצקים וקשים טרם הבשלתם המלאה, כדי שיחזיקו מעמד יפה בשווקים וחבל. פרי בשל מכיל 8-10% סוכר. ו-כ-94% מים (על שאלת השאלות: איך בוחרים מלון בשל – בהמשך). ישנם כיום מאות זני מלונים המגודלים ברחבי העולם, בצבעים שונים וצורות שונות. גם מתיקותם משתנה עם הצבע – המלונים הכתומים בפנים (הקנטלופ האמריקאי והשרנטה הצרפתי לדוגמא) הם המתוקים ביותר – יש בהם עד 18% סוכר! הם גם ריחניים וארומאטיים מאוד, עד כי הנשים בפרס העתיקה היו נושאות אותם בידיהן כבושם. המלונים שבשרם לבן (כמו האסיאתי שאנחנו מגדלים, והשרלין שיבוא בהמשך) מכילים פחות סוכר והם פחות ארומאטיים, טעמם עדין יותר. המלון הירוק (כמו הגליה הישראלי המוכר) ארומאטי מאוד גם הוא וריחו טרופי יותר, שונה מריח המלונים הכתומים. מלונים גם שונים זה מזה במידת עסיסיותם – חלקם יבשים יותר (למשל האסיאתי שלנו) ואחרים מיציים יותר (כמו הגליה). הגיוון הגדול עושה סלט של מלונים מסוגים שונים לחגיגה, כי כל סוג מוסיף את האופייני לו לערבוב.
מלונים נאכלים בצורות שונות בתרבויות שונות: במזרח הרחוק מבשלים מלונים ואוכלים אותם כמו ירקות אחרים. אולם, אלו זנים אחרים מהמלונים המתוקים המוכרים לנו. אחד הזנים האוריינטליים הוא מלון צ’אקיאינג שגדל מתאילנד עד דרום סין. זן זה של מלון מוחמץ ונשמר כך למשך מספר חודשים. במזרח התיכון, במרכז ודרום אמריקה ובסין אוכלים כחטיף גרעיני מלונים מיובשים. במקסיקו עושים מהמלון מיץ מרענן ועדין בטעמו agua fresca, כלומר – מים טריים. ביפן מכינים ממלון משקה אחר, “מידורי”: ליקר מלון כבד ומתוק בטעמו, המופק ע”י השריית מלונים באלכוהול למשך כחודש(!). גם באכילת המלון חי, בצורה המוכרת לנו, מגוונים אנשים בתיבול לפי טעמם: מלח ופלפל, אבקת ג’ינג’ר או מיץ לימון.
אלכימאים בימי הביניים טענו שהמלון מעודד זרימת דם ומתאים למזגים איטיים ורגזניים. נאמר עליו כי הוא מקל כאבי אבנים בכליות ומנקה את העור. ברפואה הסינית נחשב המלון כמזון קר המשפיע על הלב והקיבה, מעודד בהשתנה, מקל על עצירות, משפיע על מחלת כבד, מסייע להקלת שיעול, מוריד חום ומפחית צמא. מומלץ לאכול אותו בנפרד, כארוחה בפני עצמה.
מבחינה תזונתית המלון עשיר בוויטמין C (בחצי מלון 117 מ”ג, כמעט כפול מהתצרוכת היומית המומלצת) ובוויטמין A=בטא קרוטן, שניהם נוגדי חמצון שעוזרים להגן על התאים מהנזק של הרדיקלים החופשיים. בנוסף, בחצי מלון 853 מ”ג של אשלגן (כמעט כפול מאשר בבננה), שעוזר להורדת לחץ דם ולכאבי שרירים.
טיפ טיפה
השאלות הגדולות: איך נוצר היקום? האם יש חיים על כוכבים אחרים? איך לבחור מלון טוב?
מיתוסים מנופצים: העולם אינו שטוח. ברגעיו האחרונים טרומפלדור קילל ברוסית. מלון לא הופך מתוק יותר לאחר הקטיף.
מתיקות המלון נובעת, כאמור בדף הפתיחה שלנו, מעמילן ההופך לסוכר במהלך ההבשלה. מכיוון שלאחר הקטיף הפרי אינו מחובר לצמח, אין לו מאגרי עמילן שיוכל להפוך לסוכר נוסף. מלון קשה כן מתרכך לאחר שנקטף, מה שהופך את האכילה לנעימה יותר.
אז איך לבחור מלון בשל? (הכללים מתאימים ביותר למלוני גליה, הארומאטיים והזהובים ודומיהם. הייחודיים קצת שונים)
· צבע הקליפה צריך להיות זהוב ולא ירוק (הכלל הזה לא תופס כמובן לגבי מלונים שצבעם ירוק בבשלות, כמו השרנטה…)
· העוקץ צריך להיות קצת משונן בקצהו – מה שמעיד על כך שהוא התייבש כשהמלון עודו מחובר לצמח.
· לחיצה קלה על הקצה השני של המלון (הצד המרוחק מהעוקץ, בו היה מחובר הפרח) צריכה לתת היענות קלה, לא רך אבל כמו כדור שקצת חסר בו אויר.
· בטמפרטורת החדר יהיה לקצה של הפריחה ריח מלוני מתוק. (במרכול בו שומרים את המלונים בקירור קשה לבחון לפי הריח, כי הקירור מטשטש את הארומה).
· אם למלון יש אזור בהיר יותר או חלק יותר – זהו כנראה המקום בו ישב הפרי על הקרקע – אין בכך בעיה.
איך לאחסן מלון?
· כדי לרכך את המלון תנו לו לשבת בטמפרטורת החדר יומיים-ארבעה, עד שהוא רך למאכל, ואז קררו אותו לפני שתזללו…
· מלון בשל יישמר במקרר שבועיים.
· מלונים, כאמור, רגישים לגז אתילן ויכולים להתקלקל מהגז המופק מחבריהם או מפירות אחרים. אם יש לכם מספר מלונים שברצונכם לאכול לאורך זמן, שימו אותם במקום פתוח ואחסנו רק את אלה שרכים מספיק. אל תאחסנו אותם ליד תפוחים.
מתכוני מלונים ובמיה
מלונים ברסק משמשים: (מתוך אתר גאמנון – צמחים ומרפא)
- המרכיבים:
- ההכנה:
- המרכיבים:
- ההכנה:
- המרכיבים:
- ההכנה: – לרסק את המלון והמלפפון במעבד מזון או בלנדר, עד שמתרסק אך לא מוקצף – סירופ להכנה עצמית: להמיס 2 חלקים סוכר ב-2 וחצי חלקים מים חמים. – לשפוך את המיץ לתוך קנקן גדול, להוסיף סירופ לפי הטעם, מיץ לימון וקליפת לימון ועשבי תיבול. – לקרר היטב – להוסיף את המים ולהגיש עם קרח, מקושט בעשבי תיבול
- המרכיבים:
- ההכנה:
- המרכיבים:
- ההכנה: