עלון 151, 7-9 במאי 2007, י”ט-כ”א אייר תשס”ז

מחכים לחיים השבועות האחרונים אצלינו בשדה עומדים בסימן ציפיה דרוכה לחיים. חיים הוא חקלאי ותיק מהאיזור שלנו שכיום משמש כקבלן של עבודות חקלאיות רציניות הדורשות כלים חקלאיים לא שגרתיים, במקרה שלנו “משתת” ו”ארגז” (כלים המשמשים לעיבוד עמוק של הקרקע, במקום החריש המוכר). כשסוף סוף יגיע היום המיוחל והטרקטור של חיים אכן יגיע אלינו, ארחיב את הדיבור על העיבוד החקלאי של שדות אורגניים בשונה משדות בעיבוד “רגיל”. לצערי גם השבוע האחרון עבר עלינו בציפיה שלא התממשה. בתקופת אביב שכזאת חיים עמוס מאוד וכל פעם נאלץ לדחות את המועד שקבענו ואנחנו נאלצנו להתאכזב ולהמשיך להמתין. זה גורלם של מגדלים זעירים שכמונו. זה לא פשוט למצוא מישהו שיתרצה אפילו להגיע ולעבד חלקה קטנה כשלנו. העברת טרקטור כבד ואיטי משדה לשדה היא סיפור רציני, ואנחנו הקטנים “לא שווים” את הטרחה לרבים מהקבלנים. ולכן, למרות ההתבעסות הכרוכה בציפיה ואכזבה, אנחנו ממשיכים לנג’ס ולצפות ולקבוע מועד חדש שוב ושוב ולקוות שבשבוע הבא נוכל לספר לכם שחלקו השני של השדה עבר את העיבוד הראשוני ואולי אפילו כבר את תיחוח הערוגות ואנחנו יוצאים לדרך עם שתילות וזריעות ראשונות בקרקע הבתולית שלו. ובינתיים, כשנוקפים הימים ואנחנו נוכחים לדעת שהגיע מועד נוסף של זריעות, אנחנו מפזרים קומפוסט ומתחחים עוד 4-5 ערוגות מן השטח שקיוינו להשאיר למנוחה בעונה הקרובה, ובכל זאת זורעים גם אותן. בשטח מסוים בקצה השדה יש לנו בעיה מתמשכת שעומדת לפנינו ומחמירה עם הזמן, של זרעים ונבטים שנאכלים על ידי מזיקים. מדובר בעיקר בזרעי הדלועים: מלפפונים (פקוסים), קישואים, אבל אולי גם זריעות הבמיה נפגעו מאותה הסיבה. לפעמים הזרעים עצמם הם שנאכלים, לפעמים הם מצליחים לנבוט ונקטמים כנבטים. כמובן שלא כל הערוגה נאכלת, אבל לעתים הנזק די חמור. ערוגות הפקוסים השנה הניבו בינתיים אכזבה גדולה בשל נביטות קלושות בלבד. אנחנו לא בטוחים מיהו בדיוק המזיק, יש לנו השערות שאלו אולי ערצבים או צרצרים שחורים, שפועלים בתוך הקרקע ואוכלים זרעים ונבטים, ואולי אלו זחלי האגרוטיס שזוחלים על פני האדמה ומנתקים את צוואר השורש של הנבטים, כך או כך ברור שהגענו באיזור הזה לחוסר איזון ולבעית מזיקים שקשורה לדעתנו לחולשת הקרקע בחלק הזה של השדה. זהו חלק נמוך בשדה, שמתקשה להתנקז ולכן הוא רטוב יותר ומאוורר פחות ומועד ליותר בעיות. אנחנו מנסים לפתור את המצב העכשווי על ידי “כיבוי שריפות” כגון שתילת שתילים בוגרים יותר באיזורים שהנביטה גרועה (כך עשינו עם קישואים) וננסה אולי לכסות את הזרעים בקנקלים קטומי תחתית שננעץ בקרקע לעומק מסוים כדי שיצרו מחסום פיזי למזיק, יהיה מי שיהיה. אבל כל הטכניקות האלה אינן מטפלות בבעיה מהשורש, שהוא חולשת הקרקע והפרת האיזון הטבעי בשל כך. הפתרון הנכון והמניעתי יהיה אכן מנוחת השטח לתקופת מה ולאחריה גידול מטייב, בעל שורשים עמוקים, שיחזק את אוורור הקרקע וישפר את הניקוז בה. ולכן חשוב לנו כל כך להתחיל לעבד את החלק השני של השדה, שישחרר את הלחץ מן החלקות החלשות יותר של השדה הראשון שלנו, שמעובד שוב ושוב (גם אם ברוטציה של מחזורי זרעים) כבר 4 שנים כמעט. בניגוד לקושי שאנחנו חווים עם זריעות הדלועים, הקטניות, השעועיות, בעלות הזרעים הקשים נבטו מצויין וצומחות יפה. מערכת ההדליה שלהן כבר עומדת על תילה וממתינה לצמחים שיגדלו דיים כדי לטפס עליה. הדליה היא שיטה של סיפוק תמיכה פיזית (ולפעמים גם עיצוב של ממש) לצמח כדי לסייע לו לעמוד זקוף / לטפס מעלה וכך להקל על העבודות החקלאיות להן אנחנו נדרשים, במקרה שלנו בעיקר קטיף. הדלית האפונה בחורף והשעועית בקיץ נעשית בעזרת רשת פלסטיק בעלת ריבועים גדולים למדי, הנמתחת בין עמודים הנעוצים בקרקע. בדומה לרשתות צל, הרשת הזו אינה חד פעמית, אנחנו מנקים אותה לאחר האפונה החורפית ופורסים אותה שוב באביב לכבוד השעועיות. הריבועים מספקים לקטניות נקודות אחיזה בהן יכול הצמח להיתפס וכך לטפס מעלה ולהיתלות אנכית על הרשת. כשאנחנו רואים שצמח מתקשה, אנחנו מסייעים לו למצוא את דרכו… השבוע התחלנו גם להכין את ההדליה לעגבניות הצ’רי ולפלפלים שלנו, שנשתלו ולא נזרעו ונקלטו יפה בקרקע. בשנים הקודמות לא הדלינו פלפלים, אבל שמנו לב שבזכות רשתות הצל הצמחים גדלים מאוד וממש משתרעים על הקרקע, ואנחנו נאלצים להרים אותם ולהפוך אותם כדי לקטוף את הפלפלים, ולכן החלטנו להדלות אותם השנה. זה אמנם פרוייקט רציני, אבל הוא שווה את המאמץ, במיוחד בשגרת קטיפים מתמשכת וקבועה כמו שלנו. העגבניות והפלפלים מודלים בשיטה הנקראת “הדליה ספרדית”, בה, בדומה למקרה הקטניות, ננעצים בקרקע עמודים גבוהים לאורך הערוגה, ולרוחבם נמתחים חוטים במאוזן, משני צידי העמוד, כל 10 ס”מ בערך, והצמח מוחזק בין שני החוטים האלה, שגורמים לו לעמוד זקוף. אנחנו לא גוזמים את נוף הצמח או מעצבים אותו, אלא רק מספקים לו את התמיכה לעמוד זקוף. ההדליה הזו מתאימה לשטחים פתוחים כמו אצלינו, והיא דורשת פחות עבודה משיטה אחרת, הנהוגה בחממות ומכונה “הדליה הולנדית” או הדלית V. בהדליה ההולנדית גוזמים את הצמח ומעצבים אותו לכדי שני ענפים מרכזיים (מכאן הV). הצמח המעוצב מוחזק כלפי מעלה על ידי חוטים מאונכים שתלויים מתקרת החממה. בשיטוט קצר מצאתי תמונות המדגימות את שתי השיטות, למי שהמלל המופרז רק בלבל אותו. שתי התמונות צולמו בחממה, אבל תוכלו בקלות להבין את המקבילה הספרדית בשדה הפתוח. בצד הימני מודגמת הדליה ספרדית, כמו שאנחנו עושים, ובצד השמאלי תוכלו להרשם מההדליה ההולנדית: treliss peppers.jpg ולמי שזה קטן לו מדי (לא הצלחתי להגדיל ולשמור על רזולוציה נאותה) הנה המקור: http://edis.ifas.ufl.edu/EDISImagePage?imageID=111903828&dlNumber=HS228&tag=FIGURE%208&credits=Elio%20Jovicich כמו כולנו בימים האחרונים, גם הירקות בשדה מרגישים היטב את עומס החום, ובימים האחרונים התחלנו בכיסוי הצמחים הרגישים ברשתות צל. בינתיים מדובר על ערוגות החסה, הרגישה במיוחד, וכן הערוגות הפוסט-חורפיות של הקייל והמנגולד, שאנחנו מנסים להמשיך ולקטוף מהם עלים ירוקים עם שרידי קרירות חורפית, כל זמן שעוד אפשר. השבוע אנחנו מתחילים להוציא ולשים בסלים גזרים צעירים מזריעות פברואר. אלו גזרים קטנים יחסית, אבל אנחנו מוציאים אותם צעירים משום שלמדנו מן הנסיון שעם התחממות מזג האויר והתקרבות הקיץ “האמיתי” הם מתחילים לסבול מעקה וכתוצאה מכך, ממזיקים. ולכן במקום גזרים גדולים ומחוררים אנחנו מעדיפים לחלק לכם גזרים קטנים יותר, אבל צעירים ורעננים ועדין במלוא תפארתם. צירפתי השבוע במיוחד מתכונים לגזר צעיר. בתאבון.   ולסיום, לפני פרידה, רציתי להפיץ למי שמתעניין, מידע שהגיע לידי על סדרת סדנאות בנושא צמחי מרפא ורפואה עממית. המנחה היא ליאת, חברה ולקוחה ותיקה, אישה מנוסה, שיודעת המון וגם איך להעביר את המידע בנועם. הסדנאות מתקיימות בירושלים. להלן הפרטים: צמחי מרפא  – רפואה עממית “הרפואה העממית היתה בידי העם ולא בידי א/נשי המקצוע, וכל אשה שידעה לבשל ידעה גם כיצד לטפל בבעיות פשוטות – חום, כאב בטן, פצעים… הכירה את הצמחים שגדלו באזור, איך מזהים אותם, איך מגדלים אותם, איך משתמשים בהם – הכל מתוך הנסיון האישי ונסיונם של קרובים.” (מתוך: גל מ. ראן, רפואת צמחים קלינית) ארבע סדנאות היכרות עם עולם צמחי המרפא: 1.  איך ניגשים לזה? – מעט היסטוריה, פילוסופיה של רפואות מסורתיות, עקרונות באבחון. 2. סיור להיכרות עם צמחים – בגינה ובבר, איך מגדלים צמחי מרפא בגינה ובאדנית? 3. צמחי המרפא – היכרות עם 10 צמחים חשובים. 4. סדנא מעשית – הכנת מיצויים מצמחים, מיצויים שילדים מוכנים לבלוע. כל סדנא תארך שעתיים עלות 4 סדנאות: 280 ₪ (המחיר כולל חומרים לסדנא המעשית) הסדנאות יתקיימו בימי שני בשעות 18:00-20:00, בתאריכים  28.05, 04.06, 11.06, 18.06 הסיור יתקיים בשעות מוקדמות יותר. (תינוקות צמודים לאמהות מוזמנים להגיע) הסדנאות יתקיימו בבית “פרפרים בבטן”, במושבה הגרמנית, ירושלים. (ניתן להתארגן בקבוצה ולהזמין סדנאות למקומות נוספים) לפרטים: ליאת טאוב   02-6426479   0544-488588   [email protected]   ועד לשבוע הבא, שיביא עמו, אנחנו מקוים, בשורות על אדמה חדשה המוכנה לזריעה, שבוע טוב, ותזכורת לשים לב ולשתות הרבה, להגן על עצמנו ולהישאר צוננים ככל האפשר, בימים החמים האלה, אלון, בת-עמי וצוות “ח’ביזה”   ומה השבוע בסל? יום שני:  עגבניות – השלמה , מלפפונים  – השלמה , גזר מהשדה – זהו קטיף ראשון (שהוא גם דילול ) לכן הגזרים יצאו קטנים , – פטרוזיליה , מנגולד , סלק אדום , לפת , שום יבש , קישואים – זוקיני – השלמה , תפו”א – השלמה , קלרבי , חסה ירוקה. ובסל הגדול תוספת של: תרד ינוזילנדי , סלרי עלים , בצל ירוק , ברוקולי או כרובית , שומר (קטן מה שיצא מחיסול הערוגה ובמקום לזרוק שמנו לכם בסלים) יום רביעי:  עגבניות – השלמה , מלפפונים  – השלמה , גזר מהשדה – זהו קטיף ראשון (שהוא גם דילול ) לכן הגזרים יצאו קטנים , – פטרוזיליה , מנגולד , כרוב לבן , שום יבש , קישואים – זוקיני – השלמה , תפו”א – השלמה , קלרבי , חסה ירוקה. ובסל הגדול תוספת של: בצל ירוק , לפת , סלק אדום   מתכונים: חזרת כתומה מאתר “על השולחן”: http://www.hashulchan.co.il/_Recipes/Recipe.asp?CategoryID=107&ArticleID=9150&RecipesCategoryID=300   וקצת באיחור, אבל טעים כל השנה – ריבת גזר מרוקאית למימונה של וואן, מפורום תפוז, אוסף המימונה: (מובא בגוף ראשון כלשון הפורום, לא כחוויה אישית שלי)
  • המרכיבים:
500 גר’ גזר גמדי , או גזר רגיל חתוך למקלות 500 גר’ סוכר דק 20 מ”ל קוניאק מיץ מתפוז שלם מיץ מלימון שלם, אחרי כשלושת רבעי השעה לסחוט מיץ מחצי לימון לסיר. 1 מקל קינמון כ- 10 ס”מ אורך כחצי מקל וניל חצוי 1 תפוח עץ ירוק לרבעים על חרצניו וקליפתו חצי כפית  אבקת קינמון או יותר, לפי הטעם. כ- 5-6 מסמרי ציפורן רבע כפית אבקת ג’ינג’ר לא חובה
  • אופן ההכנה:
– בסיר (לא אלומיניום, נירוסטה זה טוב) להניח גזר, תפוח, תבלינים, לפזר סוכר, לצקת מעל קוניאק, ומיץ מתפוז. ולהניח להגרת נוזלים. – להביא הכל לרתיחה , תוך כדי בחישה, להחליש אש, ולשמור שיהיה כל הזמן בעבוע, גם אם מדי פעם צריך להגביר את חוזק הלהבה, ושוב להחלישה. – בישלתי שעה ורבע. והיה מוכן. – אפשר, אם רוצים, להוסיף כשני חופנים גדולים של חתיכות משמש מיובש. מוסיף טעם וחמצמצות לגזר. לא חובה. – הריבה הזו היא יותר קונפיטורה לאכילה כממתק, לכן הנוזל צריך להיות לא מאד סמיך. לא לבשל יותר מדי, אחרת יהיה קראמל. וכשיתקרר יהיה קשה להפריד בין מקלות הגזר. – מגישים  בערב המימונה עם תה חם, או עם כוסית ערק, וכל השנה זוללים את השאר, שנהדר להוסיף לתבשילי עוף ובשר, או לקומפוט.    גזר מזוגג בכמון , מתכון של ג´ואל רובישון, מתוך האתר של אורי אלדר: http://www.web4u.co.il/code_menu/main.asp?innerPageID=664&cat_id=830&pID=335
  • המרכיבים:
800 גרם גזרים צעירים קטנים מלח שן שום קצוצה כ-2 כפות סוכר 1 כפית גדושה גרגירי כמון 2 כפות שמן זית עדין 5 גבעולי פטרוזיליה 1-2 גבעולי סלרי 3 גבעולי טימין 2 גבעולי כוסברה כף חמאה  מיץ מ-3 תפוזים
  • אופן ההכנה:
  1. מקלפים את הגזרים, חותכים אותם לטבעות דקות ומכניסים לקערה. זורים עליהם מעט מלח, שום, סוכר, גרגירי כמון ושמן זית ומערבבים.
  2. קושרים בחוט את הפטרוזיליה עם הסלרי, הטימין והכוסברה ומניחים בסיר רחב. מכניסים לסיר את תערובת הגזר ומוסיפים מים שיגיעו עד חצי מגובה הגזרים.
  3. ממיסים את החמאה במחבת. מספיגים מגבת נייר בחמאה ומכסים בה היטב את הגזר. בעזרת סכין חדה דוקרים את הנייר במספר מקומות ומיישרים כך שהמגבת תכסה היטב את הגזרים. מעמידים על האש, מביאים לרתיחה ומבשלים על אש בינונית כ-25 דקות.
  4. מסירים את מגבת הנייר וצרור העשבים. מוסיפים את מיץ התפוזים, מביאים לרתיחה, מערבבים וממשיכים לבשל בסבנות על אש נמוכה עד שהנוזלים מתאדים. מערבבים כדי ששמן הזית, הסוכר ומיץ התפוזים שהסמיכו בתחתית הסיר יזגגו את טבעות הגזר.
  חלבת גזר – מתוך פורום מתכונים.נט, המתכון במקור מעתון “לאשה”:
  • החומרים:
900 גרם גזר טרי שטוף ומגורר דק 175 גרם חמאה 2 כוסות חלב 300 גרם סוכר חום 3 כפות שקדים לבנים קלויים קלות 3 כפות צימוקים חמישית כפית הל טחון
  • ההכנה:
  1. ממיסים חצי מכמות החמאה בסיר ומוסיפים את הגזר המגורד. מבשלים ללא מכסה במשך 10 דקות על להבה בינונית. בוחשים מדי פעם כדי להבטיח בישול אחיד ללא חריכה. מוסיפים חלב, סוכר, צימוקים, שקדים ואת החמאה הנותרת. מבשלים במשך 15-25דקות, עד שהתערובת מתקשה ונוצר גוש במרכז הסיר. מעבירים לכלי הגשה.
  2. ברגע שהתערובת מתקררת מעט, צרים כדור עגול, מקשטים בהל טחון ומאחסנים במקרר עד להגשה.
Top