יא ירח, יא ירח, מה עשית? – חלק א’
השבוע היה לי ולנטע התענוג לתקוע את הידיים באדמת ח’ביזה. הידיים שלנו מתלכלכות, אמנם, באופן די קבוע באדמה כזו או אחרת, בעיקר בזו של ג’ו פרי, החקלאי אצלו אני עובדת, אך אין אין אין כמו האדמה האישית שלנו בח’ביזה. מכיוון שאנחנו מבקרים כעת בארץ, כמובן שאנחנו מקפידות להגיע לח’ביזה לעתים תכופות ולהתלכלך בבוץ הנפלא של ערוגות הירקות. נטע, ילדה טובת לב שכמותה, מתעקשת לא להפלות אף ערוגה ואף לא את השלולית הבוצית שליד ברז המים, ובסוף יום עבודה בשדה היא נראית כמו יצאה מהתמרחות בבוץ המרפא של ים המלח.
השבוע הזדמן לנו לשתול את הערוגות האחרונות של עונת הסתו – סלרי שורש, קולורבי ושומר, כשלצדנו זרע אלון את הזריעות האחרונות: סלק אדום, גזר, צנון וצנונית וכן תרד חורפי ותרד ניו-זילנדי. האדמה היתה נפלאה. כמי ששתלה ערוגות רבות בתנאים יותר ופחות מוצלחים, אני יודעת להעריך עד מאוד כשהאדמה מוכנה ונכונה לשתילות ולזריעות. בקיץ, למרות כל ההרטבות והלחלוחים, האדמה קשה ויבשה, מה שמקשה על התיחוח וגורם לגושים גדולים ושורטניים. בחורף צריך להיזהר מאוד מתיחוח באדמה רטובה וספוגה מדי, שגורמת להיווצרות גושים קשיחים שמתקשים עוד יותר בהמשך ויוצרים מצב כמעט בלתי אפשרי לעבודה. בסתו ובאביב, לעומת זאת, האדמה מצוייה בלחות נפלאה ומתאימה – לא יבש מדי ולא רטוב מדי, התיחוח מפורר את האדמה לרגבים עדינים ורכים, ופשוט תענוג לתקוע ידיים באדמה ולנעוץ בהם שתילים חדשים.
יום שלישי שעבר היה גם יום שטוף שמש ואנחנו היינו מלאות אנרגיה ושמחה – מהמפגש המחודש עם חברים ותיקים, עם האדמה האהובה והמוכרת ועם עבודת אדמה של שתילה וזריעה, שהן מהמלאכות היותר משמחות שיש בשדה – עבודות שכל-כולן התחלה והבטחה ותקוה, שזורות כמובן בפרפורי בטן של “מה יהיה?” ו”הלוואי”, אבל ככה זה תמיד עם התחלות חדשות, לא? הרוח הטובה ששרתה עלינו שלחה אותי להרהורים על אנרגיות חיוביות וחקלאות אורגנית, מה ששלח אותי לבדוק מה היה מצב הירח באותו יום שלישי של השבוע שעבר.
????!!!
מצב הירח? אולי חלקכם חושבים עכשיו שהחלקתי סופית על השכל, אבל האמת היא שיש כזה דבר – שתילה וזריעה על פי מצב הירח, ובעצם נכון יותר לקרוא לתחום הזה: גינון/חקלאות/עבודת אדמה על פי שלבי הירח לאורך החודש. התורה הזו של חקלאות הוליסטית המתייחסת לעולם כולו, ולחקלאות בתוכו, כמכלול אחד, ומטיפה להתחשבות בכל הגורמים הסביבתיים: האקלים, המשקעים, העונה, הטמפרטורה, אורך שעות האור וכן, גם מצב גרמי השמיים, היא תורה עתיקה ביותר. היא קיבלה תנופה מחודשת בתחילת המאה הקודמת,עם פיתוח התורה האנתרופוסופית, ובתוכה החקלאות הביו-דינמית, על ידי רודולף שטיינר.
הנושא הזה לכשעצמו גדול על עלון אחד, והשבוע ובשבוע הבא אני רוצה להגיש לכם רק טעימה קטנה מהתחום של שתילה וזריעה על פי מחזורי הירח והכוכבים, ולכן לא ארחיב כאן על התחום הרחב של חקלאות ביו-דינמית בתוך תורת האנתרופוסופיה. מי שרוצה לקרוא בנושא מוזמן להציץ באתרים כמו של זה קיבוץ הרדוף: http://harduf.org.il/refet/papers/biodynamic_agriculture.htm או פה: http://www.hava.co.il/hava/ArticleReview.aspx?articleName=oldFarming.
והשבוע לענין הירח: כמו להקת הנח”ל, גם אחרים, סבורים שיש משהו מיוחד בירח. שוטרים, ברמנים, צוותי חירום בבתי חולים ומיילדות – רבים מהם יעידו שבלילות ירח מלא עולה רמת האנרגיה, הרגשות גואים ואיתם ההתרחשויות וההתרגשויות. כמובן שידוע לנו גם כי הירח שולט בתנועת הגאות והשפל באוקיינוסים ובימים. התיאוריה הביו דינמית מתחילה מהעובדה שהצמחים, בדומה לבני אדם, מכילים אחוז מאוד גבוה של מים בגופם. הירח בתנועתו מסביב לכדור הארץ ביחד עם השמש וגורמים נוספים משפיע על תנועת הנוזלים בכל הגופים על פני כדור הארץ. השפעה זו היא הגורמת לגאות ושפל בחופי הים, ברמות מי התהום, וגם לתנועה דומה כלפי מעלה וכלפי מטה של המים בצמחים ובאדמה: מהשורשים לכיוון העלים והפריחה כאשר הירח מתמלא, ומהפריחה והעלים לכיוון השורשים כאשר הירח מתרוקן. מן התופעה הזאת נגזרות הנחיות מעשיות לגבי סדר וקצב פעולות הגינון-החקלאות לאורך החודש. מי שמכיר רק את לוח השנה הכללי, על פי השמש, עובד בעיקר לפי לוחות שנה לונארים מיוחדים המורים לו מתי הירח מלא או חסר (דוגמא בהמשך). למי שמצוי גם בלוח השנה הירחי, העברי או הערבי, הרבה יותר קל לעקוב אחרי מחזור הירח. הנה תכנית הפעולה בקוים כלליים, כמובן שההתייחסות כאן לאורך כל עונות השנה, והכוונה היא שבכל עונה ישתלו הירקות המתאימים לה:
- בימים המדוייקים בהם הירח חסר ומלא מומלץ להימנע מעבודת אדמה. אלו ימים מתאימים ביותר למנוחה, חגיגה, תכנון או הרהורים.
- ברבע הראשון והשני, בהתמלאות הירח (המחצית הראשונה של החודש העברי) מתמלא עולם החי והצומח באנרגיה מתחדשת, רמת הנוזלים (מים, שמן, שרף ועוד) עולה בצמחים ובאדמה. התנועה היא כלפי מעלה, ולכן זה הזמן לשתילות, וזריעות של צמחים חד שנתיים שתנובתם מעל לקרקע. בשבוע הראשון מומלץ להתמקד במיוחד ירקות עליים ותפרחתיים למשל: משפחת הכרוביים (ברוקולי, כרובית, כרוב, כרוב ניצנים), סלרי, חסות, תרד, עשבי תיבול, אספרגוס ועוד. ובשבוע השני ההנחייה היא לעסוק בעיקר בקטניות (שעועית, אפונה, פול, סויה), דלועיים (מלפפונים, קישואים, דלעות, מלונים) וסולניים מסויימים (עגבניות, פלפלים, חצילים). במחצית הראשונה של החודש נכון גם לזרוע דגנים, ולהרכיב עצי פרי. יבולים שייקטפו בתקופה הזאת יהיו בעלי “חיי מדף” קצרים יותר ומועדים לריקבון מהיר.
- ירח מלא – הפסקה
- ברבע השלישי (שבוע שלישי של החודש העברי), בו מתחיל הירח להתחסר, לאחר שיאה של האנרגיה האלקטרומגנטית בליל הירח המלא, מתחילה נסיגה איטית של אנרגיה והתמעטות-ירידה של נוזלים מהקרקע והצמחים. התנועה כאן היא כלפי מטה ולכן זה הזמן להתמקד בירקות שורש ופרחים בעלי פקעות, או כל מה שמניב מתחת לקרקע וקרוב לה: סלק, גזר, בצלים, בוטנים, צנוניים, לפת, תפוחי אדמה, שורש סלרי ושורש פטרוזיליה. זו גם התקופה לשתילת גידולים רב-שנתיים ודו-שנתיים, שזקוקים להתבססות שורשים חזקה ומשמעותית. זו גם העת לגיזום ולקטיף, במיוחד של עשבי מרפא. הנבטת נבטים למאכל גם היא בשיאה בשבוע הזה.
- הרבע הרביעי (השבוע האחרון של החודש העברי), הוא העקר והיבש ביותר, ומשום כך הוא הכי מתאים לעיבודי קרקע, פיזור קומפוסט, גיזום, ריסוסים, דישונים, עישוב וכיסוח מדשאות או עשביה. לעשבים שיכוסחו או ייעקרו כעת לא תהיה אנרגיה לקום ולצמוח במהרה. זוהי התקופה הטובה ביותר לקטוף יבולים שנועדים לאחסון יבש ממושך.
- המרכיבים:
- אופן ההכנה:
- מבשלים את הבטטות במים במשך 25 דקות, עד שמתרככות. מסננים ומועכים למחית. מצננים בטמפרטורת החדר.
- בקערה גדולה מערבבים את הקמח, השמרים והמלח. מוסיפים את מחית הבטטות, הסוכר מחצית מכמות הדבש ומחצית מכמות החמאה. מערבבים היטב עד שמתקבלת תערובת אחידה ודביקה. מכסים במגבת לחה ומניחים להתפחה עד שהתערובת מכפילה את נפחה.
- מערבבים בקערה את שארית החמאה והדבש. בקערה נפרדת שמים את האגוזים הטחונים. מקמחים משטח עבודה ואת כפות הידיים. לוקחים חופן מהתערובת ומגלגלים לכדור. טובלים היטב בקערת הדבש והחמאה ומיד אחר-כך מגלגלים באגוזים.
- מניחים את הכדורים בתבנית משומנת. מניחים להתפחה כ-20 דקות. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני (190 מעלות) במשך כ-25 דקות, או עד שהלחמניות מזהיבות.
- המרכיבים:
- אופן ההכנה:
- מבשלים את הבטטות במים עד שהן מתחילות להתרכך – אבל לא יותר מדי! מסננים, מצננים וקולפים.
- בסיר גדול מביאים לרתיחה את המים, הסוכר, מקל הקינמון והזנגביל ומערבבים עד שהסוכר נמס כולו. מנמיכים את האש, מוסיפים את הבטטות ומבשלים על אש נמוכה במשך כשעה, עד שהבטטות נראות מבריקות.
- מצננים, מוסיפים את מיץ הלימון ומכניסים למקרר בכלי מכוסה. מגישים קר עם קליפת לימון מגוררת למעלה.
- המרכיבים:
- אופן ההכנה:
- מחממים את שמן הזית בסיר כבד ומטגנים את הבצל עד שמזהיב, מוסיפים את השום הכתוש, מחצית מקוביות הסלרי ואת עלי הסלרי הקצוצים ומטגנים תוך כדי ערבוב כ-5 דקות נוספות.
- מוסיפים את האורז ומערבבים. מוסיפים 1/2 כוס מרק ומערבבים ללא הרף בכף עץ עד שכל הנוזל נספג. מוסיפים עוד כוס מרק וממשיכים לערבב עד שהנוזל נספג. ממשיכים באותו האופן עד לסיום כמות הנוזלים. מקפידים לערבב כל הזמן ומדי פעם מגרדים את תחתית הסיר כדי למנוע הידבקות האורז.
- לאחר 10 דקות מוסיפים את שארית קוביות הסלרי. ממשיכים לבשל עד שהוספו כל הנוזלים והאורז רך ושרוי במעט נוזל. מתבלים במלח ופלפל.
- מורידים מהאש, מוסיפים את הפטרוזיליה והחמאה ומערבבים. בוזקים גבינת פרמזן, מערבבים ומגישים מיד.
- המרכיבים:
- אופן ההכנה:
- חותכים את גבעולי הסלרי לפיסות באורך 10 ס”מ. פורסים כל פיסה לאורך, ל-3 חלקים.
- מרתיחים מים בסיר גדול, מבשלים את הבצל הירוק במשך דקה ומעבירים מיד למי קרח. מייבשים במגבות נייר.
- חותכים את הבצל הירוק לפיסות באורך 10 ס”מ, שומרים בצד את החלק העליון (הירוק).
- לוקחים פיסת בצל ושתיים-שלוש פרוסות סלרי, מצמידים יחד וקושרים בעזרת החלק הירוק של הבצל שהשארנו בצד. יוצרים צרורות נוספים מכל שאר הסלרי והבצל.
- מחממים את החמאה במחבת גדולה וכבדה. מטגנים את הצרורות הקשורים על אש בינונית-גבוהה כדקה וחצי מכל צד, מוציאים מהמחבת.
- מוסיפים למחבת את גרעיני החמניה ומטגנים כדקה. מוסיפים את הדבש, המרק, רוטב הסויה, הקורנפלור והמים. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש.
- מוסיפים את צרורות הסלרי והבצל ומבשלים כ-7 דקות.
- מעבירים לצלחת עם הרוטב ומגישים.