עלון 115, 24-26 ביולי, 2006

בימים כאלה, של כל-כך הרבה הרס וכאב זה נראה לא שייך לכתוב עלון כרגיל, והייתי רוצה פשוט להכריז על שתיקה. בשבוע שעבר באמת צימצמתי את העלון לכמה מילים, מנסה להאמין שעד השבוע יחזור השקט על כנו. הייתי, כמובן, תמימה כשהאמנתי שהכל יסתיים במהירות, אופטימית מדי, שתי תכונות חקלאיות מובהקות, שמסייעות לגדל ירקות ולעבד אדמה בחלקת שדה קטנה ואורגנית למרות הכל, אבל גורמות לי להתנפץ למול המציאות.

וכך השבוע אני מנסה להתרכז בירקות המבשילים ולמצוא בהם בריחה ונחמה. ואכן, הירקות בעונה הזו מזמנים לנו ידיים מלאות עבודה ואפשרות להתנחם בהם: השדה שופע בירקות בשלים ואנחנו לא עושים הרבה מלבד קטיף, קיף ועוד קטיף. הבמיה מבשילה וכך גם הפלפלים האדומים, בנוסף על כל מה שכבר הכרתם בסלים. בשבועות הקרובים נהנה כולנו משפע המלונים הריחניים והמתוקים שיבשילו להם בהדרגה וברצף, ערוגה אחר ערוגה, ולכבודם אכתוב השבוע, וגם העליתי עלונים ישנים על מלונים, ועל הבשלת פירות באופן כללי, ובהם תמצאו גם מתכוני מלונים נוספים: עלון 18 ועלון 71, הם מצויים בקישורים הבאים: https://chubeza.com/newsletter/?m=200408     https://chubeza.com/newsletter/?m=200508

המלונים שלנו נשתלו במאי, שלוש ערוגות, כל אחת בהפרש של שבועיים זו מזו, מרווח זמנים שיאפשר הבשלה הדרגתית של הפירות. הזרעים נטמנים במרווחים של 1/2 מטר זה מזה, בחורים שנחתכו ביריעת הפלסטיק שמחפה את הערוגה. היריעה שומרת על לחות הקרקע, מונעת עשביה ושומרת את הפירות נקיים וכך מוגנים יותר מרקבונות. אנחנו מגדלים  מלונים ישראלים מהסוג “גליה”. כשאני אומרת ישראלים אין כוונתי רק לכך שהם מוכרים ואהובים בישראל, זהו סוג מלונים שפותח פה, ומכאן שמו העברי. בשרו ירוק ומתוק, מזכיר קצת פירות טרופיים (קוראים להם בעולם גם מלון טרופי), כמו של מלונים מהסוג indorus (באנגלית honeydew), והקליפה מרושתת ברשת עדינה בדומה למלונים המכונים muskmelon או reticulatus. זהו כנראה זן כלאיים של שני אלה.

היתרון בזן הזה, מלבד העובדה שהוא טעים נורא, הוא שהוא אכן מתאים מאוד לצרות המקומיות. זהו זן שמחזיק מעמד יפה מול הוירוסים והמחלות המקומיות, השיחים לא נתקפים בהם ומצליחים לשמור על צמחים ירוקים ומלאים עלוה, שמספקים תמיכה והזנה לפירות, ומכסים אותם כהגנה מפני מכות שמש. בשנה הראשונה ניסינו מספר זנים של מלונים, וזה היה הזן המוצלח ביותר שאיתו המשכנו. זנים אחרים לא צלחו את פגעי הקיץ בשדנו. לקח נוסף שלנו מהשנים הקודמות ומלחמתנו בוירוסים היא זריעה מוקדמת ככל האפשר של המלונים, וכך השנה עשינו זאת כבר במאי, חודש קריר עדיין ונקי יחסית ממעבירי מחלות, ולא זרענו שוב בחודשים יוני ויולי, בהם חוגגים החרקים המעבירים וירוסים ופגעים. ואנחנו שמחים לראות שמלאכתנו צלחה: השיחים עמוסים בפירות יפים וגדולים וטעימים מאוד מאוד. מלוני הגליה הם גם זריזים להבשיל: תוך 75-80 יום הם כבר משנים צבעם מירוק לצהוב, מתחילים להריח כמו חנות בושם (או דוכן פירות טרופיים) ונתלשים מהשיח בקלות. כאמור, זרענו אותם במאי, וכבר במחצית יולי קטפנו את ביכוריהם – ממש זמן שיא למלונים, שחלק מהם זקוקים ל120 יום עד להבשלה.

מלונים, מתחילים להבשיל כ30 יום לאחר הפריחה, כשרמת הסוכר והpH עולות. הסוכרים המרכיבים את מוצקי הפרי הם פרוקטוז, גלוקוז וסוכרוז, ואליהם מתלווים כ90% מים. אנחנו רוצים לקטוף אותם, כמובן, בשיא בשלותם, לאחר שכמות הסוכר בהם הגיעה למקסימום, והם מתוקים ועסיסיים. מלונים שנקטפים בוסר יהפכו עם הזמן לעסיסיים ורכים יותר, אך לא יוכלו להיות טעימים ומתוקים. למלונים אין מאגר פחמימות, בעצם רוב רובן של הפחמימות בהם הוא סוכרים, ולא עמילן, ולכן אין להם מה להמיר לסוכר אם נקטפו. מה שקוטפים הוא מה שיש. וכך במהלך השנים התפתחו שיטות שונות ומשונות לקביעת בשלות הפרי. בין השיטות המדעיות יותר נמצאים הרפרקטומטר, מכשיר למדידת רמות סוכר, וNMRI (Nuclear Magnetic Resonance Imaging). אבל אנחנו, הפלאחים הפשוטים, פשוט מריחים (מממ… זה מריח כמו פרי בשל), מסתכלים (וגם הצבע כבר התחלך מירוק לצהוב), ממששים (לוחצים על בסיס הפרי, במקום שבו היה הפרח), ומנסים לקטוף (מתלש בקלות, מצויין. אם לא – כנראה דרוש לו עוד זמן).

אבל ישנם מלונים שנקטפים בוסר, ואיננו מצפים מהם להיות מתוקים. אחד מהם מתארח אצלכם בסלים כבר תקופה ארוכה, ורובכם בכלל לא יודעים עליו שהוא בעצם מלון. זהו הפקוס. המלפפון הארוך והדק, המעוקל, הבהיר המחורץ. שמו הנוסף הוא “מלון נחש” (snake melon) ומבחינה בוטנית הוא אכן מלון, מקבוצת flexuosus. ישנם פקוסים משני סוגים: ירוק בהיר ומפוספס. מלונים ומלפפונים שייכים, כמובן לאותה המשפחה, אבל הם שני סוגים שונים בה, בעלי מאפיינים שונים. כשמסתכלים על עלי הצמחים השיוך ניכר: עלי הפקוס עגלגלים ופחות משוננים מעלי מלפפונים, ודומים יותר לעלי המלונים, אחיהם. הטעם ומראה הפרי דומים מאוד למלפפון, (ומכאן הבלבול) אבל לא ממש – הפקוס אינו קוצני כלל, והוא מתוק ופריך יותר ממלפפון. אולם, כמו מלפפון, הוא נקטף בצעירותו, לפני שזרעיו מבשילים, ולכן הוא אינו רך כמלון.

ההסטוריה של המלונים מתחילה באפריקה, שם עדיין מוצאים זנים רבים של מלוני בר. לא ידוע מתי, היכן ואיך בויתו המלונים, אך כנראה בחרו שמרו הלקטים של אותה תקופה את זרעי המלונים המתוקים ביותר. הם כבר היו בשפע במצרים לפני למעלה מ4000 שנה, ומילניום מאוחר יותר הגיעו, בנתיבי מסחר, לטורקיה, איראן, אפגניסטן, הודו, דרום מרכז רוסיה, סין ויפאן. לאירופה הם הגיעו כנראה בסביבות התקופות היוונית והרומית. המורים הביאו אותם מצפון אפריקה לספרד בתקופת שלטונם שם. בארץ הוא ידוע מתקופת המשנה, הוא מוזכר בה בשם “מלפפון”… ואם כבר התבלבלנו שוב בין מלון למלפפון – הפקוס מוצאו מארמניה, העשירה במלונים. הוא הגיע לאיטליה במאה החמש עשרה, אך מעולם לא “תפס” במערב אירופה או ארה”ב. אצלנו, במזרח התיכון, הוא פופולרי מאוד כי הוא אמין יותר ממלפפון כשהטמפרטורות עולות מאוד. וחוץ מזה שהוא מאוד מאוד טעים.

בימים אלה אנחנו נפרדים מהפקוס, ומקבלים בברכה את אחיו הכל כך לא דומים לו – מלוני הגליה. שני אחים שנראים כל כך אחרת, ובמבט ראשון לא היינו מקשרים ביניהם, אחד מהם בכלל דומה הרבה יותר לבני הדודים… אבל בעצם – הם ממש ממש מאותו הסוג. ככה זה, לפעמים השוני בולט הרבה יותר מהצדדים הדומים, והמפריד גובר על המחבר. אבל בעצם, בתחילת הדרך וגם בסופה, השניים בעצם אחים, קשורים זה לזה ודומים זה לזה בדמיון גנטי שאין בכוחם או בכוחנו לערער עליו. תראו כמה שאפשר ללמוד מירקות, אם רק מקשיבים להם.

ועדיין, בתקוות (אולי שווא) לשבוע שקט כמה שרק ניתן,

בת-עמי, אלון וצוות חוביזה הקוטף וקוטף וקוטף.

 

 

ומה בסל השבוע?

 

 

 

מתכוני מלונים – קשה לי לתאר מלון ריחני ומפתה שנשמר למתכון מיוחד ולא נאכל מיד, אבל בכל זאת – הנה לפניכם כמה אפשרויות שונות לשימוש במלונים שלכם:

מרק מלונים – מתוך “Melons – for the passionate grower” של אמי גולדמן

  •  המרכיבים:

3 קילו מלונים 2 כוסות מיץ תפוזים 2 כפות מיץ ליים 2 פרוסות מלון נוספות

  • אופן ההכנה:
  1. קולפים, מנקים וחותכים את המלונים
  2. מרסקים בבלנדר או מעבד מזון את המלונים והמיצים
  3. מוזגים את המרק לקעריות
  4. קוצצים את פרוסות המלון הנוספות ומפזרים על המרק לקישוט
  סורבה מלונים – גם הוא מספר המלונים של אמי גולדמן, שהוא, אגב, ספר נפלא.
  • המרכיבים:
1/2 3 כוסות רסק מלונים (בבלנדר או מעבד מזון) 1/2 1 כוסות סירופ בסיסי כפית מיץ ליים
  • אופן ההכנה:
  1. מערבבים את כל החומרים ומקפיאים במכונת גלידה כ-20 דקות. אפשר לעשות זאת גם בפריזר ביתי, ולשחק עם הזמנים.
  מלונים בסירופ קינמון של Produce Pete
  • המרכיבים:
2 כוסות סוכר כוס מיץ תפוזים כוס מיץ אננס כוס מיץ אשכוליות כוס מיץ תפוחים 4 כפות קירש (ברנדי שזוקק מדובדבנים) 4 כפות ליקר מלונים מקל קינמון מלון 4-6 מנדרינות
  • אופן ההכנה:
  1. בסיר קטן מערבבים את 7 המרכיבים הראשונים (הנוזלים), ומביאים לרתיחה
  2. מניחים לסירופ להמשיך ולהתבשל על אש קטנה במשך כ20 דקות, תוך בחישה מדי פעם
  3. מורידים מהאש, מוסיפים מקל קינמון, ומצננים במקרר למשך כמה שעות
  4. יוצרים כדורי מלון, ופולחים את המנדרינות לפלחים, מסירים חרצנים
  5. שופכים את הסירופ על גבי הסלט ומגישים. שאריות סירופ שומרים לסלט הפירות הבא…
  סלסת מלונים מתוקה-חריפה מתוך: www.recipetips.com
  • המרכיבים:
3 כוסות מלונים, רצוי משני סוגים, קלופים וקצוצים מנגו קלוף וקצוץ 1/2 כוס פלפל ירוק קצוץ דק 1/2 כוס פלפל אדום קצוץ דק 1/3 כוס בצל אדום, קצוץ דק 2 פלפלים חריפים נקיים מזרעים וקצוצים דק 2 כפות כוסברה טרייה קצוצה שן שום, כתושה או קצוצה דק 3 כפות מיץ ליים טרי כף חומץ יין לבן כפית שמן קנולה 1/2 כפית כמון טחון
  • אופן ההכנה:
  1. מערבבים את 8 המרכיבים הראשונים בקערה
  2. בקערה נפרדת, מערבבים את חומרי הרוטב ושופכים על הסלסה. מערבבים היטב
  3. מכסים ומצננים במקרר
  4. מתאים מאוד להגשה עם דגים ועוף
Top