עלון 197, 12-14 במאי 2008, ז‘-ט’ באייר תשס”ח

שלום לכל המנויים ואחרי החגים נעימים. בת עמי עדיין בחופשה עם משפחתה ואחרי שבשבוע העצמאות שעבר כתבה נעהאת העלון בהרבה רגש כראוי לזמן ההוא, השבוע אכתוב אותו אני – יוחאי, ביבשושיות הרגילה. אלון ומיה אשתו טסים השבוע גם הם לחופשה קצרה, בתורכיה, ואת מקומו של אלון בניהול השוטף יקח בשבועות הקרובים אייל – מנהל העבודה שלנו. אני רוצה לאחל לו שיצליח ב’נשיאה בעול’ ובהיכרותי איתו בטוח שכך יהיה. השבוע אנחנו מתחילים לשלוח לכם שני גידולים חדשים שלנו. הראשון הוא תפוח אדמה. אחרי תקופה ארוכה ארוכה שבה השלמנו תפוחי אדמה ממגדלים אחרים, אנחנו סוף סוף יכולים לשלוח לכם את תפוחי האדמה שלנו. אני תמיד אומר לשואלים שאנחנו רוצים להיות חקלאים ולא סוחרים, אבל בפעם הקודמת שגידלנו אותם לפני שלוש שנים, אם אני לא טועה, לא כל כך הצלחנו בזה. תפוחי האדמה יצאו קטנים מדי וההשקעה הרבה בגידול לא הניבה את התוצאות שקיווינו להן, כאלו שיצדיקו את כל ההשקעה שניתנה בגידול: מים, אור שמש, אדמה, דישון ועבודת כפיים. אבל מכשלונות צריך ללמוד, וזה מה שחקלאים כמותנו עושים לא פעם. בגידול הנוכחי, כך נראה, הצלחנו לגדל תפוחי אדמה מוצלחים יותר ואנחנו מקווים שתהנו מהם. אני מוכרח להודות שלי יש מתיקות מיוחדת בהצלחה איפה שבעבר נכשלנו, וב’הפיכת הגלגל’ הזו שבה אנחנו מתחילים לשלוח את הגידולים שלנו במקום אלו שעד לפני שבוע השלמנו. ונעבור לגידול החדש השני. כמה ממנויי יום שני כבר הספיקו ליצור קשר ולברר מהם הצרורות המוזרים שנשלחו אליהם ומה עושים איתם. ובכן – מדובר בחומוס ירוק. החומוס בויית במרכז אסיה לפני כשמונת אלפים שנה אבל כמו שבת עמי כתבה כאן בעבר, הוא אורח חדש בשדה שלנו. את הזרעים שלו השגנו ממוחמד ומאז אמצע-סוף ינואר הוא צמח וגדל עד שהגיע בערך לגובה הברכיים שלנו והצמיח את התרמילים הקטנים שלו. אותי הפתיע לגלות שהתרמילים האלו מגיעים לגודל די גדול יחסית של כסנטימטר כשהם עדיין ריקים ורק אחרי כן הם מתמלאים והולכים בגרגירי החומוס עצמו. כשלקחתי לי תרמיל בשל ופיצחתי אותו בפה הבנתי מה מקור שמו של החומוס, או החימצה כפי שהוא נקרא בעברית, כי חמצמצות קלה אך מובהקת נטעמה בלשון שלי. אתם מוזמנים לנסות. דניאל – אחד העובדים שמכיר את החומוס מעבודתו בשדה של אחיו גם הראה לי את נעליו שעליהן כתמים בהירים בעקבות ההליכה בשדה והמפגש עם אותה חומצה שמפריש החומוס משערות קטנטנות הגדלות על גביו. אנחנו רגילים לאכול את החומוס לאחר שיבש ובושל ונטחן לצורך מילוי תפקידו כממרח הלאומי אבל החומוס הירוק, כפי שתיווכחו לדעת הוא טעים לפחות כמו החומוס המוכר ולא פחות בריא. הוא לא גורם לתופעה המצערת של הצטברות גזים במערכת העיכול כמו בגרסה היבשה ולעומת זאת הוא בהחלט עשיר בחלבונים, בסיבים תזונתיים, בויטמינים A ו-C, בחומצה פולית, בסידן ובברזל. החומוס מכיל גם בערך 6% שומן שרובו בלתי רווי [למתעניינים בסיפורי זוועה, הממרח המכונה חומוס שמיוצר בתעשיית המזון על ידי חברות מוכרות וממותג כ’אחלה’ או כ’צבר’ מכיל מעל 30% (!) שומן בגלל שימוש בשמנים מוקשים שונים]. החומוס מכיל גם טריפטופן – חומצה אמינית בעלת תפקיד חשוב בייצור הסרוטונין שהוא, כידוע, ניורו-טרנסמיטור מרכזי המשפיע על מצב הרוח שלנו. אכילה אינטנסיבית של חומוס עשויה אם כן לא רק לגרום לתחושת שובע אלא גם להוציא אותנו מהדיכאון. כמו הסויה – קטנית אחרת שאנחנו מגדלים בח’ביזה ושולחים לכם במצב ‘שיחי’ דומה – גם החומוס מכיל סאפונינים. אלו חומרים הידועים כמועילים בהורדת רמת הכולסטרול בדם, במניעת התפתחות תאים סרטניים, בפעילות בקטריאלית ובהורדת יתר לחץ-דם. החומוס דומה לסויה גם בכך שהוא מכיל פיטו-אסטרוגנים, שהן תרכובות כימיות, דומות להורמון המין אסטרוגן ובעלות השפעה דומה לזו של אסטרוגן על הגוף. הצטברות של החומרים האלו בגוף עשויה לשגע את המערכת ההורמונאלית ולשבש את פעילותה, אבל אל דאגה. הרגלי האכילה המזרח תיכוניים והאסייתים מראים שתופעות הלוואי כנראה לא מתרחשות כתוצאה מצריכה רגילה וסבירה של הקטניות האלו, לא? ומה לעשות עם החומוס הירוק. הערבים נוהגים לקלות את החומוס על האש. ניתן גם לקלוף את התרמיל, להוציא את הגרגירים ולעשות בהם כל מה שעושים עם פול ירוק. לטובת חובבי האתגרים אני מצרף גם כמה קישורים למתכונים : http://food.lionetwork.net/modules.php?name=Recipes&op=viewrecipe&recipeid=12539&offset=11301 http://www.cookshare.co.il/modules.php?name=Recipes&op=viewrecipe&recipeid=4153 http://www.mathamim.co.il/forum/forum_posts.asp?TID=1431&PN=337 http://www.hashulchan.co.il/Index.asp?CategoryID=87&ArticleID=8812 . מה השבוע בסל? יום שני: עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , תפו”א, גזר, חסה , שמיר, סלק, כרובית או ברוקולי, סלרי שורש , קולורבי , מנגולד , חומוס ירוק. ובסל הגדול תוספת של: שום , בצל ירוק וכרוב אדום. יום רביעי: עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , תפו”א, גזר, חסה , סלק או קולורבי, סלרי שורש או סלרי עלים , מנגולד , שום , חומוס ירוק , קישואים , לפת. ובסל הגדול תוספת של: סלק או שמיר, כרישה וכרוב אדום. שבוע טוב, אלון, בת עמי, אייל, יוחאי וצוות חביז’ה
Top