11-13 באוקטובר 2021 – סתו, סתו, סתו

הנה הסתיו מגיע – מגוון הפירות האורגנים משתנה לפירות סתו-חורף: רימונים, תפוחים, אפרסמונים, בננות, אבוקדו, מנגו ושפע פרי הדר, ומה שמשמח – מחירי פירות החורף נמוכים בהרבה מאלו של הקיץ, ומאפשרים לנו לארוז לכם ארגז פירות מרשים בעלות נמוכה יותר. לכן, החל מהשבוע – מחיר ארגזי הפירות יהיה אחיד – 70 שקלים, ולא תהיה חלוקה לארגז גדול או קטן, ויחד עם זאת, נוכל להכין ארגזים גדושים עסיס. מקוים יחד אתכם לסתיו נעים ומתוק __________________________________ רוּחַ, רוּחַ, רוּחַ סְתָו. תְּרִיס הוּרַם וְהוּגַף, הַכְּלַבְלָב הַבַּיְתָה שָׁב. מֵרֹאשִׁי הַכּוֹבַע עָף, וְהַשׁוּק – מְלוֹא, מְלֹא הָאַף : אֶתְרוֹגִים, הֲדַס, לוּלָב, גַּם רִמּוֹן, גַּם גוֹיַאב. וְקָרְבוּ עָב אֶל עָב עִם הַרוּחַ, רוּחַ סְתָו.    וּפִתְאֹם – טִפַּת יוֹרֶה הִתְיַשְּׁבָה לִי עַל הָאַף… (ע. הלל) אומרים לנו שבכלל אין כאן סתיו, שבארצנו המזרח תיכונית יש בעצם רק שתי עונות: קיץ וחורף, והסתו והאביב הם פיקציה שייבאו לכאן האירופאים שהתגעגעו הביתה… ובכל זאת, קשה לוותר עליהם. קשה להחליט שאנחנו מוכנים לחיות רק בתוך שני ניגודים, שני קצוות, אנחנו רוצים לאחוז גם באמצע הרך יותר, המשתנה וההפכפך, פחות קיצוני, פחות חד, פחות החלטי. גם בארון הבגדים כבר שוכנים יחד בעירבוביה נעימה וסתוית בגדי הקיץ הזכורים לטוב ובגדי החורף שהורדו מן המדף למעלה. אנחנו כבר בשרוול ארוך בשעות הבוקר ושוב אחר הצהרים. באמצע היום אפשר לומר שאפילו נעים לנו בשמש. מי היה מאמין, לפני כמה שבועות בלבד, שכך נרגיש… בשבילי זו ההוכחה שבכל זאת, גם כאן בארצנו המוחלטת, הצודקת, החד משמעית, יש, בכל זאת, סתו. כשהשתמשו במילה “סתו” בתנ”ך התכוונו כנראה לסגריר ומטר: כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ (שיר השירים ב, יא). בארמית המילה “סתוא” פירושה חורף ובערבית “שיתא” היא מילה לחורף וגם לגשם. בעברית המתחדשת ניגבו את האבק מהמילה העדינה הזו כשחיפשו מילה לעונה הזו בין הקיץ לחורף, לימים שבהם החום מתעמעם והסגריר מבצבץ לו לאט. לימים האלה בהם אנחנו מגלים שוב כמה יפים השמיים כשהם מעוטרים בעננים ואיזה שקיעות מקסימות יש בימים של בין לבין. בשדה המון המון עשבים, נהנים מהלחות והטל וההשקייה ואיתם עדיין גם מכמה שעות יומיות של שמש מלטפת ומצמיחה. ואנחנו רכונים על הערוגות במלאכת העישוב המדיטטיבית. זחלים וחרקים חזרו לפעילות לאחר שהתעוררו מהלם הקיץ הישראלי, והם מחוררים את עלי הירוקים שלנו. פה ושם יש מושבות כנימות שמנסות למצוץ משהו לפני שתתבסס הכנימה הטפילית, האוייבת הטבעית שלהן, שמגיעה תמיד קצת אחריהן. ציפורים שוב חוצות את השמיים שלנו, הפעם במסע דרומה. ואפשר להבחין בשמיים, שכבר אינם לבנים ומסנוורים, אלא מכחילים ומתקשטים בעננים. הוא שאמרנו: סתיו. השדה נפרד אט אט מירקות הקיץ ומקבל בברכה את הבשלת ירקות הסתו: הירוקים שכבר החלו למלא את הארגזים וימשיכו לעשות זאת לאורך החודשים הקרובים: מנגולד, תרד, רוקט, טאט סוי, ועוד מעט גם הקייל. גם עשבי התיבול ממשיכים ללוות אותנו, השמיר והכוסברה התאוששו מתעוקת החום והם צומחים בחינניות. החסות, שבקיץ היו בצידן הקייצי והמר, יתמתקו עם ירידת הטמפרטורות: הן כבר לא צריכות להיאבק על חייהן והישרדותן, אפשר להירגע, לנשום, ולצמוח בפחות מאמץ. מתחת לקרקע, מוגנים מחום הקיץ על ידי שכבה עבה של עפר, מתעגלים / מתארכים / משמינים להם השורשים הראשונים של הסתו. הסתו והחורף הם חגיגת שורשים גדולה. הצמחים שולחים את חומרי המזון את המחסנים התת קרקעיים שלהם, לשם הגנה ואגירה, ואנחנו (בחוצפתנו, יש לומר) שודדים אותם מעט ונהנים מהעושר התזונתי והקולינרי שבבונקרים האלה. השבוע המשכנו להוציא בטטות כתומות, ואליהם מתווספים ארטישוק ירושלמי, סלקים סגולים וצנוניות ראשונות. הצנוניות חריפות במיוחד בעונה הזו, בשל החום, וככל שילך ויתקרר הן יהפכו פחות ופחות מדמיעות ומלהיטות לשון, ויותר מתונות בטעמן. מי שמעדיף אותן חריפות – זה הזמן לנגיסה, מי שחפץ בהן עדינות יותר בחריפותן – חכו בסבלנות והן מבטיחות להשתנות. עוד שורשים סמויים מן העין שכבר שתולים וזרועים ואנחנו ממתינים להם בסבלנות, לחלקם נמתין עוד חודשיים לפחות, אחרים כבר ממש מעבר לפינה: שורש סלרי, שורש פטרוזיליה, לפת, דייקון, תפוחי אדמה ושום. את האחרון נפגוש רק בסוף החורף, ממש לקראת האביב. בינתיים נבטו לנו בערוגות המון גבעולי שום קטנים וחמודים, מציצים ובודקים מה המצב, מתחילים את דרכם הארוכה, כשהם צופים בעידוד על הארטישוק הירושלמי, שבילה גם הוא משך זמן דומה בקרקע, רק בעונה ההפוכה, ועכשיו פרחיו כבר התייבשו והוא מתחיל להיאסף לארגזים. הברוקולי, הכרובית, הקולורבי והכרוב כבר ממש אינם סמויים מן העין – השתילות הראשונות כבר חזקות ומרשימות. ניתן להם את הזמן הדרוש להם לפתח את קרקפות התפרחת אליהן אנחנו כבר כל כך מתגעגעים. בינתיים הצמחים עצמם צריכים להתחזק ולגדול, אחרי התמודדות ראשונה מאתגרת עם שתילתם בסוף הקיץ. כשאנחנו שותלים אותם באוגוסט, הם זוכים לתמיכה בצורת רשת צל הנפרשת מעליהם ומקלה עליהם את להט סוף הקיץ. השתילות הסתויות של משפחת הכרוביים כבר אינן זקוקות להגנה של צל מלאכותי, העננות וחלקית וירידת הטמפרטורות ממתנת עבורם את ההתאקלמות. כעת בשדה שתולים כבר כמה מחזורים של קולרבי, ברוקולי, כרובית וכרובים – ובקרוב תפגשו מנות יפות ומשמחות של בני המשפחה הסתוית-חורפית הזו. ירקות סוף הקיץ עוד בשדה – קצת מופתעים מהקרירות לפעמים, אבל מחזיקים מעמד, גם את בהאטה מסויימת, עד בוא הקור והגשמים. חצילים נפלאים עוד מבשילים על הצמחים, הלוביות, הקצרה והארוכה, ממשיכות להניב, עד שיעבירו את המקל לרצות הבאות במרוץ השליחים של הקטניות: השעועית הירוקה והאפונה, שתיהן כבר מלבלבות בבריאות בשדה. הבמיה עוד עושה מאמצים אחרונים להוציא תרמילים וזרעים, אבל כבר אין לה זמן רב איתנו. זה הזמן לחלוט אותה ולהקפיא לשימוש בחורף, למי שחפץ. הפלפלים האדומים מגייסים כל טיפת חום ושמש לעזור להם במאמץ להאדים ולהבשיל. קטפנו את ערוגת הפופקורן האחרונה שלנו, ואנחנו מחלקים לכם את הקלחים הקשים והקטנים האלה. אל תתבלבלו -אלו לא קלחי תירס מתוק, וגם בישול ארוך ועקשני לא ירכך אותם. פרטים ומתכונים לפופקורן תוכלו למצוא בעלון הזה. מבט אחד בארגזים אומר הכל: וגר תירס עם מנגולד ודלעת עם סלק תרבץ. עונה מקסימה. השדה כולו חוגג בירוק והתנועה מקיץ לחורף ממש מורגשת באויר. ההתחדשות והמרץ של הירקות החדשים מכניסים גם בנו כוחות חדשים (וגם ירידת הטמפרטורות, יש להודות…). אנחנו נפרדים מקיץ לוהט בשדה, ומקוים לקבל את פניו של חורף גשום וטוב, רווי ממטרי ברכה במידה ובמרווחים הטובים. שיבוא על כולנו חודש חשוון טוב, התחלות חדשות ומשמחות, נעימות של עונת מתינות וצעדים ראשונים בשנה חדשה, בתקופת “אחרי החגים”, בעונה של התחלפות והתחדשות, ימים טובים, אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח’ביזה _____________________________________________________________ מה השבוע בסל? יום שני: פלפל, עגבניות צ’רי/לוביה תאילנדית ארוכה/לוביה עיראקית קצרה/במיה, רוקט/טאטסוי/בזיל, צרור צנוניות/סלק אדום, מלפפון, עגבניה, כוסברה/פטרוזיליה/שמיר, חסה, נתח דלעת/גזר, בטטה, תירס/תפו”א. בסל הגדול גם: חציל, פופקורן/ארטישוק ירושלמי, תרד ניוזילנדי/מנגולד. בארגז הפירות: תפוח עץ/אפרסמון, אבוקדו, מנגו/רימון, תפוז. יום רביעי: לוביה תאילנדית ארוכה/במיה/לוביה עיראקית קצרה/ארטישוק ירושלמי, כוסברה/פטרוזיליה/שמיר, תפו”א, רוקט/טאטסוי, פלפל/חציל/בצל יבש, נתח דלעת, תרד ניוזילנדי/מנגולד, מלפפון, עגבניה, צנונית/סלק אדום, בטטה. בסל הגדול גם: חסה/בזיל, גזר/עגבניות צ’רי, תירס. בארגז הפירות: תפוח עץ אדום או ירוק, אבוקדו, מנגו, תפוז.
Top