התחדשויות אחרי החג:
מטע התמרים של קיבוץ סמר מכין כבר כמה שנים סילאן מעולה, ועכשיו הם מתחילים גם לארוז אותו בצנצנות שנוכל להציע אותו לכם! הסילאן מיוצר מ100% פרי, ללא כל תוספות, על פי זן התמרים – וכך ניתן לבחור סילאן מכל אחד מזני התמרים שהם מגדלים: ברהי, מג’הול, זהידי ודקל נור – וכמו שזני התמרים שונים זה מזה, כך גם לכל אחד מהסילאנים השונים המופקים מהם טעם ייחודי ומעניין. ממש כדאי לטעום!
כיום הסילאן מיוצר בייצור ביתי ועדיין ללא אישורים. הוא מיוצר, כמובן, מ100% תמרים של סמר – בעלי אישורי כשרות ואישורים אורגנים בינלאומיים, ונבדק במעבדה והוא בטוח (וממש טעים). סמר נמצאים כעת בתהליכים לקבל אישורי כשרות ואורגני גם לסילאן במהלך 2021.
מחירים:
צנצנת 450 מ”ל – 25.5
צנצנת 850 מ”ל – 38
_______________________________
משפחת שיף ממושב בית חנן מגדלת פירות אורגנים, מהם אנחנו קונים את חלק מהפירות שממלאים את ארגזי הפירות שלכם. עכשיו הם שמחים להציע גם פקאנים אורגנים קלופים מעצי הפקאן שלהם –
נארוז אותם בשני גדלים:
200 גרם – 25 שקלים
500 גרם – 61 שקלים
הוסיפו לארגז דרך מערכת ההזמנות שלנו.
______________________________________
על חסה ושאלות קיומיות אחרות
כשאני חותכת סלט, אני תמיד מתחילה בכמה עלי חסה רעננים, וגם סלט שכולו עלי חסה לא מאכזב אותי כלל. לפעמים זה מביא את מי שסועד איתי לנסות ולדלות מהקערה את ה”ירקות האמיתיים” בלבד, תוך תהייה בקול על מה ולמה אני סבורה כי הוא ארנב. יש שסוברים כי חסה היא רק לקישוט, היא נועדה להיות מוסטת הצידה כדי להגיע לאוכל עצמו, ומילוי קערת הסלט בחסה היא הולכת שולל: הקערה מלאה בחסה שיוצרת נפח, אך בעצם המנה ריקה מתוכן. האמנם? ובכן, כדי לעקור מיסודה את הסברה שחסה היא למעשה קלקר במסווה של ירק, נקדיש את העלון השבוע בשיר מזמור לחסה:
השם הלועזי של החסה, Lettuce באנגלית ו-Laitue בצרפתית, מקורו במונח הלטיני Lactuca – “חלבית” בתרגום חופשי – משום שכשאר חותכים את הקלח הוא מפריש שרף חלבי. היוונים מצאו בחסה סגולות מרפא והיפוקרטס, אבי הרפואה, האמין שהיא משפרת את הבריאות. רופאו של הקיסר הרומאי אוגוסטוס חיבב את הירק הבריא על הרומאים ויורשיו האמינו שיש בכוחו להסדיר פעולות מעיים אצל צעירים ולסייע לשינה רגועה בגיל מופלג. היום אנו יודעים שאותו נוזל חלבי, שריחו מזכיר את ריח האופיום, מכיל אלקלואידים, ושכל מיני החסות הם נרקוטיים במידה זו או אחרת. יש אומרים שאכילת כמויות גדולות מאוד של חסה עלולה לגרום לערפול חושים ואפילו לאובדן הכרה. בכמויות סבירות היא מרגיעה את דרכי העיכול ומשככת כאבים, מסייעת לשינה ובולמת שיעול. תמצית חמה מעלי החסה מסייעת בהרגעת התקפי אסתמה ועוויתות ברונכיאליות.
ברפואה העממית נהגו להשתמש בשיקוי שנעשה מחליטת עלי חסה להקלה על שיעול ולהרגעת צריבות בעור. אכילת עלי חסה או שתיית מרתח מן הזרעים משמשת לטיפול בדלקת עיניים, דלקת בכליות ובכבד ובכאבי בטן. היא עשירה במים ולכן מונעת צימאון ומעודדת השתנה. עלי החסה מומלצים להגברת ייצור החלב אצל נשים מיניקות. נסים קריספיל כותב כי חסה מועילה לסובלים מאנמיה, מנשירת שיער, מעצירות, מהפרעות בתפקוד הכבד ומנדודי שינה.
חסות ירוקות עשירות בוויטמינים A , K , ויטמינים מקבוצת B ובכללם חומצה פולית, ויש בהן מעט ויטמין C, סידן, אשלגן וברזל. החסה בעלת העלים הכהים היא מקור לנוגד החמצון לוטאין, המסייע לבריאות העין. בחסה סגולה יש אנטוציאנים, נוגדי חמצון התורמים להאטת תהליכי ההזדקנות.
מיניה וסוגיה השונים של החסה גדלים בר באירופה, אגן הים התיכון, אסיה הקטנה והודו. משערים כי מוצאה מדרום-מזרח אירופה וממערב אסיה. היא בויתה וגודלה על-ידי הסינים והמצרים עוד בזמן העתיק. בתקופה ההיא רחשו לחסה כבוד ויקר: המצרים הקדישו אותה לאל הצמיחה והפרסים, שראו בה מעדן, הגישו אותה למלכים. אצלנו היא מופיע בתנ”ך, שם היא מכונה “מרור”, חלק בלתי נפרד מצלחת הפסח. חכמי המשנה מונים חמישה סוגים שבהם יוצאים על ידי אכילת המרור בפסח. אחד מהם כונה בפיהם “חסא”, משום שהאל חס על בני ישראל (פסחים ל”ט ע”א), ומכאן כפי הנראה שמה בעברית של ימינו.
ישנם כמעט מאה עשבים בעלי שרף חלבי השייכים לסוג Lactuca, המפוזרים בעיקר בהמיספירה הצפונית. רובם אכן יתאימו לקישוט בלבד, משום שהם ממש בלתי אכילים, ונעים בין מרים מאוד לרעילים. רק מין אחד, Lactuca Sativa כולל בתוכו את כל סוגי החסות שאנחנו אוכלים. חסת הסלט אינה צמח שנלקח מן הבר וגודל כמות שהוא בגינת הירק (כמו האזוב או המרווה למשל, שבטיול סתמי בהרי ירושלים תוכלו לפגוש אותם בטבע, דומים מאוד לאלו שבגינתכם). לא ברור מתי באה חסת הסלט לעולם, אך מממצאים ארכאולוגים עולה כי בעבר הרחוק החלו גננים מצרים לשנות את חסת הבר. שנים של בחירה וגידול רק את החסות שהיו פחות מרירות, ושמירת הזרעים והעברתם לדור הגננים הבא, יצרו צמח שונה מצמחי הבר שהיו אבותיו. ובכל זאת, למען זכות אבות, שמרה חסת הסלט על שתי תכונות קדומות: כשהצמח פורח ומוציא זרעים הוא הופך מריר ובלתי אכיל. גם תקופות עקה (חום גדול למשל) יפיקו חסה מרירה. ותכונה נוספת: לזרעי חסה קשה מאוד לנבוט אם הם מכוסים באדמה. הם זקוקים לאור כדי לנבוט, ולכן כשמנביטים חסה מכסים את הזרעים בשכבת אדמה דלילה או לא מכסים כלל.
קצת על סוגים שונים של חסות:
• חסה רומית: מקורה באיטליה, אצלנו היא נקראת “ערבית”. עליה מוארכים ובשרניים במרכזם.
• חסה אייסברג: מוצאה מאמריקה, ולכן קוראים לה גם חסה אמריקאית, היא דמוית קלח כרוב. עליה צפופים, פריכים ועסיסיים.
• חסה ראש חמאה / חסה משי, ירוקה/סגולה: זן הולנדי בעל עלים עגולים, רכים ומעודנים.
• חסה עלה אלון, ירוקה/סגולה: בעלת עלים ירוקים ארוכים ומפוצלים.
• חסה מסולסלת ירוקה/סגולה: מוצאה מאיטליה ועליה המסולסלים ירוקים בחלקם התחתון וסגולים בקצוות.
החסה הערבית גדלה בארץ כל השנה. בכל תקופת שתילות יש זנים מסויימים שלה יותר לקור / לחום על פי העונה. למרות שהיא מתמידה ויציבה, ומסתדרת יפה עם חורף או קיץ, עדיין גם היא זקוקה לתמיכה והגנה: לרוב היא גדלה בשטחים הפתוחים שלנו, אבל בחורף אנחנו מגוננים עליה בבתי הצמיחה – חלק ממחזורי החורף גדלו בבית הרשת ואחרים במנהרות הפלסטיק. בקיץ אנחנו פורשים מעליה רשתות צל כדי להגן עליה מתעוקת החום הקייצית. החסות האדומות, המסולסלות וחסה אמריקאית (אייסברג) עדינות הרבה יותר ולכן מוכנות לגדול רק בעונות המעבר, ובסתו ובאביב אנחנו נהנים מגיוון בחסות בסל.
אז למרות שהיא אורחת קבועה, אל תקבלו אותה כמובנת מאיליה, תנו לה איזו לחיצת הכרה והוקרה, ספרו לה שלמרות שהיא כמעט תמיד שם, אתם בכל זאת מבחינים בה מדי שבוע ושמחים לקראתה. היא תשיב לכם בנדיבות. באגף המתכונים שלנו תמצאו מתכונים מפתיעים לחסה – שווה הצצה.
שיהיה שבוע טוב, שנעריך את היציב שתמיד איתנו,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח’ביזה
_________________________________
מה השבוע בסל?
יום שני: פול ירוק/אפונת שלג/ברוקולי, חסה ירוקה, שום טרי, סלק/גזר, מלפפון, עגבניה, כרובית/נתח דלעת, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, קלרבי/שומר, מנגולד/חסה אדומה, בצל טרי. מתנה לכולם: קייל.
ובסל הגדול תוספת של: פטרוזיליה שורש, קישוא/תפו”א, כרוב לבן או אדום.
בארגז הפירות: בננה/לימון, תפוח עץ אדום, אבוקדו, תפוז, פומלית.
יום רביעי: חסה, כרובית/פול, כוסברה/פטרוזיליה/שמיר, פטרוזיליה שורש/כרוב לבן או אדום, תפו”א, בצל, מנגולד, מלפפון, עגבנייה, סלק, שום טרי. מתנה: קייל/חסה אדומה.
ובסל הגדול תוספת של: אפונת שלג/כרישה, קישוא/גזר, שומר/קלרבי.
בארגז הפירות: בננה/לימון, תפוח עץ אדום, אבוקדו, תפוז, פומלית/קלמנטינה.
מטע התמרים של קיבוץ סמר מכין כבר כמה שנים סילאן מעולה, ועכשיו הם מתחילים גם לארוז אותו בצנצנות שנוכל להציע אותו לכם! הסילאן מיוצר מ100% פרי, ללא כל תוספות, על פי זן התמרים – וכך ניתן לבחור סילאן מכל אחד מזני התמרים שהם מגדלים: ברהי, מג’הול, זהידי ודקל נור – וכמו שזני התמרים שונים זה מזה, כך גם לכל אחד מהסילאנים השונים המופקים מהם טעם ייחודי ומעניין. ממש כדאי לטעום!
כיום הסילאן מיוצר בייצור ביתי ועדיין ללא אישורים. הוא מיוצר, כמובן, מ100% תמרים של סמר – בעלי אישורי כשרות ואישורים אורגנים בינלאומיים, ונבדק במעבדה והוא בטוח (וממש טעים). סמר נמצאים כעת בתהליכים לקבל אישורי כשרות ואורגני גם לסילאן במהלך 2021.
מחירים:
צנצנת 450 מ”ל – 25.5
צנצנת 850 מ”ל – 38
_______________________________
משפחת שיף ממושב בית חנן מגדלת פירות אורגנים, מהם אנחנו קונים את חלק מהפירות שממלאים את ארגזי הפירות שלכם. עכשיו הם שמחים להציע גם פקאנים אורגנים קלופים מעצי הפקאן שלהם –
נארוז אותם בשני גדלים:
200 גרם – 25 שקלים
500 גרם – 61 שקלים
הוסיפו לארגז דרך מערכת ההזמנות שלנו.
______________________________________
על חסה ושאלות קיומיות אחרות
כשאני חותכת סלט, אני תמיד מתחילה בכמה עלי חסה רעננים, וגם סלט שכולו עלי חסה לא מאכזב אותי כלל. לפעמים זה מביא את מי שסועד איתי לנסות ולדלות מהקערה את ה”ירקות האמיתיים” בלבד, תוך תהייה בקול על מה ולמה אני סבורה כי הוא ארנב. יש שסוברים כי חסה היא רק לקישוט, היא נועדה להיות מוסטת הצידה כדי להגיע לאוכל עצמו, ומילוי קערת הסלט בחסה היא הולכת שולל: הקערה מלאה בחסה שיוצרת נפח, אך בעצם המנה ריקה מתוכן. האמנם? ובכן, כדי לעקור מיסודה את הסברה שחסה היא למעשה קלקר במסווה של ירק, נקדיש את העלון השבוע בשיר מזמור לחסה:
השם הלועזי של החסה, Lettuce באנגלית ו-Laitue בצרפתית, מקורו במונח הלטיני Lactuca – “חלבית” בתרגום חופשי – משום שכשאר חותכים את הקלח הוא מפריש שרף חלבי. היוונים מצאו בחסה סגולות מרפא והיפוקרטס, אבי הרפואה, האמין שהיא משפרת את הבריאות. רופאו של הקיסר הרומאי אוגוסטוס חיבב את הירק הבריא על הרומאים ויורשיו האמינו שיש בכוחו להסדיר פעולות מעיים אצל צעירים ולסייע לשינה רגועה בגיל מופלג. היום אנו יודעים שאותו נוזל חלבי, שריחו מזכיר את ריח האופיום, מכיל אלקלואידים, ושכל מיני החסות הם נרקוטיים במידה זו או אחרת. יש אומרים שאכילת כמויות גדולות מאוד של חסה עלולה לגרום לערפול חושים ואפילו לאובדן הכרה. בכמויות סבירות היא מרגיעה את דרכי העיכול ומשככת כאבים, מסייעת לשינה ובולמת שיעול. תמצית חמה מעלי החסה מסייעת בהרגעת התקפי אסתמה ועוויתות ברונכיאליות.
ברפואה העממית נהגו להשתמש בשיקוי שנעשה מחליטת עלי חסה להקלה על שיעול ולהרגעת צריבות בעור. אכילת עלי חסה או שתיית מרתח מן הזרעים משמשת לטיפול בדלקת עיניים, דלקת בכליות ובכבד ובכאבי בטן. היא עשירה במים ולכן מונעת צימאון ומעודדת השתנה. עלי החסה מומלצים להגברת ייצור החלב אצל נשים מיניקות. נסים קריספיל כותב כי חסה מועילה לסובלים מאנמיה, מנשירת שיער, מעצירות, מהפרעות בתפקוד הכבד ומנדודי שינה.
חסות ירוקות עשירות בוויטמינים A , K , ויטמינים מקבוצת B ובכללם חומצה פולית, ויש בהן מעט ויטמין C, סידן, אשלגן וברזל. החסה בעלת העלים הכהים היא מקור לנוגד החמצון לוטאין, המסייע לבריאות העין. בחסה סגולה יש אנטוציאנים, נוגדי חמצון התורמים להאטת תהליכי ההזדקנות.
מיניה וסוגיה השונים של החסה גדלים בר באירופה, אגן הים התיכון, אסיה הקטנה והודו. משערים כי מוצאה מדרום-מזרח אירופה וממערב אסיה. היא בויתה וגודלה על-ידי הסינים והמצרים עוד בזמן העתיק. בתקופה ההיא רחשו לחסה כבוד ויקר: המצרים הקדישו אותה לאל הצמיחה והפרסים, שראו בה מעדן, הגישו אותה למלכים. אצלנו היא מופיע בתנ”ך, שם היא מכונה “מרור”, חלק בלתי נפרד מצלחת הפסח. חכמי המשנה מונים חמישה סוגים שבהם יוצאים על ידי אכילת המרור בפסח. אחד מהם כונה בפיהם “חסא”, משום שהאל חס על בני ישראל (פסחים ל”ט ע”א), ומכאן כפי הנראה שמה בעברית של ימינו.
ישנם כמעט מאה עשבים בעלי שרף חלבי השייכים לסוג Lactuca, המפוזרים בעיקר בהמיספירה הצפונית. רובם אכן יתאימו לקישוט בלבד, משום שהם ממש בלתי אכילים, ונעים בין מרים מאוד לרעילים. רק מין אחד, Lactuca Sativa כולל בתוכו את כל סוגי החסות שאנחנו אוכלים. חסת הסלט אינה צמח שנלקח מן הבר וגודל כמות שהוא בגינת הירק (כמו האזוב או המרווה למשל, שבטיול סתמי בהרי ירושלים תוכלו לפגוש אותם בטבע, דומים מאוד לאלו שבגינתכם). לא ברור מתי באה חסת הסלט לעולם, אך מממצאים ארכאולוגים עולה כי בעבר הרחוק החלו גננים מצרים לשנות את חסת הבר. שנים של בחירה וגידול רק את החסות שהיו פחות מרירות, ושמירת הזרעים והעברתם לדור הגננים הבא, יצרו צמח שונה מצמחי הבר שהיו אבותיו. ובכל זאת, למען זכות אבות, שמרה חסת הסלט על שתי תכונות קדומות: כשהצמח פורח ומוציא זרעים הוא הופך מריר ובלתי אכיל. גם תקופות עקה (חום גדול למשל) יפיקו חסה מרירה. ותכונה נוספת: לזרעי חסה קשה מאוד לנבוט אם הם מכוסים באדמה. הם זקוקים לאור כדי לנבוט, ולכן כשמנביטים חסה מכסים את הזרעים בשכבת אדמה דלילה או לא מכסים כלל.
קצת על סוגים שונים של חסות:
• חסה רומית: מקורה באיטליה, אצלנו היא נקראת “ערבית”. עליה מוארכים ובשרניים במרכזם.
• חסה אייסברג: מוצאה מאמריקה, ולכן קוראים לה גם חסה אמריקאית, היא דמוית קלח כרוב. עליה צפופים, פריכים ועסיסיים.
• חסה ראש חמאה / חסה משי, ירוקה/סגולה: זן הולנדי בעל עלים עגולים, רכים ומעודנים.
• חסה עלה אלון, ירוקה/סגולה: בעלת עלים ירוקים ארוכים ומפוצלים.
• חסה מסולסלת ירוקה/סגולה: מוצאה מאיטליה ועליה המסולסלים ירוקים בחלקם התחתון וסגולים בקצוות.
החסה הערבית גדלה בארץ כל השנה. בכל תקופת שתילות יש זנים מסויימים שלה יותר לקור / לחום על פי העונה. למרות שהיא מתמידה ויציבה, ומסתדרת יפה עם חורף או קיץ, עדיין גם היא זקוקה לתמיכה והגנה: לרוב היא גדלה בשטחים הפתוחים שלנו, אבל בחורף אנחנו מגוננים עליה בבתי הצמיחה – חלק ממחזורי החורף גדלו בבית הרשת ואחרים במנהרות הפלסטיק. בקיץ אנחנו פורשים מעליה רשתות צל כדי להגן עליה מתעוקת החום הקייצית. החסות האדומות, המסולסלות וחסה אמריקאית (אייסברג) עדינות הרבה יותר ולכן מוכנות לגדול רק בעונות המעבר, ובסתו ובאביב אנחנו נהנים מגיוון בחסות בסל.
אז למרות שהיא אורחת קבועה, אל תקבלו אותה כמובנת מאיליה, תנו לה איזו לחיצת הכרה והוקרה, ספרו לה שלמרות שהיא כמעט תמיד שם, אתם בכל זאת מבחינים בה מדי שבוע ושמחים לקראתה. היא תשיב לכם בנדיבות. באגף המתכונים שלנו תמצאו מתכונים מפתיעים לחסה – שווה הצצה.
שיהיה שבוע טוב, שנעריך את היציב שתמיד איתנו,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח’ביזה
_________________________________
מה השבוע בסל?
יום שני: פול ירוק/אפונת שלג/ברוקולי, חסה ירוקה, שום טרי, סלק/גזר, מלפפון, עגבניה, כרובית/נתח דלעת, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, קלרבי/שומר, מנגולד/חסה אדומה, בצל טרי. מתנה לכולם: קייל.
ובסל הגדול תוספת של: פטרוזיליה שורש, קישוא/תפו”א, כרוב לבן או אדום.
בארגז הפירות: בננה/לימון, תפוח עץ אדום, אבוקדו, תפוז, פומלית.
יום רביעי: חסה, כרובית/פול, כוסברה/פטרוזיליה/שמיר, פטרוזיליה שורש/כרוב לבן או אדום, תפו”א, בצל, מנגולד, מלפפון, עגבנייה, סלק, שום טרי. מתנה: קייל/חסה אדומה.
ובסל הגדול תוספת של: אפונת שלג/כרישה, קישוא/גזר, שומר/קלרבי.
בארגז הפירות: בננה/לימון, תפוח עץ אדום, אבוקדו, תפוז, פומלית/קלמנטינה.