25-27 ביוני 2018 – הכדור הוא עגול (וירוק מבחוץ ואדום מבפנים)

השבוע חוזרים אלינו ידידים ותיקים – דידי ושירה עמוסי, ממשק “טנא ירוק”, שחוזרים עם שמן הזית האורגני המעולה שלהם. ביקשתי מהם לכתוב לכם כמה מילים, הנה הן לפניכם: אצלנו במשק “טנא ירוק” (משק אורגני שנמצא בצפון בקעת הירדן) מגדלים זיתים ממבחר זנים: פישולן, פיקואל, לצ’ינו, ברנע, קורטינה, קורנייקי וסורי. כל זן – טעמו ואופיו. מי מכם שזוכר אותנו משנים עברו, בוודאי שאל את עצמו לאן נעלמנו?! אז זהו, שלא נעלמנו… או נכון יותר, כמעט נעלמנו.. לפני שלוש שנים, בשנת השמיטה, חשבנו לנסות לאמץ את הרעיון היהודי היפה של הפקרת היבול ולאפשר לנזקקים, ולכל מי שרוצה להגיע, להנות מהברכה ולמסוק מהזיתים כרצונו. ובנוסף, לאפשר לאדמה ולעצים לנוח מטיפולים ועיבודים. כך שבחרנו, שלא להתפרנס מהזיתים בשנת השמיטה. כידוע, הזית הוא עץ סירוגי: בשנה אחת נותן הרבה יבול, ובשנה שלאחר מכן – מעט. כיוון שבשנת השמיטה העצים היו עמוסי פרי, בשנה העוקבת כמעט ולא היה פרי. מלבד זאת, בשמיטה הרבה פרי לא נמסק, נשאר והצטמק על העצים, דבר שגורם פגיעה בפריון העץ. כך שאת “מחיר” השמיטה גררנו על פני שלוש שנים, ונאלצנו להיעדר ממשק שמן הזית בתקופה זו. לשמחתנו הרבה, השנה היתה ברכה גדולה בעצים, היבול היה יפה וטוב. הזיתים נמסקו בזמן, השמן יצא מבית הבד טרי, רענן ובעל איכויות גבוהות. הוא נשלח לתחרות ארצית, ואנחנו התרגשנו לזכות במקום הראשון כשמן הזית האורגני המשובח בישראל. לאחר מכן השתתף השמן גם בתחרות בינלאומית באיטליה וזכה ב”מדליית זהב כפול” – הציון הגבוה ביותר שקיבל אי פעם שמן ישראלי בתחרות זו! השמן משווק בשלוש רמות (המחיר בהתאמה): בלנד – תערובת זנים משובחת המתאימה לחיך הממוצע – 48₪ ל0.750 ליטר, 203₪ ל4 ליטרים. זני (פיקואל, לאצ’ינו, סורי) – שמן מאחד הזנים, לבחירה לפי הטעם – 54₪ ל0.750 ליטר זהב – שמן מזן פישולין שזכה כשמן הטוב בישראל מזן זה. צריך לטעום כדי להבין – 60₪ ל0.750 ליטר תהנו, דידי ושירה עמוסי, משק טנא ירוק _____________________________________
אישה באבטיח אישה אחת, גרה בתוך אבטיח גדול נורא, היו לה שני שרפרפים וכסא ומנורה. היא חתכה לה חלון וחצבה לה סלון, ותלתה שם תמונה והכניסה ארון. וחתול שיצוד עכברים היא גידלה בפינה, ופתאום – הסתיימה העונה… (מילים: נורית זרחי, לחן: שלמה גרוניך, ביצוע: חוה אלברשטיין, איור: יוסי אבולעפיה)   יש לי חשד הגברת עליה שרה חוה אלברשטיין התגוררה באבטיח בשדה שלנו… אמנם קשה לי לדמיין איך היא דוחקת לתוך האבטיחים הקטנים שלנו את כל מטלטליה, אבל מצד שני, מוכרת לנו מאוד התחושה של “פתאם – הסתיימה העונה!”. עונת האבטיח בח’ביזה היא קצרונת, כחודש בערך, ולפני שתסתיים, רצינו לספר לכם כמה דברים עליו – אז הנה השבוע – עלון בירוק ואדום: ביום חמישי שעבר הגיע הקיץ באופן רשמי, וימי חום כבד כבר מבקרים אותנו באופן די תכוף. אנחנו שבים לקטר, כמדי קיץ, אבל האבטיחים לא מתרגשים – האבטיח זקוק לחום רב, אותו הוא מכיר ממקום מוצאו, בדרום יבשת אפריקה, במדבר קלהארי. במדבר הלוהט היה האבטיח, שלמעלה מ-90% ממנו הוא מים, מקור חשוב וחיוני לנוזלים לאדם ולחיות הבר. הקושי בבחירת אבטיח מוצלח הוא עתיק יומין: גם זני הבר המתוקים זהים מבחוץ לזני הבר המרים, ולכן היו מנקבים עוברי האורח הצמאים חור בקליפת האבטיח ובודקים האם מר הוא או מתוק. מדרום אפריקה הוא התפשט צפונה לכל אפריקה, וגודל במצרים כבר לפני 4000 שנה. המצרים קישטו בציורי אבטיחים קירות של חדרי קברים ומערות, והיו משאירים אבטיח ליד המתים כדי להזין אותם במסע לעולם הבא. גם העברים הכירו אותו כבר ממצרים “זכרנו את הדגה… את הקישואים ואת האבטיחים”. מצפון אפריקה הגיע האבטיח למזרח התיכון, הוא גודל בארץ ונזכר במשנה בסוגיות שונות. לסין הוא הגיע במאה ה-10, וכיום סין היא המגדלת הגדולה ביותר של אבטיחים, (ואחריה תורכיה ואיראן). במאה ה-13 הביאו אותו המורים לאירופה, יחד עם צמחים נוספים שהכירו באפריקה ואסיה, ולאמריקה הוא הגיע עם העבדים האפריקאים שהובאו לשם, ועם המתיישבים שהגיעו מאירופה. הרומן של ח’ביזה עם אבטיחים התחיל בתמימות, שאפתנות ו… כשלון… בשנה האחרונה שלי בקליפורניה, לפני שהקמתי את ח’ביזה, גידלתי אבטיחים שבתוכם הם אדומים או כתומים או צהובים (בחווה של ג’ו פרי, החקלאי המנטור שלי). היתה לנו הצלחה נחמדה ואני הייתי תחת הרושם שדי פשוט לגדל אבטיחים, ולכן כשהכנתי רשימת גידולים נכנסו אלו אחר כבוד באות א’. אלא שבשנה הראשונה פשוט לא הלך לנו, ומערוגות האבטיח המפוארות שלנו קטפנו רק תריסרים מעטים. למזלנו גם מספר הלקוחות שלנו אז, ב2004, היה כשני תריסרים והם נהנו מקומץ האבטיחים (שהיו למען האמת גם לא ממש מתוקים…). אחת הסיבות המרכזיות לכשלון היתה התזמון – אני זרעתי אבטיחים כמו בקליפורניה – בסוף האביב, עונה שאצלנו בישראל היא מרובת וירוסים ומחלות, במיוחד בקרב משפחת הדלועים, אליה משתייך ידידנו. לאחר פאוזה של כמה שנים, ורכישת נסיון בתחום הדלועים והימנעות מהוירוסים החביבים שלהם, החלטנו לנסות שוב, והפעם בתזמון נכון, שיקדים את הוירוסים, ולפני כשש שנים עשינו נסיון נוסף, מוקדם יותר ומוצלח יותר. כעבור שנה השתפרנו אף יותר, ולפני חמש שנים העזנו לראשונה לשתול שתילי אבטיח “ללא גרעינים”. גידול אבטיח כזה הוא מורכב יותר מגידול אבטיח “של פעם” עם גרעינים, זאת משום שאנחנו מנסים בעצם לפעול כנגד הטבע. כל פרי וירק מנסה לגדול לשם מטרה אחת ויחידה – להעמיד צאצאים (כלומר – גרעינים), מנגד עומד לו האדם ומנסה להיפטר מהגרעינים הללו, ולא ביריקה. בני האנוש מאסו בפירות מגורענים ולכן ניסו ומנסים לפתח פירות ללא גרעינים ש”מפריעים” לאכילה. אבטיח ללא גרעינים מכיל בכל זאת מעט זרעים קטנים, אלא שרובם שקופים ומעטים, ואינם פוריים. תודו שזה מוזר. לנסות לפתח פרי שבעצם לא מפיק זרעים ולכן לא יכול להעמיד צאצאים ולהפיק פירות נוספים. מצד אחד מוקדש מאמץ מדעי כביר לשכלל ולשפר את הפוריות האנושית – מפותחת הפריה חוץ גופית, הקפאת עוברים ותאי זרע, פונדקאות וכו’, ומאידך אצל הפירות אנחנו מטפחים עקרות… אז איך בעצם נוצרים כל שנה עוד ועוד אבטיחים “חסרי גרעינים”? זרעים של אבטיחים רגילים הם זרעים “דיפלואידים” = בעלי 2 סטים של כרומוזומים (2X). הזרעים אותם זורעים כדי להפיק אבטיחים ללא גרעינים הם זרעים “טטראפלואידים” = בעלי 4 סטים של כרומוזומים (4X). זרעי אבטיחים “ללא גרעינים” הינם בעלי קליפה קשה מהרגיל, וקשה להנביט אותם, יותר מאשר זרעי אבטיחים רגילים, ולכן בדרך כלל שותלים אותם משתילים שהונבטו וגודלו במשתלה בתנאים מבוקרים ומשופרים. הזרעים נובטים ומתפתחים לצמחים שיוציאו עלים ופרחים, אך לא יפיקו פרי אם לא יואבקו ע”י פרחי אבטיח רגיל, ולכן מוכרחים לשתול שורת אבטיח רגיל על כל שלוש שורות אבטיח “ללא גרעינים”. במהלך ההאבקה תורם כל זרע חצי מכמות הכרומוזומים שלו: 1+2 ומתקבל פרי שזרעיו “טריפלואידים” = בעלי 3 סטים של כרומוזומים. המספר האי זוגי הזה פוגם ביכולת הזרע להתרבות ולמעשה מעקר אותו. מתקבל אמנם פרי, שהוא למעשה עסיסי ומוצק יותר מפרי “בעל גרעינים”, אך זהו פרי שהתפתח מ”רביית בתולין” – מתא בלתי מופרה והוא נקרא “פרי פרתנוקרפי”, זהו בעצם ה”פרד” של עולם הצומח. האבטיחים אהובים לא רק עלינו, הולכי על שתיים, אלא גם על חיות בר וכמובן… ציפורים ובפרט עורבים בעלי תעוזה, מקור חזק וחיבה למתוק. אנחנו מתעקשים להגן על הפירות שלנו, אחרת נמצא אותם כך: ולכן אנחנו מכסים אותם ברשת ציפורים ומונעים מן העורבים לנקר בהם. האבטיח הוא פרי מרפא. המים הרבים שבו מנקים את הגוף ומיץ אבטיח מומלץ לסובלים מבעיות בשלפוחית השתן ובתפקודי כבד וגם לניקוי הכליות. עוד סגולה של אבטיח היא ניקוי הגוף עשן הסיגריות הנכנס אליו, מומלץ למעשנים אקטיבים וגם לפאסיביים. גרעיני האבטיח משמשים (מרפואות תימן) לניקוי כתמים וריח רע מהפה והשיניים. יש להשרות במים זרעי אבטיח כתושים היטב, לסנן ולשטוף את הפה. ברפואת עירק משתמשים בקליפת האבטיח לטיפול בעור נגוע בפטרת. גם יהודי לוב משפשפים את עורם בקליפת אבטיח במקרים של כתמי עור. האבטיח מכיל ויטמין A בצורת קארוטין, ויטמין C וויטמינים מקבוצת B (B1, B2) הוא דל בנתרן ועשיר באשלגן. עוד מידע מקיף ומפורט על סגולות ההזנה והמרפא של ידידנו העגול והאדום תוכלו למצוא כאן. אז איך איך קוטפים אבטיח בשל ומתוק? – אנחנו קוטפים את האבטיח כשהקנוקנת ליד עוקץ הפרי מתייבשת. בדוכן האבטיחים תוכלו לנסות ולודא שהעוקץ יבש ומכווץ קצת, כך שהפרי לא נקטף ירוק. – החלק שבא במגע עם הקרקע מחליף את צבעו לצהוב, כך שאתם צריכים לחפש כתם צהוב על אחד מצידי האבטיח. – והסימן המסתורי מכולם – צליל עמום נשמע בתגובה להקשה על הפרי. הנה ההסבר בסרטון איך לאחסן אבטיח?  הטמפרטורה המושלמת לאחסון אבטיח היא כ- 12 מעלות, אולם גם בטמפרטורת החדר (בערך 23 מעלות) אפשר לשמור אבטיח שלם בין שבוע ל- 10 ימים. אחסון ממושך מדי יגרום לאבטיח לאבד מטעמו ולשנות את מרקמו. לא מומלץ להקפיא אבטיח או לאחסן אותו במדפים הקרים ביותר במקרר. חשיפה לקור מוגזם תגרום לאבטיח כוויות קור, תפגע במתיקות ובטעם שלו, ותביא לכך שהליבה המוצקה של האבטיח תעשה קמחית ורכה. אם תרצו לאחסן אותו שוב לאחר שחתכתם אותו, מומלץ לאחסן את האבטיח עטוף בניילון נצמד בטמפרטורה של 3- 4 מעלות צלזיוס. ולסיום – אחרי שבחרתם אבטיח מצוין, חתכתם, הוספתם נענע וגבינה בולגרית, זה הזמן להתרווח ולנשנש אבטיח תוך עיון באוסף עובדות מפתיעות, מעניינות וגם סתם מצחיקות על אבטיח. באגף המתכונים באתר שלנו תמצאו דברים מעניינים שאפשר לעשות עם אבטיח, מלבד פשוט לנגוס… אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וצוות ח’ביזה _______________________________________ מה השבוע בסל? יום שני: מלון/אבטיח, דלעת נאפולי/דלורית, תרד ניוזילנדי/מנגולד, מלפפון/פקוס, עגבניות צ’רי, עגבניה, תפו”א, תירס, חצילים/קישואים, בצל/כרישה/שום, פטרוזיליה. בסל הגדול תוספת של: לוביה תאילנדית, דלעת אמורו/דלעת ערמונים, חסה. בארגז הפירות: אבטיח, מנגו, בננה, ענבים. יום רביעי: כרישה/בצל, תרד ניוזילנדי/מנגולד/חסה, עגבניה, דלעת אמורו/דלעת ערמונים, עגבניות צ’רי, פטרוזיליה/כוסברה, מלפפון, חצילים/קישואים, תירס, תפו”א, מלון/אבטיח בסל הגדול תוספת של: לוביה תאילנדית/שעועית ירוקה, שום, דלעת נאפולי/דלורית. סל פירות: ענבים, תפוחים, אבטיח. לקטנים: בננה. לגדולים: מנגו.
Top