עלי ח’ביזה #611, 20-22 בפברואר 2017, כ”ד-כ”ו שבט תשע”ז

chocolates rawdesertsאריזות הקינוחים והשוקולדים של שורשי ציון התחדשו והשתנו מעט, ואיתן גם המחירים (ירדו). מוזמנים להתעדכן ולהזמין דרך מערכת ההזמנות שלנו. ____________________ megila close 2016-reduced“ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות” לכבוד פורים מבית “מפרי ידיה”: “מגילות אסתר” – לדר טבעי בטעמים נבחרים, מצוין למשלוחי מנות ותזכורת מתוקה למה שאישה אמיצה יכולה לעשות. (רק 10 ש”ח ליחידה). __________________________________ פולי פלאים בערוגת הגינה של ביאליק הפול המסכן עומד בצד, לא נע ולא נד, כי תרמיליו ריקים. ביאליק כנראה לא חשב על שלהי החורף בואכה האביב, כי עכשיו אין סיכוי שהפול שלנו נשען על מקלו במסיבת הריקודים המקפיצה של דיירי ערוגת הגינה – עם התחממות העונה תרמיליו מתמלאים וכמויות יפות של פולים ממלאות את דליי הקטיף שלנו, ואת הארגזים שלכם. אפשר לשמוח ולרקוד! יתכן שלא כולכם תקבלו ממנו השבוע, אבל בתקופה הקרובה הוא יבקר אצלכם – הבחור הירקרק, שפנים תרמיליו השמנמנים מכוסה בריפוד רך וכותנתי למגע, בנה המכובד של משפחת הקטניות המפורסמת. בעברית קוראים לו: פּוֹל (בפא דגושה ובחולם מלא) ושמו העברי הבוטאני הוא “בקיית הגינה”, השבוע נאמר עליו כמה מילים. פול ירוק ויבש נאכל על ידי מזרח-תיכוניים, צפון אפריקאים ודרום אירופאים כבר אלפי שנים. שרידי פול נמצאו באתרים ארכיאולוגים בארצות הים התיכון, העתיק בהם נמצא בנצרת ותוארך ל6500 לפני הספירה! הוא היה אוכל חשוב ומרכזי לכל שכבות העם. הוא עשיר בחלבונים, פחמימות מורכבות, סיבים תזונתיים. הוא מכיל כמות יפה של ברזל, חומצה פולית, אשלגן, מגנזיום ואבץ. ובכל זאת – “הימנע מפול” – קבע נחרצות פיתגורס. מה היה לפילוסוף יווני מהמאה השישית לפני הספירה נגד אחד הירקות הפופולריים ביותר באזור בשעתו? קוראי ופרשני פיתגורס העלו השערות שונות להסבר הקביעה הנחרצת הזו. אחת מהן הייתה כי הפול קשה לעיכול, אמרו עליו כי “הוא מלא ברוח ולוקח חלק בנשמה, ואם תימנע ממנו תהיה קיבתך קולנית פחות וחלומותיך רגועים יותר”. אך למרות הביקורת הלא מחמיאה הזו, יש לציין כי הפול מכיל פחות סוכרים וסיבים קשים לעיכול, לעומת קטניות אחרות, כגון שעועית. אפשרות נוספת לכך שפיתגורס פסל את הפול היא האמונה כי נשמות המתים יכולות להיכנס בתרמיליו, לכן הפול היה מאכל מקובל בסעודות לוויה. ייתכן שהחיבור בין פול לסכנה ולמוות קשור לתופעה של אלרגיה לפול, הקרויה גם “פביזם” (משמו הלטיני של הפול, Vicia faba). זוהי אלרגיה חריפה, הנובעת מחסר גנטי באנזים G6PD האופייני לאנשים ממוצא מזרח תיכוני או ים תיכוני (בארץ זה נפוץ בעיקר בקרב עיראקים, אבל לא רק). אצל כ-20 אחוז מהאנשים שחסר להם האנזים, יכולה אכילת פול לגרום לאנמיה חמורה ולפעמים אף למוות. מצד שני, בפול יש כנראה מרכיבים כימיים דומים לאלו המצויים בתרופת הכינין לטיפול במלריה. מחלת המלריה היתה מחלה קשה ונפוצה מאוד ביוון ובדרום איטליה, ונראה כי האנמיה המתונה נלחמת במלריה על ידי הפחתת כמות החמצן בתאי הדם האדומים, וכך האטת התפשטות המחלה. בתזמון מצויין, עונת קטיף הפול הטרי היא גם תקופת ההזדווגות של יתושי האנופלס, מחוללי המלריה. לפול יש סיבה נוספת להיכנס לארון התרופות הטבעיות שלנו, הפעם כמטפל בפרקינסון. הוא מכיל באופן טבעי חומצת אמינו בשם L-Dopa שהופכת במוח לנוירו-טרנסמיטור דופמין, ומשמשת להטבת מצב החולים בפרקינסון, מחלה הנגרמת מחוסר בדופמין. אפילו כמות של 250 גרם פול מבושל הוכחה כמגבירה את רמת הדופמין בדם בצורה משמעותית, המשפרת את מצב החולים. הכמות הגדולה ביותר של L-Dopa נמצאת בפול ירוק ובתרמיליו, הפול היבש מכיל כמות פחותה בהרבה. המחקר בתחום הזה עדיין בחיתוליו, ואנשים שמחליטים להשתמש בפול לטיפול בפרקינסון צריכים לדווח על כך לרופא ולהתייעץ איתו. שני זנים “מסורתיים” של הפול באיזור הם הפול קפריסאי הגדול, ופול מצרי קטן, גודלו כתרמיל אפונה. בשנים הראשונות גידלנו בח’ביזה את שני הזנים האלה, אבל אחר כך הכרנו זן “ביניים” – בעל תרמילים בינוניים, שאותו אנחנו מגדלים ומרוצים מאוד. במצרים הפול מכונה גם “פול חמאם”, וקשור בו סיפור מעניין: בימי הביניים במצרים הייתה הכנת הפול מלאכתם של האנשים שהתגוררו סביב “מרחצאות הנסיכה” – המרחצאות הציבוריים במתחם מזרקת מוחמד עלי פשה בקהיר. במהלך היום היו המים בגיגיות הגדולות מחוממים לשם המרחץ, ובשעות הלילה, כשגחלי האש עוד לחשו, מילאו את הגיגיות הגדולות בפול ונתנו לקדרות העצומות להמשיך ולהתבשל על חום הגחלים כל הלילה כדי לספק ארוחת בוקר לתושבי קהיר. סיפורו של הפול מתחיל עוד בסתו הקודם, ויש בו משהו יפה, שמחזיר אותנו למגבלות העונות והזמן, ומקצבים חרישיים ואיטיים יותר. את הפול אנחנו זורעים בסופו של הסתו, הוא נזרע אצלנו מאמצע ספטמבר ועד דצמבר בארבעה מחזורים מדי כחודש בערך. אנחנו משתדלים לטמון אותו בקרקע ממש לפני הגשמים הראשונים, כשהשמיים מתקדרים מעלינו ומבשרים על רטיבות בפתח. אנחנו רוצים להימנע מהצורך בהשקייה, ומצד שני, לא להקדים ולזרוע, כדי שהזרעים לא יגנבו על ידי חיות השדה שבדיוק אז אוגרות לעצמן מזון לקראת החורף הקרב. הטיפות שניתכות על האדמה מכסות את הפול באדמה וכמו מקבלות בתרועת נצחון את פני הזרעים הגדולים והמוכרים, ידידיהם מהשנה שעברה. מהר מאוד יפיק מפגש הרעים הזה נביטות חזקות וירוקות של פול, שיבצבצו באומץ מן האדמה, וימשיכו לצמוח, למרות שמזג האויר יהיה חורפי יותר ויותר, וכל שאר העולם יתכנס פנימה. הצמיחה תהיה איטית ושקולה. הפול לוקח לו את הזמן, ובמהלך חורף שלם יגדל במתינות ובסבלנות, מגביה עצמו רק קצת כל שבוע. הוא אוחז באדמה ומגן עליה מסחף ומנזקי הגשם המכה עליה, מכסה אותה בצפיפות ומונע מעשבים אחרים להתבסס בה. הפול אינו זקוק לדישון, שכן, כמו אחיו למשפחת הקטניות, הפול מסוגל לקשור חנקן ולהשתמש בו כדי לדשן את עצמו ואף להשביח את האדמה בה הוא גדל. אחרי חודשים של גשם, רוחות וקור הוא ירגיש מבפנים שמשהו זע בו. מתוך החוש הצמחי המיוחד לו הוא ירגיש בעונות המתחילות להתחלף, הימים המתארכים, האור השונה, מיקום השמש, וידע – זה הזמן לחייך. החיוכים של הפול מופיעים בדמות פרחים פרפרניים יפיפיים. עדינים וחזקים בעת ובעונה אחת, בדיוק כמו שמתאים לו, לירק הזה, בגוונים פסטליים ובבטחון הם כובשים את ערוגות השדה ומכניסים את הסביבה לתחושה של לפני חג: התרחצנו, התקשטנו, משהו עומד לקרות. גם בשלב הפריחה לוקח לו הפול את הזמן. מה יש למהר, אפשר להביט, להריח, להנות. הערוגה ממשיכה להראות כאילו הוא עצרה בשלב הפריחה. מבחוץ הכל עדיין כמו לא השתנה, אבל לאט לאט, בלי שנרגיש, תופיע בתוך הפרח סירה קטנה וירוקה, שתתעבה ותשמין עד שתהיה לתרמיל הטומן בתוכו זרעים. אנחנו נקטוף אותם טרם בשלות, כשהם עדיין ירוקים ורעננים, מתוקים ועסיסיים, ואז כבר נדע שהאביב כאן. ממש כאן, אצלנו בשדה ואצלכם בצלחת.    ישנן אינספור דרכים להכין פול. וקודם אומר שלמרות ההמלצה לקלף פול (ואפילו קילוף כפול) – אפשר בהחלט לבשל ולאכול פול גם בתוך התרמיל! כמה הצעות הגשה פשוטות: לבשל במים ללא מלח (בדומה לחליטת אפונה, המלח מקשה את הקליפה), לאדות אותם במים ומעט שמן זית, או לטגן שום ובצל, להוסיף את הפול, מים רותחים ומיץ לימון, ולבשל כרבע שעה עד אידוי הנוזלים. ניתן גם לאפות את הפול באטיות בתנור בחום נמוך, בתבנית מרוססת בשמן זית, שום ועשבי תיבול טריים כמו רוזמרין, טימין או זעתר. כשהפולים רכים מאוד מועכים אותם יחד עם שיני השום והתבלינים, ומורחים על לחם. אצלנו בשדה, “פול בתרמילים” הוא “מנת השף” של מג’די: קוצצים קצת שום, מקפיצים בשמן זית, מוסיפים פול בתרמילים (חותכים כל תרמיל ל2-3 מקטעים), מתבלים במלח, פלפל, כמון, מוסיפים טחינה גולמית, מים ולימון – והכל נטרף. אבל אני מוכרחה להתוודות, שככל שהמתכונים נשמעים טעימים ונפלאים, לפעמים אני כלל לא מגיעה לידי מימושם, משום שאצלנו הפול מחוסל טרי, כמו אפונה – נשלף מן התרמילים ומנושנש בשמחה בעודו טרי וחי… יומולדת ארבעיםולסיום – בשמחה רבה אנחנו שולחים ברכות לאלון היקר שחוגג יומולדת 40 השבוע. מזל טוב! שבוע טוב לכולנו, אלון, בת-עמי, יוחאי, דרור וצוות ח’ביזה _____________________________ מה השבוע בסל? יום שני: פטרוזיליה/שמיר/כוסברה, חסה, סלרי שורש/כרישה/בצל לח, מלפפון, כרוב, ברוקולי, עגבניות, אפונה/פול, כרובית/תפו”א, שומר/קלרבי, גזר/סלק. ובסל הגדול תוספת של: עגבניות צ’רי, תרד/קייל/מנגולד/עלי ברוקולי, ארטישוק ירושלמי יום רביעי: כרובית/תפו”א, חסה, מלפפון, עגבניות, סלק/גזר, בצל לח/כרישה/סלרי שורש, פטרוזיליה /שמיר/כוסברה, ברוקולי, כרוב, אפונה, תרד /עלי ברוקולי/קייל /מנגולד. ובסל הגדול תוספת של: מיזונה/רוקט, קלרבי/שומר, ארטישוק/פול יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, סילאן וחטיפי בריאות וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)
Top