20-22 במרץ 2023 – בכל העוצמה – Full Power

שימו לב – שינויים במועדי המשלוחים לקראת חג הפסח: בשבוע הראשון באפריל, שבו חל חג הפסח:
  • משלוח יום שני נשארים כרגיל, יום שני 3 באפריל
  • משלוחי יום רביעי יוקדמו ליום שלישי 4 באפריל
בחול המועד פסח: אנחנו לא שולחים ארגזים.
  • לא יהיו ארגזים ביום שני ה10 באפריל. לכל מי שמקבל ירקות פעם בשבועיים, נוצר פער של שלושה שבועות בין משלוחים. אנשי פעם בשבועיים – אם אתם רוצים לצמצם פער זה, פנו אלינו (אל תוסיפו בעצמכם ארגז, זה לא יצמצם את הפער).
  • משלוחי יום רביעי ידחו ליום חמישי 13 באפריל (מלבד לאנשי דרום תל-אביב-יפו, לצערנו לא יהיה משלוח בשבוע זה)
יום פתוח: כמסורת ח’ביזה אנחנו מזמינים אתכם “לעלות אלינו לרגל” ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה. השנה מתקיימת החגיגה ביום שני, י”ט ניסן, 10 באפריל. למי שלא מכיר – ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לסייר בשדה, לנשנש ירקות ולשוחח. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ובישול, ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר. ביום זה אנחנו פותחים גם דוכן מכירת ירקות כדי שתוכלו להשלים מה שחסר לכם באותו השבוע. זאת גם אפשרות להכיר אותנו לחברים שלכם – עומס ההזמנות ירד, ואנחנו פנויים לקבל מצטרפים חדשים – אם יש לכם חברים שישמחו להכיר אותנו – הזמינו אותם ליום הפתוח –  זאת הזדמנות מצויינת להכיר ולהבין מה היא ח’ביזה. נשמח לראות את כולכם!
השבוע מסתיים לו החורף באופן רשמי, ביום שוויון האביב שיחול ביום שלישי, 21 במרץ. אבל, למען האמת, בשנים האחרונות, ובחורף האחרון ביתר שאת, מזג האויר עושה להטוטים וסלטות באוויר – ולאחר כמה שבועות קרים ממש וגשומים מאוד, פגשנו בחודש פברואר שרב מטורף, והשבוע, במחווה לאביב – חוזרים להם גשמים משמעותיים וטמפרטורות נמוכות. העלים הירוקים בשדה די היטרללו מכל העניין – קר-חם-יבש-רטוב – ובשבועות האחרונים ממש התקשינו לקטוף כמות מספקת מהם – חלקם הצהיבו, אחרים גדלו ממש לאט, או דווקא הקדימו את פריחתם (שאז כבר לא מתאים לקטוף מהם). מן הסתם הרגשתם את הענין בסלים, שהיה בהם פחות מגוון עלים מכרגיל, וגם הכמויות היו קטנות יותר. השבוע המצב קצת משתפר, ואנחנו מקוויןם שבהדרגה הירוקים בשדה יחזרו עצמם ולשפע שלהם בסלים אמצע-סוף החורף הוא גם העונה בה מגיע אלינו בדילוגים עליזים הפול הירוק, ומצטרף לבת דודתו המתוקה, האפונה. בינתיים נראה שהוא מצליח לעבור את השגעת האקלימית יחסית בשלום. אם אתם עדיין לא מזהים אותו, נספר לכם שהוא בנה המכובד של משפחת הקטניות המפורסמת, תרמיל ירוק, שמנמן וארוך, שהצד הפנימי שלו מכוסה בריפוד רך וכותנתי למגע. בעברית קוראים לו: פּוֹל (בפא דגושה ובחולם מלא) ושמו העברי הבוטאני הוא “בקיית הגינה”, ומפני שהוא ירק לא רגיל ומיוחד, עשינו לנו מנהג לספר עליו קצת כשהוא מגיע לביקור. “בערוגת הגינה” של ביאליק הפול המסכן עומד בצד, נשען על מקלו, מצוברח ועלוב, כי תרמיליו ריקים. המסיבה של ביאליק לא נערכה כנראה בשלהי החורף בואכה האביב, כי עכשיו אין סיכוי שהפול שלנו לא נע ולא נד במסיבת הריקודים המקפיצה של דיירי ערוגת הגינה – עם התקדמות העונה תרמיליו מתמלאים וכמויות יפות של פולים ממלאות את דליי הקטיף שלנו, ואת הארגזים שלכם, ואפשר לשמוח ולרקוד!
פול ירוק ויבש נאכל על ידי מזרח-תיכוניים, צפון אפריקאים ודרום אירופאים כבר אלפי שנים. שרידי פול נמצאו באתרים ארכיאולוגים בארצות הים התיכון, העתיק בהם נמצא בנצרת ותוארך ל6500 לפני הספירה! הוא היה אוכל חשוב ומרכזי לכל שכבות העם. הוא עשיר בחלבונים, פחמימות מורכבות, סיבים תזונתיים. הוא מכיל כמות יפה של ברזל, חומצה פולית, אשלגן, מגנזיום ואבץ. ולמרות זאת קבע פיתגורס נחרצות: “הימנע מפול”! מה היה לפילוסוף יווני מהמאה השישית לפני הספירה נגד אחד הירקות הפופולריים ביותר באזור בשעתו? קוראי ופרשני פיתגורס העלו השערות שונות להסבר הקביעה הנחרצת הזו. אחת מהן הייתה כי הפול קשה לעיכול, אמרו עליו כי “הוא מלא ברוח ולוקח חלק בנשמה, ואם תימנע ממנו תהיה קיבתך קולנית פחות וחלומותיך רגועים יותר”. אך למרות הביקורת הלא מחמיאה הזו, יש לציין, כי לעומת קטניות אחרות (שעועית למשל), הפול מכיל פחות סוכרים וסיבים קשים לעיכול. אפשרות נוספת לכך שפיתגורס פסל את הפול היא האמונה כי נשמות המתים יכולות להיכנס בתרמיליו. זאת הסיבה לכך שפול היה מאכל מקובל בסעודות לוויה. ייתכן שהחיבור בין פול לאיום ולמוות קשור לתופעה של אלרגיה מסוכנת לפול, הקרויה גם “פביזם” (משמו הלטיני של הפול, Vicia faba). זוהי אלרגיה חריפה, הנובעת מחסר גנטי באנזים G6PD האופייני לאנשים ממוצא מזרח תיכוני או ים תיכוני (בארץ זה נפוץ בעיקר בקרב יוצאי עיראק, אבל לא רק). אצל כ-20 אחוז מהאנשים שחסר להם האנזים, יכולה אכילת פול לגרום לאנמיה חמורה ולפעמים אף למוות. מצד שני, בפול יש כנראה מרכיבים כימיים דומים לאלו המצויים בתרופת הכינין לטיפול במלריה. מחלת המלריה היתה מחלה קשה ונפוצה מאוד ביוון ובדרום איטליה, ונראה, כי כשהאנמיה המדוברת נשמרת במידה מתונה היא נוגדת מלריה, משום שהפחתת כמות החמצן בתאי הדם האדומים מאטה את התפשטות המחלה. לפול יש סיבה נוספת להיכנס לארון התרופות הטבעיות שלנו, הפעם כמטפל בפרקינסון. הוא מכיל באופן טבעי חומצת אמינו בשם L-Dopa שהופכת במוח לנוירו-טרנסמיטור דופמין, ומשמשת להטבת מצב החולים בפרקינסון, מחלה הנגרמת מחוסר בדופמין. אפילו כמות של 250 גרם פול מבושל הוכחה כמגבירה את רמת הדופמין בדם בצורה משמעותית, המשפרת את מצב החולים. הכמות הגדולה ביותר של L-Dopa נמצאת בפול ירוק ובעיקר בתרמיליו, הפול היבש מכיל כמות פחותה בהרבה. המחקר בתחום הזה עדיין בחיתוליו, ואנשים שמחליטים להשתמש בפול לטיפול בפרקינסון צריכים לדווח על כך לרופא ולהתייעץ איתו.
שני זנים “מסורתיים” של הפול באיזור הם הפול הקפריסאי הגדול, והפול המצרי הקטן, גודלו כתרמיל אפונה. בשנים הראשונות גידלנו בח’ביזה את שני הזנים האלה, אבל אחר כך הכרנו זן “ביניים” – בעל תרמילים בינוניים, שאותו אנחנו מגדלים ומרוצים מאוד. במצרים הפול מכונה גם “פול חמאם”, וקשור בו סיפור מעניין: בימי הביניים במצרים הייתה הכנת הפול מלאכתם של האנשים שהתגוררו סביב “מרחצאות הנסיכה” – המרחצאות הציבוריים במתחם מזרקת מוחמד עלי פשה בקהיר. במהלך היום היו המים בגיגיות הגדולות מחוממים לשם המרחץ, ובשעות הלילה, כשגחלי האש עוד לחשו, מילאו את הגיגיות הגדולות בפול ונתנו לקדרות העצומות להמשיך ולהתבשל על חום הגחלים כל הלילה כדי לספק ארוחת בוקר לתושבי קהיר.
סיפורו של הפול בשדה מתחיל עוד בסתו הקודם. יש בזה משהו יפה, שמחזיר אותנו למקצבי העונות והזמן, מקצבים חרישיים ואיטיים יותר. את הפול אנחנו זורעים בסוף הסתו, הוא נזרע אצלנו מאמצע ספטמבר ועד דצמבר בארבעה מחזורים, מדי כחודש בערך. אנחנו משתדלים לטמון אותו בקרקע ממש לפני הגשמים הראשונים, כשהשמיים מתקדרים מעלינו ומבשרים על רטיבות בפתח. אנחנו רוצים להימנע מהצורך בהשקייה, ומצד שני, לא להקדים ולזרוע, כדי שהזרעים לא יגנבו על ידי חיות השדה שבדיוק אז אוגרות לעצמן מזון לקראת החורף הקרב. הטיפות שניתכות על האדמה מכסות את הפול באדמה וכמו מקבלות בתרועת נצחון את פני הזרעים הגדולים והמוכרים, ידידיהם מהשנה שעברה. מהר מאוד יפיק מפגש הרעים הזה נביטות חזקות וירוקות של פול, שיבצבצו באומץ מן האדמה, וימשיכו לצמוח, למרות שמזג האויר יהיה חורפי יותר ויותר, וכל שאר העולם יתכנס פנימה. הצמיחה תהיה איטית ושקולה. הפול לוקח לו את הזמן, ובמהלך חורף שלם יגדל במתינות ובסבלנות, מגביה עצמו רק קצת כל שבוע. הוא אוחז באדמה ומגן עליה מסחף ומנזקי הגשם המכה עליה, מכסה אותה בצפיפות ומונע מעשבים אחרים להתבסס בה. הפול אינו זקוק לדישון, שכן, כמו אחיו למשפחת הקטניות, הפול מסוגל לקשור חנקן ולהשתמש בו כדי לדשן את עצמו ואף להשביח את האדמה בה הוא גדל. אחרי חודשים של גשם, רוחות וקור הוא ירגיש מבפנים שמשהו זע בו. מתוך החוש הצמחי המיוחד לו הוא ירגיש בעונות המתחילות להתחלף, הימים המתארכים, האור השונה, מיקום השמש, וידע – זה הזמן לחייך. החיוכים של הפול מופיעים בדמות פרחים פרפרניים יפיפיים. עדינים וחזקים בעת ובעונה אחת, בדיוק כמו שאופייני לירק הזה. בגוונים פסטליים ובביטחון הם כובשים את ערוגות השדה ומכניסים את הסביבה לתחושה של לפני חג: התרחצנו, התקשטנו, משהו עומד לקרות. גם בשלב הפריחה לוקח לו הפול את הזמן. מה יש למהר, אפשר להביט, להריח, להנות. הערוגה ממשיכה להראות כאילו הוא עצרה בשלב הפריחה. מבחוץ הכל עדיין כמו לא השתנה, אבל לאט לאט, בלי שנרגיש, תופיע בתוך הפרח סירה קטנה וירוקה, שתתעבה ותשמין עד שתהיה לתרמיל הטומן בתוכו זרעים. אנחנו נקטוף אותם טרם בשלות, כשהם עדיין ירוקים ורעננים, מתוקים ועסיסיים.
ישנן אינספור דרכים להכין פול. וקודם אומר שלמרות ההמלצה לקלף פול (ואפילו קילוף כפול) – אפשר בהחלט לבשל ולאכול פול גם בתוך התרמיל! כמה הצעות הגשה פשוטות: לבשל במים ללא מלח (בדומה לחליטת אפונה, המלח מקשה את הקליפה), לאדות אותם במים ומעט שמן זית, או לטגן שום ובצל, להוסיף את הפול, מים רותחים ומיץ לימון, ולבשל כרבע שעה עד אידוי הנוזלים. ניתן גם לאפות את הפול באטיות בתנור בחום נמוך, בתבנית מרוססת בשמן זית, שום ועשבי תיבול טריים כמו רוזמרין, טימין או זעתר. כשהפולים רכים מאוד מועכים אותם יחד עם שיני השום והתבלינים, ומורחים על לחם. עוד רעיונות טעימים תוכלו למצוא באגף המתכונים שלנו. אבל אני מוכרחה להתוודות, שככל שהמתכונים נשמעים טעימים ונפלאים, לפעמים אני כלל לא מגיעה לידי מימושם, משום שאצלנו הפול מחוסל טרי, כמו אפונה – נשלף מן התרמילים ומנושנש בשמחה בעודו טרי וחי…
שבוע טוב לכולנו, אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח’ביזה
מה השבוע בארגז הירקות? יום שני: חסה, כרוב, קולרבי/לפת/דייקון, גזר/קישוא, פול ירוק, אפונת גינה או אפונת שלג/בטטה, תפו”א, עגבניה, מלפפון, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש. בארגזים קטנים בלבד: מנגולד/קייל. בארגז הגדול גם: שומר/צרור סלק עם עלים, כרישה/שום ירוק/בצל ירוק, כוסברה/פטרוזיליה/שמיר, זוג חסות בייבי ירוקה ואדומה. בארגז הפירות: תפוז/פומלית, תפוח עץ/תות שדה, אבוקדו, בננה, קלמנטינה. יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזונות חיים ופרוביוטים, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, לחם ללא גלוטן, גרנולה, מיצים טבעיים, סיידר, ריבות וחומץ טבעי, טחינה, סילאן וחטיפי בריאות, קפה, סוכריות דבש, תבלינים וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).
Top