26-28 ביולי 2021 – שעשועים וליבובים

בבוסתנים מבשילים פירות הקיץ וריחות מתוקים עומדים באויר החם. יחד איתם הולך ומבשיל פרי עונתי נוסף, שכבר הפך למסורת אצלנו – לוח "שנה בגינה" של האמנית והלקטית אילנה שטיין. למי שלא מכיר אותו – זהו לוח שנה מאוייר ומפורט, שהוא גם מדריך חודשי לגינון ביתי וטבע ארצישראלי. לוח זה, נולד מהקשר הישיר של זמנים ועונות עם הליקוט בטבע והחקלאות בבית – חודש חדש מתחיל ואיתו שינויים – בשדה וביער, בגינה ובתזונה.

הלוח כבר חוגג שבע שנים, וכמדי שנה מתחדש באיורים חדשים, עצות טיפים מרעננים ומתכונים שלא הכרתן, ובאופן מתבקש – לכבוד שנת השמיטה הכינה אילנה מהדורה שביעית מיוחדת המוקדשת כולה לגידול צמחים בבית: ירקות על אדן החלון, צמחי תבלין במטבח, עציצים תלויים באמבטיה, הידרופוניקה, טרריומים, ועוד המון פתרונות גידול שמכניסים את הטבע הביתה.

לוח השנה היפיפיה הזה מזמין אתכם להכניס את הטבע הביתה, וגם להוציא את עצמכם החוצה, ואולי לכבוד שנת השמיטה, לשנות משהו בקצב הקדחתני של החיים, לאפשר איזו האטה, תשומת לב, פניה הצידה לעיסוק חדש ומעניין בידיים. אנחנו ממליצים בחום!

מבחר המוצרים כולל לוח שנה לתליה או לשולחן, יומן שבועי ומגנטים של זמני זריעה. הצצה ליופי המופלא של הלוח של אילנה תוכלו למצוא כאן.

מחירי המוצרים:
לוח שנה (לתליה/שולחני/באנגלית) – 79 שקלים
יומן שבועי – 89 שקלים
זוג מגנטים- מועדי שתילת ירקות קיץ וחורף: 26 שקלים

(המחיר יורד ברכישה של מספר לוחות)

מתנה יפיפיה ומיוחדת לחגים למי שממש אוהבים (כולל עצמכם…) – הוסיפו את הלוחות המקסימים האלה לארגז הירקות שלכם דרך מערכת ההזמנות שלנו.

********************

לכבוד הקיץ שהגיע – מבצע על התמרים האורגנים של סמר

נשארו לנו אריזות אחרונות של תמרים מהזנים ברהי, זהידי ומג'הול ואנחנו מציעים אותם במחירי מבצע (התמרים מעולים, ונשמרו אצלנו במקרר מיום הגעתם אלינו):
ברהי אורגני: 2 קילו ב-62 שקלים, 5 קילו ב-135 שקלים
זהידי אורגני: 1 קילו ב-23 שקלים, 2 קילו ב-40 שקלים, 5 קילו ב-79 שקלים
מג'הול אורגני: 1 קילו ב-40 שקלים

הוסיפו לארגז הירקות שלכם דרך מערכת ההזמנות שלנו.

********************

עונת הפטל החלה!
את גדי ותמיר מתקוע אתם כבר מכירים מגידולי האוכמניות המעולות שלהם, השנה מגיע בעקבות האוכמניות גם פטל אדום.

גם הפטל זקוק לקרקע חומצית כדי לגדול בצורה מיטבית, ולכן הוא גדל על מצע מנותק בתוך מכלים גדולים. כדי לשמור על רמת חומציות מדוייקת, הפטל מקבל דישון (לא אורגני), אך גדל ללא ריסוסים בכלל.
כמו חבריו למשפחת פירות היער הוא עשיר בנוגדי חימצון: ויטמין C , מנגן, ויטמין K, ויטמין E, ויטמיני B, ברזל, מגנזיום, אשלגן ועוד, המונעים תהליכים דלקתיים בכלי הדם, מסייע באיזון כולסטרול, מסייע באיזון סוכר לחולי סוכרת.

מחיר הפטל – 23 שקלים לאריזה של 125 גרם
עונת הפטל קצרה, אז מהרו להזמין – ניתן להוסיף לסל דרך מערכת ההזמנות שלנו

_____________________________________________________________________

הנה את צוחקת, את הכאב מוחקת
ליבבתיני אחותי כלה
לא נשחיר פנינו, ישוב מאור עינינו
ליבבתיני אחותי כלה

(ארז לב ארי , עודד ונחמיה על פי שיר השירים)

בשבועות האחרונים החלה הלוביה התאילנדית שלנו להבשיל בכמויות נאות, והכריזה באופן רשמי שהקיץ בשיאו. אם אתם תוהים למה השעועית הירוקה שאתם מקבלים בארגז מחוספסת, ארוכה ומוזרה, זה משום שהיא לא שעועית אלא… לוביה תאילנדית ארוכה. אנחנו אורזים אותה אצלכם בארגזים בשקית מרשרשת, כמו מתנה, והיא אכן כזאת מתנה שונה, ומיוחדת במינה, חבל לצפות ממנה להיות שעועית ירוקה, כי היא משהו אחר… הלוביה (V. unguiculata ssp. Sesquipedalis) היא קרובת משפחה של השעועית, החומוס, הסויה, הפול, האפונה ושאר בני משפחת הקטניות (פרפרניים) שאנחנו כל כך אוהבים לנשנש.

"אמר רבי יונה: למה נקרא שמה שעועית?
שהיא משעשעת את הלב, ומהלכת את בני מעיים"

(תלמוד ירושלמי דף א,ב פרק א, הלכה א)

השעועית העתיקה שגדלה בארץ ישראל היא דוקא הלוביה. בתקופת המשנה השעועית (טריה או יבשה) היתה עדיין נפוצה בעיקר בדרום אמריקה ועוד לא ידועה באיזורנו, ואילו הלוביה, שמקורה כנראה מאפריקה, היתה זו המוכרת כאן. כשרבי יונה אומר על השעועית שהיא משעשעת הוא מתכוון כנראה ל"ממלאת ומשביעה". הפועל "שעה" בארמית קשור ל"טיח" – כלומר מילוי וכיסוי. החלק השני של דברי רבי יונה הוא צידה האחר והפחות משעשע של השעועית והלוביה (היבשות) – תכונתן לייצר גאזים בבני המעיים… למרות ההסבר הזה והצדדים האחרים של השתיים, נחמד לראות שגם מילולית נשמר קשר אמיץ וחיובי בין השעועית המשעשעת והלוביה המלבבת – הברכה ללוביה בסדר ראש השנה היא: "יהי רצון … שירבו זכויותנו ותלבבנו". אני חושבת שהשעשוע והליבוב של השעועית והלוביה קשורים גם ליופי ולשפע הכרוכים בהם – הצמחים שלהם חזקים ויפים, הפרחים שלהם עדינים ומזכירים פרפרים שמעופפים בין העלים (מכאן שם המשפחה (פרפרניים), והתרמילים הירוקים שאנחנו קוטפים מהן – טעימים, משביעים ומשמחי לב.

לשתיהן, לשעועית וגם ללוביה, יש גרסאות ירוקות, וגרסאות יבשות, במגוון זנים מרשים. הזנים הירוקים (או הצהובים, הסגולים וכו) נאכלים בשלב הטרי, בתרמילים רכים וארוכים, בזנים היבשים נאכלים הגרעינים היבשים בלבד (שגם להם מגוון צבעים מרשים: אדום, לבן, מנומר, חום, שחור, מנוקד…). אצלנו בשדה אנחנו מארחים באביב את השעועית הירוקה ואחותה הצהובה (השנה הירוקה לא נבטה היטב והסתפקנו בצהובה בשפע), שתיהן גדלות על שיחים, בחלוף האביב ועם בוא חומו של הקיץ מגיעה הלוביה התאילנדית הארוכה, שצומחת בטיפוס ואנחנו מדלים אותה על עמודים. באנגלית יש לה שמות רבים: קוראים לה "שעועית באורך מטר" (Yard long bean), שעועית אספרגוס, שעועית ארוכה, שעועית סינית, שעועית נחש, ואצלנו – שעועית/לוביה תאילנדית. שמותיה השונים מתארים מאפיינים שונים שלה: מקורה בדרום-מזרח אסיה, ולכן היא מכונה סינית או תאילנדית, היא יכולה להגיע לכחצי מטר אורך (אם כי בדרך כלל היא נקטפת בצעירותה, כשאורכה כ-30 ס"מ ועוביה כס"מ), בקוטר ובאורך היא מזכירה אספרגוס או, לחילופין, נחש ארוך ודקיק (הפעילו את הדמיון). טעמה הוא משהו בין שעועית ירוקה ללוביה ירוקה וטריה, המרקם דומה יותר ללוביה: פחות פריך משל שעועית ירוקה ויותר גמיש ומתקפל.

כדי לגדול יפה היא זקוקה לחום רב, וצומחת במרץ בחודשי הקיץ החמים (לא כמו השעועית הירוקה והצהובה, שמתעלפת כשמתחיל החום הגדול), היא נזרעת באביב המאוחר, ואנחנו מדלים אותה גבוה. ההדליה היא על עמודים, ביניהם נמתחת רשת רחבה שלאורך קוויה מטפסים השתילים. אנחנו זורעים אותה בצמד ערוגות, משני צידי הפלפלים, כדי להשתמש בעמודיה ולמתוח ביניהם את רשתות הצל עבור הפלפלים. ועל הרשת שמתחנו בין העמודים מטפסים צמחי הלוביה במומחיות וביעילות. לאחר כ-3 חדשים מתחילה הפריחה, על כל עמוד פריחה מתפתח זוג פרחים יפיפה, הנראה כשני פרפרים (פרפרנית או לא…) ומהם מבשילות זוג שעועיות, צמודות בקצה כשתי תולעים ירוקות תאומות:

   

לעומת שעועית ירוקה, היא גדלה לאיטה ומניבה תרמילים רק לאחר יותר משלושה חודשים (לעומת חודשיים ופחות בשעועית), אך יש לכך יתרון, כי ניתן להמשיך ולקטוף ממנה תרמילים למשך תקופה ארוכה, עד ירידת הטמפרטורות בחורף. את התרמילים שלה יש לקטוף בזהירות ולא לתלוש בחזקה שתפגע בגבעול, כי עמוד הפריחה ממשיך לפתח פרחים לכל אורכו בהמשך העונה.

ניתן לקטוף אותה, כמו אצלנו, בשלב צעיר, כשהיא באורך 30 ס"מ ובעובי של כס"מ, ולהשתמש בה כמו בלוביה טריה או שעועית ירוקה. אפשר גם להשאיר את התרמילים להתבגר על הצמח לחלוטין, ולהשתמש בזרעים השחורים, האדומים או הלבנים (תלוי בזן הספציפי) כמו שמשתמשים בפולי לוביה יבשה, או כל שעועית יבשה אחרת. אנחנו מגדלים זן ירוק, שבפנים יש לו זרעים שחורים, אך ברחבי אסיה ישנו מבחר זנים מרהיב בצבעוניותו ועושרו. התרמילים עצמם מופיעים בצבעי ירוק ואדום-סגול לגווניהם, והזרעים שחורים, לבנים, חומים, אדומים…

אפשר להשתמש בשעועית התאילנדית בכל מתכון של שעועית ירוקה או לוביה טריה, גם במרקים ופשטידות או בסלט טרי. בסין מקפיצים אותה קלות בווק – היא היא השעועית הירוקה של מתכוני המוקפצים למיניהם. היא נהדרת עם דגים ואפילו כבושה. היא עשירה מאוד בויטמין A ומכילה גם כמות נאה של ויטמין C, ברזל, חומצה פולית וסיבים תזונתיים.

שעועית ולוביה אפשר כמובן לבשל, לאדות, לצלות בגריל, להחמיץ, להוסיף לפסטה, לאורז, לסלט, ובעצם לכל תבשיל ירקות. היא בהחלט מוסיפה טעם, צבע ותחושה חגיגית לארוחה. במתכונים באתר תמצאו רעיונות פשוטים ומסובכים וכמובן טעימים, אבל גם אם ממש לא בא לכם להבעיר שום אש בקיץ הלוהט הזה, אתם מוזמנים לקחת נחש לוביה ארוך ליד, ופשוט… לנשנש.

שיהיה שבוע מלא שפע קייצי ותחושת חופש אמיתית,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין, וכל צוות ח'ביזה

______________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פלפל אדום, לוביה תאילנדית/במיה, פטרוזיליה/כוסברה, סויה ירוקה (אדממה), מלפפון, עגבניה, כרישה/בצל ירוק, עגבניות צ'רי, דלורית/נתח דלעת טריפולי, חציל/גזר, תירס/סלק. מתנה: בזיל/תרד ניוזילנדי.

בארגז הגדול גם: חסה, מלון/דלעת אמורו, תפו"א/בצל.

בארגזי הפירות: שזיף/אגס/נקטרינה, מנגו, ענבים, תפוח עץ. (בארגז הגדול כמויות גדולות יותר).

יום רביעי: פלפל, בזיל/כוסברה, נתח דלעת טריפולי/דלורית, כרישה/בצל ירוק, במיה/לוביה תאילנדית/דלעת אמורו, עגבניות צ'רי, חצילים/גזר, מלפפון, עגבניה, תירס/סלק, סויה ירוקה (אדממה)

בארגז הגדול גם: פטרוזיליה, מלון/בצל יבש, תרד ניוזילנדי

בארגזי הפירות: שזיף/אגס, מנגו, ענבים, תפוח עץ. (בארגז הגדול כמויות גדולות יותר).

10-12 באוגוסט 2020 – ליבבתיני באחת מעינייך, אחותי

"שנה בגינה" מהדורה שישית לשנת התשפ"א – 2020-2021 – לוח ויומן "שנה בגינה", אותם יוצרת, כל שנה מחדש, האמנית והלקטית אילנה שטיין, מלווים את הקשר הישיר של זמנים ועונות עם הליקוט והחקלאות המקומיים. הם מהווים מדריך ייחודי ומפורט לגינון ביתי וטבע ארצישראלי, גדושים באיורים יפיפיים, טיפים לגינה הביתית, ומתכונים עונתיים טבעוניים.
המהדורה השישית והחדשה – "מקומיות" – מוקדשת לצמחייה המקומית המופלאה שלנו. עכשיו הזמן להכיר מקרוב את הצמחים המקוריים של האזור ולהנות מהם: גם זמינים וגם מזינים!

מבחר המוצרים כולל לוח שנה לתליה או לשולחן, יומן שבועי ומגנטים של זמני זריעה. הצצה ליופי המופלא של הלוח של אילנה תוכלו למצוא כאן.

מחירי המוצרים:
לוח שנה (לתליה/שולחני) – 75 שקלים
יומן שבועי – 85 שקלים
זוג מגנטים: 27 שקלים

(המחיר יורד ברכישה של מספר לוחות)

מתנה יפיפיה ומיוחדת לחגים למי שממש אוהבים (כולל עצמכם…) – הוסיפו את הלוחות המקסימים האלה להזמנה שלכם דרך מערכת ההזמנות שלנו.

__________________________________________

"אמר רבי יונה: למה נקרא שמה שעועית?
שהיא משעשעת את הלב, ומהלכת את בני מעיים"

(תלמוד ירושלמי דף א,ב פרק א, הלכה א)

בשבועות האחרונים החלה הלוביה התאילנדית שלנו להבשיל בכמויות נאות, והכריזה באופן רשמי שהקיץ בשיאו. אם אתם תוהים למה השעועית הירוקה שאתם מקבלים בארגז מחוספסת, ארוכה ומוזרה, זה משום שהיא לא שעועית אלא… לוביה תאילנדית ארוכה. אנחנו אורזים אותה אצלכם בארגזים בשקית מרשרשת, כמו מתנה, והיא אכן כזאת מתנה שונה, ומיוחדת במינה, חבל לצפות ממנה להיות שעועית ירוקה, כי היא משהו אחר…

הלוביה (V. unguiculata ssp. Sesquipedalis) היא קרובת משפחה של השעועית, החומוס, הסויה, הפול, האפונה ושאר בני משפחת הקטניות (פרפרניים) שאנחנו כל כך אוהבים לנשנש. וכמותם, גם לה יש שני מופעים: השלב הירוק, בו היא נאכלת בתרמילים ירוקים ארוכים, והשלב היבש, בו נאכלים הגרעינים היבשים בלבד.

השעועית העתיקה שגדלה בארץ ישראל היא דוקא הלוביה. בזמן המשנה השעועית (טריה או יבשה) היתה עדיין נפוצה בעיקר בדרום אמריקה ועוד לא ידועה באיזורנו, ואילו הלוביה, שמקורה כנראה מאפריקה, היתה זו המוכרת כאן. כשרבי יונה אומר על השעועית שהיא משעשעת הוא מתכוון כנראה ל"ממלאת ומשביעה". הפועל "שעה" בארמית קשור ל"טיח" – כלומר מילוי וכיסוי. החלק השני של דברי רבי יונה הוא צידה האחר והפחות משעשע של השעועית והלוביה (היבשות) – תכונתן לייצר גאזים בבני המעיים… למרות ההסבר הזה והצדדים האחרים של השתיים, נחמד לראות שגם מילולית נשמר קשר אמיץ וחיובי בין השעועית המשעשעת והלוביה המלבבת – הברכה ללוביה בסדר ראש השנה היא: "יהי רצון … שירבו זכויותנו ותלבבנו".

בעיני השעשוע ללב והליבוב של השעועית והלוביה קשורים גם ליופי ולשפע הכרוכים בהם – הצמחים שלהם חזקים ויפים, הפרחים שלהם עדינים ומזכירים פרפרים שמעופפים בין העלים (מכאן שם המשפחה (פרפרניים), והתרמילים הירוקים שאנחנו קוטפים מהן – טעימים, משביעים ומשמחי לב.

לשתיהן, לשעועית וגם ללוביה, יש גרסאות ירוקות, וגרסאות יבשות, במגוון זנים מרשים. אצלנו בשדה אנחנו מארחים באביב את השעועית הירוקה ואת אחותה הצהובה, שתיהן גדלות על שיחים, ואת הלוביה התאילנדית הארוכה (הידועה גם כשעועית אפסרגוס או כשעועית באורך מטר – Yard long bean, בעלת הזרעים השחורים), שצומחת בטיפוס ואנחנו מדלים אותה בדרך כלל משני צידי הפלפלים, כדי למתוח על עמודיה את רשתות הצל עבורם.

זני השעועית והלוביה המטפסים וזני השיח התפתחו כנראה במקביל ובנפרד, על ידי מגדלים שונים באזורים שונים. הזנים השיחיים שהתפתחו בפרו מכילים גן הגורם להם לצימוח ננסי על ידי הגבלת מספר פרקי הענף, והפיכת הרקמות הצמחיות (ענפים, עלים) לרקמות רבייה (פרחים ותרמילים). ההסבר לכך הוא שבפרו היה גידול התירס מוגבל, ולכן זן מטפס היה מעמיס על האיכרים עול נוסף בשל הצורך לתמוך בצמחים המטפסים (ותאמינו לנו, כמי שמתנסים מדי שנה בנעיצת עמודים ופרישת רשתות להדליה אנחנו מבינים אותם מאוד). לפיכך האיכרים בפרו בחרו כנראה לגדל זרעים של צמחים שגדלו בצורת שיח, ואלו הזנים שהתפתחו שם.

במקסיקו, לעומת זאת, בחרו האיכרים לגדל זנים שנטו לטפס, מכיוון שהשעועית הייתה מגודלת בסמוך לתירס, ששימש עמוד הדליה טבעי וחסך עבודה נוספת לאיכר. את זני השעועית המטפסים הנציחה האגדה הידועה על ג'ק ושעועית הפלא, שבה מטפס הנער העני על צמח שעועית ענק שגדל מזרעים קסומים, יוצא למסע של חיפוש זהות וגילוי עצמי, מנצח את "הרעים" ומוצא את אושרו ועושרו.

התכונה המטפסת של השעועית הביאה אותה למקום של כבוד בחקלאות האמריקאית הקדומה כאחת מ"שלוש האחיות". פעמים רבות מוצאים ארכיאולוגים באתרי חקלאות עתיקים במרכז אמריקה ודרום ארה"ב שרידי זרעי שעועית יחד עם שרידי תירס ודלעת. השעועית נזרעה שם יחד עם התירס והדלעת, כאשר צמחי התירס משמשים כעמודי הדליה לשעועית המטפסת, הדלעת מכסה את הקרקע כחיפוי, מונעת עשביה ובריחת לחות, והשעועית "קושרת חנקן" (הסבר בהמשך) ומספקת הזנה לשתי אחיותיה:

הסברים איך להכין ערוגה כזאת אצלכם בגינה (ואפילו בגינון במיכלים במרפסת) תוכלו למצוא כאן (באנגלית…)

השעועית היא אכן צמח פלא – בהיותה בת למשפחת הקטניות יש לה תכונות רבות המסייעות לטיוב האדמה: בסימביוזה עם בקטריה מסוימת מסוגלים בצמחים ממשפחת הקטניות לקשור חנקן מן האטמוספרה ולאחסנו באדמה בצורה זמינה לגידולים שגדלים אִתה או אחריה. בנוסף, שורשיה הארוכים נאחזים בקרקע ומסייעים למנוע סחף. בשל תכונות אלו היא קלה מאוד לגידול: היא תיאחז גם באדמות קשות ביותר ודלות מאוד. בדרום אמריקה הופכות הסגולות הללו את הצמח המקומי ל"שווה זהב". שעועית נזרעת בברזיל, בניקרגואה, בגואטמלה, בהונדורס ועוד, בחוות קטנות של איכרים מקומיים, על שיפועי ההרים הסלעיים, כ"גידול כיסוי". הצמחים נקצרים ומושארים במקומם בעודם ירוקים, ובתוך החומר האורגני שלהם נזרעים הגידולים הבאים (בעיקר תירס). התוצאה היא הכפלה ואף שילוש של כמויות התירס שמניב השדה בדרך כלל, וטיוב האדמה גם לשנים הבאות. אכן שעועית פלאים.

וקצת באופן ספציפי על הלוביה הארוכה שלנו: באנגלית יש לה שמות רבים: קוראים לה "שעועית באורך מטר" (Yard long bean), שעועית אספרגוס, שעועית ארוכה, שעועית סינית, שעועית נחש, ואצלנו – שעועית/לוביה תאילנדית. שמותיה השונים מתארים מאפיינים שונים שלה: מקורה בדרום-מזרח אסיה, ולכן היא מכונה סינית או תאילנדית, היא יכולה להגיע לכחצי מטר אורך (אם כי בדרך כלל היא נקטפת בצעירותה, כשאורכה כ-30 ס"מ ועוביה כס"מ), בקוטר ובאורך היא מזכירה אספרגוס או, לחילופין, נחש ארוך ודקיק (הפעילו את הדמיון). טעמה הוא משהו בין שעועית ירוקה ללוביה ירוקה וטריה, המרקם דומה יותר ללוביה: פחות פריך משל שעועית ירוקה ויותר גמיש ומתקפל.

כדי לגדול יפה היא זקוקה לחום רב, וצומחת במרץ בחודשי הקיץ החמים (לא כמו השעועית הירוקה, שמתעלפת כשמתחיל החום הגדול), היא נזרעת באביב המאוחר, ואנחנו מדלים אותה גבוה. ההדליה היא על עמודים, ביניהם נמתחת רשת רחבה שלאורך קוויה מטפסים השתילים. והם עושים זאת במומחיות וביעילות. לאחר כ-3 חדשים מתחילה הפריחה, על כל עמוד פריחה מתפתח זוג פרחים יפיפה, הנראה כשני פרפרים (פרפרנית או לא…) ומהם מבשילות זוג שעועיות, צמודות בקצה כשתי תולעים ירוקות תאומות:

   

לעומת שעועית ירוקה, היא גדלה לאיטה ומניבה תרמילים רק לאחר יותר משלושה חודשים (לעומת חודשיים ופחות בשעועית), אך יש לכך יתרון, כי ניתן להמשיך ולקטוף ממנה תרמילים למשך תקופה ארוכה, עד ירידת הטמפרטורות בחורף. את התרמילים שלה יש לקטוף בזהירות ולא לתלוש בחזקה שתפגע בגבעול, כי עמוד הפריחה ממשיך לפתח פרחים לכל אורכו בהמשך העונה.

ניתן לקטוף אותה, כמו אצלנו, בשלב צעיר, כשהיא באורך 30 ס"מ ובעובי של כס"מ, ולהשתמש בה כמו בלוביה טריה או שעועית ירוקה. אפשר גם להשאיר את התרמילים להתבגר על הצמח לחלוטין, ולהשתמש בזרעים השחורים, האדומים או הלבנים (תלוי בזן הספציפי) כמו שמשתמשים בפולי לוביה יבשה, או כל שעועית יבשה אחרת.

אנחנו מגדלים זן ירוק, שבפנים יש לו זרעים שחורים, אך ברחבי אסיה ישנו מבחר זנים מרהיב בצבעוניותו ועושרו. התרמילים עצמם מופיעים בצבעי ירוק ואדום-סגול לגווניהם, והזרעים שחורים, לבנים, חומים, אדומים…

אפשר להשתמש בשעועית התאילנדית בכל מתכון של שעועית ירוקה או לוביה טריה, גם במרקים ופשטידות או בסלט טרי. בסין מקפיצים אותה קלות בווק – היא היא השעועית הירוקה של מתכוני המוקפצים למיניהם. היא נהדרת עם דגים ואפילו כבושה. היא עשירה מאוד בויטמין A ומכילה גם כמות נאה של ויטמין C, ברזל, חומצה פולית וסיבים תזונתיים.

שעועית ולוביה אפשר כמובן לבשל, לאדות, לצלות בגריל, להחמיץ, להוסיף לפסטה, לאורז, לסלט, ובעצם לכל תבשיל ירקות. היא בהחלט מוסיפה טעם, צבע ותחושה חגיגית לארוחה. במתכונים באתר תמצאו רעיונות פשוטים ומסובכים וכמובן טעימים, אבל גם אם ממש לא בא לכם להבעיר שום אש בקיץ הלוהט הזה, אתם מוזמנים לקחת נחש לוביה ארוך ליד, ופשוט… לנשנש.

העובדים התאילנדים חוגגים השבוע שוב (הפעם את יום ההולדת של המלכה האם) – שיהיה מזל טוב למלכה, וחג שמח טאם, הוט, מונטרי וינאי ונופאדול.

שיהיה שבוע מלא שפע קייצי ותחושת חופש אמיתית,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין, וכל צוות ח'ביזה

______________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: תפו"א, חסה, תירס, לוביה תאילנדית/קישואים/במיה, מלפפון, עגבניה, תרד ניוזילנדי/בזיל, נתח דלעת, פטרוזיליה/כוסברה, חצילים, בצל יבש.

בארגז הגדול גם: דלורית, עגבניות צ'רי, מלון/פלפל

בארגזי הפירות: שזיף, נקטרינה. בארגז הגדול גם: מנגו, ענבים. בארגז הקטן גם: בננה, אגסים.

יום רביעי: חסה/בזיל, תפו"א, בצל יבש, תירס, נתח דלעת, חצילים, לוביה תאילנדית/במיה, מלפפון, עגבניה, פלפל/קישוא, כוסברה/פטרוזיליה

בארגז הגדול גם: תרד ניוילנדי, דלורית, עגבניות צ'רי

בארגזי הפירות: שזיף, נקטרינה, ענבים. בארגז הגדול גם: מנגו. בארגז הקטן גם: אגסים.

עלי ח'ביזה #534 20-22 ביולי 2015, ד'-ו' אב תשע"ה

בשל חופשת קיץ, החודש אנחנו מחייבים את הכרטיסים מעט מוקדם, כבר בסוף השבוע הזה. החיוב יכלול רק את הארגזים של שלושת השבועות ביולי עד כה. השבוע האחרון של יולי יצטרף לחיוב בסוף אוגוסט.

אתם יכולים לראות את הפירוט אם תיכנסו לחשבון שלכם באתר ההזמנות. בדקו בלשונית: "דו"ח הזמנות ותשלומים", שם מוצגת הסטוריית החשבון שלכם. נודה לכם מאוד אם תוודאו בתחילת השבוע הבא שבתחתית החשבון מופיע סה"כ לתשלום: 0. אם הוא לא מאופס,  כנראה שלא הצלחנו לחייב את כרטיסכם ונשמח מאוד שתיצרו קשר בכדי להסדיר זאת. אנחנו תמיד בעומס עבודה וסומכים עליכם. תודה מראש.

אנחנו מזכירים לכם שהחיוב הוא בשני חלקים: אחד על ירקות, פירות ותמרים שקניתם במהלך החודש (התוצרת הפטורה ממע"מ: "תוצרת אורגנית"), השני על דמי המשלוח וכן על מוצרים נוספים (הכוללים מע"מ: "דמי משלוח ומוצרים נוספים").

______________________________________

ביום ראשון הבא יחול צום תשעה באב. כדי לאפשר לצוות המשרד שלנו ולצוות המשלוחנים להתארגן לקראת יום הקטיף לפני הצום, מערכת ההזמנות תיסגר לשינויים (לאנשי יום שני בלבד) כבר ביום חמישי בערב. אנא עשו את העדכונים הנדרשים לכם עד חמישי בשעה 21:00.

__________________________________

שעועית משעשעת ולוביה מלבבת

"אמר רבי יונה:
למה נקרא שמה שעועית?
שהיא משעשעת את הלב, ומהלכת את בני מיעים"

(תלמוד ירושלמי דף א,ב פרק א, הלכה א)

לכבוד הפרידה מהשעועית הירוקה והצהובה, ולכבוד קטיף השעועית השטוחה והלוביה התאילנדית, נדבר השבוע קצת בנפלאות המשפחה הענפה והמסועפת הזאת של השעועיות. אצלנו בשדה יש נציגים רבים מן המשפחה הזאת, משפחת הקטניות, ותת-המשפחה של הפרפרניים. הם מופיעים בשדה בתקופות שונות של השנה, מהסתו דרך החורף, האביב ואפילו לאורך כל הקיץ הישראלי הלוהט. כי, כמו שקורה במשפחות רבות, יש לבני המשפחה העדפות שונות, יכולות הסתגלות אחרות, וגם מראה מגוון ו"כושר גופני" ייחודי.

יש האוהבות קרירות סתוית (אפונה), ויש שמעדיפים ממש את כפור החורף (פול), אחרים ילבלבו בחמימות האביבית (שעועית ירוקה וצהובה) ויש גם חובבות חמסינים ויובש (הלוביות למיניהן והסויה). חלקן מטפסות, חלקן גדלות בשיחים גוציים, ואחרים מיתמרים על צמחים גבוהים וזקופים. כולם שייכים למשפחת הקטניות ולתת-משפחת הפרפרניים (על שם פרחיהם המזכירים צורת פרפר), אך בתוך תת-המשפחה הם מתפצלים לסוגים ולמינים שונים.

הנה לדוגמה שני פרחים פרפרניים:

   

כדי להבין על מה מדובר, בואו נאמר כמה מילים על "עצי המשפחה" הבוטאניים – הטקסונומיה, דרכה ממויין עולם הטבע. זה הולך ככה:

 Scientific_classification_he

הפרפרניים שלנו שייכים לממלכת הצומח, למערכת בעלי הפרחים (המקסימים עד מאוד, יש לומר), למחלקת הדו-פסיגיים (כשהזרע נובט צצים מן הקרקע שני עלעלים קטנים, ששכנו קודם לכן בתוך הזרע הקשה), לסדרת הקטניתאים, וכאמור למשפחת הקטניות ולתת-משפחת הפרפרניים. מעניין לדעת כי למשפחת הקטניות שייכות עוד שתי תת-משפחות, האחת היא המימוסיים, שעץ השיטה הוא אחד מחבריה, והשניה היא הקסאלפיניים, שהחרוב, כליל החורש והתמרהינדי הם מנציגיה הבולטים. כשמביטים בפירות העצים האלה, מבינים את הקשר המשפחתי: פירותיהם הם תרמילים שבתוכם גדלים הזרעים הקשים, בדיוק כמו הפרפרניים.

נחזור לפרפרניים. בתוך המשפחה הזו יש כאמור סוגים שונים, המחלקים את ידידינו בשדה לקבוצות שונות: ישנן השעועיות – Phaseolus (הירוקה, הצהובה והשטוחה), ולצידן הלוביות – Vigna (הקצרות, שאצלנו גדלות על שיחים וגם  זו הארוכה כשרוך ומטפסת), ועוד מעט תופיע גם הסויה – Glycine (בצורתה הטריה, האדממה). חוץ מהם יש נציגות לאפונים – Pisum (אפונת הגינה השמנמנה ואפונת השלג), וכמובן מקום של כבוד שמור לסוג בקיה – Vicia שנציגו אצלנו הוא הפול. ישנם כמובן סוגים נוספים רבים, אליהם שייכים החומוס, העדשים, התלתן, האספספת ועוד.

העונה הזאת היא עונת השעועיות והלוביות ובהן נתמקד השבוע. יש להן הרבה מן המשותף, ויש בינהן דמיון רב. השעועית העתיקה שהיתה גדלה בארץ ישראל היא דוקא הלוביה. בזמן המשנה היתה השעועית המצויה (הירוקה/צהובה) עדיין מצויה בעיקר בדרום אמריקה ועוד לא ידועה באיזורנו, ואילו הלוביה, שמקורה כנראה מאפריקה, היתה זו המוכרת כאן. כשרבי יונה אומר על השעועית שהיא משעשעת הוא מתכוון כנראה ל"ממלאת ומשביעה". הפועל "שעה" בארמית קשור ל"טיח" – כלומר מילוי וכיסוי. החלק השני של דברי רבי יונה הוא צידה האחר והפחות משעשע של השעועית והלוביה (היבשות) – תכונתן לייצר גאזים בבני המעיים… למרות ההסבר הזה והצדדים האחרים של השתיים, נחמד לראות שגם מילולית נשמר קשר אמיץ וחיובי בין השעועית המשעשעת והלוביה המלבבת – הברכה ללוביה בסדר ראש השנה היא: "יהי רצון … שירבו זכויותנו ותלבבנו".

לשתיהן, לשעועית וגם ללוביה, יש גרסאות ירוקות, וגרסאות יבשות, במגוון זנים יפיפה (הזנים חסרים בתרשים המיון שלנו, הם האחרונים, מתחת למין). אפילו אצלנו בשדה אנחנו מארחים גם את השעועית הירוקה וגם את אחותה הצהובה, שתיהן גדלות על שיחים, ואת הלוביה הבלאדילוביה תאילנדית שהביא לנו מוחמד (היא היא בעלת העין השחורה, וגדלה על שיחים), שהביא לנו סווט (בעלת זרעים חומים-אדמדמים, גם היא גדלה בצורת שיח), הלוביה "של משה" – גם היא קצרה אך מטפסת (וזרעיה חומים), והלוביה התאילנדית הארוכה (הידועה גם כשעועית אפסרגוס או כשעועית באורך מטר – Yard long bean, בעלת הזרעים השחורים), שצומחת בטיפוס ואנחנו מדלים אותה בדרך כלל משני צידי הפלפלים, כדי למתוח על עמודיה את רשתות הצל עבורם.

זרעי השעועית והלוביה, כמו ששמתם לב, באים במגוון של צבעים. התרמילים שלהן לפעמים מאוד דומים, אך ישנם כמובן עוד זנים רבים שאין אצלנו בשדה, כמו שעועיות אדומות מנומרות, שעועיות ירוקות בהירות, ואפילו סגולות ממש. הכנתי לכם גלרית תמונות (ואני מבטיחה שלא צבעתי אף אחת מהן…):

 BeanRoyalBurgundy4   green and yellow  romanobeans    bean_italian_rose   beans seeds

התכונה המטפסת של השעועית הביאה אותה למקום של כבוד בחקלאות האמריקאית הקדומה כאחת מ"שלוש האחיות". פעמים רבות מוצאים ארכיאולוגים באתרי חקלאות פרואנית ומקסיקנית עתיקים שרידי זרעי שעועית יחד עם שרידי תירס ודלעת. השעועית נזרעה שם יחד עם התירס והדלעת, כאשר צמחי התירס משמשים כעמודי הדליה לשעועית המטפסת, הדלעת מכסה את הקרקע כחיפוי, מונעת עשביה ובריחת לחות, והשעועית "קושרת חנקן" (הסבר בהמשך) ומספקת הזנה לשתי אחיותיה:

 3sisters

הסברים איך להכין ערוגה כזאת אצלכם בגינה (ואפילו בגינון במיכלים במרפסת) תוכלו למצוא (בשפת המקור, באנגלית…) כאן וכאן.

זני השעועית המטפסים וזני השיח התפתחו כנראה במקביל ובנפרד, על ידי מגדלים שונים באזורים שונים. הזנים השיחיים שהתפתחו בפרו מכילים גן הגורם להם לצימוח ננסי על ידי הגבלת מספר פרקי הענף, והפיכת הרקמות הצמחיות (ענפים, עלים) לרקמות רבייה (פרחים ותרמילים). ההסבר לכך הוא שבפרו היה גידול התירס מוגבל, ולכן זן מטפס היה מעמיס על האיכרים עול נוסף בשל הצורך לתמוך בצמחים המטפסים (ותאמינו לנו, כמי שמתנסים מדי שנה בנעיצת עמודים ופרישת רשתות להדליה אנחנו מבינים אותם מאוד). לפיכך האיכרים בפרו בחרו כנראה לגדל זרעים של צמחים שגדלו בצורת שיח, ואלו הזנים שהתפתחו שם. במקסיקו, לעומת זאת, בחרו האיכרים לגדל זנים שנטו לטפס, מכיוון שהשעועית הייתה מגודלת בסמוך לתירס, ששימש עמוד הדליה טבעי וחסך עבודה נוספת לאיכר.
את זני השעועית המטפסים הנציחה האגדה הידועה על ג'ק והשעועית הענקית, שבה מטפס הנער העני על צמח שעועית ענק שזרע מזרעי פלא, יוצא למסע של חיפוש אחר זהותו וגילוי עצמי, מוצא את אושרו ועושרו ומנצח את "הרעים". השעועית היא אכן צמח פלא, וזאת במובן נוסף – בהיותה בת למשפחת הקטניות יש לה תכונות רבות המסייעות לטיוב האדמה: בסימביוזה עם בקטריה מסוימת היא מסוגלת לקשור חנקן מן האטמוספרה ולאחסנו באדמה בצורה זמינה לגידולים שגדלים אִתה או אחריה, שורשיה הארוכים נאחזים בקרקע ומסייעים למנוע סחף, ובשל תכונות אלו היא קלה מאוד לגידול, תיאחז גם באדמות קשות ביותר ודלות מאוד. בדרום אמריקה הופכות הסגולות הללו את הצמח המקומי ל"שווה זהב". שעועית מזן mucuna נזרעת בברזיל, בניקרגואה, בגואטמלה, בהונדורס ועוד, בחוות קטנות של איכרים מקומיים, על שיפועי ההרים הסלעיים, כ"גידול כיסוי". הצמחים נקצרים ומושארים במקומם בעודם ירוקים, ובתוך החומר האורגני שלהם נזרעים הגידולים הבאים (בעיקר תירס). התוצאה היא הכפלה ואף שילוש של כמויות התירס שמניב השדה בדרך כלל, וטיוב האדמה גם לשנים הבאות. אכן שעועית פלאים.
השעועית היא ירק בעל ערך תזונתי גבוה למדי. היא עשירה בחלבונים (השעועית הירוקה יותר מהשעועית הצהובה), בברזל, בוויטמין A ו-C, בחומצה פולית ובסיבים תזונתיים.

שעועית אפשר כמובן לבשל, לאדות, לצלות בגריל, להחמיץ, להוסיף לפסטה, לאורז, לסלט, ובעצם לכל תבשיל ירקות. היא בהחלט מוסיפה טעם, צבע ותחושה חגיגית לארוחה.
כמאמר השיר הידוע של דודו אלהרר:
פסוליה – זה יום מנוחה
פסוליה – לכל ידוע
פסוליה, לי ולך
פסוליה, הלך עוד שבוע.
לחם שחור, דיסה דלילה, מרק צח, ביצה קשה
והעיקר … פסוליה.
קפה או תה, אותו הצבע, אותו הטעם, לפעמים לבן
וביום השבת … פסוליה.
אורז או פירה דומים מאוד, מנות קטנות, חצי עגבניה
ובשבתות – פסוליה.
מרגרינה בשפע, וגם מים, שימורי ריבה פעם ביומיים
ובסוף השבוע … פסוליה.

שיהיה לכולנו שבוע טוב, עשיר בשעשועי לב וליבובים,
אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה
__________________________________

מה מתלבב השבוע בסל?

יום שני:חצילים, מלון/פלפל אדום, חסה, דלעת פרובנס/דלעת נאפולי/דלורית, עגבנייה, דלעת ספגטי /דלעת יפנית, תירס, שעועית שטוחה/לוביה תאילנדית, מלפפון /פקוס, עגבניות צ'רי, בארגזים קטנים בלבד: פטרוזיליה שורש/בצל ירוק/כרישה.

ובסל הגדול תוספת של: כוסברה/פטרוזיליה, בצל יבש, במיה, קישואים

יום רביעי: פלפל אדום, מלפפון/פקוס, חסה, עגבנייה, עגבניות צ'רי, שעועית/לוביה תאילנדית, כוסברה/נענע/פטרוזיליה, מלון/חצילים, דלעת ספגטי, תירס, בארגזים קטנים בלבד: בצל ירוק/עירית שום.

ובסל הגדול תוספת של: קישואים, דלעת/דלורית, בצל יבש, במיה.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

סלט לוביה טריה, לא מבושלת (*מתוך "על השולחן")

המרכיבים:
200 גרם לוביה טריה או שעועית ירוקה טריה,
2 בצלי שאלוט
1-2 עגבניות
מלח ופלפל שחור טחון טרי
שמן זית
מיץ לימון
מעט מלח גס

אופן ההכנה:
1. שוטפים את הלוביה, וחותכים לרצועות בעובי 1/2 ס"מ
2. קוצצים את הבצלים
3. קולפים את העגבניות וחותכים לקוביות (שתיווצר כמות של 2 כפות)
4. מערבבים את חומרי הסלט, מתבלים ומגישים.

בתאבון!