עלון 197, 12-14 במאי 2008, ז‘-ט' באייר תשס”ח

שלום לכל המנויים
ואחרי החגים נעימים.

בת עמי עדיין בחופשה עם משפחתה ואחרי שבשבוע העצמאות שעבר כתבה נעהאת העלון בהרבה רגש כראוי לזמן ההוא, השבוע אכתוב אותו אני – יוחאי, ביבשושיות הרגילה.

אלון ומיה אשתו טסים השבוע גם הם לחופשה קצרה, בתורכיה, ואת מקומו של אלון בניהול השוטף יקח בשבועות הקרובים אייל – מנהל העבודה שלנו. אני רוצה לאחל לו שיצליח ב'נשיאה בעול' ובהיכרותי איתו בטוח שכך יהיה.

השבוע אנחנו מתחילים לשלוח לכם שני גידולים חדשים שלנו. הראשון הוא תפוח אדמה. אחרי תקופה ארוכה ארוכה שבה השלמנו תפוחי אדמה ממגדלים אחרים, אנחנו סוף סוף יכולים לשלוח לכם את תפוחי האדמה שלנו. אני תמיד אומר לשואלים שאנחנו רוצים להיות חקלאים ולא סוחרים, אבל בפעם הקודמת שגידלנו אותם לפני שלוש שנים, אם אני לא טועה, לא כל כך הצלחנו בזה. תפוחי האדמה יצאו קטנים מדי וההשקעה הרבה בגידול לא הניבה את התוצאות שקיווינו להן, כאלו שיצדיקו את כל ההשקעה שניתנה בגידול: מים, אור שמש, אדמה, דישון ועבודת כפיים. אבל מכשלונות צריך ללמוד, וזה מה שחקלאים כמותנו עושים לא פעם. בגידול הנוכחי, כך נראה, הצלחנו לגדל תפוחי אדמה מוצלחים יותר ואנחנו מקווים שתהנו מהם. אני מוכרח להודות שלי יש מתיקות מיוחדת בהצלחה איפה שבעבר נכשלנו, וב'הפיכת הגלגל' הזו שבה אנחנו מתחילים לשלוח את הגידולים שלנו במקום אלו שעד לפני שבוע השלמנו.

ונעבור לגידול החדש השני. כמה ממנויי יום שני כבר הספיקו ליצור קשר ולברר מהם הצרורות המוזרים שנשלחו אליהם ומה עושים איתם. ובכן – מדובר בחומוס ירוק.
החומוס בויית במרכז אסיה לפני כשמונת אלפים שנה אבל כמו שבת עמי כתבה כאן בעבר, הוא אורח חדש בשדה שלנו. את הזרעים שלו השגנו ממוחמד ומאז אמצע-סוף ינואר הוא צמח וגדל עד שהגיע בערך לגובה הברכיים שלנו והצמיח את התרמילים הקטנים שלו. אותי הפתיע לגלות שהתרמילים האלו מגיעים לגודל די גדול יחסית של כסנטימטר כשהם עדיין ריקים ורק אחרי כן הם מתמלאים והולכים בגרגירי החומוס עצמו. כשלקחתי לי תרמיל בשל ופיצחתי אותו בפה הבנתי מה מקור שמו של החומוס, או החימצה כפי שהוא נקרא בעברית, כי חמצמצות קלה אך מובהקת נטעמה בלשון שלי. אתם מוזמנים לנסות. דניאל – אחד העובדים שמכיר את החומוס מעבודתו בשדה של אחיו גם הראה לי את נעליו שעליהן כתמים בהירים בעקבות ההליכה בשדה והמפגש עם אותה חומצה שמפריש החומוס משערות קטנטנות הגדלות על גביו.

אנחנו רגילים לאכול את החומוס לאחר שיבש ובושל ונטחן לצורך מילוי תפקידו כממרח הלאומי אבל החומוס הירוק, כפי שתיווכחו לדעת הוא טעים לפחות כמו החומוס המוכר ולא פחות בריא. הוא לא גורם לתופעה המצערת של הצטברות גזים במערכת העיכול כמו בגרסה היבשה ולעומת זאת הוא בהחלט עשיר בחלבונים, בסיבים תזונתיים, בויטמינים A ו-C, בחומצה פולית, בסידן ובברזל. החומוס מכיל גם בערך 6% שומן שרובו בלתי רווי [למתעניינים בסיפורי זוועה, הממרח המכונה חומוס שמיוצר בתעשיית המזון על ידי חברות מוכרות וממותג כ'אחלה' או כ'צבר' מכיל מעל 30% (!) שומן בגלל שימוש בשמנים מוקשים שונים].

החומוס מכיל גם טריפטופן – חומצה אמינית בעלת תפקיד חשוב בייצור הסרוטונין שהוא, כידוע, ניורו-טרנסמיטור מרכזי המשפיע על מצב הרוח שלנו. אכילה אינטנסיבית של חומוס עשויה אם כן לא רק לגרום לתחושת שובע אלא גם להוציא אותנו מהדיכאון. כמו הסויה – קטנית אחרת שאנחנו מגדלים בח'ביזה ושולחים לכם במצב 'שיחי' דומה – גם החומוס מכיל סאפונינים. אלו חומרים הידועים כמועילים בהורדת רמת הכולסטרול בדם, במניעת התפתחות תאים סרטניים, בפעילות בקטריאלית ובהורדת יתר לחץ-דם. החומוס דומה לסויה גם בכך שהוא מכיל פיטו-אסטרוגנים, שהן תרכובות כימיות, דומות להורמון המין אסטרוגן ובעלות השפעה דומה לזו של אסטרוגן על הגוף. הצטברות של החומרים האלו בגוף עשויה לשגע את המערכת ההורמונאלית ולשבש את פעילותה, אבל אל דאגה. הרגלי האכילה המזרח תיכוניים והאסייתים מראים שתופעות הלוואי כנראה לא מתרחשות כתוצאה מצריכה רגילה וסבירה של הקטניות האלו, לא?

ומה לעשות עם החומוס הירוק. הערבים נוהגים לקלות את החומוס על האש. ניתן גם לקלוף את התרמיל, להוציא את הגרגירים ולעשות בהם כל מה שעושים עם פול ירוק. לטובת חובבי האתגרים אני מצרף גם כמה קישורים למתכונים :

http://food.lionetwork.net/modules.php?name=Recipes&op=viewrecipe&recipeid=12539&offset=11301

http://www.cookshare.co.il/modules.php?name=Recipes&op=viewrecipe&recipeid=4153

http://www.mathamim.co.il/forum/forum_posts.asp?TID=1431&PN=337

http://www.hashulchan.co.il/Index.asp?CategoryID=87&ArticleID=8812

.

מה השבוע בסל?

יום שני:
עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , תפו”א, גזר, חסה , שמיר, סלק, כרובית או ברוקולי, סלרי שורש , קולורבי , מנגולד , חומוס ירוק.
ובסל הגדול תוספת של:
שום , בצל ירוק וכרוב אדום.

יום רביעי:
עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , תפו”א, גזר, חסה , סלק או קולורבי, סלרי שורש או סלרי עלים , מנגולד , שום , חומוס ירוק , קישואים , לפת.
ובסל הגדול תוספת של:
סלק או שמיר, כרישה וכרוב אדום.

שבוע טוב,

אלון, בת עמי, אייל, יוחאי וצוות חביז’ה

עלון 184, 21-23 בינואר 2008, י"ד-ט"ז שבט, עלון ט"ו בשבט תשס"ח

נֶבֶט

אֶל פְּנֵי עֲרוּגָה גָחַנְתִּי לִרְאוֹת,
אֶל פְּנֵי עֲרוּגָה בַּגָּן:
צְבָא אַחִים קְטַנִּים, נִבְטֵי אִילָנוֹת,
לֵב בּוֹטֵחַ וְשֶׁכֶם סַבְלָן.

עָלֹה וְעָלֹה בְּקַשְׁיוּת זַכָּה;
שְׂדֵה הַקְּרָב מִתְרַפֵּט וְנָע;
עוֹד מְעַט וְשִׁכְבַת הֶעָפָר הַדַּקָּה
תֵּרָתַע מִפְּנֵיהֶם, תִּכָּנַע.

מְקַדְּשֵׁי נְהָרָה בְּמַחְשָׁךְ עָגוּם,
גְבוּרַתְכֶם הַצְּנוּעָה הַזֹּאת –
לַלֵּאֶה, לַכּוֹפֵר, לְדַל-אֵין-מְאוּם –
נִחוּמִים בָּהּ וְצַו בָּהּ, וְאוֹת.

רחל, כסלו, תרצ"א

חג שמח לאילנות ולאחינו הפרדסנים ואנשי המטעים, ט"ו בשבט שמח לכולנו!

יום הולדת הוא יום של מעבר – ממי שהיינו בשנה שעברה למי שנהיה בשנה הבאה, מביטים לאחור, נזכרים ברגעים שרק חלפו, ונושאים מבט לפנים – למה שעומד לקרות. ואצלנו בשדה המצב מתאים ממש לחגיגת יום הולדת פלוס ההרהורים המתבקשים – מן העבר האחד: החורף שרובץ עלינו והפתיע אותנו עם קרה פתאומית ומקפיאה בשבוע שעבר, ומן העבר השני: האביב שבאופק שאנחנו כבר מתארגנים אליו מעשית בשטח. הקרות אכן נגמרו: 3-4 לילות קפואים של ממש, רק עכשיו אנחנו קולטים כמה היה קר, אולי משום שגם עכשיו קר, קר מאוד, והמוח מתקשה להבין כמה עוד יותר קר היה לפני שבוע. חקלאים רבים איבדו את כל עבודתם והשקעתם וזה ממש עצוב. קרות כאלה הן נדירות בשלב הזה של החורף ולכן בלתי צפויות כי בדרך כלל הטמפרטורות בארץ לא מגיעות לרמות כאללה נמוכות בתחילת ינואר. מה שקורה בקָרָה (או בשמה האחר: כּפוֹר) הוא שנוצר כיסוי של קרח כתוצאה מקפיאת אדי המים (הלחות) באויר. זה קורה בראשי ההרים ובעמקים בלילה כשאוויר קר "גולש" מן ההרים למטה. הקרה עשויה לגרום לקפיאתם של צמחים. כשהמים בתאי הצמח יורדים לטמפרטורה של מתחת ל-4 מעלות צלזיוס הם מתרחבים, נימי הצמח מתפוצצים וגורמים למותו של הצמח.

לשמחתנו, אצלנו בשדה ניכרים נזקים מעטים בלבד. האפונה הסינית הותיקה ממנה אנחנו קוטפים כעת היא הנפגעת העיקרית. התרמילים שהיו על הצמחים קפאו ונהרסו. השבוע קטפנו אותם רק כדי להשליכם על הקרקע, במסורת מעפר באו ולעפר ישובו: שיחזרו לאדמה ויזינו אותה. חלק מן הפרחים נראים גם הם פגועים וקמולים, קשה לנו להעריך את הנזק בשלב הזה. האפונה החדשה, לעומתה, נראית כאילו לא התרגשה מן הכפור ואנחנו מקוים שמשיך ותצמח כרגיל ותוציא עלים, פרחים ותרמילים ירוקים.

נפגעת נוספת פוטנציאלית היא הצנונית – עלי הצנוניות נראים חומים וקמוטים- כמו עברו טראומה, קשה לנו לדעת בשלב הזה כמה יתאוששו, וכמובן שצמיחת שורשיהם, כלומר, הצנוניות, תהיה תלויה בכמה יוכלו העלים להתאושש ולנשום ולהעביר לשורשים חומרי מזון מעיבוד קרני השמש. גם השומר הותיק נפגע – לאחר 3 לילות ו3 ימים של קפאון והפשרה – עלים נשברו. השומר עצמו, שהגיע זמנו להקטף, אכן נקטף ולא נראה שנפגע – הוא טעים ומוצלח, צמחי שומר צעירים יותר וקטנים יותר צוברים הרבה פחות מים, משום ששטח הפנים שלהם קטן במיוחד ולכן לא התיישב עליהם הכפור ונראה שלא הושפעו.

האחרון בסדרת הפגיעות הוא הפול. מחזור פול אחד נזרע בתחילת אוקטובר ועכשיו כבר היה גבוה, כמטר ועשרים, כל שיח הצמיח כ-10-12 ענפים חזקים וגדולים ורבים מהם נשברו מהקרה ומתו. עדיין, משיחים רבים נשארו ענף אחד או שניים, והם ממשיכים להחיות את הצמח ומעודדים לבלובים מחודשים ונוספים מחלקים תחתונים של השיח. אנחנו מתבוננים בהתרחשות בהשתאות והערכה לכוחות הצמיחה של הגידול החזק הזה ומחכים לראות מה תהיינה התוצאות מבחינת פריחה והנבת תרמילים. המחזור שנפגע הוא המחזור המוקדם של הפול, המחזור השני נזרע רק עכשיו, בינואר, וכמובן שלא נפגע בכלל כי רק החל לנבוט. אנחנו זורעים שני מחזורי פול כדי ליצור מרווח של כחודש בין זמני הקטיף. מחזור הפול הסתוי הוא פול מהסוג הגדול, הקפריסאי, המחזור השני הוא פול מצרי, מזרעים ששמר מוחמד, כדי לשמח אתכם במגוון זנים בסלים ולכן אנחנו מקוים שהפול יתאושש ונוכל למלא בסלים כמויות יפות משני הזנים. מעניין לראות שכמו אצלנו – הצמחים המבוגרים יותר הם הרגישים יותר ונפגעים יותר במצבי עקה כאלה, אנחנו מכירים זאת מנסיוננו בתחום של מחלות ומזיקים וטמפרטורות חמות מאוד, ועכשיו הוספנו לרפרטואר גם קרה.

עד כאן החלק של המבט לעבר. מן הצד השני אנחנו מביטים לעתיד, לחודש הבא, בו אנחנו חוזרים לזרוע ולשתול לכבוד האביב שבמרחק. מחר (שלישי) צפוי גשם ולקראתו ניקינו שטחים גדולים והכנו אותם לעיבוד. היום (שני) הגיע גבי לפתוח את האדמה בכפות אווז ולתחח אותה בערוגות לפני הגשם. חות מהשתילות האביביות של גידולי הכרוביים (כרוב, כרובית, ברוקולי, קולרבי) והשורשים והעלים השונים, אנחנו מתעתדים להכניס לאדמת ח'ביזה השנה גם שני גידולים משמחים חדשים-ישנים: תפוחי אדמה אביביים, שלא שתלנו כבר כמה שנים. בעצם, השנה היחידה בה זרענו תפוחי אדמה אביביים, הנזרעים בעצם בחורף (ינואר-פברואר) ונקטפים בקיץ (מאי-יוני בערך) היתה השנה הראשונה שלנו. הנה אנחנו, צעירים ויפים, בביכורי שתילות תפוחי האדמה שלנו, שהיו, אם אני לא טועה, רק שתי ערוגות: 

first potatoes planting 006.jpg first potatoes planting 007.jpg

בשנה השניה זרענו תפוחי אדמה סתוויים (הנזרעים בסתו ונקטפים בחורף) אלא שהם נתקפו בכמשון וההמלצה שקיבלנו, לרסס אותם בנחושת, חומר אורגני המותר לשימוש אך רעיל למדי, לא התקבלה על דעתנו ובמקום זאת קטפנו את תפוחי האדמה מוקדם יחסית והתוצאה היתה יבול מופחת. זה די ריפה את ידינו ובמשך כמה שנים לא זרענו שוב תפוחי אדמה, עד השנה. עכשיו אנחנו חוזרים לנסות דוקא את המועד האביבי, המוצלח יותר, כך אנחנו מקוים. בעקבות הקרה נפגעו שטחי תפוחי אדמה רבים והזרעים הזמינים בשוק נחטפו במהירות הבזק. מה שאנחנו מצאנו הוא זרעים אביביים ללא שם (הפתקית אבדה…) שלא נמכרו עדיין, ואותם אנחנו מתכוונים לזרוע בארבע ערוגות, כמחצית הדונם, בתחילת פברואר.

הגידול השני שאנחנו מקדמים בברכה הוא החומוס הירוק, גידול לא שגרתי בשדות ישראל, מקובל יותר אצל החקלאים הערבים הפלשתינאים. את הזרעים השגנו דרך מוחמד ואנחנו מתכוונים לזרוע אותם ברגע שהערוגות יהיו מוכנות, אולי כבר בסוף ינואר. החומוס הזה נקטף בתרמילים ירוקים, בדומה לפול הירוק ומשתמשים בו בצורה קלויה או בבישול, די דומה לפול. אנחנו מקוים להבשלה באיזור אפריל-מאי ומבטיחים שאין צורך להיבהל, אנחנו נחפש עבורכם מתכונים וטיפים כיצד להשתמש בו.

את החומוס הזה אנחנו זורעים לצד פול, אפונה ושעועית בחלקת קטניות באיזור הבא המיועד למנוחה. זוהי חלקה שעוד מעט, בסביבות יוני, יגיע זמנה לנוח בסבב השמיטות האורגני שלנו, בו בכל עונה נח חלק אחר של השדה כדי שיחדש כוחותיו. כדי לפנק את הקרקע עוד לפני המנוחה המיוחלת החלטנו לזרוע בערוגה הזו קטניות מסוגים שונים, הידועות כגידול מטייב, גידול הקושר חנקן והופך אותו זמין לצמחים וכך מעשיר את הקרקע ומשבח אתת פוריותה. כך הקטניות האלה גם יבשילו פחות או יותר יחד, באביב, ויסיימו את הקטיף בזמן קרוב, מה שיאפשר לנו לתת לחלקה לנוח בקיץ.

זהו, עד כאן עדכון יומולדת, עכשיו אנחנו מתכוונים לשים זר על הראש, להתיישב על כסא המסיבה ולהרים את עצמנו 4 פעמים ואחד לשנה הבאה, וכמובן לרוץ לזלול את העוגה. יומולדת שמח לגננים, חקלאים וכל שאר טובלי האצבעות באדמה, שבוע טוב ומלבלב,

אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

 

ומה השבוע בסל?

יום שני:

 עגבניות – השלמה- כדאי לשמור אותם מחוץ למקרר שימשיכו להאדים , פלפל – השלמה , גזר – השלמה , סלרי עלים – לקטנים , חסה , ברוקולי , בצל ירוק , שומר , תתסואי – עלי חרדל לסלט ולהקפצה , סלק אדום , קלרבי .

ובסל הגדול תוספת של:

פטרוזיליה , כרוב אדום , סלרי שורש , בטטות

יום רביעי:

 עגבניות – השלמה- כדאי לשמור אותם מחוץ למקרר שימשיכו להאדים , פלפל – השלמה , גזר – השלמה , סלרי שורש , חסה , כרובית , תפו"א – השלמה , צנוניות או שומר , מנגולדו – עלי סלק , תפוזים – השלמה, כרישה .

ובסל הגדול תוספת של:

ברוקולי , בצל ירוק , סלק אדום

מתכונים:

ירקות שורש ברוטב ערמונים וקדרת ירקות שורש מהירה בכתבה על קדרות חורף צמחוניות מYnet:
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3346505,00.html

עלי חסה אמריקאית ממלואים בסלט תאילנדי – מתוך על השולחן:
http://www.hashulchan.co.il/_Recipes/Recipe.asp?CategoryID=122&ArticleID=6284&RecipesCategoryID=319

קובה סלק מתוך Ynet:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3488974,00.html