עלון 123, 18-20 בספטמבר, לקראת ראש השנה, 2006

הודעות בענין חופשות:

  •  בשבוע הבא , אחרי ראש השנה , המשלוחים לת"א יהיו במקום ביום שני ביום שלישי , לחלק קטן מהלקוחות באזור של יפו המשלוח יהיה ביום רביעי (תשלח הודעה במייל למי שאמור לקבל ביום רביעי)
  • בעוד שבועיים לא יתבצע המשלוח של יום שני, 2 באוקטובר, שנופל על יום כיפור. המשלוח של יום רביעי יצא כמתוכנן.
  • בחול המועד סוכות לא יתבצעו משלוחים כלל.

מי שרוצה להגדיל את הסל בשבועות שלפני – אנא צרו קשר עם דרור בהקדם בטלפון: 054-6535980 או באימייל csa@chubeza.com. שנה טובה וחגי תשרי שמחים ונעימים מכולנו.

 

שנה חדשה-  מילים: פניה ברגשטיין, לחן: צלינה לפובסקי

 הבוקר השמש יפה שיבעתיים,
וכל הלבבות רחבים ופתוחים –
שנה חדשה בפיתחי שערינו,
מפועמת תקווה, מעוטרת פרחים.

מה דרך בחרת לך, שנה מחודשת?
מנין תבואי אלינו ואיך?
הנני ואצא לקראתך קל רגליים,
הנני הראשון לפוגשך בבואך.

העלי אור חדווה בעצבות חלוננו,
הצהילי לב אבא בנועם בשורה,
שמחה לא צפויה העניקי לאמא,
והחזירי אל פי אחותי את שירה.

וצווי לשדות כי עמל לא יכזיבו,
ופירשי כנף שלום על אדם ועל חי,
ובתים בהירים עד האופק הציבי,
ומלאי כותליהם צהלת קול אחי.

ואותי תעשי לנושא כלייך,
להיות סבלך ולשאת המיטען,
ומשפע טובך לפזר מלוא חופניים
לימין ולשמאל, לגדול וקטן!

השנה (או בעצם, בשנה הבאה) יוצא ראש השנה ביום תחילת הרמאדאן וביום הראשון של הסתו, ה22 בספטמבר, האקווינוקס (equinox) יום השוויון בין היום והלילה, ממנו והלאה מתקצרים הימים ומתארכים הלילות. צירוף הזמנים הזה הביא אותי להרהר על האיזון העדין שיש בעונה הזו, שכל כולה כמו עומדת על רגל אחת ומנסה לשמור על שיווי משקל, וכדרכם של עומדים על רגל אחת, מתנדנדת לעתים מצד לצד בטלטלות עזות. המתנדנד העיקרי, שמשפיע על השאר, הוא, כמובן, מזג האויר. כבר לפני יותר מחודש הובטח לנו כי "מיום ט"ו באב תשש כוחה של חמה", מצד שני, כשנחנקנו מחום פתאם צצו חכמים ואמרו: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" (סוף הקיץ קשה מהקיץ). מזג האויר אכן מתעתע בנו, משתעשע בנו, עובר מקור לחום, מלח ליבש ומאביך לבהיר. בבוקר באים עטופים בשתי שכבות ופתאם לאחר שעתיים אנחנו נוכחים שלוהט ומזיעים גם בחולצה קצרה…

העירבוב הזה דוקא מועיל לגידולי העונה הקרירה שאנחנו מכניסים לאדמה ממש עכשיו. החום ושעות השמש הארוכות עדיין נותנים להם תנופת צמיחה, והקור של הערב, הלילה והבוקר המוקדם מרעננים אותם ושומרים על חיוניותם. אם היו נזרעים ונשתלים בקיץ, היה להם חם מדי, ואחיהם שיזרעו וישתלו בעוד חודש וחודשיים כבר יגדלו הרבה הרבה יותר לאט. השום שמוכנס לאדמה בתקופה הזאת נהנה מחמימות אחרונה כדי לבסס את עצמו ולהשתרש באדמה לפני שיעצור ויחכה במהלך החורף עד לשוב החמימות והתארכות שעות האור באביב. כך גם התותים שנשתלים עוד מעט (השבוע עדכן אותי אלון שהשתילים הוזמנו ואנחנו עתידים לשתול אותם בשבוע שלאחר ראש השנה), ונאחזים בקרקע בשורשיהם השטחיים, ונהנים מחמימות סתוית כדי להתבסס לפני החורף בו הם יקבלו מנת קור מקפיאה שחשובה להם כדי להניב פירות בסוף החורף – תחילת האביב, כשיתחילו שעות האור להתארך.

כשאני מדברת על הנד-נד הסתוי נראה בתחילה שזו תקופה שמתקשה להחליט לאן היא נוטה, לאחור או לפנים, מתקשה להיפרד מהקיץ מחד ומאידך נמשכת לכיוון החורף הקריר. הגם וגם הזה מופיע גם באמביוולנטיות של שלכת ולבלוב, התייבשות וצמיחה שמתרחשים במקביל גם בשדה וגם בעצי המשתלה שסביבנו. צבעי השלכת חושפים בעצם צבעים שיש כל השנה בעלים, אבל מוסתרים בדרך כלל על ידי הצבע הירוק. באתר "מטר" מצאתי הסבר יפה של זוהר פסטרנק על צבעי השלכת:

האם ידעתם כי צבע העלים הנו כתום וצהוב אפילו בקיץ? רוב העלים מכילים את הצבענים (פיגמנטים) של שני הצבעים – קסנתופיל (צהוב) וקרוטן (כתום) – אולם הצבען הירוק, כלורופיל, חזק יותר משניהם ונותן לעלה את צבעו הדומיננטי. כשמגיע הסתיו, העלים מפיקים פחות כלורופיל, ואז ניתן לראות את הצבעים האחרים שבעלה. פיגמנט נוסף – אנתוציאנין – אחראי לצבעים האדומים והסגולים, אולם הוא אינו קיים תמיד בעלה אלא מיוצר רק בסתיו, כאשר קרינת השמש נחלשת.

פעילויות בטבע ורעיונות לאמנות סתוית הקשורים כולם לעלים ושלכת נמצאים באתר בקישור: http://www.matar.ac.il/zmanim/stav/index.asp

על הצד השני של הסתו, הלבלוב, כותב עזריה אלון בקטע מקסים באתר החגים www.chagim.org.il:

בסיפורים מארצות הקור מתחילים תמיד החיים בטבע באביב. בקיץ הכל רענן ופורח, בסתיו מבשיל הפרי והעולם שוקע בעצב ובסגריר, ובחורף הכל דומם או מת – עד שיבוא הזמן להתעורר שוב באביב. בארץ ישראל הסדר הוא אחר לגמרי: האביב שלנו קצר מאד, ובו מגיעה הפריחה לשיאה; רוב הצמחים מפסיקים את פעילותם לקראת הקיץ, פרט להבשלת פרי. דווקא בסוף אלול ובראשית תשרי מתחוללת תמורה בכל הנוף שלנו, כמעט בבת אחת מרגישים, כי אכן היום התקצר. סביב ראש השנה מתרחש שוויון היום והלילה, הלילות נעשים לא רק יותר ארוכים אלא גם יותר קרירים, לפנות ערב אנחנו רואים עננים שטים ושקיעות צבעוניות – השקיעות היפות ביותר בשנה.
עם ירידת החום הגדול מתעורר בעצים, בשיחים ובצמחים אחרים הלבלוב הסתווי, וכאן המקום לגלות את ה"סוד": מלבד עונת הלבלוב האביבית, המוכרת לכולנו, יש גם לבלוב בתקופת תשרי, והוא לא פחות חשוב. הקיץ גורם לעצים להפסיק את צמיחתם, ולולא הלבלוב הסתווי היתה זו הפסקה ארוכה כל כך, עד שהעץ לא היה יכול לעמוד בה… צמחי בצל ופקעת אף הם מרגישים בשינוי: אחדים (חצב וחבצלת) פורחים, אף כי בחוץ עדיין שורר יובש, אחרים מתחילים בהכנות בעומקי הקרקע, מפתחים את הניצנים שבתוך הבצל, מוציאים שורשים ראשונים ומתכוננים לפריצה אחר הגשם.

 עוד עצים שמלבלבים כעת  ומלאים בפירות קטנטנים הם עצי ההדר בפרדס הקטן שליד סככת באריזה שלנו. זה פרדס השייך למשפחת דגן, בעלת הסככה, שידע ימים טובים יותר בעבר וכבר כעשר שנים הוא לא מושקה וקצת נשכח. בביקור האחרון של חברת הפיקוח האורגני, "אגריאור", אצלנו לקחנו דגימת קרקע מאדמת הפרדס כדי לבדוק האם היא נקיה מחומרי הדברה, הבנו מהמומחים שסביר מאוד לצפות לתוצאות נקיות לאחר תקופה כה ארוכה, ואנחנו מצפים לתוצאות הבדיקה שיגיעו בקרוב. מבצע הפרדס הזה יתבצע תוך שיתוף פעולה עם משה דגן, בעל הבית, שיסייע לנו בעבודות אחזקת הפרדס. האתגר הגדול הצפוי לנו הוא התמודדות עם זבוב הפירות, ואנחנו מתייעצים עם המדריך החקלאי של הארגון לחקלאות אורגנית, המתמחה בעצי פרי. ביום חמישי האחרון התחלנו להשקות את העצים המלבלבים בתקוה שנצליח כבר השנה להגדיל את הפרי (בעיקר קלמנטינות מזן "מיכל") ולקטוף ממנו לסלים. המשך יבוא.

כמו שבטח כבר ניחשתם הסתו הוא עונה אהובה עלי מאוד. יש משהו שנרגע ומאט את מהלכו, הלהט הקייצי קצת מתמתן, הנד-נד העונתי מערסל אותי בעדינות, ובתור חקלאית אני שמחה לנשום קצת, לזרוע גידולי כיסוי, להנות מקרירות וחום חליפות, וטיפה להאט לקראת החורף שמיד יגיע עם האתגרים הבוציים והקרים שלו, עם רוחות מקפיאות וגשמי זלעפות. שניה לפני כן, בואו נקבל את השנה החדשה כשאנחנו נמצאים על נדנדת הסתו, שקולים במאזניים, במקומנו בין הארץ לשמיים…

מכולנו בח'ביזה אנחנו מאחלים לכולכם שנה יפה ומבורכת, שתעזו לבקש משאלות ולחלום חלומות, שבמועדן יתגשמו לטובה, שכמו בשירה של פניה ברגשטיין, השדה לא יכזיב עמלנו, ונצליח לשמש נושאי כלים וסבלים נאמנים, ולפזר שפע טוב לימין ולשמאל, לגדול ולקטן. שנה טובה, שנת צמיחה, פריחה, לבלוב ופריון.

בת-עמי, אלון וצוות "ח'ביזה"

 

עלוני ראש השנה בשנים הקודמות היו יפים במיוחד בעיני, ולכן העליתי אותם לאתר, תהנו:

עלון 24: http://chubeza.com/newsletter/?m=200409

עלון 77, עלון על שעועית תאילנדית, אחות הלוביה: http://chubeza.com/newsletter/?m=200509

 

 

ובסלים האחרונים לשנת תשס"ו:

יום שני:

 עגבניות , מלפפונים – השלמה (כמות קטנה מהרגיל בגלל חוסר במלפפונים אורגניים בשוק), גזר – השלמה , תפו"א – השלמה , כרישה – השלמה + שלנו,רימונים – משדה אליהו, לוביה, כרוה – השלמה , בטטה , חסה – השלמה

ובסל הגדול תוספת של:

קישואים , עגבניות צ'רי , חצילים

יום רביעי:

עגבניות , השבוע אין מלפפונים ( בגלל חוסר במלפפונים אורגניים בשוק), גזר – השלמה , תפו"א – השלמה , כרישה – השלמה + שלנו,רימונים – משדה אליהו, לוביה, תמר צהוב משדה אליהו – השלמה , בטטה , חסה – השלמה , דלעת.

ובסל הגדול תוספת של:

קישואים , פלפל אדום , כרוב – השלמה

 

 

מתכונים לארוחת ראש השנה – לשנה טובה ומתוקה:

סלט לוביה של השף יניב גור אריה:

  • המרכיבים:

חופן גבעולי לוביא טרייה, חתוכים לפיסות בעובי ס"מ
2 עגבניות קלופות וחתוכות לקוביות
"בשר" ומיץ מלימון אחד
חופן כוסברה קצוצה
שמן זית, מלח ופלפל

  • אופן ההכנה:
  1. חולטים את הלוביא במים רותחים ¼ שעה ומצננים במי קרח.
  2. מערבבים יחד את כל חומרי הסלט ומשהים לפחות ¼ שעה.

 

סלט גזר טריפוליטאי של בני סיידא

  • המרכיבים :

1 ראש שום 
700 גרם גזר 
1/4 כוס שמן 
1 כפית פפריקה מתוקה 
1/2 כפית פפריקה חריפה 
1/2 כוס מים 
2 כפות רסק עגבניות 
1/3 כוס חומץ 
1 כפית מלח 
1/2 כפית פלפל שחור 
1 כפית גדושה זרעוני קימל 
1 כף כמון טחון

  • אופן ההכנה:
  1. מפרידים את שיני השום, קולפים וכותשים. קולפים את הגזרים, חוצים אותם לאורך ופורסים לחצאי עיגולים ברוחב כ 2 ס"מ.
  2. מחממים את השמן בסיר רחב ושטוח, מוסיפים את השום ומטגנים דקה. מוסיפים את שני סוגי הפפריקה בוחשים ומוסיפים את המים. מוסיפים את רסק העגבניות והגזר ומערבבים. מוסיפים מים עד כדי כיסוי הגזר ומביאים לרתיחה.
  3. מבשלים על להבה בינונית עד שהגזר רך וכמות הנוזלים פחתה בחצי, מוסיפים את החומץ, המלח, הפלפל הקימל והכמון, בוחשים ומסירים מהאש. מצננים, מעבירים לכלי הגשה.
  4. מכסים ומאחסנים במקרר למשך יממה. מגישים קר.

 

קציצות כרישה / יחיאל פילוסוף ממסעדת ה"בלקן" ביפו

  • המרכיבים:

5 כוסות כרישה (חלק לבן בלבד) שהן בערך 5 כרישות
1 כוס בצל קצוץ 
1/2 כוס גדושה  קמח תפוחי אדמה 
1/2 כפית מלח 
1/4 כפית פלפל שחור 
3 ביצים טרופות 
1/2 כפית אבקת שום 
שמן לטיגון 

  • אופן ההכנה:
  1. מורידים שורשים ואת החלק הירוק מהכרישה ושוטפים את החלק הלבן היטב כדי להוציא שאריות אדמה.
  2. פורסים. שמים בסיר ביחד עם הבצל ומוסיפים מים רותחים עד מחצית כמות החומרים בסיר. מביאים לרתיחה ומאדים 20 דקות בכלי מכוסה, עד שהכרישה והבצל רכים מאוד. מסננים היטב וסוחטים כדי להוציא נוזלים.
  3. טוחנים גס במעבד מזון ומוסיפים קמח תפוחי-אדמה, מלח, פלפל, ביצים ואבקת שום. משמנים את הידיים ויוצרים 8 קציצות. מחממים מספיק שמן במחבת כדי לכסות את התחתית ומטגנים את הקציצות משני הצדדים. מסננים על מגבות נייר ומגישים.
  • גיוונים: אפשר להגיש עם אבקת סוכר אם רוצים. ניתן להכין גם בגירסה עם בשר טחון: מוסיפים 180 גרם בשר טחון לתערובת.

 

סלט חצילים ברימונים מתוך אתר ענף הפירות –  www.fruit.org.il:

  • המרכיבים:

3 חצילים בגודל בינוני
גרגירים של 2 רימונים
3 בצלים ירוקים
כוס שמן זית
2 כפות חומץ בן-יין לבן
2-3 כפות רוטב סויה
1 כפית גדושה סוכר
מלח ופלפל שחור גרוס גס

  • אופן ההכנה:
  1. מחוררים את החצילים במזלג, עוטפים את החצילים בניילון נצמד ומרככים במיקרוגל
  2. חוצים את החצילים ומרוקנים את תוכנם לתוך קערה
  3. מערבבים בעדינות את הרימונים עם החצילים
  4. מוסיפים בצל ירוק חתוך דק, את שמן הזית והתבלינים
  5. מגישים כשהסלט חמים 

עלון 87, 10-11 באוקטובר 2005, עלון ראשון בשנת תשס"ו

חשבון נפש חקלאי לשנה החדשה
לכבוד ראש השנה שעבר עלינו ולקראת יום כיפור הממשמש ובא, החלטנו להקדיש את העלון הראשון בשנה הזאת כדי לשתף אתכם במעין חשבון נפש חקלאי, שאנחנו עורכים בינינו לבין עצמנו, בסיום עונת הקיץ התוססת והקצבית, העולה על גדותיה ביבולים רבים ומהירים, ולקראת החורף העומד בפתח, קריר, איטי, מיושב בדעתו, מצמיח את יבוליו לאט לאט לאט.
השיחה ביני לבין אלון היתה מלאה בפרטים ותיאורים מדוקדקים, במחשבות שעלו בינינו כבר במהלך השנה ושבנו ודנו בהן כעת, ובאסוציאציות שזרקו אותנו כל פעם לצמח אחר, לפינת שדה אחרת, לנושא נוסף. השתאינו מהצלחות וכשלונות בהם חזינו במהלך העונות, ניסינו להביא הסברים להפתעות שהיו לנו השנה, ולחזור ולשנן לעצמנו את הלקחים שעלו ושאיתם היינו רוצים להמשיך.
ניסיתי לארגן את הדברים בבכתיבה בצורה מסודרת ונהירה וגם מעניינת (בנזוגי היקר, העורך הראשי שלי, טוען שלא כולם ממש מרותקים לפרטי שלבי ההפרייה של התירס, אם כי אני לא בטוחה שאני מאמינה לו…).
אז הנהו לפניכם-

נתחיל בהפתעות הטובות:
חלק מההפתעות היו נסיונות שעשינו וגילינו כי טוב –
למשל ירקות חדשים כמו אדממה – סויה ירוקה, ולוביה ירוקה – מסוג השעועית התאילנדית, שניסינו לגדל השנה לראשונה. בשני המקרים אנחנו מרוצים למדי מהתוצאות. והרושם שלנו היה שגם אתם שבעי רצון מהירקות החדשים. בשנה הבאה ננסה לזרוע כמויות גדולות יותר של אדממה כדי לשים לכם יותר בסלים, אולי בשני מחזורי זריעה. הירק הזה הוא חדש ועדיין נדיר למדי בישראל, ואנחנו מנסים ליצור קשר עם מגדלים אחרים כדי לשמוע המלצות, טיפים וכו'. הלוביה צומחת לאט יחסית לזני קטניה אחרים, ולכן חשבנו בתחילה שכנראה לא ממש הצליחה לנו, אבל בשבועות האחרונים היא ממש משתוללת ומניבה כמויות יפות בהחלט של תרמילים ארוכים וירוקים. אנחנו מתכננים לתת לכם לוביה בשלבים שונים: צעירה ודקה – לאכילה כתרמיל ירוק, בדומה לשעועית ירוקה, וקצת בוגרת יותר, חיורת משהו ושמנמנה – להוצאת האפונים/הפולים מן התרמיל ואכילה כמו אפונה ירוקה. אנחנו מקוים שאכן יעלה בידנו להתארגן לכך.
בעונת החורף הקרובה אנחנו מקוים לגדל ירק חדש נוסף: תרד ניו-זילנדי – ירק שדומה לתרד קטן, ונאכל כמו תרד, למרות שכלל אינו מקורב לו… אני מקוה להרחיב עליו בעלון שילווה את הגעתו לסלים.
נסיון נוסף השנה היה הקדמת זמני שתילה – למשל של הבטטה, שהשנה שתלנו אותה כשלושה שבועות מוקדם יותר, אמנם רק כמות קטנה, לנסיון, אך נסיון מוצלח. הבטטות המוקדמות אכן הניבו פקעות מוקדמות, ובשנה הבאה אנחנו ננסה לשים אותן מוקדם אפילו יותר ובכמות גדולה יותר, כבר לא נסיונית.
הקדמה נוספת שעשינו השנה היא זריעת המנגולד כבר באוגוסט (בשנה שעברה הוא נשתל, ורק באוקטובר). עכשיו אנחנו כבר נהנים מצמחי מנגולד קטנים ירקרקים שצומחים להם בהנאה בשדה, ואנחנו מקוים שיספיקו עוד לגדול לפני שיגיע החורף ויאט במאוד את קצב הצמיחה. בשנה שעברה החורף "תפס אותם" לא מוכנים, והם פשוט לא הצליחו לגדול.
את לקח הזריעה המוקדמת אנחנו נושאים איתנו גם למשפחת הדלועיים, בשנה הבאה אנחנו שוב מתכוונים לזרוע אפילו מוקדם יותר מהשנה. הדלועיים (קישואים, מלונים, דלעות, קישואי חורף) נהנים מעונה טובה למדי כשהם נזרעים באביב וצומחים בתחילת עונת הקיץ. כשמגיע סוף הקיץ הם מתחילים להיתקף בוירוסים שונים ונאלצים להתמודד עם קשיים רבים יותר. ולכן, למרות שהמועדים שהומלצו לנו מתלכתחילה היו מאוחרים יותר, אנחנו מתכוונים ללמוד מן הנסיון ובשנה הבאה לנסות לאפשר להם עונה מוקדמת ונקיה ככל האפשר מאתגרים מיותרים. בעיקר נכון הדבר לגבי המלונים וקישואי החורף.
אלון ואמיר הם שני אנשים מוכשרים ביותר, אבל תכונה נוספת שעושה אותם יקרים כל כך לחוביזה היא היצירתיות ויצר ההתפתחות שלהם. השנה זה התבטא במספר נסיונות מעניינים להשתמש ב"שאריות" הגידולים הקודמים לתועלת הגידולים הבאים. בדרך כלל משקיעים חקלאים אנרגיות ומשאבים כדי "לנקות" את השדה בין גידול לגידול. השנה ניסינו בכמה נקודות להתייחס לגידול הקודם כמשאב ולא כפסולת שיש לסלקה מן הדרך. למשל: חיפוי ערוגת השום בענפי הבטטה שסיימו את תפקידם. החיפוי במקרה הזה נועד למנוע עשביה, שהשום הדקיק לא מצליח להתמודד איתה בדרך כלל. הענין עלה יפה בהחלט. רעיון אחר היה השארת צמחי המלפפון המודלים כמות שהם, וזריעת אפונה באותה הערוגה. האפונה טיפסה בקלות ובחן על צמחי המלפפון המתייבשים ונעזרה בהם כדי להזדקף ולעלות מעלה על עמודי ההדליה. במקרה שלישי, של הגזר, נעזרנו בגבעולי התירס הקצוצים מערוגות שהסתיימו כדי לחפות ערוגות גזר צעירות. המטרה המרכזית הפעם היתה לשמור על לחות הקרקע בעונת הקיץ עבור הגזר, הנובט לאיטו. כשהחלו נבטי גזר לבצבץ מן האדמה הוסר החיפוי מהם והם צמחו בשמחה לעבר השמש. אנחנו מקוים להמשיך להתבונן בשדה מכיוון הפוטנציאלים הגלומים בו ולהעלות רעיונות נוספים כאלה.
חלק מההפתעות השנה היו כלל לא מתוכננות, ונבעו דוקא מ"פנצ'רים": למשל החלפת ההזנה מדשן גואנו, שהובלנו דרך צינורות הטפטוף, להזנה בעזרת כופתאות: דשן יבש מפורר דמוי בונזו, שמפזרים ליד הצמחים. האמת היא שהכל החל ממחסור בגואנו. ככה זה בארצנו הקטנטונת כשיש רק ספק אחד שמייבא את המוצר… פתאם פשוט אין. בצר לנו פנינו לקבל עצה והתחליף שהומלץ לנו היה הכופתיגן הנ"ל. להפתעתנו ולשמחתנו הוא התגלה כמוצלח ביותר, ולדעתנו אף יעיל יותר מן הגואנו. ואפילו לא יקר יותר. הוא דורש אמנם עבודה אנושית רבה יותר, אך בשדה כמו שלנו זה חלק מהרעיון והעסק, ולכן לנו הדישון הזה מתאים ביותר (וכך סבורות גם החסות והכרובים שלנו…).
הפתעה נוספת נכונה לנו מצד העגבניות שלנו. השנה שתלנו עגבניות תמר, שהיו נהדרות ושמחנו בהן. אלא שכמו כל צמח – הן הגיעו לשלב בו החלו להתייבש והפסיקו להניב פרי – סיימו את תפקידן (כך חשבנו…). בשלב הזה סגר אלון את ההשקיה לערוגות העגבניות והוסיף לרשימה האינסופית של מטלות גם את נקיון הערוגות הללו והכנתן לגידול הבא. אלא, שכמו במעשה קסמים, העגבניות שבו והתחדשו. ללא השקיה נוספת וללא תשומת לב מיוחדת צצו עליהם עלים רעננים והם שבו ופרחו והניבו סיבוב נוסף של פירות מתוקים וטובים. למען האמת זה אינו קסם… עגבניות ידועות כגידול שמסתדר מצויין גם עם מעט השקיה. עגבניות בלאדי או Farm Dry Tomatoes הן עגבניות הנשתלות ממש בתחילת האביב, מושקות מעט (ורק לפעמים) רק בתחילת גידולן, ואחר כך שולחות שורשים לעומק, למי התהום, ומוצאות את הלחות שנשתמרה שם מהחורף. הפירות קטנים יותר בדרך כלל, אך מתוקים הרבה יותר (שכן יש בהם פחות מים ולכן רמת הסוכר גבוהה יותר). הצמח בדרך כלל חזק ואיתן מאוד, בשל השורשים העמוקים שלו. גם אנחנו שמנו לב כי יתכן שמיעוט השקיה תורם לבריאות צמחי העגבניה וחוסנם: דוקא בסופי הערוגות, במקומות אליהם מגיעים פחות מים, ראינו כי הצמחים נפגעו פחות מצהבון האמיר (וירוס התוקף את שיחי העגבניות), וההשערה שלנו היתה כי הדבר קשור ללחות הקרקע. חשבנו כי בשנה הבאה ננסה למקם את העגבניות בערוגות שאנחנו יודעים שמקבלות פחות מים, וננסה להפוך את החסרון הזה לחוזק…

בחשבון הנפש הזה ישנם גם שיפורים שיש לעשות לקראת השנה הבאה: שינוי זמני השתילה הוא נושא אחד שכבר הזכרתי. הגדלת הכמויות היא נושא שני. אנחנו צריכים להתרגל, בשמחה רבה, לעובדה שאנחנו מכלכלים כבר באופן יציב למדי מאה משפחות ויותר, ואנחנו צריכים לשתול יותר כדי להצליח לספק את הכמויות הנדרשות.
גם בתחום גודל הירקות למדנו השנה לקחים, למשל בנושא דילול: ראינו במו עינינו (וחשנו בידינו) כמה חשוב לדלל: צנוניים, סלק וגזר. ההבדל הוא עצום – בלא דילול מקבלים ירקות קטנטנים ועלובים, ואם מקפידים לדלל – מצליחים הצמחים הנותרים להתפתח ללא תחרות על מקום ומשאבים ולגדול לגדלים יפים ביותר. הדילול אמור לגבי ירקות שנזרעים, כשעוסקים בשתילים ההקבלה היא מרווחי שתילה, ואנחנו מתכוונים לרווח יותר בשנה הבאה, את הכרוביים למשל. לשים ממש חצי מכמות השתילים, כדי לאפשר לצמחים מרווח התפתחות גדול יותר וכך לאפשר ירקות גדולים יותר.
כשאנחנו מתבוננים לאחור אנחנו בהחלט גאים על הדברים שהצלחנו להתקדם בהם השנה. חלקם כבר ציינתי, אך ישנם עוד: למשל, בגידול תחת רשת צל, שאיפשר הפקת חסות יפות לאורך כל עונת הקיץ. כשאני נזכרת בחסות האומללות שניסו לשרוד, חשופות, את עונת החום הלוהטת בשנה שעברה, נחמץ לבי בקרבי. השנה היינו גם מוכנים לצרות שהכרנו מן השנה שעברה, כמו אקריות הקורים בחצילים, ואכן הצלחנו לתפוס אותן בשלב מוקדם ולהימנע מהנזק (ע"י שטיפה פשוטה של הצמח מספר פעמים).
מכיוון שגם אלון וגם אני ירוקים עדיין בתחום החקלאי, אנחנו יודעים מאוד להעריך נסיון. זהו גם אחד הדברים שתמיד אמר לי ג'ו, החוואי שאיתו עבדתי (ואני עובדת) פה בקליפורניה. כאשר החל את הקריירה החקלאית שלו, היה מספר לי, הדרך הטובה ביותר ללמוד כיצד לעשות את הדברים היתה לפגוש חקלאים מנוסים וטובים, לבקר בשדותיהם, ולנסות לשאוב מהם רעיונות וחכמה. (האיש הנהדר הזה, ענו וצנוע גם היום, כבר בן 74 ועדיין מעבד את שדותיו ושמח ללמוד מכל אחד). ואכן קיבלנו סיוע בל יתואר ועצות נהדרות וטובות מרפי, המדריך-המלווה שלנו מהארגון לחקלאות אורגנית, מליאורה, המארחת אותנו בשדה, מגבי, השכן הטוב שלי ממשמר איילון, ומחקלאים רבים אחרים שאנחנו פוגשים ותמיד שמחים לשמוע לעצתם ולקבל מהם ביקורת בונה. השנה נעזרנו בעצות כאלה כדי ללמוד על רשתות צל, על חיפוי פלסטיק צהוב לקרקע (המזיקים נמשכים לצבע הצהוב של הפלסטיק ונשרפים בחום הלוהט שלו), לקבל עצות לגבי זנים (למשל זן העגבניות שגידלנו השנה, שהוא בין זן שיח לזן הדליה, והוכיח עצמו בהחלט) ולגבי התמודדות עם מחלות שונות. כמובן שיש לנו עוד הרבה ללמוד בנושא, ואזנינו פקוחות.
בשנה הבאה גם נמשיך להתמודד עם מספר סוגיות שמלוות תמיד חקלאות אורגנית: הראשונה היא פוריות הקרקע, בעיקר דרך גידולים מטייבים וגידולי כיסוי, תחום שאנחנו עדיין צריכים ללמוד לפתח לעצמנו את הנוסחה הנכונה לרוטציה בין חלקות השדה השונות, כדי לתת לכל אחת מהן זמן מנוחה וחידוש כוחות ומשאבים. הסוגיה השניה שאיתה נתמיד כנראה כל עוד מעדרנו בידנו, היא ההתמודדות עם העשבים. אלון ואמיר עשו עבודה יפה בהחלט השנה, וגם הזמן עושה את שלו, וכל שנה אנחנו מקוים לפגוש פחות ופחות מידידינו עשבי הבר, אך הדרך עוד ארוכה…

נשמח לשמוע מכם מה דעתכם לגבי השנה החולפת בחוביזה, עצות, בקשות, שאלות, הערות – כולן יתקבלו בברכה, עדיף בכתב כדי שלא ילכו לאיבוד בין כל הפרטים הקטנים והמשימות המרכיבות את יומנו בשדה.
שמחנו לבלות אתכם שנה נוספת, ואנחנו מצפים בשמחה לשנה החדשה שמתחילה,

שנה טובה
שנת צמיחה וטוב
אלון, אמיר, בת-עמי וצוות "חֻ'בֵּיזָה"

 

סל ראשון של שנה חדשה:
 
מתכונים מתוקים – דבש ורימונים – לשנה טובה ומתוקה:

סלט חסה ברוטב דבש – מאתר "יד מרדכי"
● המרכיבים:
לסלט: מבחר עלי חסה ועלים ירוקים
 שקדים קלופים ומטוגנים
גרגרי רימון
לרוטב: ¼ כוס מיץ לימון
 ½ כוס שמן
2-3 כפות דבש הדרים
½ כפית מלח
מעט פלפל לבן 

● ההכנה:
 להכניס את חומרי הרוטב לצנצנת ולנער היטב.
 להכניס למקרר לפחות ל- 6 שעות (רצוי ללילה).
 לפני ההגשה לשים את העלים הירוקים, השקדים וגרגרי הרימון בקערה.
 לנער שוב את הרוטב ולשפוך על הסלט.
הטעם – ביחס הפוך למאמץ.

 

עוגת קישואים בטעם דבשי – שוש אלחרר מאתר "על השולחן"
● המרכיבים:
2 כוסות קמח תופח
¾ כוס סוכר לבן
1 כוס סוכר חום
3 ביצים
1 שקיק סוכר וניל
1 כפית סודה לשתייה
½ כוס צימוקים
½ כוס אגוזים
2 כוסות קישואים מגוררים דק דק בפומפיה בלי הרבה נוזלים
עוד ½ כוס קישואים מגוררים / ½ כוס רסק תפוחים
¼ כוס שמן 

● ההכנה:
 מחממים תנור לחום בינוני.
 מערבבים את כל החומרים. אופים כ-45 דקות
 לאחר האפייה יש לעוגה טעם של עוגת דבש.

 

סלט חצילים קלויים וגבינה עם רימונים ונענע – בני סיידא מהספר "אוכלים בחוץ"
● המרכיבים:
5 חצילים
4 בצלים ירוקים, קצוצים דק
1/3 כוס נענע, קצוצה
300 גרם גבינה בולגרית, מפוררת
גרגרים מ-2 רימונים
לרוטב: ½ כוס שמן זית
 מלח ופלפל שחור, טחון טרי
¼ כוס מיץ לימון טרי
1 כפית סוכר
3 שיני שום כתושות
2 כפיות חומץ בלסמי 

● ההכנה:
 קולים את החצילים על אש גלויה, עד שישחימו. מצננים, קולפים, ומרסקים למחית גסה. מעבירים לקערה.
 מערבבים בקערה קטנה את כל מרכיבי הרוטב. מוסיפים את הרוטב לקערת החצילים, ומערבבים. טועמים ומשפרים תיבול.
 מוסיפים לחצילים את הבצל הירוק, הנענע, הגבינה וגרגרי הרימון, ומערבבים. מגישים עם לחם טרי.

 

טבולה עם רימונים – אילת בן יוסף, מאתר Ynet
● המרכיבים:
1 חבילת בורגול 
½ צרור נענע 
½ צרור פטרוזיליה
(אפשר לשחק עם המינון ולהוסיף / להחסיר את העשב שאוהבים)
2 מלפפונים ירוקים קצוצים דק
1 רימון (גרעינים בלבד)
4 כפות שמן זית 
1 כף חומץ (אפשר בלסמי ואפשר רגיל)
1 כף מיץ לימון
מלח לפי הטעם 

● ההכנה:
 משרים את הבורגול במים קרים למשך שעה לפחות. קוצצים דק-דק את הנענע והפטרוזיליה (אפשר ואפילו רצוי במעבד מזון).
 שומרים מעט גרגרי רימון בצד ומעבירים את כל המרכיבים לקערה, מערבבים היטב ומתקנים תיבול. אם צריך מוסיפים עוד חומץ או מלח.
 לפני ההגשה מפזרים מעל את גרגרי הרימון ששמרנו ומניחים בחגיגיות על השולחן

עלון 77, 26-28 בספטמבר 2005

שנה חלפה, שנה באה

השבוע, בתזמון נפלא לקראת ראש השנה, החל להתרבות יבול הלוביה שלנו, זו בעצם שעועית תאילנדית, השונה במעט מהלוביה המוכרת, אך גם היא מתאימה לברכות ראש השנה. הטבע כמובן אינו מתכנן עצמו לפי מועדי בני האדם, ואנחנו איננו מחושבים דיינו כדי לתזמן את הירקות למועד מדויק, ולכן זה משמח לגלות שהשדה שלנו "מתחשב" בנו ומכין לנו הפתעות חגיגיות שכאלה…
לקראת צאתה של השנה החולפת חשבתי לכתוב קצת על השינויים שחלו השנה, שנה בה ארעו מספר "חילופי משמרות" בח'ביזה, ועל מי ומי בצוות בפרוס השנה החדשה.
ואפתח בהצטרפות שתי בנות חדשות למשפחה: נטע, שנולדה לי ולישראל, ותגל של איריס ואמיר.
השנה גם עברנו מהלך של העברת השרביט ממני לאלון, וכניסתי למאחורי הקלעים, לכתיבת העלונים ותמיכה מרחוק. עבור אלון זו היתה טבילת אש רצינית, לקיחת כל העול על כתפיו, והמשך קיום הדברים בלי חריקות. כמו שאתם יודעים, הוא עשה זו בצורה נפלאה, וממשיך בזה. במהלך השנה הזו גם נכנס אמיר, שעבד איתנו כמעט מן ההתחלה, לתפקיד מנהל העבודה. אמיר ביצע את הכניסה לתפקיד במקביל לשינוי משמעותי אחר בחייו, הולדתה של בתו תגל, ואנחנו מלאי הערכה לנכונות שלו להשקיע ולתת את המירב לתמוך באלון ובמפעל המשותף של ח'ביזה, ונהנים מהכשרון והאיכות שהוא ואלון מביאים לעבודה. תודה עצומה לשניכם.
השנה נפרדנו מיאיר, העובד הותיק של ח'ביזה, שעבד איתנו מימי הקטיף הראשונים, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לו על תרומתו הרבה לח'ביזה בשלבים הראשונים בהם "למדה ללכת". התווספו אלינו גם עובדים חדשים, חלקם כבר די עובדים איתנו תקופה, וחשבתי שזו הזדמנות טובה להציג אותם: איתמר, שמגיע מירושלים, עובד במקצועו (הנדסת תעשיה וניהול) חלק מהשבוע, ואצלנו עובד חלק נוסף. אביעד, ממושב יד רמב"ם, שמסיים לימודי תקשורת, ומסייע לנו ביום קטיף, ואוהד, ממושב כפר בן-נון, שכן של ממש לשדה, הומאופט במקצועו, וגם הוא מצטרף אלינו לחלק מימי השבוע. תודה לכולכם על המאמץ, העבודה וההשקעה הרבה. אנחנו מעריכים זאת מאוד.
מלבד העובדים שלנו, בורכנו גם בלקוחות שבאים לסייע יום בשבוע תמורת סל הירקות השבועי שלהם. בשנה שעברה היה זה אלי מירושלים, שהיה הלקוח הראשון שבא, עם משפחתו, לביקור בשדה. זה היה אפילו עוד לפני שהתחלנו לשלוח את הארגזים. הביקור היה בשבילי משמעותי ביותר, ביקור ראשון של לקוחות, פעם ראשונה שנוצר קשר ביני, המגדלת, ובין מי שיאכל את הירקות שלנו. לאחר מכן הגיע אלי שבוע אחר שבוע מאז ימי הקטיף הראשונים, וסייע לנו ביום הקטיף, ואיתנו עבר את העליות והמורדות, והשינויים שעברו על ח'ביזה בשנה הראשונה. בחצי השנה האחרונה מגיעים מתל-אביב ענת ויוסי, ומשתתפים איתנו בקטיף ואריזת המשלוחים בימי שני, וכך ממשיכים עבורנו את המסורת המקסימה הזו של שותפות ממשית-פיזית בין מגדלים ולקוחות. תודה לכולכם על האפשרות הזו, זה אחד הדברים שעושים עבורנו את ח'ביזה למקום מיוחד.
אדם נוסף שנפרדנו ממנו השנה, רק לפני כחודש, הוא יוסי, איש השליחויות הנאמן שלנו. יוסי הוא פשוט בנאדם נהדר והיה מקור תמיכה ועמוד של יציבות שאפשר לסמוך עליו בלי היסוס, דבר לא מובן מאליו מבחינתנו, בתחום הזה של המשלוחים. עד שהגענו ליוסי היו שבועות של נסיונות בכיוונים שונים: לחלק את המשלוחים בעצמנו, או דרך אלתורים שונים ורבים. אך זה לא באמת הלך. מאז שהגיע אלינו יוסי ולקח את האחריות על עצמו, יכולנו להרגיש שיש על מי לסמוך, והיתה בכך הקלה עצומה. לפני מספר שבועות פנה יוסי לכיוון אחר בחיים, ואנחנו רוצים להודות לו ולאחל לו המון הצלחה. ל"גלגליו" של יוסי נכנסו: אבי, שמוביל קו  משלוחים אחד לאיזור תל אביב (אנחנו עדיין בנסיון לייצב את קו ההובלה השני), ודרור ויונתן, שמובילים את קוי המשלוחים לאיזור ירושלים. ברכות לכולכם על ההצטרפות אלינו, ואיחולים לכולנו להמשך שיתוף פעולה מוצלח.

טוב, יצאה לי קצת רשימת מצאי-מלאי, אך זו כמובן לא הכוונה. בראש השנה יש הזדמנות להתבונן לאחור, להתבונן במה שהיה, ולהרהר על העתיד לבוא. השנה האחרונה היתה לי מהפך גדול, בראש השנה שעבר כתבתי כמעט בדמעות את הסיכום מתוך ידיעה שאני עוזבת לארצות הברית, ואינני יודעת בבירור מה יהיה הלאה. השנה אני כותבת מתוך הקלה גדולה והמון גאווה באלון, אמיר והשדה הקטן שלנו, שממשיכים בכוחות משותפים לקיים את הישות הטובה הזאת ששמה ח'ביזה.
וכמובן שכל זה לא היה מתקיים בלי תמיכתכם, הלקוחות הנאמנים שלנו. אלו אינן מילים שיווקיות, אלא באמת התחושה העמוקה שלנו, שכל זה לא היה מתקיים אם לא היו אנשים מהעבר השני, שידם מושטת לקבל את התוצרת, שנכונים להרים טלפון או לכתוב אי מייל ולתת פידבק, להציע הצעות, להמליץ, לשלוח מתכון או טיפ לשמירת הירקות. כתבתי בשנה שעברה, ואני עדיין חשה כך, שזכינו שתהיו הלקוחות שלנו, זכינו באפשרות לשלוח את הירקות שלנו לאנשים שבאמת מעריכים, שאכפת להם, שמוכנים להיות שותפים. וזו אינה תופעה מובנת מאליה כלל כיום, זו אפילו תופעה נדירה, ואנחנו מלאי תודה על האפשרות שאתם נותנים לנו להמשיך ולהיות ח'ביזה עבורכם. פשוט תודה.

אני רוצה לסיים עם שני איחולים מעלון השנה שעברה, בו הרכבנו מעין "סדר ראש השנה" של ח'ביזה, בו חיברנו ברכות משלנו:
ברכת הגידול האורגני, הברכה של ליאורה, בעלת השדה של "חֻ'בֵּיזָה". חקלאית אורגנית כבר כמעט 20 שנה, תומכת רבות בעצה ובמעשה בפרויקט שלנו הצומח בחלקה שלה וממשיכה לגדל בעצמה תבלינים ועוד כל מיני בחלקה הסמוכה לביתה.
שיתחדש אור עלינו, על גננו ועל כל ישראל – בשנה זו ובבאות אחריה…
והברכה של אסף ותמר, שעבדו איתנו בשנה שעברה, וחיברו את ברכת החֶלְמִית (השם העברי של חֻ'בֵּיזָה):
בזכות החלום על חווה חקלאית, יש לנו היום חֻ'בֵּיזָה. שתהיה לכולנו שנת חלומות אופטימיים (ורודים/סגולים כפרחי החלמית) והגשמתם!

שנה טובה מעומק ליבנו!
מכולנו ב"חֻ'בֵּיזָה"

(לא השארתי לאלון מקום, אז נוסף לנו עמוד השבוע…)

ומה בסל לשנה החדשה?
 

 

 

לכל שעועית יש שם (או כמה שמות…)

לילדתנו הקטנה קוראים נטע, אבל אני חושבת שיקח לה זמן להבין מהו שמה "האמיתי". במהלך שבעת חודשי חייה היא כבר זכתה לכינויים רבים: פשוש, פושינה, פוששי, קטנטן, בהבה, נטקה, נטושקה, נטע'לי וכו'. כנראה כשיש משהו-מישהו שכל כך אוהבים קשה לדבוק לשם אחד שיתפוס את המהות הנפלאה במלואה. כשניגשתי לכתוב השבוע על השעועית התאילנדית נזכרתי בתופעת השמות. קוראים לה "שעועית באורך מטר" (Yard long bean), שעועית אספרגוס, שעועית ארוכה, שעועית סינית ארוכה, שעועית נחש, ואצלנו – שעועית תאילנדית. היא דודנית צעירה של הלוביה, שייכת לתת-מין של הלוביה (V. unguiculata ssp. Sesquipedalis), אך נקיה מה"שרוכים" של הלוביה ואורכה ממנה, והיא אצלכם בארגזים השבוע, לקראת ראש השנה. אנחנו מגדלים אותה לראשונה העונה הזו, ונשמח לפידבק מכם.
שמותיה מתאימים למאפיינים שונים שלה: מקורה בדרום-מזרח אסיה, ולכן מכונה סינית או תאילנדית, היא יכולה להגיע למטר אורך (אם כי בדרך כלל נקטפת בצעירותה, כשאורכה כ-30 ס"מ ועוביה כשל עיפרון), בקוטר ובאורך היא מזכירה אספרגוס (הפעילו את הדמיון) ובשל גמישותה, נחש ירוק ודקיק (לבעלי דמיון מפותח במיוחד). טעמה הוא משהו בין שעועית ירוקה ללוביה ירוקה וטריה (לא מתוקה כמו שעועית ירוקה), המרקם דומה יותר ללוביה טריה, פחות פריך משל שעועית ירוקה ויותר גמיש ומתקפל.
היא מגודלת בדומה ללוביה: היא זקוקה ליותר חום משעועית ירוקה, ועומדת יותר ממנה בחודשים החמים, היא נזרעת באביב המאוחר, ואנחנו מדלים אותה כמו אפונה ירוקה. ההדליה היא על עמודים, כאשר חוטי ברזל נמתחים בקצותיהם לאורך השורה, ובין חוטי הברזל תולים חוטי פלסטיק שלאורכם מטפסים השתילים. והם עושים זאת במומחיות וביעילות. לאחר כ-3 חדשים מתחילה הפריחה, על כל עמוד פריחה מתפתח זוג פרחים ומהם זוג שעועיות, צמודות בקצה כשתי תולעים ירוקות תאומות (הנה, הצלחתי לחשוב על שם נוסף…) את השעועיות יש לקטוף בזהירות כי עמוד הפריחה ממשיך לפתח פרחים לכל אורכו בהמשך העונה. לעומת שעועית ירוקה או אפונה, היא גדלה לאיטה ומניבה תרמילים רק לאחר יותר משלושה חודשים (לעומת חודשיים ופחות בשעועית ואפונה), אך בניגוד להן, ניתן להמשיך ולקטוף אותה עד ירידת הטמפרטורות בחורף.
ניתן לקטוף אותה כמו אצלנו, בשלב צעיר, כשהיא באורך 30 ס"מ ובעובי עיפרון, ולהשתמש בה כמו בלוביה טריה או שעועית ירוקה. אפשר גם להשאיר את התרמילים להתבגר מעט על הצמח, וכשהם מתחילים לאבד מעט מצבעם העז, לאכול את האפונים-הפולים הטריים שהתפתחו בתוך התרמיל, בדומה לאפונה ירוקה. אפשרות שלישית, הנהוגה בסין, היא להניח לתרמילים להתבגר על הצמח לחלוטין, ולהשתמש בזרעים השחורים, האדומים או הלבנים (תלוי בזן הספציפי) כמו שמשתמשים בפולי לוביה יבשה, או כל שעועית יבשה אחרת.
בארץ היא רק מתחילה להיות מוכרת, וממה שאני שמעתי, הזן המגודל הוא שעועית בעלת צבע ירוק עז וזרעים שחורים, אך ברחבי העולם (ובעיקר ברחבי יבשת אסיה) ישנו מבחר זנים מרהיב בצבעוניותו ועושרו. התרמילים עצמם מופיעים בצבעי ירוק ואדום-סגול לגווניהם, והזרעים שחורים, לבנים, חומים, אדומים:
                                                                                             
    long bean yellow.JPG         long bean red2.jpg          long bean red1.jpg          long bean.jpg                             

 

 

 

אפשר להשתמש בשעועית התאילנדית בכל מתכון של שעועית ירוקה או לוביה, גם במרקים ופשטידות. בסין מקפיצים אותה קלות בווק, היא בעצם השעועית המקורית בה משתמשים במתכוני שעועית מוקפצת. היא נהדרת עם דגים ואפילו כבושה. היא עשירה מאוד בויטמין A ומכילה גם כמות נאה של ויטמין C.

הלוביה היא ירק פופולרי בסעודות ראש השנה בחלק מהעדות, הברכה המלווה אותה היא הברכה האהובה עלי, ועם הגירסא הפרטית שלי אסיים את שנת העלונים הנוכחית:
יהי רצון שנלבלב, ונילבב, ונפתח את הלב לכל הפנים השונות של העולם ושל החיים שיבואו עלינו בשנה הבאה עלינו לטובה!

שנה טובה!!!!

 

 

מתכונים – מתאימים ללוביה, שעועית תאילנדית או שעועית ירוקה
מתכונים נוספים (כולל מתכון החמצה) תמצאו בעלון 28

ירקות מוקפצים:

● המרכיבים:

3 שיני שום פרוס
פלפל חריף טרי פרוס דק (אפשרות)
ג'ינג'ר טרי
גזר גזור לסרטים דקים
פלפל אדום חתוך לרצועות
600 גר' שעועית תאילנדית
אננס קטן פרוס לקוביות
רוטב סויה

● ההכנה:

– מקפיצים את כל המרכיבים –
– אפשר להקפיץ כל אחד מהמרכיבים לחוד לפי הסדר, ובסוף לצרפם במחבת
– או להקפיץ אותם יחד
– בסוף – להקפיץ בתוספת רוטב סויה למשך דקה.

 

סלט פפאיה תאילנדי

● המרכיבים:

פפאיה במשקל קילו בערך
3 שיני שום
שעועית תאילנדית
8 כפות רוטב דגים או מש שנקרא רוטב סויה בהיר
מלח מעט ורצוי להוסיף רק אחרי טעימת הרוטב!!!!
פלפל אדום חריף לפי הטעם והאומץ
(על מנת להוריד ( למי שמעוניין ) את רמת החריפות יש לחתוך את הפלפל החריף ולהוציא גרעינים לפני)
רבע כוס ליים או לימון
3 כפיות סוכר או סוכר דקלים
3 עגבניות בשלות
אנשובי – 4-5 רצועות
100 גר בוטנים מרוסקים מטוגנים

● ההכנה:

– מרסקים את הפפיה על פומפיה או במעבד מזון בדרגת עובי כמו צנון
משאירים בתוך מעבד המזון כשמינית מהפפיה המרוסקת
– מחליפים לסכין רגילה במעבד מזון,
– מכניסים את כל יתר המרכיבים (פרט לבוטנים) וטוחנים עד שהכל מתערבב היטב לדרגת רוטב\רסק
– את הרסק מערבבים עם יתרת הפפיה
– את הבוטנים לפזר על הסלט לפני ההגשה
רצוי להכין לפחות שעה לפני האוכל, טעים מאד עם אורז

 

סלט שעועית תאילנדית, מנדרינות בוינגרט חרדל

● המרכיבים:

200 גרם שעועית תאילנדית
4 מנדרינות
בצל בינוני פרוס דק
100 גרם זרעי חמניות קלויים
½ כפית מלח
¼ כפית פלפל שחור גרוס
לרוטב: כפית עמילן תירס
100 מ"ל מים
3 כפות שמן זית
2 כפות חומץ בן יין
2 כפות מיץ מנדרינות
כף חרדל דיז'ון
כף סוכר חום בהיר
שתי כפיות בצלצלי שאלוט כתושים
כפית שום כתוש
½ כפית מלח
¼ כפית פלפל שחור גרוס

● ההכנה:

– קוצצים את קצות השעועית, וחותכים אותה לקטעים באורך 3-4 ס"מ
– מבשלים במים רותחים עד שמתרככת מעט, מעבירים לקערה להתקרר
– מקלפים את המנדרינות. מעל קערה (כדי לאסוף את המיץ) מפרידים אותן לפלחים ומקלפים מהממברנה הפנימית. סוחטים את שארית המיץ לרוטב.
– מערבבים את השעועית, את פיסות המנדרינות, הבצל וזרעי החמניות.
– מתבלים במלח ופלפל
– להכנת הרוטב: ממיסים את עמילן התריס בכפית מים, מרתיחים את המים הנותרים, מוסיפים את בלילת העמילן, ומערבבים עד שהבלילה מסמיכה.
– מצננים לטמפרטורת החדר.
– מערבבים את שאר מרכיבי הרוטב ומוסיפים לתוך הבלילה.
– יוצקים מעל הסלט ומערבבים

 

סלט תרד לוביה ורימונים

● המרכיבים:

חופן לוביה ירוקה
מים לבישול
מעט מלח
חבילת תרד טורקי צעיר
3 כפות שמן זית
2 שיני שום
חופן רימונים
חומץ בלסמי
מלח גס

● ההכנה:

– מרתיחים מים בסיר גדול. ממליחים ומבשלים את הלוביה עם המים כ-10 דקות. מעבירים מיד לקערה עם מי קרח ומסננים היטב.
– בסיר נוסף מחממים שמן זית ומטגנים את שיני השום עד להזהבה. מוסיפים את התרד ומקפיצים בזריזות רק עד שהוא קמל מעט.
– מערבבים את הלוביה והתרד, מוסיפים את הרימונים ויוצקים מעט חומץ בלסמי מעל. מגישים מיד.

עלון 24, 12/14 בספטמבר 2004

השבוע האחרון בשנה הראשונה…

השבוע הרגשנו עוד יותר את השינוי והתכונה לקראת השנה הבאה – כיסחנו את הערוגות הריקות בשדה, והתחלנו בהוצאת כל קווי הטפטפות כדי שנוכל לפזר קומפוסט, להרטיב את האדמה ולתחח אותה לקראת גידולים חדשים. כשמעבדים את האדמה חשוב שהקרקע תהיה לחה. תיחוח הוא בעצם עיבוד של ה10-20 סנטימטרים העליונים של הקרקע, על ידי מערכת של סכינים שמחוברות לגליל ומסתובבות בתוך האדמה, פותחות אותה, מצניעות את שארית השורשים והצמחים המכוסחים שמונחים על פני הקרע, ומאווררות את האדמה כדי שנוכל לשתול בה שתילים חדשים, או לזרוע זרעים חדשים. אם הקרקע יבשה מדי התיחוח משאיר רגבים גדולים ואינו מכין את הקרקע לשתילה נוחה. לכן, לאחר שנפזר קומפוסט נפרוש קווי ממטרות ונשקה את האדמה, לאחר ההשקיה ממתינים מספר ימים כדי שהמים יספגו באדמה, ואז מתחחים את הקרקע הלחה.
במקביל להכנת הקרקע צריך להכין את הילדים הצעירים שיכנסו לקרקע המוכנה – זה הזמן בו אנחנו מזמינים זרעים לזריעות העתידיות, מזמינים שתילים של הירקות או מכינים בעצמנו שתילים בחממה. השבוע עשינו צעדים ראשונים גם בכל אלה. החממה שלנו, שהייתה בכמה חודשי בטלה, נשטפה, נוקתה וסודרה לקראת ראשוני מגשי הזרעים החדשים שהוכנסו לתוכה: כרישה, כרוב ירוק וסגול, סלק עלים וסלרי שורש.
זה נעים שכל ההתחדשות הזו מתרחשת במקביל לחגים. אני זוכרת את התחושה של החזרה לבית הספר שליוותה תמיד את בוא החגים, וגם עכשיו אני מרגישה באמת מחוברת למחזוריות הטבע שמתבטאת בחגים – בעיקר בסוכות, חג האסיף, בו נאספת התבואה מהקיץ לקראת הגשמים הראשונים. גם אנחנו נתחיל בשבוע הבא לאסוף עוד יבול קיץ: הבטטות, אותן נתחיל הוציא ולשים בסלים מהשבוע הבא. עוד מאחרוני גידולי הקיץ יאספו גם הם בשבועות הקרובים: מלונים אחרונים וקישואי חורף (דלוריות ואחיה).

עם פרוס השנה החדשה אני רוצה להודות מעומק לבי לכל אחד ואחת מכם על התמיכה לה זכיתי-זכינו כולנו ב"חֻ'בֵּיזָה" לקבל מכם. תודה על המלים הטובות, ועל מילות הביקורת הבונה. על העצות, על ההערות, על המתכונים וההמלצות. לא יכולתי לאחל לעצמי לקוחות טובים יותר מאוסף האנשים הנהדר הזה שאתם מרכיבים. העבודה בחווה היא קשה. קשה מאוד. קשה מכפי שיכולתי לדמיין כשהתחלתי את המשימה, והגמול לה הוא היחס החם והתומך שאנחנו מקבלים מכם. גם כשהתמיכה מתבטאת בהערות על משהו שחסר בסל או על כך שנמאס מקישואים…
האיחול שלי ל"חֻ'בֵּיזָה" הוא שבשנה הבאה נהיה טובים יותר, מנוסים יותר, מלומדים יותר. שנוכל לקלוע טוב יותר לטעמכם, ולהמשיך לספק לכם ירקות בריאים, טריים וטעימים. שחלקת האדמה שלנו תמשיך להיות ידידותית אלינו, ולהיות פורייה ומניבה.
שנלמד מהצמחים הגדלים באדמתנו ללבלב, לצמוח, להתגבר על מכשולים מתוך החוסן הפנימי שלנו, ולשמוח ולשמח אחרים בתנובה נהדרת.

שנה טובה מאוד מאוד
מכולנו ב"חֻ'בֵּיזָה"

 

ומה בסל השבוע?

מלפפונים
עגבניות – השלמה ממגדל אחר
חסה – השלמה ממגדל אחר
חצילים
מלון
כרישה – השלמה ממגדל אחר
רימונים – של שדה אליהו
תמרים – של טירת צבי
ענבים – מליאורה פוקר, בעלת הבית שלנו, מגדלת אורגנית מכפר בן נון
חרובים – ממיכל בורוכוב, אחת מלקוחותינו הראשונות, יצרנית שמן זית אורגני מכפר בן נון
נענע
פטרוזיליה

במיה – רק בארגזים הקטנים

בארגז הגדול תוספת של:
ראש חמניה
פלפלים
עגבניות צ'רי
כוסברה

 

סדר ליל ראש השנה בנוסח עדת "חֻ'בֵּיזָה"
"סדר ליל ראש השנה" אשר מתנהל עם ארוחת החג, משתנה מבית לבית ומעדה לעדה, ובו מברכים על "סימנים" – ירקות ופירות שונים. יש הנוהגים לטבול תפוח בדבש, ובכך מסיימים את הסדר, ויש העורכים שולחן ובו שפע של מאכלים, ריחות, צבעים וטעמים. המשותף ל"סימנים" הוא הרמז אותו הם מבטאים בטעמם, בשמם, בצבעם או בצורתם. רמז לשנה טובה, רמז לשאיפה שלנו לצמוח ולתקווה שלנו לשנת שלום ונחת.
לקראת השנה החדשה התגייסו (גוייסו יש אומרים) למשימה אנשים שונים שהיו מעורבים ב"חֻ'בֵּיזָה" בשנה האחרונה, וכל אחד חיבר ברכה הקשורה לירק, פרי או צמח ומשתמשת ברמז שהוא מבטא כדי לאחל לכולנו, מגדלים וצרכנים, שנה טובה ומבורכת.
אני שוב רוצה להודות לכל השותפים, שנענים שוב ושוב לגחמותיי השונות,  והנה הן לפניהם: ברכות "חֻ'בֵּיזָה" לשנת התשס"ה:

ליאורה. ליאורה היא בעלת השדה של "חֻ'בֵּיזָה". היא חקלאית אורגנית כבר כמעט 20 שנה, תומכת רבות בעצה ובמעשה בפרויקט שלנו הצומח בחלקה שלה וממשיכה לגדל בעצמה תבלינים ועוד כל מיני בחלקה הסמוכה לביתה.
· ירקות ופירות אורגניים:
שיתחדש אור עלינו, על גננו ועל כל ישראל – בשנה זו ובבאות אחריה…

אסף ותמר. אסף היה המנהל האדמיניסטרטיבי של החווה, ותמר סייעה לנו בעריכה הלשונית של העלונים.
· חֶלְמִית (השם העברי של חֻ'בֵּיזָה):
אילולי החלום על חווה חקלאית, לעולם לא היינו מגיעים לחֻ'בֵּיזָה.
שתהיה לכולנו שנת חלומות אופטימיים (ורודים/סגולים כפרחים של החלמית) והתגשמותם או הגשמתם!
· קִיוִוי:
קִיווּי. איחולים ותקווה לשנה של שלום, אהבה ובריאות הגוף והנפש/הנשמה.

יאיר. העובד הותיק שלנו בחווה, תרם ברכה עיראקית.
· לוביה:
לבלוב. שתלבלב עלינו שנה חדשה.

אלון, מאיה, ציפי ועומר. אלון עובד איתנו כבר זמן רב, ומאז יולי הוא מנהל העבודה של "חֻ'בֵּיזָה". מאיה, ציפי ועומר עבדו איתנו בתקופות שונות. סיעור המוחות המשותף שלהם העלה את הברכות הבאות.
· נענע:
יהי רצון שכל יום ויום בשנה הבאה עלינו לטובה יהיו חדשים, ירוקים רעננים ומרעננים כמו צמח הנענע….
· כרוב:
יהי רצון שנדע לקרב זה את זה, שנעז להתקרב אל עצמנו, אל הקרובים לנו ואל הזרים והרחוקים
· שעועית, אפונה, במיה, וכל התרמילים למיניהם:
יהי רצון שיהיו לנו כוחות לשאת גם את הקשיים והאתגרים שיש על כל אחד ואחד מאיתנו לשאת, איש איש ותרמילו הוא
· ריחן (בזיליקום):
יהי רצון שידע כל אחד מאיתנו להיות רגיש ליפי העולם וריחותיו, שנצליח להיפתח לדברים השונים
ולריחם הייחודי, ולהתבשם מהם

אלי. אלי הוא מלקוחותינו הראשונים, ובימי רביעי הוא מצטרף אלינו לקטיף. כמו שאופייני לרוחב לבו,  אלי כתב ברכות רבות ומקסימות, מתוכן בחרתי שתיים:
· דלעת:
שנרבה חכמה וד(ל)עת ודעת ושתרחב נפשנו כדלעת
· עגבנייה:
שנסמיק רק ממחמאות

עליזה. עליזה חברתי הטובה סייעה לנו לאורך כל הדרך בעצה, במעשה ובהערות מועילות, ובמיוחד ערכה את כל החומר הפרסומי והשיווקי שלנו בתחילת דרכנו, בעברית ובאנגלית.
· חווה:
"ויקרא האדם שם אשתו חוה כי היא היתה אם כל חי", שנמצא את האֵם בכל חי

ישראל ובת-עמי. ישראל הוא בן זוגי, שהיה לצדי מהצעד הראשון ולפניו, ועד היום ומחר. הוא סיפק את האמביציה שדחפה אותי להעז ולהקים את "חֻ'בֵּיזָה".
· מלון:
שיהיו ידינו מלאות עשייה, בנייה יצירה וצמיחה.
· פלפל:
כמו הפלפל, שקליפתו אדומה-חמה, טעמו עז (חריף/מתוק) ובתוכו חלל של הכלה – שנדע למצוא את השלווה והרוגע בתוך העשייה המתמדת.

דוד. דוד הוא חקלאי ותיק, והוא ייקח את האחריות על "חֻ'בֵּיזָה" וימשיך להוביל אותה בשנה הבאה.
· כרוב – אותיות ברוך, כרובית – ברכות י'
שיהא גננו ברוך ושנתנו מלאה ברכות ה'

 

 

מתכונים לרימונים והתמרים, אם מצליחים לא לנשנש הכל תוך שעה

מקפא רימונים מאתר nrg

  • המרכיבים:

300 גר' מיץ רימונים (סחוטים בבלנדר ומסוננים מגרעינים)
250 גר' אבקת סוכר
5 חלבונים
400 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה
חופן גרגירי רימון

  • ההכנה:

– מחממים את מיץ הרימונים והסוכר עד להמסת הסוכר, מביאים לרתיחה וממשיכים לחמם 2 דקות נוספות. מקציפים את החלבונים.
– מוסיפים להרתיח את מיץ הרימונים עוד דקה, ומוזגים את הסירופ לתוך המערבל העובד (יש להקפיד למזוג את הסירופ על החלבונים, ולהשתדל שלא ייגע בדפנות). מערבלים עד שהתערובת מתקררת.
מעבירים את התערובת לקערה גדולה ובקערת המערבל מקציפים כעת את השמנת המתוקה. מקפלים את הקצפת אל תערובת החלבונים והסירופ, מוזגים לכלי מרופד בניילון נצמד. מקפיאים 6 שעות לפחות. הופכים לצלחת הגשה.

 

מעדן רימונים, נענע ודבש מאתר alternativit

  • המרכיבים:

3 רימונים גדולים בשלים
2 כוסות מים
¼ ק"ג סוכר חום
2 כפות דבש
עלי נענע טריים, לפי הטעם

  • ההכנה:

– מרתיחים את המים והסוכר תוך בחישה, עד שמתחיל להסמיך.
– מפרידים את הגרגרים מפרי הרימון, מוסיפים את עלי הנענע ואת גרגרי הרימון ומביאים לרתיחה
– מיד בתחילת הרתיחה מוסיפים את הדבש ובוחשים
– מביאים לרתיחה מהירה תוך כדי בחישה, על אש גבוהה ומורידים מן האש. יש לשים לב: הרתיחה צריכה להיות קצרה מאוד.
– מעבירים לקערת זכוכית, בעודו חם, ומשאירים להתקרר בטמפרטורת החדר (לא במקרר!)
ניתן לקשט, לפני ההגשה, בעלי נענע

 

צ'אטני תמרים ונענע מאתר Ynet
צ'אטני טרי (לא מבושל), שאפשר להגיש עם עוף או בשר צלוי, עם אגרול או כליווי לתבשילי קארי. בהודו מכינים אותו עם עלי ומכתש, אבל אפשר גם לקצוץ עשבי תיבול ופלפל חריף במעבד מזון, ואז להוסיף את יתר החומרים.

  • המרכיבים:

250 גרם עיסת תמרים ללא חרצנים (חצי חבילה)
1 פלפל ירוק חריף קצוץ דק, ללא זרעים
2 כפות נענע קצוצה דק
1 כף כוסברה טרייה, קצוצה דק (או נענע)
1 כפית כורכום
1 כפית מלח
1/2-1 כפית ג'ינג'ר טרי מגורר / 1/4 כפית אבקה
מיץ מ-1 לימון או ליים
מים רותחים לפי הצורך

  • ההכנה:

אם מכינים ביד, שמים את עיסת התמרים בקערה, מוסיפים 1-2 כפות מים רותחים ומרככים בעזרת גב כף עץ. מוסיפים את יתרת החומרים, מערבבים היטב ומוסיפים עוד מים רותחים טיפה אחרי טיפה, עד לקבלת המרקם הרצוי. התערובת תהיה במרקם של דיפ, אך אפשר לדלל אותו לשימוש כרוטב.

 

עוגיות מק'רוד מאתר "גודפוד"
העוגיות יישמרו עד שבועיים אם לא תחוסלנה לפני כן. המתכון הוא ל- 800 גרם עוגיות.

  • המרכיבים:

200 גרם מרגרינה, רכה
4 כפות סוכר, דק
3 כוסות קמח, רגיל
קליפה מחצי תפוז
2 חלמון ביצה
חבילת תמרים, מגולענים
לפי הטעם ציפורן, טחון
1/4 כפית קינמון, טחון
לפי הטעם אבקת סוכר
לפי הטעם מלח

  • ההכנה:

– מעבדים במעבד מזון את המרגרינה, הסוכר, הקמח, קליפת התפוז והמלח עד לקבלת מרקם חולי.
– מוסיפים את החלמונים תוך ערבול עד שנוצר כדור בצק רך, ומפסיקים את פעולת הערבול מייד!
– עוטפים בניילון נצמד ומצננים במקרר למשך שעתיים.
– לשים את בלוק התמרים (אפשר להמיר ב- 500 גר ממרח תמרים) עם התבלינים עד לריכוך מקסימלי (אם משתמשים בממרח תמרים, מערבבים אותו עם התבלינים).
– מחלקים את הבצק לשני כדורים. מרדדים כל כדור לעלה בעובי חצי ס"מ.
– מניחים על כל עלה בצק עלה תמרים מרודד, ומגלגלים לרולדה בקוטר של כ- 4-5 ס"מ.
– משטחים קלות את הרולדה בעזרת כף היד. בעזרת סכין חדה פורסים ממנה פרוסות אלכסוניות בעובי 3 ס"מ. מניחים על נייר אפייה בלי להשכיבן.
– אופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות במשך כ-10 דקות, עד שהעוגיות מקבלות גוון זהוב חיוור.
מצננים, מפזרים מעט אבקת סוכר ומאחסנים בכלי אטום.