עלון 180, 24-26 בדצמבר 2007, ט”ז-י”ז בטבת תשס”ח

מחליפים בגדי קיץ בבגדי חורף: התקופה הזאת של תחילת הגשמים היא תקופה של נסיונות תזמון ודילוגים בין ימי הגשם (כמו גם, לפעמים, דילוגים אמיתיים בין הטיפות ובין השלוליות), בכל פעם שפוסק הגשם לכמה ימים והאדמה מתייבשת דיה, אנחנו מנסים להספיק עוד קצת: מזמינים את גבי לתחח עוד כמה ערוגות, מעשבים את השתול, שותלים (את שעוד מעט נצטרך לעשב), מפנים ערוגות מהקיץ, מדלים את ערוגות החורף, מכסים בשמיכות של אגריל או ניילון… הבנתם את הרעיון. בעצם זה לא מאוד שונה מהורדת בגדי החורף מהארון למעלה (פעם זה היה בבוידעם) וקיפול מסודר של בגדי הקיץ והעלאתם לתאים שהתפנו, לפרידה זמנית, עד האביב. בשבועות האחרונים היו אלה הלוביה והשעועית ש”קיפלנו” והעלנו לבוידעם, במקומם נשתלו ברוקולי, שומר וקולרבי. אלו השתילות האחרונות של הסתו, במרבית הגידולים תהיה עכשיו הפסקה בשתילות – במהלך החודשים הקרים ביותר, עד שיגיע חודש פברואר ואיתו תחל התחממות ונחזור לשתול שתילות של טרום אביב. האפונה והסלרי השתולים בשדה זכו למחזור עישובים ראשון, השום והגזר מתחילים לזכות עכשיו ב”טיפול יופי” בסבב שני. מכל “בגדי הקיץ” הרבים שקישטו את החלקה לאורך חודשים שמשיים רבים, נותרו רק הפלפלים, שממתינים להם על הצמחים, כבר מתקשים מאוד להאדים, אבל אנחנו עוד מקוים לסבב אחרון שלאחריו גם הם יאספו אל אבותיהם. השבוע מתחיל בעצם החורף באופן רשמי – ב22 בדצמבר נהנינו כולנו מהלילה הארוך ביותר בשנה (בחצי הכדור הצפוני). מעכשיו מתחיל הלילה אט אט להתקצר, לשוב ולהשתוות לאורך היום (עד 21 במרץ בערך), ולהתקרר מאוד. המגמה הזו מורגשת אצלנו בעצמות, שמתקשות להיפרד מהשמיכות החמימות בבוקר, אבל עוד לא ניכרת עדיין בגידולים בשדה. התקופה שעומדת לפנינו היא בעצם הקרה ביותר והקשה ביותר גם לצמחי השדה ולכן אנחנו ממעטים בשתילות ומשתדלים לסיים מחזורים אחדים עד עכשיו ולדחות את המשך השתילות לפברואר. רק החסות והבצל הירוק ממשיכים להישתל בעונה הזאת באופן סדיר – הם העמידים והחזקים ביותר, ומצליחים להתאקלם גם במזג אביב קר. השבילים בין הערוגות מכוסחים בחרמש מכני, כדי למנוע התפרעות עשביה, ואנחנו מתכננים לחפות אותם בשאריות הצמחיה שיהיו מערוגות הכרוביים. בשיטה הזו אנחנו מרויחים מכל הכיוונים: גם משתמשים במשאבים הטבעיים שנוצרים לנו בשדה, גם חוסכים לנו עבודה מיותרת בהוצאת הפסולת הירוקה הזאת מהשדה לערימת קומפוסט מרוכזת וגם מכסים את העשביה שבשבילים ומונעים ממנה להגיע לזרעים ולהפיץ את צאצאיה בכל רחבי השדה. במסגרת עבודות ההתארגנות אנחנו גם מרחיבים את שטח הסככה שלנו, ומקצים אותו לאחסון כלי עבודה ווארגזים, כדי לפנות לנו יותר מרחב ונוחות באיזור האריזה. התחושה היא של התייעלות ושדרוג של ממש, מסככה קיצית  של רשתות צל מתוחות על “עמודי סוכה” ישנים שנאספו מהקיבוץ שלי, למרחב עבודה מאורגן ומסודר, בלול בנוי של ממש, ששינה את יעודו (באופן חלקי, כי לצידנו עדיין  תרנגולות מקרקרות בחן), ובו מדפים לאריזת ארגזים, פינה לאחסון כלי עבודה, עמדות משקל ועמדות עטיפה ופינת אריזה, ואפילו ספריה קטנה בארון…  וזו גם אחת מתכונות החורף בשדה – זה זמן של התבוננות קצת מסביב, איפה אנחנו, מה עשינו, מה טוב ומה טעון שיפור, לאן אפשר להתקדם ומה אנחנו רוצים להוסיף, לשנות, או להמשיך. אחת התוספות הקטנות והנסיוניות בסתו הזה, למשל, היא העירית, שעורכת הופעת בכורה אצלכם בארגזים השבוע. למען האמת, היא הגיעה לשדה שלנו בעקבות טעות… אחת מהזמנות השתילים של הבצל הירוק הגיעה משום מה חסרה (אנחנו כבר לא זוכרים הם נעשתה טעות או שפשוט לא הצליחו חלק מהשתילים, אבל כך או כך…) כדי לפצות אותנו על החסר הציעו לנו מהמשתלה לקבל תמורת הבצל החסר – בצלית, או בשמה האחר – עירית בצלית. החלטנו לנסות ולבדוק – ובערוגה אחת נשתלו שתילי העירית, שמיד הרגישו בבית והתאקלמו מצויין. לקראת החורף הקרוב הכנו להם מעין “חממת ניילון”: קשתות מתכת ננעצו לאורך הערוגה מעל השורות, עליהן נפרשה יריעת ניילון, ועליה, כדי להחזיק אותה במקום, ננעצו קשתות מתכת נוספות. בכל בוקר אנחנו עוד פותחים את הניילון לאוורור וסוגרים שוב לקראת הערב, והתוצאה המפונקת והחביבה אצלכם בסלים – בצירוף כמה מילים וגם מתכונים. ישנם שני סוגי עירית המשמשים כעשב תבלין – עירית בצלית ועירית שומית, כל אחת מהן, בהתאמה לשמה, דומה לשום או לבצל (ומריחה כמותם). לעירית הבצל עלים מאורכים חלולים ומעוגלים, בדומה לבצל ירוק, לעירית השום עלים מאורכים ושטוחים כמו שום. העירית בארגזים שלכם היא עירית בצלית. הסינים היו הראשונים שתועדו משתמשים בעירית, בסביבות שנת 3000 לפני הספירה, והיא כונתה: ” הפנינה בין הצמחים”. מרקו פולו הוא שהביא את העירית מסין לאירופה. צוענים רומנים השתמשו בעירית לגילוי עתידות. מקובל היה להאמין שצריך לתלות צרורות של עירית מיובשת בשביל להרחיק מחלות ורוע. הרומאים האמינו שעירית מסוגלת להקל על כוויות שמש וכאבי גרון. כמו כן, הם האמינו שאכילת עירית מעלה את לחץ הדם ומתפקדת כחומר משתן. העירית מכילה אליצין בדומה לבצל ולשום. האליצין תורם לעיכוב ההתפתחות של סוגי סרטן מסוימים, וכן להפחתת רמות הכולסטרול ולחץ הדם. העירת מהווה מקור לנוגדי חמצון, והיא עשירה בויטמינים ומינרלים, למשל: אשלגן, בטא-קרוטן, חומצה פולית,  ויטמין C ומגנזיום. אז הוסיפו אותה לגבינות, לסלט או השתמשו בה בכל דרך החביבה עליכם (כמה רעיונות למטה), ושיהיה לבריאות! נשמל לשמוע מה דעתכם על התוספת החדשה, ושיהיה שבוע טוב של חורף רשמי, אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה   ומה השבוע בסל? יום שני:  עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , חסה אדומה , גזר , סלק אדום , עירית , פטרוזיליה , ברוקולי , מנגולד, בטטה, סלרי עלים ובסל הגדול תוספת של: כרוב אדום , תרד ניוזילנדי , עלי חרדל סגול – לסלט יום רביעי:  עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , חסה אדומה או ירוקה , גזר , צנוניות , תתסואי- עלי חרדל לסלט, פטרוזיליה , כרוב , אפונה, בטטה, פלפל ירוק ובסל הגדול תוספת של: ברוקולי או כרובית , שומר או סלק אדום , סלרי עלים מתכוני עירית: כמה הסברים וגם מתכון לגבינה הונגרית, מ”גאמנון” אתר מעניין על צמחי מרפא: http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/Herbs16-Ayin/Heb-Spices-Ayin-Chives.htm פאטה גבינה, קישואים ושומשום ברוטב יוגורט עירית וחומץ, השף הלבן: http://www.chef-lavan.co.il/Default.aspx?tabid=53&RecipeID=898 מאפה גבינות מהיר עם עירית וצנוברים, השף הלבן: http://www.chef-lavan.co.il/Default.aspx?tabid=53&RecipeID=681 סלט כרובית עם בצלית, מאתר מתכונים.נט: http://www.matkonim.net/forum/2005/viewmsg.asp?msg=2823 תפו”א במחבת – ז’ואל רבושות , מאתר מתכונים.נט: http://www.matkonim.net/forum/2004/viewmsg.asp?msg=50388
Top