הסתיו שלי הוא שיר אחר – יוסף נצר/חיים ברקני
שיר על הסתיו – מנגינתו עצבות וחרוזיו שלכת ובדידות.
כזה הסתיו בעט המשורר, אבל הסתיו שלי נוגן בי שיר אחר:
הסתיו שלי, הסתיו שלי כולו ירוק, הסתיו שלי הוא ריח פרדסים מתוק,
והוא פריחה, פריחה פראית במורדות, והוא צמיחה, צמיחה רכה על פני שדות.
אפילו הגולן המקומט, הסב, זוכה לחודש של ירקות רכה בסתיו.
הסתיו שלי הוא לא כמו בשירים: סתווים שלי הם אחרים.
הסתיו שלי הוא נכדים, אשר עולים בגשם-סתיו כמו עשבים.
והוא פריחה, פריחה יודעת את זמנה, והוא צמיחה, צמיחה שיש עמה בינה.
וזה הנחל, שאומר כולו “אכזב!”, הנה הוא מתעורר ומפכה בסתיו.
הסתיו שלי הוא לא כמו בשירים: סתווים שלי הם אחרים.
אנחנו ממתינים בהשתוקקות גדולה לגשם. חג הסוכות חלף, הסוכות פורקו, ולמרות שירדו עלינו כבר כמה ממטרים יפים, הם היו מתאבן בלבד לקראת הגשם הצפוי, ואנחנו מחכים ממש למנה העיקרית… נדנדת הסתו כאן – הימים משתנים תכופות בין חום ולחות פתאומיים ליום מתון ובקרים קרירים. השמיים כבר לעתים מעוננים ויפים וכבר לא רק כחולים בהירים-בהירים, ומדי פעם עוברת רוח שמסיעה את העננים מפה לשם, מעיפה עלים ומברישה את ערוגות העלים הירוקים בשדה. אבל הטיפות עצמן עוד לא החלו להגיע באופן סדיר. אנחנו שולחים להן קריאות מכן – בואו, עננים, הבו גשם לגנים!
אחרוני גידולי הקיץ חוגגים את השבועות האחרונים שלהם, את המקל במירוץ השליחים של העונות הם מעבירים לגידולי החורף – הגזר, הסלק, הקולרבי, השומר, הצנונים והלפת, הכרוב, הכרובית והברוקולי שמדלגים כבר לבית האריזה.
אני יודעת בודאות שהסתו בעיצומו גם כשמד הירוקומטר שלי מורה שלתיבת האימייל הגיעו מעל עשר הודעות שכותרתן: “מה הם העלים הירוקים בארגז השבוע????”. כי בחורף מגוון עלים ירוקים צומחים בשמחה בשדות ח’ביזה וממלאים את הארגזים. יש מי ששמח בהם מאוד וגם מבקש שלא נוריד את עלי הסלק והלפת כדי שאפשר יהיה לעשות גם בהם שימוש, ויש מי שנבהל קצת מעומס הירוק ותוהה מה לעשות (שוב) עם הירוק הירוק הזה. השנה גם הרחבנו את מנעד הצבעים של הירוקים לקשת צבעים של ירוק, אז זה אפילו עוד יותר מבלבל… השבוע מצטרף לחגיגה גם התרד החורפי, אז לטובת הנבוכים – הנה לפניכם מורה הנבוכים העונתי של ירוקי ח’ביזה בחורף:
מנגולד=סלק עלים:
הוא אחיו של הסלק, אבל במקום שורש מעובה הוא מגדל עלים ענקיים. השנה אנחנו מגדלים גם זן צבעוני בשם: bright light שהגבעולים שלו בשלל צבעים ועליו מקורזלים יותר.
הוא נהדר במרק, בפשטידות, כעלים לממולאים, וגם מוקפץ או מאודה קלות ואפילו טרי בסלט.
טאט סוי:
מגיע אלינו מן המזרח הרחוק, הוא בן למשפחת צ’וי או סוי, השייכת למשפחת הכרוביים או החרדליים. השנה גידלנו שני זני טאטסוי בשני צבעים: הירוק האהוב והמוכר, וגם זן אדום יפה וטעים.
טעמו ממש ממש מעט מריר, והוא לא חריף וכן מיוחד מאוד. הוא משתלב מצויין עם טעמים חריפים (חרדל ופלפל חריף), ג’ינג’ר, שומשום וגם מתוק של פירות.
ניתן להשתמש בו לסלטים, וגם להקפיץ או לבשל כמו תרד או מנגולד – במרק, בפשטידה, בחביתה וכו’.
הנה הרהורים ומתכון לדוגמא (באנגלית, הטאטסוי לא ממש כבש לו מקום בארץ עדיין), אם תגלגלו למטה, בסוף המתכון יש קישורים למתכונים נוספים.
תרד ניו זילנדי
מקורו באוסטרליה וניו זילנד, מכאן שמו. קפטן קוק גילה אותו צומח על חופי ניו זילנד, והוא מיד נקטף, בושל ואף נאסף לדרך כדי להילחם בצפדת, הנגרמת מחוסר בויטמין C. הוא מתאים מאוד לאקלים בארץ כי הוא מסתדר מצוין ואפילו מעדיף אקלים חם. הוא משתרע ומתפשט, ועליו בשרניים וקטנים.
הוא יכול להתאים לכל מתכון תרד, אך בהחלט גם להחליף מנגולד. כדי להכין אותו לבישול, צריך להוריד את העלים מן הגבעול – הגבעולים קשים ולא נוחים למאכל. בניגוד לתרד הרגיל או למנגולד לא מומלץ לצרוך את התרד הניו-זילנדי כשהוא נא. כדאי לחלוט אותו מספר דקות, ולשטוף במים קרים, לפני המשך השימוש בו.
מתכונים אוסטרליים לתרד ניוזלנדי
תרד חורפי:
לפעמים העלים שלו ענקיים ממש ולפעמים הוא דומה יותר לבייבי-תרד. הכל תלוי בעונה, בערוגה, בתזמון הקטיף.
הטעם שלו ירוק בהחלט (פעם הייתי פותחת עיניים גדולות על מי שהיה מגדיר טעם כ”ירוק”). הוא טיפונת מריר, טיפונת מתוק, וכולו מלא טעמים של רעננות וגשם.
גם הוא, כמו בנדודו המנגולד, מתאים לסלט טרי או לבישול – מרק, פשטידה, מילוי כיסנים, חביתת ירק, או סלט מבושל – כל אלה יתאימו לו מאוד.
רוקט
קוראים לה כאן ארוגולה וגם רוקה ורוקט. כולן באות באותו הטעם החריף האופייני למשפחת החרדליים. גם היא, כמו התרד, מופיעה אצלכם לפעמים ענקית ובשרנית ולעתים קטנה ועדינה.
עלי הרוקט חריפים, אבל נלווה להם טעם אופייני משלהם, לאו דוקא חריף, שהופך אותם מעניינים במיוחד בסלט, מלווים פירות מתוקים. גם גבינות מתחברות אליהם מצויין, ובישול עדין, שוב, כמו קודם, מרכך קצת את החריפות.
סלט נהדר לרוקט והסלק שגם הוא התחיל לבקר בארגז השבוע, תוכלו למצוא עוד רבים אחרים אם תחפשו “רוקט” או “ארוגולה” באינטרנט.
קייל
עלה ירוק ממשפחת הכרוביים, נחשב אחד המזונות הבריאים ביותר שיש. לטעם שלו צריך להתרגל, אבל לדעתי שווה בהחלט להתרגל, ולהתאהב. לאחר שנים ארוכות בהן גידלנו רק זן אחד של קייל (הקייל הרוסי האדום, משמאל) בשנים האחרונות הוספנו זן שני – הקייל המסולסל. הוא מגיע בירוק בהיר יותר, והוא מוצלח ממש.
בשל המרקם הקשה יחסית שלו בדרך כלל מבשלים אותו או מכניסים אותו לשייק ירוק, אבל אפשר גם לקלות ממנו צ’יפס ולאכול אותו חי בסלט – הוא מצויין!
מיזונה
ירוקה ממשפחת החרדלים, בעברית מכנים אותה חרדל יפני או כרוב רַפַּה. המיזונה היא צמח בעל עלים ארוכים ודקים שלהם קצוות משוננים. הצמח תורבת ביפן עוד מהעת העתיקה, אבל המקור הקדום שלה הוא כנראה סין.
טעמם של עלי המיזונה הירוקה נייטרלי ולכן הם טובים גם כתוספת דקורטיבית וכמצע למנות ראשונות ועיקריות וגם כעשב תיבול נפלא לסלט. אחותה, המיזונה האדומה חריפה ומתאימה יותר, כמו הרוקט, להוספת חריפות וענין לסלט או לבישול. לכן היא מככבת לעיתים קרובות בתערובות בייבי למיניהן, אבל גם עומדת בפני עצמה וגם, הפלא ופלא, ניתנת להקפצה בקלות.
מתכוני מיזונה מאיריס זו’רלט, Ynet
עלים ירוקים רגילים כמובן להיות מחוברים לשורש ולאדמה. כשאתם רוצים לשמור אותם לאחר שנקטפו אתם מנסים למנוע שתי תופעות: מצד אחד שלא יתייבשו, ומצד שני שלא ירקיבו. יש כמה שיטות לשמור אותם בצורה מוצלחת, אפילו לאורך זמן. קודם כל, כדי למנוע ריקבון כדאי כמה שפחות להרטיב, ולכן מומלץ לא לשטוף אותם מראש, אלא רק לפני השימוש: עלים גדולים כמו חסות, מנגולד, קייל, טאט-סוי, עלי חרדל ותרד כדאי לעטוף (לא שטופים) במגבת בד או מגבת נייר עבה ולהכניס לתוך שקית ניילון, כך מצד אחד נספגת הלחות, ומצד שני אין התייבשות.
אגב, המלצות נוספות איך לאחסן את הירקות השונים תוכלו למצוא תחת “כלים שימושיים” באתר שלנו כאן.
כדי שכל השפע הזה יגדל ויצמח אנחנו זקוקים לעוד מנות נדיבות של מים משמים. עכשיו, כשעוד יומיים חולף ז’ בחשוון, ועולי הרגל הנושנים כבר שבים הביתה, כולכם מוזמנים לא רק להזכיר אותו, אלא גם לבקש, לשאול, לנדנד, להתעקש, להתחנן, להתפלל, לקוות – גשם, גשם, בוא!
עד כאן להפעם, מקוה שעשיתי קצת סדר במגוון הירוקים. אתם מוזמנים תמיד לשאול ולתהות על יצורים לא מוכרים בארגז דרך הטלפון: 054-6535980 (אבל בו אנחנו לפעמים קשים להשגה) או האימייל: csa@chubeza.com. גם קבוצת הפייסבוק המתוקה של לקוחות ח’ביזה היא מקור מצויין למידע ועצות, כדאי להשתמש בה.
שיהיה שבוע של טוב, בריאות וצמיחה,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין, וכל צוות ח’ביזה
_____________________________________
מה השבוע בסל הירוק?
יום שני: קולרבי/כרוב/גזר, פטרוזיליה/שמיר/כוסברה, פלפל, מנגולד/קייל /תרד ניוזילנדי/תרד חורפי, כרובית/חציל, חסה, לפת/דייקון/שומר/צנונית/סלק, מלפפון, עגבניה, נתח דלעת. בארגזים קטנים בלבד: סלרי עלים/בצל ירוק.
בסל הגדול גם: ארטישוק ירושלמי/לוביה תאילנדית ארוכה/במיה/לוביה עיראקית קצרה, בטטה, רוקט/עלי בייבי/טאטסוי, ברוקולי.
ארגז פירות: רימון, בננה, תפוח עץ ירוק או אדום, אבוקדו, פומלית/תפוז/קלמנטינה.
יום רביעי: נתח דלעת/גזר, בטטה, מנגולד/תרד ניוזילנדי/תרד חורפי, ברוקולי/סלק, כרובית/כרוב, פלפל/תפו”א/חציל, לפת/צנונית/שומר/דייקון, מלפפון, עגבניה, חסה, פטרוזיליה/שמיר.
בסל הגדול גם: ארטישוק ירושלמי/לוביה עיראקית קצרה/במיה/לוביה תאילנדית ארוכה, סלרי עלים/בצל ירוק, טאטסוי/קייל.
ארגז פירות: רימון, בננה, תפוח עץ ירוק או אדום, אבוקדו, פומלית/תפוז/קלמנטינה.