- משלוח יום שני נשארים כרגיל, היום, יום שני 3 באפריל
- משלוחי יום רביעי יוקדמו למחר, שלישי 4 באפריל
בחול המועד פסח: אנחנו לא שולחים ארגזים.
- לא יהיו ארגזים ביום שני ה10 באפריל. לכל מי שמקבל ירקות פעם בשבועיים, נוצר פער של שלושה שבועות בין משלוחים. אנשי פעם בשבועיים – אם אתם רוצים לצמצם פער זה, פנו אלינו (אל תוסיפו בעצמכם ארגז, זה לא יצמצם את הפער).
- משלוחי יום רביעי ידחו ליום חמישי 13 באפריל (מלבד לאנשי דרום תל-אביב-יפו, לצערנו לא יהיה משלוח בשבוע זה)
יום פתוח: כמסורת ח’ביזה אנחנו מזמינים אתכם “לעלות אלינו לרגל” ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה מתקיימת החגיגה ביום שני, י”ט ניסן, 10 באפריל, ארח הצהרים, בין השעות 13:00-17:00.
למי שלא מכיר – ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לסייר בשדה, לנשנש ירקות ולשוחח. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ובישול, ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר.
ביום זה אנחנו פותחים גם דוכן מכירת ירקות כדי שתוכלו להשלים מה שחסר לכם באותו השבוע.
זאת גם אפשרות להכיר אותנו לחברים שלכם – עומס ההזמנות ירד, ואנחנו פנויים לקבל מצטרפים חדשים – אם יש לכם חברים שישמחו להכיר אותנו – הזמינו אותם ליום הפתוח – זאת הזדמנות מצויינת להכיר ולהבין מה היא ח’ביזה.
השנה אנחנו חוגגים בשדות שבתוך המושב, ממש בסמוך לבית האריזה שלנו, הוראות הגעה אלינו נמצאים כאן, ביום ראשון נשלח תזכורת ולו זמנים מפורט יותר.
נשמח לראות את כולכם!
____________________________________
פסח כאן – נעמי שמר
ריח שיבולים ירוקות ועוגות אגוז מתוקות
ריח ניקיון, שתי יונים ויון
זה סימן שפסח כאן
צליל של חזרות מקהלה, קול חתן וקול כלה
רוח ממדבר, והסתיו עבר
זה סימן שפסח כאן
יוצאים בחודש האביב
הבן שואל האב מקשיב
וקול התור ושיר מזמור ואור גדול סביב
השמיים כבר אחרים, זמן לקרוא בשיר השירים
בגד חג חדש ומצה בדבש
זה סימן שפסח כאן
בוא ונערוך ת’שולחן ונשים גם אפיקומן
וארבע כוסות, ארבע קושיות
זה סימן שפסח כאן
פסח ממש עוד מעט כאן – כשחושבים על פסח מבחינה קולינרית, נראה שאין בשורה מלהיבה במיוחד – אצל רבים הוא נתפס כחג שיש בו הרבה מצות והרבה בשר, ותלוי בארץ המוצא, גם הרבה אורז או הרבה תפוחי אדמה… אבל כשמסתכלים על סימני הסדר ועל טקסי המתאבנים הקטנים שלפני פרוץ הסעודה בליל הסדר, מגלים שירקות רבים, וגם פירות, לוקחים חלק בחגיגה. השבוע נפנה אליהם את הזרקור.
הראשון בהם, הפותח את האוכל והתאבון הוא הכרפס. אפשר לאכול בעצם כל ירק, ויש מנהגים שונים: סלרי, פטרוזיליה, צנון, לפת, תפו”א או בצל. כל הירקות האלה מצויים בעונה עכשיו (יחד עם עוד רבים וטובים), ומכיוון שכך, כל אחד מהם הוא אפשרות טובה לנשנוש. את הירק טובלים במי מלח, שמספקים טעם וגם ענין וסקרנות. אכילת ירק בתחילת הערב היא מתאבן שקצת מרגיע את הבטן המקרקרת ומאפשר להמשיך בדיוני ההגדה ובסיפורים שעוד יבואו לפני הארוחה. זהו גם סממן של חירות ושל שפע, אוכלים מתאבנים משום שיש הרבה לאכול, ויש פנאי ונינוחות לשבת יחד ולדבר תוך כדי הארוחה.
ה”ניגוב” הבא הוא של המרור, ובו כלולים שאר ירקות קערת הסדר – המרור, החזרת והחרוסת. המרור הוא בדרך כלל חסה. כיום, בזני התרבות שלה היא כבר לא מרירה, לפעמים אפילו מתוקה, אבל זני הבר – חסת המצפן וחסת הבר בהחלט מרירים ומספקים הסבר לבחירה בה לסמל המרירות. מיני מרור אחרים היו גם עולש, חרחבינה (כנראה קוץ סגול) ותמכה (עלים מרירים כלשהם), וגם חזרת. היום אנחנו לרוב מתפנקים בחסה, שמתיאורי שאר האפשרויות נשמעת החביבה ביותר. לחסה מוסיפים לפעמים חזרת חריפה. אולי כדי לחתור שוב למרירות או בגלל שחריף גם הוא מהטעמים החזקים והקשים יותר. עבורי, כחובבת חריפות, התיבול בחזרת הוא משובח וחביב, ונחמד שהעלים פוגשים שורש, והמתיקות פוגשת חריפות, הלשון וחך מרגישים בטעמים, והאף מצטרף בדרך כלל לחגיגה כשעוצמתה של החזרת עולה פנימה לתוכו…
בשלב ראשון אוכלים את המרור לבדו, אבל בסבב השני שלו מוסיפים טעם נוסף למרור והחריף – חרוסת מתוקה. חרוסת עשויה מפירות ואגוזים, והיא בעצם מעדן טבעי משובח. לפעמים היא נוזלית יותר, דומה לסילאן, לפעמים היא ממרחית כמו פסטו, ויש גם שדומה יותר לסלט קצוץ. בעבר, בעונה הזאת עדיין לא היו פירות טריים, אז השתמשו בפירות מיובשים: דבלים, תמרים, אגוזים ושקדים. היום מוסיפים לרוב גם תפוחים ושאר מתוקים.
לפני כמה שנים, כשלמדה על מנהגי ליל הסדר בבית ספר, תהתה בתי למה טובלים מרור בחרוסת? כשחקרנו את הענין, מצאנו, שיש המסבירים כי זה נועד להפיג את מרירות המרור. ואחרים כורכים את מרירות העבדות במצרים עם החרוסת, שמסמלת את הטיט איתו הדביקו את הלבנים שבנו בפרך.
בתי העלתה רעיון אחר, הוא יפה בעיני: היא חשבה שטובלים אותם יחד בשביל לטעום את כל הסיפור יחדיו, המר עם המתוק, הפחד והרוע עם הסוף הטוב, המצוקה עם השמחה.
פירוש יפה אחר מצאנו של ר’ אברהם אליהו כי טוב שאומר, שליל הסדר מורכב מעירוב של שיעבוד וגאולה, והמרור והחרוסת הם שילוב של מר ומתוק. לומר לנו שמר ומתוק תלויים גם בנו, באיך שאנחנו רואים את הדברים. אפשר לראות את העולם כמו בני ישראל במדבר – לראות דווקא את המרור (הקושי) בתוך החרוסת (הטוב והמתוק), אבל אפשר גם לבחור לראות את העולם באופטימיות – לראות את החרוסת (המתיקות, הטוב והיפה) בתוך המרור (הקושי והכיעור).
השנה אני מרגישה שהפירוש הזה רלבנטי אפילו יותר – על הארץ עוברות סערות, תקופה לא פשוטה של עימותים, חששות, מריבות ואי וודאות. אני מקווה ומאחלת לנו שנצליח לראות את הטוב שיש כאן, את המסירות והאהבה, את האיכפתיות והנחישות – גם בתוך הכאוס הקיים.
ליל הסדר הוא ערב עמוס. המון טעמים גרים בו יחד: מלוח, מתוק, מר וחריף. צבעים שונים, מרקמים רבים, רצונות מגוונים… הרבה בלאגן… קצת כמו ארגז ח’ביזה…
מאחלים לכם חג שמח וטוב, שתהנו מכל הטעמים, ותהנו מהסדר וגם מ-אי הסדר, מהאביב המשוגע העובר עלינו, ומהתחדשות ברוכה.
חג שמח ואביבי מכולנו בח’ביזה
________________________________________
מה השבוע בסל החגיגי?
יום שני: חסה, כרוב, קולרבי, סלק, גזר. פול ירוק/אפונת שלג או אפונת גינה, כוסברה/ פטרוזיליה, מנגולד/קייל, עגבניה, מלפפון, כרישה/שום/בצל יבש.
ובסל הגדול תוספת של: קישואים/תפו”א, צרור שומר/לפת, סלרי שורש/סלרי עלים/פטרוזיליה שורש
בארגז הפירות: תפוז/קלמנטינה, תפוח עץ אדום, אבוקדו, בננה, פומלית/פומלה.
יום שלישי: פול ירוק/אפונת שלג או אפונת גינה, כרוב, מנגולד/קייל, קולרבי, חסה, סלק, מלפפון, עגבניה, גזר/בטטה, פטרוזיליה/כוסברה, כרישה/שום לח/בצל יבש
ובסל הגדול תוספת של: תפו”א/קישואים, שומר/לפת, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש.
בארגז הפירות: תפוז, פומלה/פומלית, תפוח עץ אדום, אבוקדו, בננה.
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים ופטריות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים ופקאן, חומוס, קינואה, מזונות חיים ופרוביוטים, שמן זית, זיתים, לחם שאור, לחם ללא גלוטן, גרנולה, מיצים טבעיים, סיידר, ריבות וחומץ טבעי, טחינה, חלבה, סילאן, חמאות שקדים ואגוזים, זעתר, חליטות תה וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו.