29-31 בינואר 2018 – ט”ו בשבט שמח!

חֵי-מַלְכִּי אִם-יֵש כַּבָּצָל בְּכָל-הַיָּרָק / נוֹתֵן טַעַם לְשֶׁבַח בַּמָּרָק (מתוך “אלוף בצלות ואלוף שום” מאת ח.נ. ביאליק) הבצל הוא ירק יסוד במטבח, בתרבות, בהויה האנושית כנראה. אנחנו מייחסים לו מהות פנימית עטופה בכיסוי והסתרה, קושרים בו צער ודמעות, אומץ לב, עזות רוח וחיי נצח, ומנגד – פשטות ובסיסיות של פשוטי עם. והוא, כמובן, בכלל לא ידע שהוא כזה, אדיש לכל ההתרגשות, צומח לו בנחת ומנסה פשוט להיות… בצל. הוא אחד מצמחי התרבות העתיקים ביותר. מוצאו במערב אסיה וישנן עדויות שגודל במצרים העתיקה. בארץ ידוע הבצל עוד מימי התנ”ך ושמו נישא בפי בני ישראל במדבר בגעגוע: “זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם… ואת הבצלים ואת השומים”. במצרים העתיקה היה לבצל מעמד נכבד כמודל ביצירות אמנות וכמנחה לאלים, זאת נוסף על היותו אחד המזונות הבסיסיים של פשוטי העם. עבור המצרים, הבצל על שכבותיו הרבות, ייצג חיי נצח – הוא הונח בקברי הפרעונים: בעיני המומיה של רעמסס הרביעי נמצאו בצלים קטנים, וסלסלת בצל נחשבה מנחת לוויה מכובדת ומקובלת. מאז ומעולם התקיים קונפליקט בין ריחו העז של הבצל ובין טעמו. האריסטוקרטיה סתמה את אפה בשל הריח (אבל אכלה ממנו בכל זאת),  הברהמינים בהודו נמנעו ממנו, אבל פשוטי העם זללו את הבצל לתיאבון. בחוקי חמורבי מוגדרת הקצבה חודשית קבועה של בצל ולחם לנזקקים. עבור אלכסנדר הגדול היווה ריחו העז של הבצל אות לחוזקו, ומתוך האמונה כי אכילת מאכלים חזקים משפיעה על האדם, הוא האכיל את לוחמיו בבצלים כדי להגביר את כוחם ואת אומץ לבם. במחזה המופלא “אלוף בצלות ואלוף שום” של ביאליק זוכה הבצל להלל ולשבח, כי באמת אין כמוהו לתיבול הארוחה. onions-growing בתחילת דרכנו בח’ביזה גידלנו הרבה בצל בסבב אחד, וטראומת העישוב הבלתי נגמר נצרבה בנו קשות… לאחר קשיים נוספים בהתמודדות עם זבוב הבצל וזריעות שלא צלחו, היו לנו מספר שנים של בלבול בקשר לבצל – כן לגדל / לא לגדל / מתי וכמה לגדל. ולאחר התבגרות ורגיעה, הגענו בשנים האחרונות ליותר בטחון ובהדרגה הגדלנו את מספר מחזורי הגידול של הבצל אצלנו, הגענו לתכנון מסודר ועוקב, ואנחנו מקוים שנצליח לגדל בצלים כמעט ברצף לאורך רוב השנה. שתילות וזריעות הבצל מתחילות בסוף הקיץ. הבצלים הראשונים, מטיפוס “בית אלפא”, נשתלים מבצלצולים (בצלים יבשים קטנטנים) בתחילת ספטמבר. אחריהם, עם התקררות הטמפרטורות, הגיע המועד לזן הסתוי “אורי”: באוקטובר אנחנו זורעים זרעי “אורי” בצפיפות רבה ויוצרים “משתלה”, ובאמצע נובמבר אנחנו מוציאים את השתילים הדקים שנבטו ומעבירים אותם לשתילה מרווחת בערוגות. סבב הבצל הבא, הפעם מטיפוס “ריברסייד”, מהזן “אורלנדו”, שהוא זן קייצי, נזרע בדצמבר, והבצלים שיצמחו ממנו ייקטפו בקיץ וילוו אותנו עד תחילת הסתו הבא. חלק מהבצל אנחנו שותלים ולא זורעים. השתילים אמנם יקרים יותר לקניה, או דורשים השקעה נוספת של עבודה אם מכינים אותם בעצמנו, אבל יש להם יתרונות רבים: אפשר לשתול את הבצלים במרווחים אחידים, שמאפשרים לבצל צמיחה טובה ומייתרים את הצורך בדילול, נמנעים קשיים של זריעה, במיוחד בחורף – שמזמן לעיתים בעיות נביטה, וצרות של זרעים שנסחפים עם גשם חזק. לשתילים יש גם יתרון מול זבוב הבצל, או מדויק יותר, זבובת הבצל. זאת אוהבת להטיל את ביציה בשורשי הבצלים הקטנטנים, וכשבוקעות מתוכן רימות הבצל הרעבות הן מכרסמות את הבצלים הזעירים ולא משאירות להן סיכויים לשרוד. כשהבצלים מגיעים לגודל עפרון בערך, הם קשיחים דיים וכבר לא אטרקטיביים לזבובות, ולכן השתילים, שמגיעים לשלב הזה מהר יותר, עדיפים במרוץ לעיפרון… ועדיין – כדי להגן על השתילים והנבטים מהזבובה, אנחנו מכסים את השתילים שנשתלים בכל הסבבים מסוף אוקטובר ועד סוף פברואר בבד אגריל לבן ודק, שמונע מהזבובות להגיע לבצלצולים הזעירים, ונותן להם לגדול ולהתחזק. כשהם מגיעים לגיל שאפשר להתחיל (קוטר עיפרון כאמור), אנחנו מסירים את הכיסוי ונותנים להם להתייצב בעצמם מול העולם הגדול – להתאוורר ולקבל שמש ישירה. בעונה הזאת אנחנו שולחים לכם בצל טרי, שאנחנו מכנים אותו “לח”. הבצל הלח והטרי הוא אותו בצל מוכר, אלא שבדרך כלל מחכים איתו עד שייתייבש: ממתינים עד שהעלים הירוקים שלו צונחים מעט, ואז “מקנבים” אותם, כלומר – מקפלים אותם כלפי מטה, שיגירו את המיץ לכיוון הבצל. אחרי כמה ימים או שבועות קוטפים את הבצלים, ומסדרים אותם בשדה, קטופים ומכוסים מפני השמש, להתייבש עוד קצת כדי שהנוזלים בעליו הירוקים ירדו לתוך הפקעת הבצלית, וכדי שהבצל יפתח קליפות יבשות, כך הוא ישתמר למשך חודשים ארוכים. onion2.jpg גם אנחנו עושים כך בקיץ, אבל את יבול הבצל הזה, של החורף אנחנו קוטפים עבורכם ירוק וטרי – לראש הבצל אין עדיין קליפות יבשות כמעט, והוא עסיסי ומתוק ממש – משהו אחר ונפלא במיוחד טרי (הוא מעולה במיוחד חתוך בסלט). הבצל שימש בעבר ומשמש גם היום ברפואה הטבעית. הוא מכיל ויטמין C, ויטמין B1, כרום וסיבים תזונתיים. תרכובות הגופרית גם הן מעניקות לו סגולות מרפא עוצמתיות וכך גם נוגד החמצון הקוורצטין. הנה פירוט קצר על כמה מהיכולות של הבחור: סוכרת: תרכובת הגופרית מביאה להורדת הסוכר בדם. היא מעלה את רמת האינסולין הפנוי להובלת גלוקוז לתאים ובכך מוריד את רמתו בדם. כמות הכרום הרבה בבצל משפיעה על יציבות רמות הסוכר בדם (רמות הכרום בגוף מתרוקנות כתוצאה מאכילת סוכר מעובד וקמח לבן). מחלות לב: הכרום שבבצל תורם להורדת הכולסטרול ה”רע”, ובמקביל מעלה את הכולסטרול הטוב. תרכובות הגופרית מביאות להורדת הסתברות למחלות לב, הפרעות ושבץ לב במניעת הסתיידות עורקים והורדת לחץ הדם. הבצל מדמה את פעולת האספירין ודומיו בדילול הדם ובהמסת קרישי דם. וירוסים ודלקות: הוא משמש כאנטיביוטיקה טבעית נגד בקטריות (כמו בקילוס, סלמונלה, E קולי ועוד), תולעי מעיים, וירוסים והצטננות. הבצל מומלץ לטיפול בליחה ושיעול. מוריד נפיחויות בזמן של דלקת מפרקים ומצמצם השפעתו של האלרגנט הגורם לאסטמה. מחלות כרוניות: הבצל מכיל מרכיבים נוגדי חמצון, הנלחמים ברדיקלים חופשיים בגוף ולכן מקטין את ההסתברות למחלות הסרטן ע”י השמדת תאים סרטניים. בין המרכיבים האלו נכללים פיטוכימיקלים שונים וביניהם הקוורצטין, המוריד את ההסתברות להתפתחות סרטן המעי והשחלות וגם סרטן הפרוסטטה. חיזוק העצם ואוסטיאופרוזיס: קיימת בבצל תרכובת חומצות אמינו (בשמה המקוצר GPCS) המונעת התפתחות תאים המפרקים רקמת עצם. מי שמעוניין בפירוט על החומרים בבצל וסגולותיהם יכול לקרוא את הכתבה של התזונאית מרב מור-אופיר מתוך “כוח הצבע” (ויש גם מתכונים) כמה “תרופות סבתא” לדוגמה: · לשיעול וליחה: לחתוך בצל לפרוסות קטנות ולערבב ב-2 כפות דבש. להניח לעמוד כשעתיים. הנוזל המתקבל הוא סירופ אנטיביוטי מעולה, שתייתו תסלק ליחה, תטפל בצרידות, תקל על שיעול ועל אסטמה (אין לשמור את הסירופ יותר מיום!) · שיכוך כאבים והרגעת נפיחויות ודלקות כרוניות: לקצוץ בצל ולהוסיף קצת מלח, להניח כרטייה על המקום הכאוב · להרחקת תולעים: שתו מיץ בצל (התולעים יברחו…) · לכאבי אוזניים: לטפטף לאוזן מיץ בצל מעורב בשמן זית או שמן שקדים. טיפ טיפה: * בצלים נשמרים היטב מחוץ למקרר במקום קריר ויבש. אוורור טוב הוא חשוב ולכן סלסלת קש/פלסטיק היא אידאלית. * רבים מאחסנים בצל יחד עם תפוחי אדמה, אך זה לאו דווקא מוצלח (לשני הצדדים). תפוחי האדמה מכילים לחות ומשחררים גז שגורם לבצל להתקלקל מהר יותר. * בצל שחתכתם והשתמשתם בחלקו ניתן לשמור במקרר בקופסה אטומה, בתוך מעט מים (בעיקר להפחתת הריח) אחרי ימים ארוכים של גשם, השבוע צפויה לנו שמש חורפית ומאירה – שיהיה שבוע חורפי של בריאות, אור, שמחה. אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח’ביזה ______________________________________________ מה השבוע בסל? (מלבד הבצל) יום שני: פטרוזיליה/שמיר/כוסברה, ברוקולי, כרישה/בצל לח, מלפפון, תרד/מנגולד/קייל, עגבניה, גזר, סלק/צנונית, חסה/רוקט/מיזונה, שומר/קלרבי, כרוב/כרובית. ובסל הגדול גם: סלרי שורש/עלים, חציל/פלפל ירוק/אדום, אפונת שלג או גינה/פול. יום רביעי: גזר, חסה/רוקט/מיזונה, עגבניה, כרישה/בצל לח, שמיר/כוסברה/פטרוזיליה, כרובית/כרוב אדום, מלפפון, ברוקולי, קייל/מנגולד/תרד, סלרי שורש, שומר/קלרבי/סלק. ובסל הגדול גם: צנונית, חצילים/פלפל ירוק/ ארטישוק ירושלמי, פול/אפונת גינה או שלג.
Top