עונת האוכמניות המעולות של גדי ותמיר עומדת לקראת סיום.
נותרו עוד שבועות ספורים ואנחנו ניאלץ להיפרד מהקטנטנות המתוקות האלה.
כמה משמח שאוכמניות נשמרות מעולה בהקפאה – אז זה הזמן להצטייד באוכמניות שימתיקו לכם את החך עוד כמה חודשים…
הזמנה דרך מערכת ההזמנות שלנו.
______________________________
השבוע, לכבוד המלונים והאבטיחים שלנו ולכבוד חופשת הקיץ הנפתחת השבוע בבתי הספר, אנחנו מסיימים את טרילוגיית פירות מיקשת הקיץ שלנו ושולחים לכם סיפור מתוק ומצחיק – על אנאנסי העכביש והמלון והמדבר.
לפני הסיפור – קצת על אנאנסי העכביש:
אנאנסי (Anansi) הוא אל-עכביש מערב-אפריקאי, בנם של אל השמיים ואלת האדמה והפוריות. הוא אחת הדמויות הפופולריות ביותר במיתולוגיה המערב-אפריקאית. הוא נחשב כבורא השמש, הירח והכוכבים, וכמייסד התחלפות היום והלילה. הוא גם זה שיצר את האדם הראשון, ואביו הפיח בו רוח חיים. כמו “טריקסטר” טיפוסי הוא ערמומי, תחמן ומנוול, אך גם מלמד את האדם כיצד לזרוע תבואה ואיך לעבוד במעדר בשדותיו. ובתרבות המודרנית הוא מופיע בסדרת הקומיקס של מארוול כספיידרמן הראשון, שקדם לכל אנשי העכביש אחריו. הסיפור השבוע הוא עיבוד (שנעשה בידיו האמונות של אריק קימל) של אחת ממעשיות אנאנסי.
——————-
אנאנסי והמלון המדבר בוקר בהיר אחד ישב אנאנסי העכביש על ענף עץ שיטה קוצני והביט מטה על גנו של פִּיל. פִּיל עדר בחלקת המלונים שלו. המלונים הבשלים נראו כאילו הם קוראים לאנאנסי: “ראה כמה עסיסיים ומתוקים אנחנו! בוא ואכול אותנו!” אנאנסי אהב מאוד לאכול מלונים. אך הוא היה עצל מדי לגדל אותם בעצמו, וכך, ישב למעלה על עץ השיטה, מתבונן וממתין, בעוד השמש עולה מעלה ברקיע והיום הולך ומתחמם. כשהגיעו הצהריים, כבר היה חם מדי לעבוד, ופִּיל הניח את המעדר ונכנס לביתו לחטוף תנומה. זה היה הרגע אשר לו חיכה אנאנסי: הוא שבר ענף קוצני מהעץ וקפץ איתו למטה לתוך חלקת המלונים. בעזרת הקוץ הוא ניקב חור במלון הגדול והבשל ביותר, השתחל לתוך המלון דרך החור והחל לזלול. הוא אכל וזלל עד שהיה עגול כמו דובדבן. “אני מפוצץ”, אמר אנאנסי לבסוף, “פִּיל ישוב בקרוב, זה הזמן ללכת”. אולם, כשניסה להשתחל החוצה דרך החור ציפתה לו הפתעה: הוא לא הצליח – החור היה גדול דיו לעכביש רזה ודק, אך קטן מדי לעכביש שמן ועגול… “אני תקוע!” קרא אנאנסי “אנ’לא יכול לצאת. אצטרך לחכות עד שאהיה שוב רזה”. אנאנסי ישב בתוך המלון על ערימת גרעינים וחיכה. הזמן עבר לאיטו. “משעמם לי” חשב אנאנסי “הלוואי שהיה לי משהו לעשות”. בדיוק אז הוא שמע את פִּיל שב אל הגן. לאנאנסי היה רעיון. “כשפִּיל יתקרב, אני אדבר. ופִּיל יחשוב שהמלון מדבר. איזה צחוק!” פִּיל הגיע לחלקת המלונים. “הביטו על המלון הנאה הזה, כמה גדול ובשל הוא!” הוא אמר, כשהוא מרים את המלון. “איי!” קרא אנאנסי. פִּיל קפץ ממקומו “אה! מי אמר את זה?” “אני אמרתי, המלון” אמר אנאנסי “לא ידעתי שמלונים יודעים לדבר” אמר פִּיל “כמובן שאנחנו יודעים לדבר. אנחנו מדברים כל הזמן. הבעיה היא שאתם אף פעם לא מקשיבים” “אינני מאמין למשמע אזני!” קרא פִּיל “מלון מדבר! מי היה מאמין? אני מוכרח להראות אותו למלך!” פִּיל רץ במורד הרחוב, ובידו המלון ואנאנסי בתוכו. בדרך הוא נתקל בהיפו. “לאן אתה הולך עם המלון?” שאל היפו “אני לוקח אותו אל המלך” אמר לו פִּיל “לשם מה? למלך יש אלף מלונים” “אין לו מלון כמו זה” אמר פִּיל “זהו מלון מדבר” היפו לא האמין לפִּיל “מלון מדבר? איזה רעיון! זה מגוחך כמו…” “…היפו רזה” אמר המלון היפו התעצבן כל כך שפניו הפכו אדומות “מי אמר את זה? האם אתה אמרת זאת, פִּיל?” “זה לא הייתי אני, זה היה המלון” אמר פִּיל “אמרתי לך שהוא מדבר, עכשיו אתה מאמין לי? “אני מאמין!” קרא היפו “אני רוצה לבוא איתך. אני רוצה לשמוע מה יאמר המלך, כשיראה את המלון המדבר” “אם כך, בוא איתי” אמר פִּיל. ופִּיל והיפו המשיכו יחד בדרכם, ואיתם המלון. מפה לשם, הם פגשו בחזיר-יבלות. “לאן אתם לוקחים את המלון?” שאל אותם חזיר-יבלות “אנחנו לוקחים אותו למלך” אמרו לו פִּיל והיפו “לשם מה? למלך יש אלף מלונים” אמר חזיר-יבלות “אין לו מלון כזה” ענה היפו “המלון הזה מדבר. שמעתי במו אזניי” חזיר-יבלות החל לצחוק “מלון מדבר? הי, זה מגוחך כמו…” “חזיר-יבלות יפה תואר” אמר המלון חזיר-יבלות התעצבן כל כך שכל גופו רעד “מי אמר את זה? האם אתה אמרת זאת, פִּיל? האם אתה אמרת זאת, היפו?” “כמובן שלא” אמרו לו היפו ופִּיל “המלון הוא שדיבר. עכשיו אתה מאמין לנו?” “אני מאמין!” קרא חזיר-יבלות “תנו לי לבוא אתכם, אני רוצה לראות מה יעשה המלך כשיראה את המלון המדבר” וכך, חזיר-יבלות, פִּיל והיפו המשיכו יחד בדרכם, ואיתם המלון. בדרך הם פגשו בבת-יענה, קרנף וצב. גם הם לא האמינו שהמלון יכול לדבר, עד ששמעו אותו בעצמם, ואז גם הם רצו לבוא. החיות הגיעו אל המלך. פִּיל השתחווה והניח את המלון לרגלי המלך. “לשם מה אתה מביא לי מלון?” שאל המלך את פִּיל “יש לי אלף מלונים גדלים בגני” “אין לך אף אחד כמו זה” אמר פִּיל “המלון הזה מדבר” “מלון מדבר! אני לא מאמין! אמור משהו, מלון” דחף המלך את המלון ברגלו. המלון לא אמר דבר “מלון” אמר המלך בקול קצת יותר חזק “אין סיבה להתבייש. אמור מה שאתה רוצה. ברצוני רק לשמוע אותך מדבר” המלון עדיין לא אמר דבר המלך איבד את סבלנותו “מלון, אם אתה יכול לדבר, אני רוצה שתאמר משהו. אני מצווה עליך לדבר” המלון לא השמיע קול המלך ויתר “הו, זהו מלון מטופש!” אמר ואז דיבר המלון: “אני מטופש? למה אתה אומר ככה? אני לא זה שמדבר אל מלונים!…” החיות מעולם לא ראו את המלך כועס כל כך “איך מעז מלון להעליב אותי!” הוא צעק. הוא הרים את המלון והשליך אותו רחוק רחוק. המלון קפץ והתגלגל כל הדרך עד לביתו של פִּיל. טראח! המלון התנגש בעץ השיטה והתבקע. אנאנסי אסף עצמו מבין חלקי קליפות המלון, וטיפס החוצה. כל ההתרגשות הפכה אותו שוב רזה. ועתה, כשהיה שוב רזה, הוא היה רעב. הוא טיפס על עץ הבננה, התיישב במרכז אשכול בננות בשל, והחל לזלול. פִּיל חזר, וניגש מיד לחלקת המלונים. “אתם המלונים הכנסתם אותי לצרות אצל המלך!” אמר פִּיל “מעכשיו והלאה אתם יכולים לדבר כמה שאתם רוצים. אני לא מתכוון להקשיב לאף מילה שלכם!” “כל הכבוד, פִּיל!” קרא אנאנסי מתוך הבננות “אנחנו הבננות היינו צריכות להזהיר אותך – מלונים מדברים הם צרה צרורה”…—————-
מאחלים לכם קיץ מתוק, עסיסי ונעים, מלא צחוק, חברים וסיפורים וכמובן – בריאות! שבוע טוב – מכולנו בח’ביזה _____________________________ השבוע יש לנו בזיליקום בחלק מהארגזים! נכתוב עליו בהרחבה בהמשך, אבל רצינו להדגיש את הוראות האחסון שלו: חותכים את קצות הגבעולים, שמים בכוס מים עד לגובה העלה התחתון. מניחים במקום מואר היטב. ביממה הראשונה מכסים בשקית פלסטיק מחוררת. מה השבוע בסל? יום שני: קישואים, חסה, עגבניות צ’רי, מלון/אבטיח, מלפפון, עגבניה, שעועית צהובה או ירוקה/נתח דלעת, תירס, פטרוזיליה, חצילים/פקוס/תפו”א, תרד ניוזילנדי/מנגולד. בארגז הגדול גם: בצל ירוק/כרישה/שום, בזיל/כוסברה, דלורית/דלעת אמורו/דלעת ערמונים. בארגז הפירות: בננה, שזיפים, מנגו. בארגז הקטן: תפוחי עץ. בארגז הגדול: נקטרינות. יום רביעי: חסה, קישוא, עגבניה, תירס, מלון/אבטיח, עגבניות צ’רי/נתח דלעת, חצילים/פקוס/תפו”א, פטרוזיליה/כוסברה, מלפפון, דלעת אמורו/דלעת ערמונים/דלורית, תרד ניוזילנדי/מנגולד. בארגז הגדול גם: בזיל, כרישה/בצל לח או ירוק/שום, שעועית ירוקה או צהובה/לוביה תאילנדית. בארגז הפירות: נקטרינות/שזיפים, תפוחי עץ, ענבים. בארגז הקטן: בננה. בארגז הגדול: אפרסקים.