בבוסתנים מבשילים פירות הקיץ וריחות מתוקים עומדים באויר החם. יחד איתם הולך ומבשיל פרי עונתי נוסף, שכבר הפך למסורת אצלנו – לוח “שנה בגינה” של האמנית והלקטית אילנה שטיין. למי שלא מכיר אותו – זהו לוח שנה מאוייר ומפורט, שהוא גם מדריך חודשי לגינון ביתי וטבע ארצישראלי. לוח זה, נולד מהקשר הישיר של זמנים ועונות עם הליקוט בטבע והחקלאות בבית – חודש חדש מתחיל ואיתו שינויים – בשדה וביער, בגינה ובתזונה.
הלוח כבר חוגג שבע שנים, וכמדי שנה מתחדש באיורים חדשים, עצות טיפים מרעננים ומתכונים שלא הכרתן, ובאופן מתבקש – לכבוד שנת השמיטה הכינה אילנה מהדורה שביעית מיוחדת המוקדשת כולה לגידול צמחים בבית: ירקות על אדן החלון, צמחי תבלין במטבח, עציצים תלויים באמבטיה, הידרופוניקה, טרריומים, ועוד המון פתרונות גידול שמכניסים את הטבע הביתה.
לוח השנה היפיפיה הזה מזמין אתכם להכניס את הטבע הביתה, וגם להוציא את עצמכם החוצה, ואולי לכבוד שנת השמיטה, לשנות משהו בקצב הקדחתני של החיים, לאפשר איזו האטה, תשומת לב, פניה הצידה לעיסוק חדש ומעניין בידיים. אנחנו ממליצים בחום!
מבחר המוצרים כולל לוח שנה לתליה או לשולחן, יומן שבועי ומגנטים של זמני זריעה. הצצה ליופי המופלא של הלוח של אילנה תוכלו למצוא כאן.
מחירי המוצרים:
לוח שנה (לתליה/שולחני/באנגלית) – 79 שקלים
יומן שבועי – 89 שקלים
זוג מגנטים- מועדי שתילת ירקות קיץ וחורף: 26 שקלים
(המחיר יורד ברכישה של מספר לוחות)
מתנה יפיפיה ומיוחדת לחגים למי שממש אוהבים (כולל עצמכם…) – הוסיפו את הלוחות המקסימים האלה לארגז הירקות שלכם דרך מערכת ההזמנות שלנו.
********************
לכבוד הקיץ שהגיע – מבצע על התמרים האורגנים של סמר –
נשארו לנו אריזות אחרונות של תמרים מהזנים ברהי, זהידי ומג’הול ואנחנו מציעים אותם במחירי מבצע (התמרים מעולים, ונשמרו אצלנו במקרר מיום הגעתם אלינו):
ברהי אורגני: 2 קילו ב-62 שקלים, 5 קילו ב-135 שקלים
זהידי אורגני: 1 קילו ב-23 שקלים, 2 קילו ב-40 שקלים, 5 קילו ב-79 שקלים
מג’הול אורגני: 1 קילו ב-40 שקלים
הוסיפו לארגז הירקות שלכם דרך מערכת ההזמנות שלנו.
********************
עונת הפטל החלה!
את גדי ותמיר מתקוע אתם כבר מכירים מגידולי האוכמניות המעולות שלהם, השנה מגיע בעקבות האוכמניות גם פטל אדום.
גם הפטל זקוק לקרקע חומצית כדי לגדול בצורה מיטבית, ולכן הוא גדל על מצע מנותק בתוך מכלים גדולים. כדי לשמור על רמת חומציות מדוייקת, הפטל מקבל דישון (לא אורגני), אך גדל ללא ריסוסים בכלל.
כמו חבריו למשפחת פירות היער הוא עשיר בנוגדי חימצון: ויטמין C , מנגן, ויטמין K, ויטמין E, ויטמיני B, ברזל, מגנזיום, אשלגן ועוד, המונעים תהליכים דלקתיים בכלי הדם, מסייע באיזון כולסטרול, מסייע באיזון סוכר לחולי סוכרת.
_____________________________________________________________________
הנה את צוחקת, את הכאב מוחקת
ליבבתיני אחותי כלה
לא נשחיר פנינו, ישוב מאור עינינו
ליבבתיני אחותי כלה
(ארז לב ארי , עודד ונחמיה על פי שיר השירים)
בשבועות האחרונים החלה הלוביה התאילנדית שלנו להבשיל בכמויות נאות, והכריזה באופן רשמי שהקיץ בשיאו. אם אתם תוהים למה השעועית הירוקה שאתם מקבלים בארגז מחוספסת, ארוכה ומוזרה, זה משום שהיא לא שעועית אלא… לוביה תאילנדית ארוכה. אנחנו אורזים אותה אצלכם בארגזים בשקית מרשרשת, כמו מתנה, והיא אכן כזאת מתנה שונה, ומיוחדת במינה, חבל לצפות ממנה להיות שעועית ירוקה, כי היא משהו אחר… הלוביה (V. unguiculata ssp. Sesquipedalis) היא קרובת משפחה של השעועית, החומוס, הסויה, הפול, האפונה ושאר בני משפחת הקטניות (פרפרניים) שאנחנו כל כך אוהבים לנשנש.
“אמר רבי יונה: למה נקרא שמה שעועית?
שהיא משעשעת את הלב, ומהלכת את בני מעיים”
(תלמוד ירושלמי דף א,ב פרק א, הלכה א)
השעועית העתיקה שגדלה בארץ ישראל היא דוקא הלוביה. בתקופת המשנה השעועית (טריה או יבשה) היתה עדיין נפוצה בעיקר בדרום אמריקה ועוד לא ידועה באיזורנו, ואילו הלוביה, שמקורה כנראה מאפריקה, היתה זו המוכרת כאן. כשרבי יונה אומר על השעועית שהיא משעשעת הוא מתכוון כנראה ל”ממלאת ומשביעה”. הפועל “שעה” בארמית קשור ל”טיח” – כלומר מילוי וכיסוי. החלק השני של דברי רבי יונה הוא צידה האחר והפחות משעשע של השעועית והלוביה (היבשות) – תכונתן לייצר גאזים בבני המעיים… למרות ההסבר הזה והצדדים האחרים של השתיים, נחמד לראות שגם מילולית נשמר קשר אמיץ וחיובי בין השעועית המשעשעת והלוביה המלבבת – הברכה ללוביה בסדר ראש השנה היא: “יהי רצון … שירבו זכויותנו ותלבבנו”. אני חושבת שהשעשוע והליבוב של השעועית והלוביה קשורים גם ליופי ולשפע הכרוכים בהם – הצמחים שלהם חזקים ויפים, הפרחים שלהם עדינים ומזכירים פרפרים שמעופפים בין העלים (מכאן שם המשפחה (פרפרניים), והתרמילים הירוקים שאנחנו קוטפים מהן – טעימים, משביעים ומשמחי לב.
לשתיהן, לשעועית וגם ללוביה, יש גרסאות ירוקות, וגרסאות יבשות, במגוון זנים מרשים. הזנים הירוקים (או הצהובים, הסגולים וכו) נאכלים בשלב הטרי, בתרמילים רכים וארוכים, בזנים היבשים נאכלים הגרעינים היבשים בלבד (שגם להם מגוון צבעים מרשים: אדום, לבן, מנומר, חום, שחור, מנוקד…). אצלנו בשדה אנחנו מארחים באביב את השעועית הירוקה ואחותה הצהובה (השנה הירוקה לא נבטה היטב והסתפקנו בצהובה בשפע), שתיהן גדלות על שיחים, בחלוף האביב ועם בוא חומו של הקיץ מגיעה הלוביה התאילנדית הארוכה, שצומחת בטיפוס ואנחנו מדלים אותה על עמודים. באנגלית יש לה שמות רבים: קוראים לה “שעועית באורך מטר” (Yard long bean), שעועית אספרגוס, שעועית ארוכה, שעועית סינית, שעועית נחש, ואצלנו – שעועית/לוביה תאילנדית. שמותיה השונים מתארים מאפיינים שונים שלה: מקורה בדרום-מזרח אסיה, ולכן היא מכונה סינית או תאילנדית, היא יכולה להגיע לכחצי מטר אורך (אם כי בדרך כלל היא נקטפת בצעירותה, כשאורכה כ-30 ס”מ ועוביה כס”מ), בקוטר ובאורך היא מזכירה אספרגוס או, לחילופין, נחש ארוך ודקיק (הפעילו את הדמיון). טעמה הוא משהו בין שעועית ירוקה ללוביה ירוקה וטריה, המרקם דומה יותר ללוביה: פחות פריך משל שעועית ירוקה ויותר גמיש ומתקפל.
כדי לגדול יפה היא זקוקה לחום רב, וצומחת במרץ בחודשי הקיץ החמים (לא כמו השעועית הירוקה והצהובה, שמתעלפת כשמתחיל החום הגדול), היא נזרעת באביב המאוחר, ואנחנו מדלים אותה גבוה. ההדליה היא על עמודים, ביניהם נמתחת רשת רחבה שלאורך קוויה מטפסים השתילים. אנחנו זורעים אותה בצמד ערוגות, משני צידי הפלפלים, כדי להשתמש בעמודיה ולמתוח ביניהם את רשתות הצל עבור הפלפלים. ועל הרשת שמתחנו בין העמודים מטפסים צמחי הלוביה במומחיות וביעילות. לאחר כ-3 חדשים מתחילה הפריחה, על כל עמוד פריחה מתפתח זוג פרחים יפיפה, הנראה כשני פרפרים (פרפרנית או לא…) ומהם מבשילות זוג שעועיות, צמודות בקצה כשתי תולעים ירוקות תאומות:
לעומת שעועית ירוקה, היא גדלה לאיטה ומניבה תרמילים רק לאחר יותר משלושה חודשים (לעומת חודשיים ופחות בשעועית), אך יש לכך יתרון, כי ניתן להמשיך ולקטוף ממנה תרמילים למשך תקופה ארוכה, עד ירידת הטמפרטורות בחורף. את התרמילים שלה יש לקטוף בזהירות ולא לתלוש בחזקה שתפגע בגבעול, כי עמוד הפריחה ממשיך לפתח פרחים לכל אורכו בהמשך העונה.
ניתן לקטוף אותה, כמו אצלנו, בשלב צעיר, כשהיא באורך 30 ס”מ ובעובי של כס”מ, ולהשתמש בה כמו בלוביה טריה או שעועית ירוקה. אפשר גם להשאיר את התרמילים להתבגר על הצמח לחלוטין, ולהשתמש בזרעים השחורים, האדומים או הלבנים (תלוי בזן הספציפי) כמו שמשתמשים בפולי לוביה יבשה, או כל שעועית יבשה אחרת. אנחנו מגדלים זן ירוק, שבפנים יש לו זרעים שחורים, אך ברחבי אסיה ישנו מבחר זנים מרהיב בצבעוניותו ועושרו. התרמילים עצמם מופיעים בצבעי ירוק ואדום-סגול לגווניהם, והזרעים שחורים, לבנים, חומים, אדומים…
אפשר להשתמש בשעועית התאילנדית בכל מתכון של שעועית ירוקה או לוביה טריה, גם במרקים ופשטידות או בסלט טרי. בסין מקפיצים אותה קלות בווק – היא היא השעועית הירוקה של מתכוני המוקפצים למיניהם. היא נהדרת עם דגים ואפילו כבושה. היא עשירה מאוד בויטמין A ומכילה גם כמות נאה של ויטמין C, ברזל, חומצה פולית וסיבים תזונתיים.
שעועית ולוביה אפשר כמובן לבשל, לאדות, לצלות בגריל, להחמיץ, להוסיף לפסטה, לאורז, לסלט, ובעצם לכל תבשיל ירקות. היא בהחלט מוסיפה טעם, צבע ותחושה חגיגית לארוחה. במתכונים באתר תמצאו רעיונות פשוטים ומסובכים וכמובן טעימים, אבל גם אם ממש לא בא לכם להבעיר שום אש בקיץ הלוהט הזה, אתם מוזמנים לקחת נחש לוביה ארוך ליד, ופשוט… לנשנש.
שיהיה שבוע מלא שפע קייצי ותחושת חופש אמיתית,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין, וכל צוות ח’ביזה
______________________________________
מה השבוע בסל?
יום שני: פלפל אדום, לוביה תאילנדית/במיה, פטרוזיליה/כוסברה, סויה ירוקה (אדממה), מלפפון, עגבניה, כרישה/בצל ירוק, עגבניות צ’רי, דלורית/נתח דלעת טריפולי, חציל/גזר, תירס/סלק. מתנה: בזיל/תרד ניוזילנדי.
בארגז הגדול גם: חסה, מלון/דלעת אמורו, תפו”א/בצל.
בארגזי הפירות: שזיף/אגס/נקטרינה, מנגו, ענבים, תפוח עץ. (בארגז הגדול כמויות גדולות יותר).
יום רביעי: פלפל, בזיל/כוסברה, נתח דלעת טריפולי/דלורית, כרישה/בצל ירוק, במיה/לוביה תאילנדית/דלעת אמורו, עגבניות צ’רי, חצילים/גזר, מלפפון, עגבניה, תירס/סלק, סויה ירוקה (אדממה)
בארגז הגדול גם: פטרוזיליה, מלון/בצל יבש, תרד ניוזילנדי
בארגזי הפירות: שזיף/אגס, מנגו, ענבים, תפוח עץ. (בארגז הגדול כמויות גדולות יותר).