בוקר אחד פתחתי חלון
ותיכף הריח לי דק מן הדק
קיץ מסוג שהיה כאן כבר פעם
אמרתי בא קיץ – קיץ חזק.
איך מוצא חן בעיניך להיות
פרח עושה לו כדור לבנבן?
רוח קלה בו תבוא לעת ערב
תפזר את ראשך הלאה הלאה אי אן.
(זרעי קיץ – מאיר אריאל)
הקיץ כבר ממש כאן, ובסוף השבוע שעבר הוא גם הגיע רשמית. אי אפשר יותר להסס או להתבלבל, למרות שהוא הגיע בניחותא יחסית ולא נחת עלינו בבת אחת, הלחות כבר נחה עלינו והטמפרטורות כבר עלו, וכבר אין הנחות והפוגות – יום אחרי יום אנחנו עובדים בחום גדול. לקיץ יש ריח של ים ובריכה וקרם הגנה, של פירות בשלים – מלונים, תאנים, ענבים, אפרסקים בשלים מאוד מאוד עד כמעט תסיסה. בבית האריזה שלנו יש לקיץ ניחוח עז של ריחן. כשארגזים עמוסים ריחן עומדים בית האריזה קשה להתעלם מהריח החזק, והמחשבות מפעילות את בלוטות הרוק שכבר טועמות את הפסטו העתידי. אחרי כמה שנים שגידלנו ריחן ונכווינו ממחלות עלים שונות שהיו תוקפות אותו ומחסלות כל עלה ירוק, עשינו הפסקה של כמה שנים, חזרנו שוב לגדל, ואז נאלצנו להפסיק שוב, לפני מספר שנים, בזכות זן חדש עמיד למחלות חזרנו לגדל את הריחן, הזמנו שתילים מן המשתלה וגם הכנו בעצמנו שתילי ריחן מזרעים – השתילים הרעננים הועברו אחר כבוד לשדה, וצמחו שם במרץ, עד שהגיעו לקטיף. לכבודו אנחנו מקדישים את העלון השבוע.
הריחן הוא צמח חובב חום, בחורף בדרך כלל קר לו מדי, והוא נובל, אך לעתים הוא מסוגל לשרוד את החורף, אם יהיה מוגן בבית בעציץ (בפינה מוארת). הוא נפוץ באזורים חמים בעולם: באסיה, באפריקה, בדרום אירופה, בקליפורניה. הוא שייך למשפחת השפתניים, שרבים מחבריה הם צמחי בר מקומיים מכובדים: אזוב, לבנדר, מרווה, קורנית, נענע וכו, אך הוא אינו גדל בר בישראל. הוא נפוץ מאוד כצמח תרבות בגינות ובעציצים, בהם הוא גדל בקלות, בתנאי שתבטיחו לו לפחות 6 שעות שמש ביום.
למרות שהוא גיבור גדול בהרחקת מזיקים (עוד על כך בהמשך) גידול ריחן אינו מלאכה פשוטה, משום שהוא פגיע מאוד למחלות עלים, בעיקר כשותית, שתוקפת את העלים וגורמת להם להשחיר ולנבול. לכן רוב הנסיונות שלנו לגדל ריחן בעבר הסתיימו במעט מאוד יבול ודי הרבה אכזבה… לפני כמה שנים התבשרנו על זן חדש “פרוספרה” שמו, שפותח בארץ על יד חוקרים מאוניברסיטת בר אילן וחברת הזרעים הישראלית “ג’נסיס”, וכך חזרנו לגדל ריחן קייצי באופן סדיר, והארומה הריחנית המיוחדת שבה לארגזי הקיץ הח’ביזאים.
יש השערות שונות באשר למקור שמו: בזיל או בזיליקום: יתכן שהוא קרוי כך על שם הבזיליקה, כנסיה מלבנית, שבגינותיה גידלו ריחן לרוב. יתכן גם ששמו מגיע מהמילה היוונית Basilus שפירושה “מלך”. כנראה זכה הריחן לתואר כבוד זה בשל מעמדו כצמח מרפא חשוב. שמו העברי – ריחן, והערבי – רַיְחַאן – מהללים את ריחו הייחודי העז. המילה ריחן מופיעה במדרש כונן (ברייתא דמעשה בראשית): הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד וכל טובות שמים וארץ שם הם. וכל מיני מגדים ומיני בשמים ומיני ריחנים נטועים שם.
האגדה מספרת ששמו נגזר משמו של דרקון אימתני בשם בזיליה, שכל התבוננות בו היתה גורמת לנשמתם של אנשים לפרוח מקרבם, ורק צמח ריחן היה סגולה נגד פגיעתו הרעה. ואכן, הריחן ידוע ביעילותו כאמצעי להרחקת חרקים ומטרידים (אמנם קטנים מדרקונים…), ובאיטליה ובצרפת מגדלים אותו על אדן החלון כדוחה מזיקים. תרופת סבתא ממליצה להצמיד עלי ריחן למקום עקיצת חרק ארסי כדי לשאוב את הארס ממקום העקיצה. גם בגן ירק משולב משתמשים בריחן כדי למשוך חרקים מועילים ולדחות זבובים ויתושים. ושתילת ריחן ליד עגבניות ואספרגוס ידועה כמשפרת את טעמם.
הריחן משמש גם כשותף סמוי לאיתותי אהבים – כשנערה סיציליאנית מסירה את עציץ הריחן מאדן החלון שלה, אות הוא שאהובה יכול לטפס אל חדרה, וכדי להיות ממש ברור הוא זכה לכינוי Bacia Nicola – נשקיני ניקולה. בדרום איטליה נהגו נערות לעטר את ראשיהן בזר ריחן כאות לתומתן וכסמל לאחוות המינים, וגבר איטלקי רומנטי הרוצה להראות לעולם שהוא מאוהב, יענוד צרור ריחן על דש בגדו. בהודו מקובל הריחן כקמע המרחיק מרעין בישין שעלולים לפגוע בפוריות, ולכן הוא נשתל ומטופח סביב הבית ובמקדשים.
יהודי מרוקו, תימן, אלג’יר תוניס ולוב משתמשים בריחן כצמח בושם, ומברכים עליו את ברכת “בורא מיני בשמים” בהבדלה (בדרך כלל יהיה זה הריחן הסגול). לריחן זנים רבים: צבעים שונים, מירוק לגמרי ועד סגול לגמרי (וכל המנעד באמצע), עלים חלקים או משוננים, עגולים או ארוכים, ומגוון טעמים. המשותף לכולם הוא הריח האופייני… אי אפשר להתבלבל.
ברפואה העממית משמש תה ריחן לטיפול בכאבי בטן, ותמצית ריחן מסייעת לטיפול במחלות עור. תערובת של תבלינים שונים וריחן ניתנה לאנשים שסבלו מנדודי שינה, ואכילת זרעי ריחן עם העלים הייתה תרופה לחיזוק פעולת הלב. לשמן האתרי המצוי בעלי הריחן תכונות אנטי בקטריאליות, אנטיספטיות ואנטי פטרייתיות. הוא מכיל לינלאול Linalol, מתיל חביקול Methyl chavicol, וחומצת ציפורן Eugenol, להם תכונות של עידוד הזעה, עידוד פעולות הקיבה, הקלה על מחלות דרכי הנשימה והגברת הפרשת חלב אצל נשים. הריחן מכיל גם ויטמין A וויטמין C.
תה ריחן (8 עלים בספל מים רותחים) משמש כדי להקל על שיעול, להפיג גזים במעיים, להקל על חניכיים כואבות, להקל על התכווצויות של המחזור החודשי, לשמור על לחץ דם מאוזן וגם פשוט – להרגע לשם שינה טובה.
ולסיום – טיפ חשוב! איך שומרים על הריחן טרי?
כאמור, הריחן חובב חום וסובל בקור, ולכן שמירה במקרר בטמפרטורה נמוכה מ- 12 מעלות תזיק לו – הוא ישחיר וירקב, אבל מכיוון שהוא עלה ירוק ועדין, הוא לא יחזיק גם מחוץ למקרר סתם כך על השיש, ופשוט ייבול.
לכן – כדי להאריך את חייו: חותכים את קצות הגבעולים חתך נקי, כמו שהייתם עושים בזר פרחים, ומניחים את הזר בצנצנת/כוס מים (5-3 ס”מ). מניחים את הצנצנת במקום מואר היטב, ומכסים את העלים ביממה הראשונה בשקית פלסטיק עם חורים. בתוך ימים ספורים יצמחו שורשים שיתנו לריחן שלכם חיים וישאירו אותו רענן במשך שבוע ויותר.
אז יחד עם הריחן שלנו, אנחנו מאחלים לכם ימי קיץ ריחניים, שקטים, ומקווים שהקיץ יביא איתו בשורות טובות של שיבת החטופים לביתם.
אלון, בת-עמי, דרור, עינת וכל צוות ח’ביזה
_____________________________________
מה השבוע בסל?
יום שני: דלעת אמורו/דלעת ערמונים/דלורית, מלון/אבטיח, חסה, עגבניות צ’רי, קישוא/זוקיני/פלפל אדום, תפו”א, תירס/סלק, פטרוזיליה/כוסברה, עגבניה, מלפפון/פקוס, חציל/כרישה/בצל. מתנה לכולם: תרד/נענע.
בארגז הגדול גם: בזיל/מנגולד/קייל, נתח דלעת, שעועית/לוביה/סויה ירוקה (אדממה)/במיה.
בארגז הפירות: ענבים/שזיף, בננה/אגס/אבוקדו, נקטרינה/תפוח. בארגזים הגדולים גם: מנגו.
יום רביעי: סלק/תירס, פטרוזיליה/כוסברה, מלון/אבטיח, חצילים/כרישה/בצל, קישואים/פלפל, מלפפון/פקוס, עגבניה, תפו”א, עגבניות צ’רי, חסה, דלעת ערמונים/דלורית/דלעת אמורו. מתנה לכולם: תרד ניוזילנדי/נענע.
בארגז הגדול גם: בזיל/קייל, שעועית ירוקה או צהובה/במיה/לוביה/סויה ירוקה (אדממה), נתח דלעת.
בארגז הפירות: ענבים/שזיף, בננה/אגס/אבוקדו, נקטרינה/תפוח. בארגזים הגדולים גם: מנגו.