עלון שבועי לאימייל

הרשמו לקבל את עלון החווה לאימייל

12-14 בפברואר 2024 – הזחל הרעב (וההדור)

שָׂא רַגְלְךָ מִדַּוְשַׁת הַגָּז
הַפַּרְפַּר חוֹצֶה אֶת הַכְּבִישׁ

אוה קילפי   (תרגום: רמי סערי)

לפני כחודשיים הצטרפה אלינו לסיוע בעישובים הרבים בשדה ימימה. בסוף יום העישובים היא הראתה לנו זחל יפיפה שמצאה בעישוב בערוגת השום. זה היה זחל יוצא דופן, לא אחד מהמוכרים לנו שאיתם אנחנו מתמודדים בשדה, הוא לא דמה לאף אחד מהזחלים הזללנים, שאוהבים לנשנש את הירקות שלנו. יצאנו לחקור, חיפשנו תמונות והשווינו למראה הייחודי של הזחל, ולבסוף – מצאנו

קרא עוד »

5-7 בפברואר 2024 – עבודת שורשים

לכבוד הופעתו של הפול הירוק וחגיגת האפונים בחודשים האחרונים חשבתי לחזור ל”עבודת השורשים” של המשפחה המיוחסת והמופלאה אליה שייכים התרמילאים האלו – משפחת הקטניות. וכשמדובר במשפחת הקטניות “עבודת שורשים” אינה רק ביטוי. כפי שתראו, במשפחה הזו הרבה קורה דווקא למטה, מתחת לפני הקרקע, בצמוד לשורש. אבל בואו נכיר קודם את החמולה –

קרא עוד »

29-31 בינואר 2024 – טנא ירוק, פרח לבן

טנא ירוק, פרח לבן, 
יין אדום, פת במלח – 
זה מה שיש, שב איתנו כאן.
נעמי שמר

בימים האלה, כשהלב שלנו מתפקע מכמיהה לראות את כל החטופים וכל החיילים שבים הביתה בשלום, השיר הזה, המתאר את הדלת הפתוחה והארוחה הפשוטה המחכה בבית, מקבל משמעות אחרת. 

בארגזים שלכם יש בשבועות האחרונים פרחים לבנים, שאולי קשה לכם לזהות אותם כפרחים, אבל זה ממש מה שהם – פקעת צפופה צפופה של ניצני פרחים שעדיין לא פרחו, אתם מכירים אותם כראש כרובית:

קרא עוד »

22-24 בינואר 2024 – יש דברים נסתרים

השבוע אנחנו מספרים על מה שנמצא מתחת לאדמה, אבל לא על שורשים, אלא על פקעות. אם השורשים הם כמו יסודות הבית, המעגנים אותו בקרקע, הפקעות הן המרתף – בהן שומרים דברים חשובים לשעת הצורך. הפקעות הן בדרך כלל מעובות ומעוגלות, וחסרות את הצבע הגבעולי הירוק המתקבל מכלורופיל. מתחתית הפקעת יוצאים שורשים כלפי מטה, ומחלקה העליון – גבעולים, ענפים ועלים כלפי מעלה.

קרא עוד »

15-17 בינואר 2024 – יד חורפית וזרוע ירוקה

בימים האחרונים יורדים על השדה גשמים טובים ועדינים, הרבה טיפות עושות את דרכן מהמרום אל האדמה, אבל לא מצליפות בפראות, אלא יורדות ונספגות ברגבים המאווררים המצפים להן. גם הקור הגיע, הטמפרטורות ירדו (סוף סוף) ואנחנו מתחילים להרגיש את החורף. ימי חורף טובים ומרווים שכאלה הם סיבה טובה לפנות את הבמה לירק חורפי של ממש – שמגלם בתוכו התפרצות ירוקה של צמח שנהנה מגשם ומסגריר וממש ממש אוהב קור – הברוקולי.

קרא עוד »

8-10 בינואר 2024 – הבצל הוא משהו אחר

בתקופה הקשה שאנחנו עוברים, כשנפש מתייסרת וכואבת, אני מביטה הרבה בירקות הצומחים להם בשלווה ובאדישות בשדה. למרות כל הסערות האנושיות, הם ממשיכים לעשות את מה שהם יודעים  ועושים תמיד – לצמוח, להתעבות, להכות שורשים, לעשות פוטוסינתיזה, לפרוח, להניב ולנבול. הפשטות של הטבע נותנת לי איזו יציבות, ואנחנו מנסים לשלוח אותה גם אליכם, בתקוה שגם לכם היא תביא איזו נחת. 

הבצל הוא ירק יסוד במטבח, בתרבות, בהוויה האנושית כנראה. אנחנו מייחסים לו כיסוי והסתרה, קושרים בו צער ודמעות, אומץ לב, עזות רוח וחיי נצח, ומנגד – פשטות ובסיסיות של פשוטי עם. והוא, כמובן, בכלל לא ידע שהוא כזה, אדיש לכל ההתרגשות, צומח לו בנחת ומנסה פשוט להיות… כל כולו בצל…

קרא עוד »

1-3 בינואר 2024 – מכתב חשוב, נא קראו!

החל מה15 בינואר 2024,
אנחנו נאלצים להעלות את מחירי ארגזי הירקות –

ארגז קטן יעלה 100 שקלים, ארגז גדול יעלה 125 שקלים.
מחירי המשלוחים ישארו ללא שינוי 

כבר עשרים שנה שאנחנו מגדלים ירקות אורגנים בשדה שלנו בכפר בן נון. גדלנו לאט ובהדרגה, כדי שנוכל להתאים את הגידול בשדות לכמות הלקוחות, ולאורך כל השנים השתדלנו, וזאת עדיין דרכנו, לפעול במתינות ובזהירות כלכלית, לקחת החלטות צנועות ושקולות, כדי שלצד הגידולים הצומחים בשדות, גם הצד הכלכלי של העסק יהיה בר קיימא. במשך עשרים השנים הללו, וגם בתקופה הקשה והמטלטלת שעוברת עלינו עכשיו, המשכנו בהתמדה ובעקשנות, מדי שבוע, להגיע אליכם עם ארגזי ירקות גדושים בתוצרת טריה וטעימה, שנושאת עימה גם דרישת שלום של מרחב ואויר צלול.

קרא עוד »

25-27 בדצמבר 2023 – מעמיקים שורשים

21 בדצמבר / מתן פורת

חַיָּב לִהְיוֹת מֵעַכְשָׁו
פָּחוֹת חֹשֶׁךְ
וְיוֹתֵר אוֹר.
לֹא כִּי אֲנִי הֶחְלַטְתִּי,
לֹא כִּי זֹאת מִשְׁאֶלֶת לֵב,
כָּכָה זֶה עִם כַּדּוּר הָאָרֶץ וְהַשֶּׁמֶשׁ.
וְאִתָּם אֲנִי לֹא מִתְוַכֵּחַ,
הֵם הָיוּ פֹּה לְפָנַי.

____________________________

בתקופה הסוערת והמטלטלת שעוברת עלינו, אני מוצאת נחמה בשדה. ההתחדשות הפשוטה של הטבע והצמיחה, באדישות מוחלטת לכאוס האנושי, מרגיעה אותי. ואני מנסה ללמוד ממנה. אני מתבוננת על הצמחים שנאחזים בקרקע בשורשים בריאים ומסועפים, ונזכרת בשורשים החזקים שלי הנעוצים באדמת הארץ הזאת ובחיים שעליה. אז השבוע – הגיגים על שורשים.

קרא עוד »

18-20 בדצמבר 2023 – ירק מרפא

הלילה היה נמשך שנות חיים / ​סיון הר שפי

​אַחַר כָּךְ נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת
וְהַשֶּׁמֶשׁ, כְּמוֹ רוֹפֵא טוֹב
הִזְמִין אוֹתִי לְהִכָּנֵס
הַחוּצָה

הִקִּישׁ עַל גַּבִּי, הַשֶּׁמֶשׁ:
תִּנְשְׁמִי עָמֹק

הַכֹּל תַּקִּין, אָמַר
מֵאִיר לְתוֹכִי
לִנְבָכַי

רוֹשֵׁם לִי בְּכָל זֹאת
הַרְבֵּה אֲדָמָה וּמַיִם
וּפַעַם בְּיוֹם, לָשֵׂאת עֵינַיִם
לְהִתְמַקֵּד בָּאוֹר
עַד דְּמָעוֹת
_____________________

כשהייתי ילדה היה לנו בבית ספר ילדים מהסוג הישן והתמים, עם סיפורים בעברית של פעם וציורים נאיביים בצבעים בהירים. אני לא זוכרת אף אחד מן הסיפורים, אבל אני זוכרת שדובר בו על לפת. הילדים שם זרעו לפת בגינה, או אכלו אותה לארוחת הצהריים, אני לגמרי לא זוכרת מה היה הענין, אבל אני זוכרת את ההשתוממות שלנו כילדים: מה היא לפת? היא נראתה לנו כמו ירק אירופאי אקזוטי, הגדל בחורפים כבדים (אולי הילדים בציור לבשו מעיל?) וטעמו כנראה טעם גן עדן (הילדים כנראה היו מרוצים מהארוחה).
הלפת היא גידול תרבות עתיק, שהיה ידוע ביוון, ברומא, בסין ובמצרים העתיקה. מוצאו מסין, מרכז אסיה ומהמזרח הקרוב. בארץ גידלו את הלפת לפחות מימי המשנה, בה היא נזכרת מספר פעמים כירק גינה מקובל.

קרא עוד »
Top