עלון שבועי לאימייל

הרשמו לקבל את עלון החווה לאימייל

12-15 במאי 2024

שן ארי / טד קוזר (מאנגלית: מירב פיטון)

הָרִאשׁוֹן בְּשֶׁפַע שֶׁל שְׁנָת סַבְיוֹנִים
שְׁלֵמָה,
טִפַּת הַצָּהֹב הַבּוֹהֵק
שֶׁהִשְׁאִירָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל מִפְתָּנֵנוּ,
כְּאִלּוּ חָשָׁה
שֶׁאוּלַי נִזְדַּקֵּק לְאוֹת שֶׁיַּעֲזֹר לָנוּ
לִמְצֹא אֶת דַּרְכֵּנוּ, לְגַשֵּׁשׁ נָתִיב
עַל פְּנֵי הָעֵשֶׂב שֶׁהַשֶּׁלֶג הִשְׁטִיחַ,
הַמִּתְפָּרֵשׂ
וְהוֹפֵךְ יָרֹק, לַהַב אַחַר לַהַב.

בְּבֹקֶר מֻקְדָּם שֶׁל אַפְּרִיל,
הַהִתְרַחֲשׁוּת הַזֹּאת
בְּדִיּוּק כְּשֶׁכְּבָר חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנַחְנוּ
אֲבוּדִים,
עָצַרְתִּי לְהִתְבּוֹנֵן סָבִיב, בְּתִקְוָה
לִרְאוֹת דָּבָר מָה מֻכָּר. וְשָׁם
הוּא הָיָה, סַבְיוֹן מָצוּי, מַמָּשׁ
לְרַגְלַי, פְּרִיחָה רִאשׁוֹנָה, צְהֻבָּה
בִּמְיֻחָד, כְּאִלּוּ שָׂמְחָה לִהְיוֹת הָאַחַת,
הַנִּבְחֶרֶת, לְהַרְאוֹת לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ.

קרא עוד »

6-8 במאי 2024 – דון קישוא

כבר מספר שבועות מבקר בסל אחד הירקות הראשונים שחידש לנו האביב – הקישוא. כבר פגשתם אותו בארגזים ובוודאי עוד תפגשו למשך התקופה הקרובה. כחלוץ המשפחה, אנחנו שמחים להקדיש לו במיוחד עלון אביב גשום זה.

הקישואים שייכים למשפחה מפוארת – משפחת הדלועים. זו משפחה ענפה למדי ומגוונת מאוד שחבריה מגודלים הן למאכל והן למגוון שימושים נוספים. עץ המשפחה הדלועית מתפצל לחמישה ענפים מרכזיים: ענף אחד אליו שייכים המלפפון, הפקוס והמלון, ענף שני של האבטיח, ענף שלישי של דלעות וקישואים, ענף רביעי – דלעות נוי, שאינן טעימות אך משמשות לקישוט וגם ככלי אוכל וכלי נגינה, וחמישי ואחרון – ענף דלעות לופה, שבשרן משמש להכנת ספוג טבעי.

קרא עוד »

אחד (במאי) מי יודע?

השבוע נופל בחיקנו גם האחד במאי, הידוע כיום בעיקר כחג הבינלאומי של הפועלים, אבל הוא בעל מסורת עתיקה יותר כחגן של הפועלות… או הנשים בכלל.

האלה הרומאית מאיה, (נקראת גם Bona Dea – האלה הטובה), אלת האביב, אלת הפריון, הריפוי, הצמיחה והגדילה, היא שנתנה לחודש מאי את שמו. המשמעות המילולית של מאיה (וחודש מאי בעקבותיה) היא “גדול יותר”, מה שמתאים מאוד לעונה – שעות האור מתארכות והופכות את היום ל”גדול יותר”, הטמפרטורות עולות, ובעקבותיהן, הטבע כולו מצוי בטירוף של ירוק – כל עשב ואילן הופכים גדולים יותר, מתפרצים באנרגיה של צמיחה. באחד במאי ובחמישה עשר בו נערכו לכבוד האלה מאיה חגיגות פגאניות שסבבו סביב צמחים, פרחים ומקורות מים. החגיגות האלה היו ענין נשי בלבד, גברים לא הורשו להשתתף בהן. סביב מקדשיה טיפחו כוהנותיה גנים ובהן צמחי מרפא, בעזרתן הן טיפלו בחולים.

קרא עוד »

ערב חג הפסח, תשפ”ד, 21 באפריל 2024, חג חירות אביבי לכולם

אמנם אנחנו מגדלים בשדה שלנו ירקות, אבל לצידם וביניהם גדלים, כמובן גם פרחים – לפעמים אלו הפרחים של הצמח עצמו, ההופכים לירקות הנקטפים לסל, לפעמים אלו פרחים הפורחים על הצמח במקביל או לאחר שהירק נקטף, ויש גם פרחי בר לרוב המצטרפים לחגיגה.

לכבוד חג האביב אנחנו חולקים אתכם היום את השדה הפרחוני שלנו, לאורך עונות השנה. 

תודה לחנה כהן-נצר שקלטה בעדשת המצלמה שלה את כל היופי הזה.

קרא עוד »

8-10 באפריל – עובדים עם מה שיש

השבועות האלה שלפני חג הפסח הם ימים של נקיונות יסודיים ובדק בית – מה אנחנו באמת צריכים מכל מה שמצטבר לנו בבית, וממה אנחנו צריכים להיפרד ולהיפטר. אותי זה מביא למחשבות הפוכות על המאמץ שאנחנו עושים בח’ביזה דווקא לא לזרוק מה שגדל בשדה, אלא להיפך – לנצל את יבולי השדה כמה שניתן, גם בדרכים יצירתיות. הרצון להשתמש בירקות במלואם, ולנצל כל יבול שיוצא מחלקת השדה שלנו, נובע מהכבוד שיש לנו לאדמה שמגדלת את התוצרת, ומההבנה שלנו כמה אנרגיה, השתדלות ומאמץ מושקעים בגידול הירקות, לא רק אנרגיה השתדלות ומאמץ אנושיים, אלא גם הרבה עשיה ופעילות של כל שותפינו לגידול הירקות – בראש ובראשונה האדמה עצמה, על כל עולם המיקרובים שבקרקע, דרך הפרות שמייצרות את הזבל שהוא הבסיס לקומפוסט שלנו ועד החרקים המועילים שמאביקים, שטורפים את המזיקים. 

קרא עוד »

1-3 באפריל 2024 – עלה בתוך עלה בתוך עלה בתוך עלעל

אם הייתי כרוב ירוק הייתי מקופל
עלה בתוך עלה בתוך עלה בתוך עלעל
הייתי מגולגל הייתי מעוגל
אם הייתי כרוב ירוק, מתוק ומסולסל

(מיכל חזון ונורית הירש)

יש ימים בתקופה הקשה הזאת, שמה שממש הייתי רוצה זה להתקפל – עלה בתוך עלה בתוך עלה בתוך עלעל – להתחפר פנימה מפני המציאות הקשה שסביב, להיות מוגנת ועטופה ומכודררת. 

החורף, שחלף לו ברגע (זוכרים שלפני שבוע עוד ירדו גשמים?) הוא שעתם היפה של בני משפחת הכרוביים המקסימה שגדלה אצלנו בשדה: הברוקולי, הכרובית, הכרוב, הקייל והקולורבי. והנה החורף כבר הגיע לסופו, אפריל הגיע והאביב פרץ, ועדיין לא סיפרנו לכם על ה”עתיק” מביניהם, ראש הכרוב. כבר זמן ארוך שאתם פוגשים אותו בארגזים, וחלקכם כבר מתייחסים אליו לפעמים כמו אורח שהגיע לביקור ושכח לעזוב… אז כדי לייפות שוב את פניו ולהזכיר לכולנו כמה הוא רצוי ואהוב – העלון השבוע בשבילו.

קרא עוד »

25-26-27 במרץ 2024 – חג פורים ותקוות ל”ונהפוכו” בקרוב ממש

ימי הפורים האלה לא קלים בכלל, קשה לשים חיוך על הפנים, קשה לרקוד ולשמוח. ובכל זאת, הם מביאים איתם תקוה לשינוי, פוטנציאל להיפוך המצב הקשה בו אנחנו נמצאים וליציאה מהצער לשמחה – כמו אז בימי מרדכי ואסתר – אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב. מצפים לחדשות טובות, לשיבת החטופים הביתה ולסיום המלחמה עם החזרת הבטחון והשלום לכל תושבי הארץ והאזור.

הלוואי.

קרא עוד »

18-20 במרץ 2024 – השמע קול(רבי)!

לפעמים מתארים את הקולרבי כמו חייזר, אולי בגלל צבעו הירוק וה”זרועות” הנוטות לצדדים. אכן, יש לו צורה קצת ייחודית, והוא עצמו תופעה לא שגרתית בעולם הירקות: כי הקולרבי לא גדל מתחת לקרקע ואינו שורש – למעשה הוא החלק התחתון של גבעול הצמח שהתעבה והתעגל. ענין די נדיר.

הוא בן למשפחה מוכרת וותיקה – משפחת הכרוביים, בתחילת גידולו נראה צמח הקולרבי דומה מאוד לצמח של כרובית, כרוב, ברוקולי או קייל. הוא מפתח עלים ירוקים ויפים, על צמח זקוף. אך בשלב ההתבגרות הוא מחפש את עצמו ואת זהותו הייחודית, ולפתע גבעולו מתעבה, מתכדר ומתעגל, ועל גבי האדמה מונח לו קולרבי עגלגל, ירקרק בהיר (או סגול, תלוי בזן), מתוק ועסיסי.

קרא עוד »
Top