עלי ח’ביזה #498, 20-22 באוקטובר 2014, כ”ו-כ”ח בתשרי תשע”ה

תודה

קודם כל ולפני הכל – יש לנו חובה נעימה להודות לכל העוסקים במלאכה ביום הפתוח: למיה שעמלה על פינת היצירה, לאמא שלי דבורה ולציפי אחותי שלשו בצק ואפו פיתות, למוחמד שעל דוכן הירקות, למג’די שעל שולחן הנשנושים, ועוד נרתם לכל מלאכה שהתבקשה במהלך היום, לפום, דינג, וינאי ופויו שקטפו ירקות לדוכן ולנשנוש. למנו, לפועה ועודד, למליסה, ליואב ולגליה, שהציעו למכירה ממרכולתם הטעימה והנעימה (מאפים, גבינות עזים, לדר, שמן זית ובגדים…). כמובן כמובן ללהקת הייזל היל – ששוב הנעימה עלינו את השהות במוסיקה משובחת, משמחת, חגיגית ומקפיצה כאחד. ולכולכם – שבאתם לחגוג איתנו, לפגוש, לשמוע, לומר מילה טובה, לשאול שאלות, לסייר בשדה ולסייע פה ושם תוך כדי היום.

כיף גדול להרגיש את הקהילה היציבה והתומכת שנבנתה סביב החווה בעשר השנים האחרונות – הנאמנות של רבים כל כך מכם, גם בקנית הירקות המתמשכת, גם בהגעה לימים הפתוחים לשמוח ולחגוג איתנו, ובהושטת יד תוך כדי כשביקשנו, וגם לפעמים כשלא (ואתם הפניתם את תשומת לבנו למשהו שצריך לארגן) – באמת בורכנו בשדה נאה, שכנים ושותפים נפלאים ואנשים טובים לדרך, שאיתם תענוג לצעוד – תודה לכולכם!

פינת אבידות ומציאות: נשארו בחורשה בסוף היום: משקפי שמש, בקבוק תינוקות, כובע ילדים, מוצץ. השוכחים/מאבדים מוזמנים ליצור קשר ונשמח לשלוח לכם את האבידה בארגז הירקות הקרוב.

______________________________

גם חזרה לשגרה היא סיבה למסיבה – אפרת מירושלים שלחה אלי הזמנה עבורכם לחגיגת ציורי גירים בפארק המסילה בירושלים, ביום רביעי הקרוב מהבוקר ועד הערב – התחזית מבשרת יום נאה. קרובים ורחוקים – כולם מוזמנים! הפרטים כאן

________________________________

סוף סוף הגיע אלינו הלל מהגד”ש האורגני של קיבוץ עין חרוד והביא עימו את השקדים המצויינים שלהם, וכן מלאי נוסף של חומוס ושמן זית אורגניים. השנה השקדים והחומוס נמכרים באריזות שאנחנו שוקלים עבורכם מראש (חומוס באריזות של קילו אחד ושקדים באריזות של 200 גרם). אתם מוזמנים להוסיף אותם לארגז דרך מערכת ההזמנות שלנו.

_________________________

על עלה ועל עלעל

החזרה שלנו לשגרה החלה השבוע בהפתעת גשמים משמחת לב. אמנם, כמו תמיד, לכפר בן נון הגשמים הגיעו רק במנות מעטות יחסית. במושב שלנו יש תופעה בלתי מוסברת, שאנחנו כבר מכירים, בה הגשם מגיע תמיד באיחור אופנתי. אז גם היום, בשעה שסביב לנו ירדו גשמי זעף, אצלנו היו ממטרים פזורים מדי פעם. ובכל זאת – כמובן שחיוכים ועליצות מלאו אותנו. גשם!!!!

אז הסתו כבר כאן באופן רשמי וברור ומוכח. ולכל המלעיזים שטוענים שאין בישראל בעצם סתו – אוכל רק לומר שהם כנראה לא היו בהריון בתקופה הזאת שבין הקיץ לסתו, כי כל הריונית ממוצעת תוכל לומר להם בוודאות מתי היה הרגע המדויק בו התרחש הנס של ההקלה בעומס החום והחל זפזוף שינויי מזג האויר בין חום וקרירות, בין שמש וענן. ובשבועות האחרונים אפשר להכריז בפה מלא שהסתו אכן נחת עלינו, והשנה ביתר חסד ונעימות (או שזה משום שאני בהריון)… מעלות המדחום ירדו מעט, רוח נעימה החלה לנשב, וירקות הסתו מבשילים בזה אחר זה בקצב מסחרר.

אתם בוודאי מרגישים את השינוי גם בארגזים שלכם. אחרי כמה שבועות די חדגוניים של סוף קיץ, בשבועות האחרונים החלנו לקטוף: בטטות, ארטישוק ירושלמי, צנוניות, דייקון, קולרבי, לפת, והשבוע גם גזר וסלק. וכמובן – הרבה עלים ירוקים חדשים מגיעים להתארח בארגזים – מהקטנים, המוכנים ראשונים לקטיף, ועד לגדולים, שלוקח להם מעט יותר זמן.

אני יודעת בודאות שמגיע הסתו גם כשמד הירוקומטר שלי מורה שלתיבת האימייל הגיעו מעל עשר הודעות שכותרתן: “מה הם העלים הירוקים בארגז השבוע????”. שלל עלים ירוקים צומחים בשמחה בין רגבי ח’ביזה וממלאים את הארגזים. יש מי ששמח בהם מאוד וגם מבקש שלא נוריד את עלי הסלק והלפת כדי שאפשר יהיה לעשות גם בהם שימוש, ויש מי שנבהל קצת מעומס הירוק ותוהה מה לעשות (שוב) עם הירוק הירוק הזה. אז לטובת הנבוכים – השבוע נתחיל לספר מעט על חלק מירוקי ח’ביזה בתקופה הקרובה – ומתחילים בנחשונים ממשפחת החרדליים: מיזונה, טאטסוי, פאק צ’וי ורוקט.

כל ארבעת הירוקים האלה שייכים למשפחת החרדליים, ששמה הנוסף הוא המצליבים. בני המשפחה הזאת ידועים בתכונתם לחטא את הקרקע ולנקות אותה ממחלות ופטריות. עדיין לא ברור לגמרי איך ומה קורה בתהליך הזה, שמכונה “חיטוי ביולוגי” או ביו-פומוגציה, אבל כנראה שבעת פירוק החומר הירוק של המצליבים בקרקע, באמצעות אנזימים, משתחררים חומרים נדיפים הרעילים לפתוגנים ומפחיתים אותם. כדי ליהנות מהיתרונות האלה אפשר לשלב את החרדליים במחזור הזרעים ולאחר הקטיף להצניע בקרקע את השאריות, לגדל אותם כזבל ירוק (כלומר, בלי ליהנות מקטיף, אלא להצניע בקרקע את כל הצמח) או אפילו להשתמש בשאריות צמחים שגדלו בחלקה אחרת ומוצנעים בקרקע כדי לחטא אותה לפני גידול פגיע במיוחד.

כשעבדתי בקליפורניה נעשו מחקרים לגבי גידול ברוקולי, כרובית וחרדל (כולם בני משפחת המצליבים) כסוג של חיטוי קרקע לפני גידול תות שדה. התוצאות היו מוצלחות והשיטה אומצה גם על ידי חקלאים לא-אורגניים. שהרי ממילא בדרך כלל מגדלים יבול אחר בשדות בתקופה בה הם ריקים מתותים, אז למה לא לגדל משהו שעתיד להועיל ולהקל על התותים המפונקים…?

התהליך הזה קורה בטבע באופן טבעי, כחלק מהיכולת המופלאה של הטבע להחזיר ערעור לאיזון ולייצב מצבים. יכול להיות שלא במקרה אנחנו רואים שיחי חרדל משתלטים על כל חלקה פנויה, הם כנראה אחראים לעבודת חיטוי וניקוי ומשיבים לקרקע את כוחותיה וחיותה. כחקלאים אנחנו יודעים שאיננו עובדים בדרך הטבע, חקלאות הינה תמיד פעולה מלאכותיות וכפויה על האדמה, ובכל זאת, כחקלאים אורגנים אנחנו משתדלים ללמוד כמה שיותר מן הטבע כיצד למתן את הקיצוניות ולהחזיר דברים לאיזון.

ולכן, כשיש לנו תקופת ביניים של אדמה פנויה בבית הרשת, אנחנו מגדלים עלעלים ממשפחת החרדלים, שיצמחו מהר מהר, יהנו מסביבה מוגנת ונקיה בבית הרשת, ויחטאו את הקרקע לגידולים הבאים. המיזונה, הטאטסוי, הפאק צ’וי והרוקט הם הנציגים. כולם ממוצא אסייתי, המיזונה משוייכת ליפאן (Brassica rapa var japonica) והטאטסוי והפאק צ’וי סינים (rassica rapa var chinensis). הם אמנם חרדליים, אך אינם חריפים. יש להם טעם מיוחד, רענן, אפילו טיפה מתקתק – טעים טעים. עלי הרוקט חריפים, אבל נלווה להם טעם אופייני משלהם, לא רק חריף, שהופך אותם מעניינים במיוחד בסלט, מלווים פירות מתוקים. גם גבינות מתחברות אליהם מצויין, ובישול עדין עדין מרכך קצת את החריפות.

הנה הם בתמונות: