לאכול דבש הוא מן הדברים היותר מענגים, אבל,
קיימת שניה, ממש לפני שאתה מתחיל לאכול,
שהיא עוד יותר מרנינה אפילו מן הליקוק עצמו
פו הדב
הנה סוף סוף הגיעה השניה הזו – כבר זמן מה שמלאי הדבש שלנו מידלדל ואנחנו מנדנדים לתמיר שיחדש אותו. בשבוע שעבר, בהפתעה כיפית הוא “נחת” אצלנו עם כמה ארגזי דבש אוכמניות! שמחה גדולה.
במערכת ההזמנות מעודכן המלאי החדש – ואתם מוזמנים להתפעל שוב מהדבש המצויין שעושה תמיר, בן למשפחת דבוראים מאתיופיה, במושב שעל ברמת הגולן.
_______________________________________
ופתיחה מתוקה נוספת – הנה מכתב שקיבלתי מאנשי עמותת “קיימא” שמקימים את החווה בבית זית (עליה סיפרתי לכם לפני זמן מה):
כדי להצטרף, הכנסו לטופס ההצטרפות של קיימא כאן
לפרטים נוספים:
058-4447793
פייסבוק: “החווה בבית זית”
_____________________________________
מתי מתחילה עונת הספגטי?
את עונת הספגטי האישית שלי פתחתי בשבוע שעבר בארוחה עם החברה הכי טובה שלי: יחד חלקנו (שפה נקיה ל”זללנו תוך כמה דקות”) את אחת מביכורי ח’ביזה מהשבוע שעבר: דלעת ספגטי טעימה טעימה.
– דלעת ספגטי???
דלעת הספגטי, קישוא הספגטי, פרי הספגטי – כולם שמות של אחת מהדלעות היותר ייחודיות שאנחנו מגדלים. הייחודיות שלה היא שלאחר בישולה ניתן “לגרוד” את בשרה החוצה במזלג – ולחזות בקסם: הבשר המבושל נפרד לשרוכים, מעין איטריות דקות, כמו ספגטיני דקיק… מבחינת הטעם נמצאת דלעת הספגטי איפושהו בין קישוא לדלעת: אינה מתוקה כדלעת או דלורית, אך מתוקה יותר מקישוא. טעמה העדין מאפשר לאכול את “אטריות הספגטי” שנוצרו עם תיבול כשל ספגטי. עדיף לא רוטב בולונז כבד ושתלטני, אלא רוטב עגבניות עדין, שמן זית ועשבי תיבול, פסטו וכו’…
אנחנו מגדלים פרי ספגטי כבר מהשנה הראשונה שלנו בח’ביזה. כל השנים גידלנו את הזן הצהבהב, הישן והטוב, שהיה נפוץ גם בארץ לפני כ-20 שנה, אחר כך נוסף לו זן קצת שונה, מפוספס מבחוץ, בהיר מבפנים, שטעמו דומה. לפני שנה נוסף לנו חידוש משמח: דלעת מהזן אורנג’טי, שפותח בחברת הזרעים הישראלית “אוריגי’ן”: זוהי דלעת ספגטי כתמתמה, מועשרת בבטא-קרוטן, ומתוקה יותר. השנה זנחנו את הזנים הפחות טעימים, ואנחנו מגדלים רק את דלעת האורנג’טי המתוקה. מי שלא חיבב את פרי הספגטי בשנים קודמות – ממש כדאי לנסות שוב.
לכל מתכוני פרי הספגטי יכולה להיות התחלה דומה: קודם כל יש לבשל או לאפות אותו כדי שיתרכך (עד שמזלג חודר אליו בקלות), ולהמתין כרבע שעה שיתקרר מעט לפני שניתן יהיה לטפל בו בקלות (הוא חם מאוד כשהוא יוצא מן התנור או הסיר, ואם נאפה או בושל בשלמותו הוא ממש לוהט מבפנים, שימו לב). אני מצרפת כאן מספר דרכים להכנה בסיסית, לקראת המתכונים בהמשך:
- אפיה בשלמותו: מנקבים במזלג את קליפת הפרי, מחממים תנור לחום בינוני ואופים את הפרי כשעה בתנור.
- אפיה בחצאים: חוצים את הפרי לאורכו (לשתי אליפסות), מנקים אותו מן הגרעינים, מחממים תנור לחום בינוני, מניחים את הפרי בתבנית כשפניו (מקום החיתוך) כלפי מטה. אופים כשעה בתנור.
- אידוי: מנקבים במזלג את קליפת הפרי, שמים מעט מים בסיר, ומניחים בתוכו שושנת אידוי. מניחים את הקישוא על שושנת האידוי, ומשאירים לאידוי כחצי שעה.
- בישול: מרתיחים מים בסיר, כדי כיסוי הקישוא, כשהמים רותחים – מכניסים את הקישוא בשלמותו ומבשלים כ-30 דקות.
- אפיה במיקרוגל: חוצים את הפרי לאורכו (לשתי אליפסות), מנקים אותו מן הגרעינים ומניחים בכלי מתאים בתוספת ¼ כוס מים כשפניו (מקום החיתוך) כלפי מטה. מכסים ואופים כ-7-12 דקות.