זה בהחלט לא נדיר לראות עגבניות אדומות וירוקות דרות על השיח בצוותא, אנחנו קוטפים רק את האדומות ומניחים לירוקות לקחת את הזמן ולהמשיך להבשיל. ברקע אתם יכולים לראות את שורת העגבניות הסמוכה המכוסה עדיין ברשת צל, כדי להגן על השיחים מתעוקת השמש ולהקטין בעט את הנגיעות בוירוסים.
עגבניות הצ’רי המטפסות, שנשתלו מאוחר מעגבניות השיח הגדולות, זוכות בשלב הזה של העונה לסככת צל מרשימה הפרושה מעליהן. הן אמנם נשתלו מאוחר יותר, אך מהירות יורת להבשיל, ואשכולות ירוקים כהים כבר מבריקים על השיחים הזקופים, בקרוב יהפכו לאדומות:
חברים נוספים שכבר כמעט מוכנים הם האבטיחים, המשתרעים בערוגות במרבד של עלים עדינים ויפים. האבטיחים שזרענו הם מן הסוג הקטן, כדי שנוכל לשים לכם בסלים אבטיח שלם ויישאר עדיין מקום לעוד כמה ירקות… הנה כמה תמונות מן העגלגלים האלה:
כבר זמן מה אנחנו מגלים שיש לנו מתחרים על האבטיחים, ושוכני שדה נוספים חומדים את הפירות המתוקים שלנו, זה נראה כך:
מכיון שכך חשבנו שאולי הפרי בשל, ובדקנו בסקרנות אבטיח אחד, אך הוא היה עדיין בהיר מדי ולא מתוק. הסימן לבשלותו של אבטיח הוא התייבשות העלה הקטן הצמוד לגבעול המחבר בין האבטיח לצמח. בינתיים העלים עדיין ירוקים ואנחנו ממתינים בסבלנות ובציפיה.
ליד ערוגת האבטיח מתקדמות להן בבטחה לקראת ההבשלה מספר ערוגות ובהן סוגים שונים של דלעות קטנות, המכונות גם קישואי חורף (כי הן נשמרות היטב גם עד לעונת החורף). גם הם עדיין לא מוכנים, דפנות הפרי צריכות עוד התקשות ותוכן של הדלעות זקוק לעוד התפתחות מתיקות, אבל הן בהחלט עושות צעדים גדולים, מגיעות לגודל הנכון, משתנות אט-אט לגוון הנכון, ומעבות את הדפנות. הנה המוכרת ביותר משלושתן, הדלורית:
לידה מבשילות דלעות האימטרובל (acorn), שהגיעו לשווקים בשנה האחרונה ולפעמים מכנים אותן כאן “דלעות ערמונים”:
ובערוגה האחרונה מתעגלות וגדלות להן בנחת הקבוצ’ות האהובות עלי במיוחד:
בלקח מהשנים הקודמות אנחנו מגדלים את הדלעות הללו מוקדם יחסית, ואתם נהנים מהם בעונת הקיץ, כמתאבן לקראת הדלעות הגדולות, שזקוקות לכחמישה חודשים של צמיחה והבשלה עד שהן מוכנות לקטיף. הנה תמונת מצב עדכנית של אחת הדלעות מערוגת הדלעת שנזרעה עוד בסוף החורף, כפי שאתם רואים יש עוד זמן עד שיצלצל שעונה של הדלעת לשעת חצות… סינדרלה תיאלץ להמתין בסבלנות (הדלעת בתמונה היא דלעת פרובנס הפחוסה והקטנה יותר, היא צריכה להיות כתומה בשעת הקטיף):
מי שכן עושה צעדים יפים ומרשימים לקראת הסלים שלכם הוא ידידנו האהוב התירס. בשבועות האחרונים שמחנו לתת לכם טעימה מן התירס הדרומי של מושב עין הבשור, כהכנה לקראת התירס שלנו שכבר פרח. בינתיים כבר הופרו פרחי הנקבה, המצויים בחבקי הגבעולים, וקלחים קטנים בעלי שיער משיי ודק החלו להתפתח על הצמחים (רואים אותם מציצים בערך באמצע הגבעולים?):
הקלחים עוד יתעבו, והשיער יתייבש מעט ויהפוך לחום-אדמדם. או אז נדע כי הגיע השעה והקלחים יקטפו מן הצמחים הזקופים היישר לארגזיכם. ממש בקרוב.
ואורחת נוספת שכבר נמצאת על הצמחים, אם כי בצורתה הדקיקה עדיין היא הלוביה. השנה אנחנו מגדלים כמה זני לוביה: לוביית שיח שהביא לנו מוחמד בשנה שעברה וממנה הכנו זרעים (יש לה זרעים מיוחדים ויפים: לבנים בעלי עין שחורה), לוביה תאילנדית, גם היא צומחת על שיח, ולוביה מטפסת שנזרעה ליד עמודים עליהם נמתחה רשת כדי לתמוך בה בטיפוסיה. הלוביה בתמונה היא הלוביה של מוחמד, הפרחים פרחו (ונוספים מגיעים בעקבותיהם), ונחשים דקיקים של לוביה כבר ניכרים על הצמחים. (אני מתנצלת שוב על הטשטוש המסויים, מקוה שאתם מבחינים בהם):
ואחרון אחרון חביב, החציל שלנו, שעוד יש לו זמן עד שיבשיל, אבל היום שמחתי לראות פרחים סגולים יפים מרכינים את ראשם על השיחים ומבשרים שגם החציל הגיע לגיל שאפשר להתחיל ומתקדם בצעדים בטוחים לעבר האבקה ופירות. כשהחציל יהיה כאן נדע כולנו שזה באמת כבר קיץ. הנה הוא עכשיו:
____________________________________
מה בסל השבוע?
יום שני: מלפפונים, קישואים, סלק אדום, תפו”א, מנגולד, עגבניות, פטרוזיליה, בצל ירוק, חסה , ברוקולי, שעועית ירוקה או צהובה. ובסל הגדול תוספת של: תירס, שמיר, כרישה/כרוב ארגז פירות: יום רביעי: קישואים, בצל ירוק, עגבניות, סלק אדום, מנגולד, תפו”א, חסה, פלפל, שמיר או כוסברה, מלפפונים, שעועית ירוקה או צהובה. ובסל הגדול תוספת של: פטרוזיליה, תירס, כרישה ארגז פירות:
___________________________________
עומסי סוף החודש גברו עלי השבוע, ואני מסתפקת בעלון נטול מתכונים, ניפגש במטבח בשבוע הבא!