ושוב תזכורת לשבועות הבאים:
בתקופת החגים אנחנו נאלצים לעשות שינוי בימי החלוקה שלנו, לפי מועדי החגים – הימים יהיו ראשון ושלישי ולא שני ורביעי:
בשבוע של חג הסוכות: ביום ראשון 26.9 – למרכז, וביום שלישי 28.9 לירושלים
בשבוע של שמחת תורה: ביום ראשון 3.10 – למרכז, וביום שלישי 5.10 לירושלים
ותזכורת נוספת – שכבר הפכה לקבע – אנא אנא אנא החזירו לנו את הארגזים. אנחנו זקוקים להם!!
שנה חדשה
שנה שנייה מתחילה על חלקת השדה שלנו. בתקופת החגים בשנה שעברה כבר הגעתי לאזור וראיתי את השדה, על עשביו הגבוהים, אבל החגים עיכבו את תהליך הכניסה לעניינים, ועברו עלי בהמתנה ל”אחרי החגים” אז אוכל להתחיל במשימה.
השנה החגים פוגשים אותי בשיא הפעילות – אמנם גם השנה יש שינויים ומעברים, אז הירקות ממשיכים בקצב שלהם – לנבוט, לגדול, להבשיל ולהניב פירות.
המלונים הפתיעו אותנו בשבוע שעבר כשהתחילו להבשיל בשפע נפלא, והשבוע אנחנו מתחילים לשלוף את הבטטות מן האדמה שגידלה והזינה אותם מזה כמה חודשים. החסות ששתלנו בשבוע שעבר נקלטו יפה וצומחות יופי מתחת לרשת הצל המגנה עליהן, והעגבניות לוקחות את הזמן וגדלות להן לאיטן. סימני האדמה-הבשלה עדיין אין.
הבטטות, לעומת זאת, כבר מוכנות – והשבוע יש לכם “ביכורים” בארגזים. תמיד מאוד כיף להוציא ירק חדש מהאדמה, יש משהו בראשוניות שמאוד מרגש (עם הזמן מתרגלים ומקבלים אותו כמובן מאליו…). גם כיף לראות את הטבע בפעולה אצל הבטטות: כמו אצל בני אדם, גם הירקות לא באים כמובן באותו הגודל ואותו הצבע, כמו שהם מגיעים בדרך כלל לחנויות, לאחר מיון קפדני. ובמקרה של הבטטות זה מאוד בולט (כמו שתיווכחו לדעת): יש ענקיות בגודל של כדור בייסבול, ויש קטנטנות שרק “בקעו מן הביצה”. יש מאורכות, יש שמנמנות, יש “ברבאבא” ויש עגולות לגמרי. אבל כולן הן בנותינו… בטעימה ראשונית הן הוכיחו עצמן כנהדרות (בתנור, עם מעט שמן זית ועשבי תיבול). מקוים שתיהנו מהן.
אנחנו משתדלים להשלים את כל המשימות שלנו גם בשבועות הקצרים של החגים, ולפעמים זה דורש קצב קצת יותר מהיר בשאר הימים, אבל משהו באווירת השינוי וההתחלפות ממריץ אותנו (וכמובן שגם ימי המנוחה תורמים את שלהם במילוי המצברים…).
השבוע נסיים להסיר את חיפויי הקיץ ונתחיל בעיבודי השדה לקראת הסתיו והחורף. בחממה נובטים השתילים ומחכים בסבלנות למקום שהולך ומוכן בשבילם.
שנה חדשה, אותם הדברים כמו בשנה הקודמת, אבל גם קצת אחרת, אנחנו קצת אחרים, השדה גם הוא כבר לא שדה בור המתעורר לחיים אלא חלקת אדמה מעובדת שחלק מערוגותיה כבר עברו כמה גידולים, ועם הדמיון והשוני הזה אנחנו פותחים את צעדינו הראשונים בשנה החדשה.
נקוה שצעדי כולנו יהיו מחודשים ורעננים,
בת-עמי וכל צוות “חוביזה”
ומה בסלנו השבוע?
בצל יבש
מלפפונים
עגבניות – השלמה ממגדל אחר
פלפל
חצילים
בטטות – ראשונות!
גזר – השלמה ממגדל אחר
מלון
ענבים – מליאורה פוקר, בעלת הבית שלנו, מגדלת אורגנית מכפר בן נון
בזיל
כוסברה
בארגז הגדול תוספת של:
במיה
עגבניות צ’רי
בצל ירוק
פטרוזיליה/שמיר
ענבים
הגפן היא צמח מיוחד במשפחה שלי. שם המשפחה שלנו הוא שורק. שם שנבחר על ידי סבא שלי ואבא שלי להחליף את שם המשפחה הגרמני המקורי. המילה שורק המוזכרת בתנ”ך הוא שמו של זן גפנים אדומות משובחות, וסמל הגפן מלווה אותנו מאז, בעבודות אמנות משפחתיות ובסוכת הגפנים שמצלה על מדרגות בית הורי מילדותי ועד היום.
ולפני שנתחיל – קצת ממילון מונחי הגפן (מאת חיים גן – “איש הענבים” – המרכז ליין)
אשכול – (אשכולות) מבנה חרוטי אשר תלויים עליו הענבים. עוללות – אשכולות ללא כתף או נטף, חסרות שדרה אשר בדרך כלל מצביעות על איחור בהתפתחות. סמדר – האשכול הבוקע מיד לאחר הפריחה. זמורה – (זמורות) המתפתחות מלולבי הגפנים ועליהם גדלים האשכולות. כנה – (כנות) יחור, ענף הנטוע באדמה, בדרך כלל מסוג מסוים בעל יכולת עמידות והתקשרות לקרקע, כדי לספק את הדרישות לגפן מן הקרקע. רוכב – ענף המייצג את הזן הרצוי ומורכב על הכנה. שורקה – גפן של ענבים אדומים. קנוקנת – (קנוקנות) נצרים מסולסלים שבעזרתם נאחזת הגפן ומטפסת. (זלזל – כינוי לקנוקנת). ענב – גרגיר יחיד של ענבים. חרצן – (חרצנים) הגרעין שבתוך הענב. זג – (זגים) קליפת הענב. תירוש – עסיס הענבים לפני תסיסתו.
הגפן, אחת משבעת המינים, היא אחד מצמחי התרבות העתיקים ביותר וידועה כבר 6,000 שנה. גידול ענבים ליין, לצימוקים ולמאכל טרי, היה חלק בלתי נפרד מהחקלאות בימי קדם והוא ממשיך גם כיום ברוב הארצות שתנאי האקלים בהן מתאימים לו. כיום הגפן היא גידול המטע החשוב ביותר בעולם בעיקר בספרד, בצרפת ובאיטליה. רוב כרמי הגפן בעולם נטועים ענבי יין, מקצתם ענבי מאכל ומעט ענבים לייצור צימוקים, בייחוד בקליפורניה, באוסטרליה, בתורכיה וביוון.
החוקרים סבורים שמוצא הגפן מאזור צפון מזרח תורכיה וקווקז ומשם הופצה, בעיקר ע”י היוונים והרומאים באגן אסיה, המזרח התיכון ואירופה, יורדי ים בימי הביניים העבירו אותה ליבשת אמריקה. הגפן היא גידול חשוב ואף עיקרי בארצות רבות.
את הגפן מגדלים בארץ מזה אלפי שנים בכל אזורי הארץ. הגפן, גידולה והשימוש בענבים וביין, מוזכרים בתנ”ך יותר מאשר כל פרי אחר. בתקופת בית-שני טבעו מלכי בית חשמונאי את הגפן והתמר על מטבעותיהם. והיא מופיעה גם על מטבעות בר-כוכבא. במצרים מצויים ציורים רבים של ענבים וגפנים על קברים ומצבות עתיקים, חלקם בני 5000 שנה.
בארץ התאקלמה הגפן בקלות כמעט בכל האזורים, מהצפון ועד אפילו הנגב. כל אזור מניב ענבים ייחודיים לו, הנושאים את חותמו המיוחד. מועד ההבשלה של הענבים מושפע מהצטברות מנות-חום, לכן, בעמקים החמים מקדימה ההבשלה בכמה שבועות. בציר הענבים למאכל מתחיל לאחר שהצטברה בהם מתיקות מספיקה. ענבים בשלים וטובים הם מתוקים ובעלי עוקצים ירוקים. פרי שהושאר על הגפן מוסיף לצבור סוכר. סוכר הענבים הוא גלוקוז, השונה מהסוכרוז, שהוא הסוכר הרגיל שלנו.
הגפן היא צמח מטפס ממשפחת הגפניים. קנוקנותיה נכרכות על כל מה שנקרה בדרכן. תכונה זו מאפשרת להדלות את הגפן בצורה נוחה, ואכן רוב הגפנים בארץ ובעולם מודלות בשיטות רבות ושונות. גפן כזו מכונה “גפן אדרת” או “דלית” בלשון המשנה. גפן שמשאירים אותה להשתרך על הקרקע נקראת במשנה “רוגלית”. הגפן היא גידול רב שנתי, וכל שנה היא משירה את עליה בחורף, ועומדת עירומה עד לבלוב העלים באביב. במהלך החורף גוזמים (או במילה אחרת – זומרים) את הגפנים ומשאירים רק חלק מענפיהם כדי שהצמח יישאר חזק ותנובתו תהיה גבוהה.
הגפן והענבים הם אחד הפירות המועילים ביותר לשימוש האדם – בעלי הגפן משתמשים לממולאים ולריפוד תבשילי קדירה, את נצרי הגפן הרכים שהיו מורידים בגיזום היו כובשים במלח או חומץ ואוכלים. הזמורות היבשות יותר שימשו להסקה. מהנוזל הנוטף מהגפן האביב ממקום הגיזום הכינו משקה – מי גפנים. הענבים נאכלו, יובשו לצימוקים, נסחטו למיץ, וכמובן ליין, שהיווה מרכיב חשוב בפולחן הדתי של רוב הדתות באזור (מלבד האיסלם). גם לתוצרי הלוואי של היין יש שימושים: השמרים שנוצרו בעת תסיסת היין נאכלו, ומהחרצנים והזגים שהותססו הופק חומץ בן יין.
הענבים נכללים ברשימת הפירות המועילים מאוד לבריאות בזכות כמות רבה של אנטי אוקסידנטים. האנטי אוקסידנטים נמצאים גם בקליפה וגם בגרעינים. ענבים ממריצים את חילוף החומרים בגוף, מזרזים עיכול ומסייעים לניקוי הגוף. בנוסף הם מועילים לטיפול באנמיה, בעצירות, וטחורים. הם מחזקים את פעולת המוח, מונעים ומרפאים דלקות בדרכי שתן, מונעים ומרפאים דלקת גרון, קיבה מעיים, מצוינים לכל המחלות הקשורות למערכת העיכול, מחזקים את הקולגן ולכן מצוינים לעור, מטפלים באבנים בכליות ובדרכי השתן. הם מועילים למיגרנה היות והם עובדים על כלי דם, ולכן הם גם תורמים לשיפור פעילות כלי הדם, מניעת הסתיידות עורקים ומניעת ורידים. האנטי אוקסידנטים שבענבים מונעים חמצון כולסטרול, תהליך שמתחיל את חסימת העורקים. בחרצני ענבים מצוי שמן המכיל כמות גדולה של ויטמין E , נוגד חימצון ברמה גבוהה, כלומר, עוזר בעצירת תהליכי ההזדקנות של התאים. השמן מאחה רקמות ומסייע לעצירת בריחת נוזלים דרך העור. שמן חרצני ענבים נמצא בשימוש בתעשיית הקוסמטיקה.
טיפ טיפה
· בעיתוי הנוכחי שלנו – כדאי לציין:
הענבים מצוינים לשבירת צום – הם ספקי אנרגיה מיידית, ומתעכלים בקלות. כוס מיץ ענבים מרווה, מעורר ובריא מכוס קפה.
· אפשר להקפיא ענבים בודדים, לאחר שהוסרו מהגבעול, ולהוסיף אותם למשקאות קרים במקום קוביות קרח. גם לתה קר הם מתאימים.
מתכוני ענבים – ובעיקר – איך לשמר את המתוק המתוק הזה לאורך זמן
אורז בענבים
- המרכיבים
- אופן ההכנה:
- המרכיבים
- אופן ההכנה:
- המרכיבים
- אופן ההכנה:
- המרכיבים
- אופן ההכנה:
- המרכיבים
- אופן ההכנה: