העלון השבועי של חוות ח'ביזה

עלון 242, 6-7 באפריל 2009, י”ב-י”ג ניסן תשס”ט – עלון פסח

שינוי מועדי משלוח בפסח:
בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים ולכן:
– מי שמקבל ארגז ביום שני יקבל ארגזים בתאריכים הבאים: 6 באפריל, 20 באפריל (מדלגים על שבוע באמצע)
– מי שמקבל ארגז בימי רביעי יקבל ארגזים בתאריכים הבאים: 7 באפריל, 16 באפריל (אין דילוג על שבוע)

חמש שנים על ח’ביזה עברו בריקודים (תוך כדי עישוב)…
במהלך חול המועד פסח יתקיימו חגיגות יום הולדת חמש לח’ביזה!
היום המיועד הוא יום שני, 13 באפריל, י”ט ניסן (ד’ חול המועד). הפעם אנחנו עורכים את המסיבה באופן קצת שונה מכרגיל: האירוע יתחיל בשעות אחר הצהרים, מ13:00 ועד 18:00 בערך אתם מוזמנים לסיורים, פעילות, נשנוש ומפגש בשדה. כשתשקע השמש נדליק מדורה ונתאסף להמשך החגיגה בקומזיץ’ מחמם ומקרב לבבות (כולם מוזמנים להביא כלי נגינה). בתכנית: מוסיקה, טעימות, למידה, כיף והיכרות.
אנחנו רוצים לפתוח השנה דלת דו-כיוונית ולהזמין מי מכם שרוצה לתרום מכשרונו וממרצו ליצור איתנו קשר לחשיבה משותפת איך ניתן להשתלב באירוע (סדנא? הפעלה? רעיונות?). אחד הרעיונות שעלו הם יצירת כיכר-שוק פתוחה בה תוכלו להיפגש ולהכיר קצת יותר זה את זה. מי שמעוניין להקים דוכן ולהציג את עצמו / מרכולתו / רעיונותיו ביום הזה מוזמן ליצור איתנו קשר, דרך המייל או בטלפון: 054-6535980.
לקראת סוף השבוע הזה אשלח שלכם דרך עלון-עדכון נוסף את לוח הזמנים המפורט ליום הפתוח.
נשמח לראות את כולכם!

ימי שישי בשדה- תודה לכל מי שהגיע אלינו והושיט יד. הסיוע היה טוב ויעיל, וקידם אותנו בהחלט, שמחנו גם לפגוש ולהכיר. בשלב זה אנחנו מאטים את הקצב, בחול המועד לא יתקיים יום שישי פתוח, ולאחר החג נחדש את המנהג במתכונת קצת אחרת, יום שישי אחד מדי חודש. נודיע לכם על התאריכים המדויקים.

מצעים אורגניים לתינוקות – השבוע בארגזים שוב, לטובת אנשי הפעם בשבועיים, דפי מידע של אילת, חברה, מעצבת טקסטיל מוכשרת ויצרנית מוצרי טקסטיל לתינוקות מכותנה אורגנית. כדי להתרשם מהמוצרים גשו לאתר שלה: http://www.amiya-organics.com/Home. ההזמנה נעשית ישירות מאילת. תוכלו ליצור איתה קשר ב: 050-7270910. אנחנו נשמח לשלוח אליכם את ההזמנה עם הארגז.

__________________________________

הרהורים לפסח – גרעינים וחמץ, פשטות וקישוט, ניקיון והתחדשות:

בשבועות האחרונים פרץ האביב לשדה במלוא התנופה. החרדלים פורחים בכל פינה – השדה החדש שלנו, הזרוע בינתיים בגידולי כיסוי של חיטה, נראה כמו שדה חרדלים יפיפה (והחיטה מסתתרת מתחת), השום מבשיל, צמחי הקישוא צומחים במרץ, תרמילי הפול הירוק מתמלאים בקצב שלהם. העמק סביבנו מתמלא סוף סוף מרבדי חיטה ירוקים: לאחר חורף שחון ומדאיג מאוד בו כמעט לא גדלה החיטה, באו הגשמים האחרונים ובכל זאת נתנו לה דחיפת צימוח. בכל פינה בשדה מזדווגות חיפושיות, פרפרים מתעופפים במחולות אביביים. בכל תוסס וחי, מזמזם, מתעורר, מוחצן.
לאחר תקופת החורף בה הטבע מתכנס, הכל צומח באיטיות ובהיסוס, ובעיקר מנסה לשרוד את הקור, בא האביב ומשפריץ החוצה את כל האנרגיה הזאת, מזמין יציאה החוצה, חגיגה, התקשטות והתיפיפות. הכל מתמלא קסם, ריחות, חיזור, מגע, התחברות. יש בחגיגיות הזאת משהו מלהיב ומשחרר, ויחד עם זאת, כמו בכל התרוממות רוח, משהו שעלול להגיע לגבהות לב ולאבדן המיקוד הפנימי והכיוונון הנפשי שטופח בחורף. אבל, אוף, די עם הפסימיות והאזהרות, רוצים קצת לרוץ באויר החופשי, לנסוק, להתחבק, לנשום אביב!

זאת אחת הסיבות שאני אוהבת את פסח – חג שיש בו בשבילי את השילוב והתלפפות, זה בזה, של העבדות והחורין, של הפשוט והצנוע והחגיגי והמלכותי. מצד אחד יושבים על כריות כבני מלכים, מצד שני אוכלים מצות יבשות. מצד אחד שותים ארבע כוסות, מצד שני אוכלים מרור ונזכרים בבעסה (אם כי, אני חייבת לומר, אני מאלו שמבכרים את המרור על החרוסת המתוקה לי מדי).
גם בפן החקלאי של פסח יש את שתי הפנים הללו: בלילה שבצאת חג ראשון של פסח החלו לקצור את קציר השעורים. הענין נחגג ברוב עם ובהדר גדול. הנה התיאור בלשון פשוטה (מתוך אתר “דעת”):
שליחי בית דין היו יוצאים לשדה בערב חג הפסח (= י”ד בניסן), והיו קושרים את ראשי השיבולים באגודות, כשהן מחוברות לקרקע, כדי שיוכלו לקצור אותן מהר במוצאי יום טוב.
כל האנשים הגרים בעיירות הקרובות למקום הקציר התכנסו שם, כדי שטקס הקציר ייערך ברוב עם, שנאמר: “ברוב עם הדרת מלך” (משלי יד, כח).
ליל ט”ז בניסן, שואל אותם הקוצר שלוש פעמים כל שאלה:
שקעה השמש? – וכולם משיבים: כן.
מגל זו? – אקצור התבואה במגל זה? – וכולם משיבים: כן.
קופה זו? – אכניס את השיבלים לסל זה? – וכולם משיבים: כן.
אם ט”ז בניסן חל בשבת, שואל הקוצר: אקצור בשבת זו? – וכולם משיבים: כן.
אקצור? – השאלה האחרונה לפני הקצירה – וכולם משיבים: קצור!
שלוש פעמים חוזר הקוצר על כל שאלה – וכולם משיבים לו בכל פעם: כן, כן, כן.

אז יש כאן כמובן חגיגה של ממש, התאספות המונית שבודאי היו בה הרבה התרגשות ושמחה, ומצד שני – קוצרים כאן דוקא שעורים – השיבולים המבשילות ראשונות, שישמשו למאכל הבהמות ולא ללחם המכובד שיטרף בהנאה לאחר הפסח. ההתייחסות המכבדת הזאת דוקא לפחותה בחמשת מיני דגן (שרעותיה הן שיבולת השועל, השיפון, הכוסמין והחיטה), שהיא היא הראשונה שתיטחן ותוגש כמנחה המקדש – מרוממת את הגרעין הפשוט והנקי, שהבשיל רק כמעט לגמרי, אבל לא ממש (מנחת העומר צריכה להיות משעורה שלא התייבשה עדיין לגמרי והיא “משום כרמל”, כלומר, עדיין רכה). עוד יהיה מקום של כבוד לחיטה המכובדת, במזון הבסיסי של הישראלים הקדומים, והיא תיקצר בעוד חמשים יום, בחג הקציר, בטקסים מרהיבים משלה, אבל עכשיו נותנים מקום דוקא לבסיסי, לצנוע והגס יותר, למה שלא תפח ותפס נפח וחשיבות עצמית, למזון של בהמות העבודה והמשא, שמקיימות בעמל יומיומי את החיים ואותנו, בני האדם.

פסח הוא גם יום ההולדת שלנו בח’ביזה. ועבורנו יום הולדת גם הוא יום של ענווה וצניעות מחד, והתנפחות מגאווה על הישגים מאידך. של התבוננות מפוכחת בלמידה העצומה שעברנו: אני, אלון, איל, וכל אחד מהעובדים שלנו, במהלך השנים הללו בהן צמחנו יחד. למידה מחקלאים שכנים, ממדריכים חקלאיים, זה מזה, ובעיקר – מהגשם, מהשמש, מהרוח, מהצמחים ומהאדמה הנפלאה הזאת של עמק איילון, שמארחת אותנו בחסדיה כבר חמש שנים. רכישת ידע גורמת לנו להרגיש משכילים יותר, מצליחים יותר, מתקדמים יותר. אך עם זאת, במיוחד בחקלאות, אבל אולי גם בכל תחום, היא מביאה אותנו להכיר בים העצום של חוסר הידיעה, של חוסר הודאות, של הרגעים בהם דוממים ההסברים ושותקות הנבואות והמקום מפונה לאמונה, לתקוה, לזריעה בדמעה בתקוה לקציר ברינה.
ואין מורה טוב לכך מהאדמה הטובה והפוריה הזאת של עמק איילון, שהיא כנראה זאת שהניבה את מנחת העומר שהובאה בימי קדם למקדש בירושלים, מאותו איזור שעדיין נמצא בתחומי יהודה, אבל לא במרומי הקודש, אלא בפריפריה החקלאית, בשפלה הנמוכה ממנו. ביום ההולדת שלנו, בפסח, אנחנו גאים להיות ממשיכי המסורת החקלאית באיזור הזה ומנמיכים את קומתנו בענווה מול אותם דורות של חקלאים בני כל הדתות, האמונות והגזעים, שעבדו את האדמה כאן, וחוו בו זמנית את הגאווה העצומה והכניעה העצומה שיש בלהיות חקלאי.

שיהיה לכולנו חג אביב משחרר, מנקה, מרומם ומרגיע,
חג שמח,
אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה

____________________________________________________

ומה השבוע בסל?

יום שני: כרוב אדום, חסה, מנגולד/טאטסוי, עגבניות, חרדל סגול, בצל ירוק, כרישה, מלפפונים, גזר, שמיר, פטרוזיליה, צנוניות/דייקון
ובסל הגדול תוספת של: בצל לח, לפת, פארסניפ, סלרי עלים

יום שלישי: מלפפונים, גזר, כרוב לבן, טאטסוי, בצל לח, עגבניות, חסה, פטרוזיליה, חרדל ירוק, סלרי שורש, קולרבי, כוסברה.
ובסל הגדול תוספת של: בצל ירוק, שמיר, פארסניפ, שום לח

___________________________________________________

מתכונים לחג:

לביבות כרישה של חיים כהן

סלט גזר, בצל ירוק ופקאנים של אבנר לסקין

פשטידת “שאר ירקות” ומצה

קיש מנגולד וגבינה בולגרית