עלון 211, 25-27 באוגוסט 2008, כ”ד-כ”ו אב תשס”ח

תירס-סטירה גם כשאתם הייתם ילדים קרה שבא אליכם חבר מתחכם ואמר לכם בתמימות: תגידי הרבה פעמים ‘תירס-תירס’ ברצף” וכשאמרתם “תירס-תירס-תירס-תירס” כמצוותו קיבלתם סטירה? כשמנגד טוען החבר להגנתו שכך ביקשת? (אם תגידו הרבה פעמים ‘תירס-תירס’ ברצף המילה תתחבר לסופה ותהפוך למילה “סטירה”). בתור ילדה הידועה בציבור כפתיה (או תמימה וטובת לב לפי אמא שלי) זה קרה לי לא מעט. השנה זה קורה לנו עם התירס שלנו בשדה – מחזור זריעה אחד אנחנו מקבלים תירס-תירס מתוק וגדול וטעים הגדל על צמחים ענקיים לתפארת ובמחזור שאחריו חוטפים סטירה מצלצלת בדמות צמחים חלשים ועצבניים שלא מצליחים להפיק יותר מאשר מעט קלחונים קטנים ולא טעימים במיוחד. כמובן שאין פה ענין של הגיית מילים או כישוף אלא הצלחות וכשלונות, עבודה נכונה ובצידה גם פישולים שלנו. בפרוש מחזור תירס נוסף, והפעם גדול וטעים, חשבתי לספר לכם על גלגולי התירס-סטירה שלנו השנה. אז ככה: עונת התירס בשדה שלנו (עדיין לא אצלכם בצלחת) מתחילה באמצע מרץ, אז אנחנו זורעים את 200 המטרים הראשונים שלנו. חודש לאחר מכן נזרע המחזור השני, ומקץ שלושה שבועות נוספים נזרעת עוד חלקה, ושוב. כשמגיע סוף מאי ועמו החום גובר אנחנו מצמצמים עוד יותר את המרווח וזורעים כל שבועיים מחזור נוסף, עד אמצע אוגוסט. סך הכל זרענו השנה 9 מחזורי זריעות של תירס, כארבעה דונמים בסך הכל. התירס נזרע ביד, בעבודת צוות. תחילה נפתחים שני תלמים על הערוגה, אחר כך עוברת חבורה של אנשים ומפילה זרע זרע אל התעלונת הקטנה, במרחק של כעשרה ס”מ זה מזה, ולאחר שהונחו הזרעים במקומם הם מכובים ב”שמיכה” של אדמה שסוגרת את התלם מעליהם. מיד לאחר הזריעה מקבלים הזרעים החדשים השקיה יסודית ידנית בצינור. אנחנו כמעט ולא ממטירים בממטרות, (בשל מורכבות תשבץ הערוגות שלנו שמקשה עלינו לפרוש ממטרות שמכסות שטח גדול) ולכן זרעים חדשים שזקוקים לכך זוכים לטיפול אישי של השקייה סבלנית בצינור גינה. לאחר ההרטבה בצינור ממשיכים הזרעים, ואחר-כך הנבטים, להיות מושקים בעזרת טפטפות. במקרים שהטפטפות בשלוחת הטפטוף העומדת לרשותנו ממוקמות במרווחים של 30 ס”מ אנחנו מוסיפים, לאחר כחודש מהזריעה, שלוחה נוספת לכל שורת תירסים, כדי לודא שהצמחים הצמאים האלה מקבלים די מים. בחודש מאי ארעה לנו תקלה בשגרת העבודה, ולמרות שכבר התחמם שכחנו להוסיף שלוחת טפטוף שניה ולכן הצמחים לא קיבלו מספיק השקיה. את הזריעות של יוני פספנו להשקות בצינור מיד עם הזריעה ולכן היתה רמת נביטה נמוכה יחסית, שהשלמנו שבועים אחר כך בזרעים נוספים (שהפעם הושקו כהלכה. כל הפספוסים האלה גרמו לכך שצמחי מאי נראים חלשים ואומללים. מכיוון שלא קיבלו די מים הם לא צמחו בעוז ולא צברו מספיק כוחות כדי להוציא קלחים רציניים ומתוקים. כמובן שהם לא ויתרו על הוצאת קלחים=זרעים, ועדיין הפיקו בכוחות מועטים צאצאים בצורת תירסים, אבל אלו היו קטנים למדי, מועטים מאוד ולא באמת עסיסיים מתוקים וטעימים. זו גם הסיבה להפסקה הגדולה בתירס שהיתה לכם בארגזים השנה. כעת מתחדש קטיף התירס, הפעם מן הצמחים החזקים שנזרעו לאחר המשבר וטופלו כמו שצריך, ואכן התוצאות אחרות לחלוטין: לקטיף של יום שני השבוע הצלחנו להוציא 150 קילו של תירס מ70 מטרים של ערוגה. זה כבר מתחיל להישמע הרבה יותר אפשרי. התירסים טעימים ומתוקים ושוים נעיצת שיניים. אלא שבעונה זו אנחנו מתמודדים עם צרת תירס אחרת, הפעם לא בשל טעויות אנוש שלנו אלא בעקבות חכמת חרקים טבעית. את הקלחים שלנו תוקפים זחלי עש שמכרסמים בקלח התירס מלמעלה, ולפעמים עד לעומק. נקבות העש מטילות את הרימות על העלים או בתוך שערות זקן התירס והזחלים שיוצאים מן הגלמים מתחילים לחפש מזון, וכשהם מוצאים בסביבה תירס מתוק – הם כמובן מיד נותנים ביס… ישנם שני מזיקים עיקרים שפועלים כך: נובר התירס האירופי והליוטוס (הידוע באנגלית כתולעת קלח התירס – corn earworm), והם השתכנו אצלנו בשדה ועושים שמות בתירס. ההתמודדות עם הזחלים האלה היא קשה, ובחקלאות קונבנציונלית כוללת בדרך כלל משטר רייסוסים קפדני ותכוף כדי למנוע מן העשות להטיל את ביציהן בשערות התירס. הההתמודדות האורגנית המוכרת לנו כוללת קודם כל תפילה לאל, וכן טיפול בהזרקת שמן צמחי לאיזור השערות בכל קלח וקלח, מה שמונע מהעשות להתנחל ולהטיל ביצים. ישנה גם פטריה פתוגנית, כלומר, כזו הפוגעת בזחלים, בשם Beauveria bassiana שיעילה בטיפול בנובר התירס, ובחיידק בשם BT (בצילוס תורינגיאנזיס) שגם הוא עושה לזחלים כאב בטן ובלאגן. אנחנו השנה לא הקדמנו בינתיים רפואה למכה, ולכן ברבים מן הקלחים יש זחלים בחלקם העליון. אנחנו בודקים עכשיו את הדרך הטובה להתמודד איתם בהמשך. ובינתיים – אני מקוה שלא תיבהלו אם תפגשו זחל בקצה התירס שלכם, ושתחשבו מחשבות אופטימיות כגון: מה שטוב לזחל כנראה גם טוב בשבילי. השבוע בארגזים גם פרי הספגטי, דלעת קטנה, המכונה גם דלעת הספגטי, בתדודה של הדלורית (באנגלית מכנים אותן קישואי חורף), כבר כתבתי עליה פעמיים באריכות בעלון השבועי ותוכלו לקרוא ולהתרשם גם כאן. מתכונים נוספים בסוף העלון השבוע. שבוע טוב לכולנו, אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה ומה עוד בסל השבוע? יום שני: שינויים של הרגע האחרון מעודכנים במהלך יום שני מלון לקטנים נענע חצילים עגבניות פטרוזיליה כרישה חסה שעועית תאילנדית תירס במיה שמיר עגבניות צ’רי פרי הספגטי ובסל הגדול תוספת של פקוס בזיליקום פלפל קישואים סויה יום רביעי: חצילים או פלפל או מלון נענע בצל ירוק פרי הספגטי שמיר עגבניות סויה או במיה שעועית תאילנדית תירס לקטנים מנגולד בצל יבש פטרוזיליה ובסל הגדול תוספת של: קישואים או פקוס חסה או במיה דלעת עגבניות צ’רי מתכוני פרי הספגטי (חוץ ממה שיש בעלונים הקודמים, כאן וכאן) פרי הספגטי עם חציל באדיבות פיליס גלזר דלעת ספגטי בפלפל וגבינה של צבי טריגר סלט פרי ספגטי בסגנון סיני פשטידת פרי הספגטי / משה מחולון, מתוך פורום אתר “מתכונים.נט” 5/1/2007 10:30 פשטידה מפרי הספגטי חומרים: 1- 11/2 ק”ג פרי ספגטי 2 גביעי גבינה לבנה 5% 1 גביע אשל 1 כף קמח תופח 1/2 כוס פטרוזיליה טרייה קצוצה דק 1/4 כפית כורכום 1/2 כפית מלח (לפי הטעם) 1/4 כפית פלפל שחור (לפי הטעם) 3 ביצים מופרדות לחלבונים וחלמונים תבנית עגולה 24 או 26 (או תבנית מלבנית מתאימה) מרגרינה לשימון התבנית הכנה: 1. אופים את פרי הספגטי בתנור עד שהוא מתרכך.מוציאים ומניחים להצטנן מעט. 2. מרוקנים את התוך ושמים בקערה. 3. טורפים יחד את יתרת החומרים, חוץ מהחלבונים. מוסיפים לפרי הספגטי ומערבבים היטב. 4. מקציפים את החלבונים לקצף יציב ומקפלים בעדינות אל התערובת. 5. מעבירים בזהירות אל תבנית משומנת ואופים כ- 40 דקות בחום בינוני.
Top