עלון 205, 14-16 ביולי 2008, י”א-י”ג תמוז תשס”ח

מלאו אסמנו בר טוב, זה לא ממש מדויק, כי לא מדובר באסמים ולא בבר, אבל התחושה בשבוע האחרון היא אכן תחושה של שפע ופריון נפלא. בסיורים היומיים שלנו אנחנו מגלים מלון בשל, לוביה בגודל מלא, ומרגישים כמו במשנה המתארת את גילוי הביכורים בגינה: “יורד אדם לתוך שדהו, ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר; וקושרן בגמי ואומר, הרי אלו ביכורים” (מסכת ביכורים ג,א). תקופת ביכורים היא תמיד תקופה מרגשת במיוחד, כמו המפגש הראשוני עם תינוק שרק נולד, או ספר חדש שיצא לאור או בית שתמו שיפוציו (כל אחד ומה שעושה לו את זה) – יש ראשוניות וסוג של עדינות וצעירות באויר, יש טריות ורעננות של הצמחים והפירות. חודש יולי, סיון-תמוז הם בהחלט חודשים שמזמנים הרבה מן ההתרגשות הזו. הבמיה שלנו, אדומה וירוקה, מתחילה להבשיל על השיחים וכבר מזה שבועיים שאנחנו קוטפים כל כמה ימים את התרמילים הבשלים. הכמות עדיין קטנה, לא מספיקה לחלוקה בארגזים, קילואים אחדים בלבד, אבל התרמילים כל כך יפים וטריים, השיחים עדינים ובמלוא עוזם, והפרחים כמובן מרהיבים וזה עושה טוב על הלב. גם השעועית התאילנדית שלנו כבר ארוכה ומלאה, ואנחנו קוטפים ממנה בתקופה האחרונה ומקוים לשלוח לכם בארגזים ממש כבר השבוע. קטע אחד בערוגה הושאר ללא קטיף כדי שיגדל גם לבגרות ונפיק ממנו זרעים לזריעות השנה הבאה, ואת שאר הזרעים, הטריים על תרמיליהם הירוקים והארוכים מאוד, תנשנשו אתם בקרוב. דלוריות כבר הבהירו והתייבשו בשטח, ובשבוע שעבר אספנו רבות מהן לארגזים וחלקכם כבר זכיתם להנות מהמתיקות הנהדרת שלהן בשבוע שעבר. אנחנו מקוים שהן ילוו אותנו מעכשיו. השבוע גם התחלנו לקטוף סבב נוסף של תירס, מזריעות מאי. הקלחים קטנים קצת לעומת הקטיפים הקודמים אך עדיין טריים ומתוקים. פלפלים ירוקים מעטרים את שיחי הפלפל שנשתלו באפריל, וקטיף הפלפלים הירוקים שלנו, שהוא בעצם גם סוג של דילול והקלה על הצמחים, צריך לקרות בקרוב. בקטיף הזה אנחנו עוברים וקוטפים פרי אחד או שניים מכל שיח כדי להפחית את העומס מהשיחים, שלפעמים מניבים גם שמונה פלפלים יחד. כשאנחנו משאירים פחות פירות על השיח הוא יכול להשקיע את מרצו בפיתוח פירות יפים, גדולים, עסיסיים ובריאים. את הפירות המדוללים אנחנו כמובן לא זורקים, אלא שולחים אליכם, אלו הפלפלים הירוקים המתוקים שתקבלו בקרוב בארגזים. והשבוע שמחנו לגלות שאל שטף המבשילים הצטרפו גם המלונים, שנציג סיפתחי צהוב, ריחני ומתוק שלהם עמד אתמול כולו מלא חשיבות עצמית והכרה ביופיו וסגולותיו, על השולחן המאולתר בסככת השדה שלנו, ומילא את פיות כולנו רוק ואת ציפיותנו העיף לשחקים. בקרוב אצלכם בבית. גם הלוביה, אחותה של התאילנדית המבכרת, מתחילה להשביל, וגם ממנה תוכלו להנות בקרוב, שתיהן, הלוביה הבינונית באורכה והשעועית התאילנדית הארוכה מאוד הן קטניות הקיץ שלנו, והן ייצגו את המשפחה הנהדרת הזו עד שובה של השעועית לקראת הסתו. בקרוב תצטרף אליהן גם האדממה, הסויה הירוקה שגם היא כבר ניכרת על השיחים, מתמלאת ומבשילה. פרטים על הקטניות תוכלו למצוא בעלון הזה מלפני שנתיים. ואם בקטניות, גרעינים, זרעים ותרמילים עסקינן, אז יש לי חוב אליכם מהשבוע שעבר, בו לא הספקתי לספר לכם על מצבו של החומוס. כידוע לכל מי שנמצא איתנו מאז מאי לפחות, השנה זרענו חומוס בשדה, וקטפנו אותו בשבועיים הראשונים של מאי בצורתו הירוקה. זריעת החומוס השנה היתה בגדר נסיון, לבדוק האם נוכל לשלוח אותו בארגזים וגם כדי להפיק ממנו זרעים לשימוש עצמי לשנה הבאה. בלמידה כיצד להפיק את הזרעים נעזרנו בסווט, שיודע מהבית בתאילנד איך להפיק זרעי סויה משיחי הסויה היבשים, וממוחמד, שמבין בחומוס (בין השאר). וכך, לאחר קטיף נסיוני של כשבועיים כשהתחילו הצמחים להתייבש, השארנו אותם לייבוש ראשוני בערוגות ולאחר מכן עקרנו אותם והנחנו אותם בערימות להמשך ייבוש בשדה. לפני כחודש החלטנו שהגיע הזמן להפיק מהם את הזרעים. השיחים היבשים כמעט לגמרי נפרשו בשכבה אחת על יריעות, כדי שיתייבשו לחלוטין, ולאחר יום יומיים של ייבוש סופי רוסקו בעזרת מקלות או דריכה. מטרת הריסוק היא לפורר את התרמילים כדי שמגרעינים הקטנים יפלו מהם. לאחר מסיבת הריסוק החגיגית הוצאנו מהשברים את הענפים והחלקים הגדולים וריסקנו את מה שנשאר בשנית. את חומר הגלם שנוצר לאחר הריסוקים היה צריך עדיין להפריד, כדי להפיק מהבלאגן המרוסק את גרעיני החומוס. כאן התגייס לעזרתנו מוחמד שלקח את השק הביתה ובעזרת משפחתו המנוסה הפריד עבורנו את הגרעינים הקשים, תוך שימוש ברוח (מאוורר) שהעיפה את החלקים הקלים והותירה את הגרעינים הכבדים יותר, וגם בעזרת מימנות סינון וניפוי (שתיארתי בהקשר לזרעי הפקוסים והקישואים בשבוע שעבר). והתוצאה? 32 קילו של גרעיני חומוס שגידלנו בעצמנו. חלק מהם ישמשו אותנו לזריעת החומוס בשנה הבאה, ומהשאר נהנה בארוחות הצהריים היומיות שלנו בח’ביזה שכוללות באופו מסורתי תבשיל חומוס לניגוב לצד הסלט הטרי. אם עושה לכם חשק להצטרף אלינו לארוחת צהריים שלאחר בוקר של עמל, אתם מוזמנים מאוד לקבוע איתנו ולבוא ליום לשדה. נשמח לארח ולזלול חומוס ביתי בצוותא. תודה לכל מי ששלח מענה לסקר, נשמח לקבל תגובות מכולכם. מקוים להקלה בחום, ולהחלמה מהירה לאיל, שאנחנו מתגעגעים אליו מאוד, אבל מתעקשים שילמד גם לנוח, שבוע נעים לכולנו, אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה ומה השבוע בסל? יום שני: פקוס, חצילים, תירס, עגבניות, פטרוזיליה, עגבניות צ’רי, בצל ירוק, מנגולד, נענע, דלורית, קישואים ובסל הגדול תוספת של: שעועית תאילנדית, מלונים, עירית יום רביעי: פקוס, חסה, דלורית, עגבניות, מנגולד (רק לקטנים), חצילים, פטרוזיליה, עגבניות צ’רי, בצל ירוק, שעועית תאילנדית, קישואים ובסל הגדול תוספת של: מלון, כרישה, בצל יבש, תירס או שום מתכונים לביכורי הדלורית, בעיקר ממולאים: דלורית בזוגגת ברכז רימונים של דורעם גורנט דלורית ממלואת בקינואה מהאתר של קירה לוי דלורית ממולאת באורז וצנוברים מאתר מבשלים דלורית ממולאת בפירות יבשים מאתר אנונימוס
Top