עלון אחרון מפה
השבוע אני כותבת את העלון בהתרגשות. סביבי ארוזים ארגזים, הבית עירום מתכולתו, פחות או יותר, ואני כבר ממש לבי במזרח ואנכי בסוף מערב. בעוד פחות משבוע אנחנו עולים על המטוס והפעם בכיוון אחד – למזרח התיכון ולח’ביזה. כבר שלוש וחצי שנים אני כותבת את העלונים מפה, קליפורניה, משוחחת עם אלון לעדכון, מדמיינת את השדה על פי התיאורים שלו, מתגעגעת לריחות ולמגע, למראות השדה המתחלפים מעונה לעונה, לא מתגעגעת לחום הנורא אבל כן לסלט המסורתי בארוחת הצהרים. והנה משבוע הבא – אני חוזרת הביתה, לח’ביזה.
הרבה מאוד השתנה מאז עזבתי, ולמרות ששמרתי על קשר רציף של עדכונים והתייעצויות עם אלון, עדיין הרבה מים עברו בצינורות ההשקיה וגם השדה וגם אני נמצאים במקום לגמרי אחר: ח’ביזה היא היום חווה של ממש, השטח גדל ביותר מכפליים, הארגזים השבועיים מאכילים למעלה משלוש מאות משפחות (פי חמישה כמעט ממה שהיה כשעזבתי), עובדים חדשים (עבורי לפחות) עמלים על הערוגות, ואלון סוף סוף יצא לחופשה ארוכה, וזה, אחרי הכל, ההוכחה האמיתית לכך שח’ביזה ברת קיימא והתינוקת הקטנה שלנו גדלה והתבגרה ויכולה להמשיך ולפעול בעצמאות מבורכת.
גם אני נמצאת במקום לגמרי אחר – שנת ההקמה של ח’ביזה היתה עבורי משימה שהתפרשה על 29 שעות ביממה ותשעה ימים בשבוע. חודשים עבדתי לבד, כשאני מגייסת חברים ומשפחה למשימות התנדבות שונות. זה היה כדאי להם, כי זו היתה בערך ההזדמנות היחידה לפגוש אותי באותה השנה. המחויבות לח’ביזה היתה מוחלטת ואינסופית. מאז נולדו לי שתי בנות, שחפצות גם הן, כל אחת מהן כמובן, במחויבות מוחלטת ואינסופית ובכל הזמן שבעולם. חזרה לח’ביזה כעת תהיה בשבילי לימוד חדש איך משלבים בין ח’ביזה לבין משפחה, איך הופכים את ח’ביזה לחלק מהמשפחה ואת המשפחה לחלק מח’ביזה.
ואולי זהו בדיוק הזמן הנכון לח’ביזה ולי לשוב ולהיפגש ולחדש ימינו כקדם או אולי בשונה מקדם – ח’ביזה, ילדתי הבכורה, היא כבר ילדה גדולה, בת חמש כמעט, וכבר יודעת לעשות הרבה דברים לבד, והגיע הזמן לפתוח בפניה אופקים חדשים, להוסיף לה תחומי ענין, ולסייע להלחדד ולכוונן ולהשתפר במה שהיא כבר למדה לעשות. זה יהיה בודאי מפגש מרגש לשתינו, וצריך לתת דקה לנשום. אם רק נרצה נמשיך פה גם מחר, לא נתנצל, וניתן זו לזו רק דקה (או שתיים) להתרגל לכל זה שוב. כמה טוב לחזור הביתה.
הארגז שלכם בשבועות האלה מורכב משילוב משמח של חורף וקיץ: כרובים, כרישה, גזר תפוחי אדמה וסלק מהחורף מביאים איתם קרירות ולצידם נציגיו הראשונים של הקיץ: מחרוזת הקישואים המגוונת, הפקוסים (הלא הם המלפפון הבלאדי) המצטרפים השבוע, ביום רביעי כבר תהיה שעועית ירוקה בארגזים, ומשבוע הבא מגיעים ביכורי החצילים. קודם כל למי שלא מכיר את הפקוסים רציתי להסביר שאלו הם הירקות שנראים כמו מלפפון ארוך מאוד ובהיר וטעימים הרבה יותר ממלפפון. מבחינה בוטנית הם בעצם מלונים, אבל למי אכפת – העיקר שהם בסל, כי הם אחד הדברים הטעימים ביותר ביום קיץ חם. מתפצחים בפה, מתוקים ומרעננים. הנה תמונה שתסייע לכם בזיהוי:
עוד אחד מאורחי הסל שאוצרים בחובם את הקרירות החורפית הוא אחד שאולי דוקא עושה לחלק מכם כבר חום – הסלרי. גידול ירקות בגן ירק משולב לקהל צרכנים גדול הוא מלאכה שדורשת המון המון איזונים והתנסויות ומחייבת כל הזמן למידה והתכווננות. בשנה שעברה סלרי השורש לא היה מוצלח כל כך, ולכן לא היה ממנו הרבה. השנה, לשמחתנו (ואנחנו מקוים שגם לשמחתכם לפחות בהתחלה) הוא יפה וגדול וטעים, אלא שההצלחה הזו אליה וקוץ בה – יש לנו הרבה ממנו לשים לכם בסלים. השבוע החלטנו לשים אותו כתוספת לסל עמוס וגדוש בתוצרת טעימה בריאה וטריה, אם הוא יותר מדי עבורכם, אנחנו רוצים להמליץ בחום לתת אותו למישהו אחר – שכנים, קרובים, חברים, שאתם יודעים שיהנו מהחבר סלרי, במיוחד בהופעתו האורגנית והטריה.
אחד הדברים בהם אנחנו רוצים להשקיע הוא קבלת משוב מכם על סלי העונה שעברה כדי שנוכל לתכנן את העונה הבאה. בפורום כבר מתארגן רב-שיח מבורך שמקדם מרד חסות, וזה אחד האפיקים לשמוע מכם את דעתכם, אבל כדי שנוכל לקבל תמונה כוללת יותר אנחנו נשלח בקרוב סקר לגבי התנסותכם איתנו בעונת החורף-אביב האחרונה ונשמח מאוד לשמוע מכם תגובות, הערות והצעות כדי שנוכל להשתפר ולספק את הירקות בהם אתם חפצים בכמויות המתאימות לכם. ובינתיים, אם יש יותר מדי, שתפו אנשים אחרים בהנאה מהתוצרת, נסו מתכונים חדשים ובעיקר – אל תתייאשו. הלימוד כאן הוא משותף ודו צדדי, ואני מאמינה שכולנו מרוויחים ממנו.
ולפני סיום – רק כמה מילים קטנות של שבח ותודה לאייל, שמחליף את אלון ונושא בעול המורכב והמעניין אך מעייף ולפעמים מתסכל של ניהול החווה, וליוחאי שעומד לימינו ומסייע. אלון, כאמור, בחופשה, והשניים האלה, שצמחו גם הם לא מעט מאז שהגיעו לח’ביזה מזמן, מנצחים על המלאכה בצורה מעוררת הערכה ומרחיבת לב. אז תודה רבה לשניכם.
לשבוע הבא בח’ביזה,
בת-עמי
ומה השבוע בסל?
יום שני: עגבניות (השלמה), מלפפונים (השלמה), תפוחי אדמה, גזר, מיקס קישואים, כרוב אדום, סלק, כרישה, בצל ירוק, חסה, כוסברה, מנגולד וגם… סלרי שורש
ובסל הגדול תוספת של: שום, לפת, כרוב לבן.
יום רביעי:
ובסל הגדול תוספת של:
מתכונים – כל מיני, וגם כאלה שיגוונו לכם את הסלרי והחסה (שוב):
שורש סלרי עם פירות
http://www.mouse.co.il/CM.food_item_recipe,584,217,642,.aspx
ופירגון לרוסיה לכבוד הזכיה באוירוויזיון – מאפה כרוב ושמנת רוסי:
http://www.matkonim.net/forum/2004/viewmsg.asp?msg=5483
קרפצ’יו קישואים
http://food.msn.co.il/msnFood/Recipes/First/200702/20070225105142.htm
קדירת דג ים עם נבטוטים, לימון כבוש, ארטישוק וחסה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3537349,00.html