קודם כל תזכורת: היום הפתוח של חוביזה לעונת האביב-קיץ יערך ביום שישי ה-9 ביוני. אתם מוזמנים להיפגש איתנו, לסייר בשדה, לטעום סלט טרי-טרי ולנשום אויר צלול בעמק איילון. פרטים מדוייקים נמסור בהמשך. נשמח לראות את כולכם!
ולא לשכוח קרם הגנה, כובע ומשקפי שמש…
השבוע התחלנו לפרוש רשתות שחורות על הירקות כדי להקל עליהם את ההתמודדות עם חום הקיץ הישראלי. הראשונים שזכו לטיפול ההצללה הם הגידולים החורפיים מטבעם – החסות והבצל הירוק, אלו מתחילים לסבול מן החום כבר עכשיו. אחריהם בתור יבואו גם הפלפל והעגבניה.
את אחת השיטות החביבות עלי להגנה מפני השמש פגשתי בחווה בדרום קליפורניה, שם מגיעות הטמפרטורות לרמות הישראליות בקיץ. במעברים שבין עצי מטע האפרסקים שלהם הם שותלים ירקות אוהבי צל יחסי, שנהנים בעונת הקיץ מהקרירות היחסית והצל שמספקים העצים. זו כמובן שיטה נהדרת וחסכונית: אין צורך לקנות רשתות, אין צורך להשקיע עבודה בפריסתן, שטח המעברים במטע מנוצל והערוגות הללו הופכות להיות מקום עבודה נחשק בימים החמים… אנחנו בחוביזה נטולי עצים (בינתיים) ולכן אנחנו נאלצים להסתפק באמצעים מלאכותיים יותר, כלומר, ברשתות צל וכיסויי ערוגה למיניהם.
רשתות לכיסוי משמשות בחקלאות למטרות רבות: לחסימת רוח, עצירת ברד, מניעת כניסת חרקים, ציפורים ובעלי חיים אחרים, וגם להקטנת עוצמת השמש על הצמחים. הצורך להגן על צמחים מפני השמש נראה במבט ראשון קצת מוזר: הלא השמש, על החום והקרינה שהיא מספקת, היא מצרך חיוני לגדילת כל צמח, אלא שכמו בכל דבר בחיים – הכל שאלה של מינונים. מסתבר כי האקלים הארצישראלי הקייצי הוא קצת יותר מדי, ובאור התכלת העזה של המזרח התיכון אפילו ירקות חובבי שמש זקוקים למסנני קרינה.
בחקלאות המודרנית מנסים לגדל סוגים רבים של צמחים מתורבתים, שמקורם בטבע מאיזורים שונים, ומאקלימים שונים. וכמו מי שנולד ברוסיה ולעד יקטר ויסבול בקיץ הישראלי, גם הצמחים חובבי הקרירות והצל, אמנם לא מקטרים, אך סובלים בהחלט, ואנחנו מנסים להקל עליהם וליצור להם תנאים הדומים לתנאי גידולים בטבע. אחת הדרכים היא, כמובן, גידולם בעונה המתאימה להם, אבל יש צמחים שמתאימים לגידול כל השנה (חסה למשל), אלא שהם זקוקים לסיוע קל בהתמודדות עם הקיץ. לפעמים זו שאלה של חום: הצמח לא מצליח “להזיע” די מים כדי לקרר את עצמו, ואז אם לא נקרר אותו על ידי הצללה הוא יקמול. במקרים אחרים הבעיה היא הקרינה החזקה: בארץ השמש מקרינה בזויות של כמעט 90 מעלות מהאופק, ויש צמחים (למשל כאלו הגדלים באיזורים מעוננים או תחת עצים) שהקרינה הזו ישירה מדי בשבילם, הם מעדיפים אור מפוזר מכל הכיוונים.
העגבניה והפלפל באים מאיזורים חמים דוקא – מדרום ומרכז אמריקה, אך גם הם עלולים להיפגע מקרינה חזקה מדי או טמפרטורות גבוהות מדי והם רגישים במיוחד לאקלים היבש של הארץ. טמפרטורות גבוהות מדי עלולות לגרום לצמיחה רבה של גוף הצמח על חשבון הפרחים והפריחה, או לנשירת פרחים בטרם עת. קרינה עזה תגרום לפירות למכות שמש. לפעמים הבעיה בקרינה היא שהצמח נחלש, למשל: נתקף בוירוס שפוגע בעלוה ולא בפרי, ואז הפירות, שאמורים להיות מוסתרים ומוגנים בעלים, נשארים “ללא כובע ומשקפי שמש” בשמש העזה. פירות חשופים לשמש לא יצליחו להבשיל יפה ויחטפו מכות שמש, ולכן צריך לכסותם ברשת. חלק מהענין כאן הוא עונת הגידול הארוכה של הצמחים האלה. פלפלים, למשל, שותלים פעם אחת בלבד, והם ממשיכים להניב לאורך כל העונה. גם עגבניות ההדליה (שהן מה שנקרא “עגבניות לא-מסיימות”) הניבו לנו בשנה שעברה פרי עוד עמוק לתוך החורף. וכמו אנשים מבוגרים, גם צמחים בגיל הזהב זקוקים ליותר הגנה וסעד, וזה בהחלט מגיע להם.
יש היום בשוק רשתות צל מסוגים רבים: רשתות שחורות ולבנות שמספקות הגנה באחוזים שונים, רשתות “הייטק” רפלקטיביות, שמפזרות את הקרינה, ואפילו רשתות בצבעים: אדום, כחול, ירוק… אנחנו, כרגיל, די “אולד פאשן”, ומשתמשים ברשת שחורה פשוטה וכן בעל-בד לבן (דומה לחומר של מגבונים לחים).
מלכתחילה היתה לי התנגדות מסויימת לשימוש ברשתות צל, רציתי שהשדה יהיה “טבעי” ככל האפשר. ולכן בשנה הראשונה לא פרשנו רשתות כמעט, והשתמשנו רק במעט יריעות על-בד. אבל הנסיון האידיאליסטי והקצת מטופש הזה “שפך אור” (והרבה מדי) על העובדה שבישראל כנראה אין מנוס מלהצליל. בשנה שעברה כבר כיסינו את הפלפלים, החסות (למטה בתמונה, עם אלון) והבצל הירוק, והשנה אנחנו מתכוונים להשקיע ברשתות טובות ולהמשיך ולכסות גם עגבניות. אנחנו מנסים עדיין למצוא את השיטה הטובה ביותר לשדה ולשיטת קטיף כמו שלנו.
ועוד מהספקי השבוע החולף: זריעות נוספות של שעועית ירוקה, תירס, מלפפונים וקישואים. כל אלה מסתדרים יפה ללא כיסוי, הם גם גידולים קצרים יחסית. ואם בקישואים עסקינן – אז השבוע שמחנו לקבל בברכה את ביכורי הקישואים שלנו – עדיין קטנים ורכים, מציצים טריים ועסיסיים מבין עלי הצמח. בעוד שבועות מספר הם כבר יתרבו לכמות נאה ונוכל לשים בארגזים.
שבוע טוב ומוגן לכולנו,
אלון, בת-עמי והצוות.
מתכונים לל”ג בעומר
אנטיפסטי מדורה – מתכון של מסעדת ”קימל” ובאדיבות אתר http://www.2eat.co.ilש/
את אחת השיטות החביבות עלי להגנה מפני השמש פגשתי בחווה בדרום קליפורניה, שם מגיעות הטמפרטורות לרמות הישראליות בקיץ. במעברים שבין עצי מטע האפרסקים שלהם הם שותלים ירקות אוהבי צל יחסי, שנהנים בעונת הקיץ מהקרירות היחסית והצל שמספקים העצים. זו כמובן שיטה נהדרת וחסכונית: אין צורך לקנות רשתות, אין צורך להשקיע עבודה בפריסתן, שטח המעברים במטע מנוצל והערוגות הללו הופכות להיות מקום עבודה נחשק בימים החמים… אנחנו בחוביזה נטולי עצים (בינתיים) ולכן אנחנו נאלצים להסתפק באמצעים מלאכותיים יותר, כלומר, ברשתות צל וכיסויי ערוגה למיניהם.
רשתות לכיסוי משמשות בחקלאות למטרות רבות: לחסימת רוח, עצירת ברד, מניעת כניסת חרקים, ציפורים ובעלי חיים אחרים, וגם להקטנת עוצמת השמש על הצמחים. הצורך להגן על צמחים מפני השמש נראה במבט ראשון קצת מוזר: הלא השמש, על החום והקרינה שהיא מספקת, היא מצרך חיוני לגדילת כל צמח, אלא שכמו בכל דבר בחיים – הכל שאלה של מינונים. מסתבר כי האקלים הארצישראלי הקייצי הוא קצת יותר מדי, ובאור התכלת העזה של המזרח התיכון אפילו ירקות חובבי שמש זקוקים למסנני קרינה.
בחקלאות המודרנית מנסים לגדל סוגים רבים של צמחים מתורבתים, שמקורם בטבע מאיזורים שונים, ומאקלימים שונים. וכמו מי שנולד ברוסיה ולעד יקטר ויסבול בקיץ הישראלי, גם הצמחים חובבי הקרירות והצל, אמנם לא מקטרים, אך סובלים בהחלט, ואנחנו מנסים להקל עליהם וליצור להם תנאים הדומים לתנאי גידולים בטבע. אחת הדרכים היא, כמובן, גידולם בעונה המתאימה להם, אבל יש צמחים שמתאימים לגידול כל השנה (חסה למשל), אלא שהם זקוקים לסיוע קל בהתמודדות עם הקיץ. לפעמים זו שאלה של חום: הצמח לא מצליח “להזיע” די מים כדי לקרר את עצמו, ואז אם לא נקרר אותו על ידי הצללה הוא יקמול. במקרים אחרים הבעיה היא הקרינה החזקה: בארץ השמש מקרינה בזויות של כמעט 90 מעלות מהאופק, ויש צמחים (למשל כאלו הגדלים באיזורים מעוננים או תחת עצים) שהקרינה הזו ישירה מדי בשבילם, הם מעדיפים אור מפוזר מכל הכיוונים.
העגבניה והפלפל באים מאיזורים חמים דוקא – מדרום ומרכז אמריקה, אך גם הם עלולים להיפגע מקרינה חזקה מדי או טמפרטורות גבוהות מדי והם רגישים במיוחד לאקלים היבש של הארץ. טמפרטורות גבוהות מדי עלולות לגרום לצמיחה רבה של גוף הצמח על חשבון הפרחים והפריחה, או לנשירת פרחים בטרם עת. קרינה עזה תגרום לפירות למכות שמש. לפעמים הבעיה בקרינה היא שהצמח נחלש, למשל: נתקף בוירוס שפוגע בעלוה ולא בפרי, ואז הפירות, שאמורים להיות מוסתרים ומוגנים בעלים, נשארים “ללא כובע ומשקפי שמש” בשמש העזה. פירות חשופים לשמש לא יצליחו להבשיל יפה ויחטפו מכות שמש, ולכן צריך לכסותם ברשת. חלק מהענין כאן הוא עונת הגידול הארוכה של הצמחים האלה. פלפלים, למשל, שותלים פעם אחת בלבד, והם ממשיכים להניב לאורך כל העונה. גם עגבניות ההדליה (שהן מה שנקרא “עגבניות לא-מסיימות”) הניבו לנו בשנה שעברה פרי עוד עמוק לתוך החורף. וכמו אנשים מבוגרים, גם צמחים בגיל הזהב זקוקים ליותר הגנה וסעד, וזה בהחלט מגיע להם.
יש היום בשוק רשתות צל מסוגים רבים: רשתות שחורות ולבנות שמספקות הגנה באחוזים שונים, רשתות “הייטק” רפלקטיביות, שמפזרות את הקרינה, ואפילו רשתות בצבעים: אדום, כחול, ירוק… אנחנו, כרגיל, די “אולד פאשן”, ומשתמשים ברשת שחורה פשוטה וכן בעל-בד לבן (דומה לחומר של מגבונים לחים).
מלכתחילה היתה לי התנגדות מסויימת לשימוש ברשתות צל, רציתי שהשדה יהיה “טבעי” ככל האפשר. ולכן בשנה הראשונה לא פרשנו רשתות כמעט, והשתמשנו רק במעט יריעות על-בד. אבל הנסיון האידיאליסטי והקצת מטופש הזה “שפך אור” (והרבה מדי) על העובדה שבישראל כנראה אין מנוס מלהצליל. בשנה שעברה כבר כיסינו את הפלפלים, החסות (למטה בתמונה, עם אלון) והבצל הירוק, והשנה אנחנו מתכוונים להשקיע ברשתות טובות ולהמשיך ולכסות גם עגבניות. אנחנו מנסים עדיין למצוא את השיטה הטובה ביותר לשדה ולשיטת קטיף כמו שלנו.
ועוד מהספקי השבוע החולף: זריעות נוספות של שעועית ירוקה, תירס, מלפפונים וקישואים. כל אלה מסתדרים יפה ללא כיסוי, הם גם גידולים קצרים יחסית. ואם בקישואים עסקינן – אז השבוע שמחנו לקבל בברכה את ביכורי הקישואים שלנו – עדיין קטנים ורכים, מציצים טריים ועסיסיים מבין עלי הצמח. בעוד שבועות מספר הם כבר יתרבו לכמות נאה ונוכל לשים בארגזים.
שבוע טוב ומוגן לכולנו,
אלון, בת-עמי והצוות.
מתכונים לל”ג בעומר
אנטיפסטי מדורה – מתכון של מסעדת ”קימל” ובאדיבות אתר http://www.2eat.co.ilש/
- המרכיבים:
- אופן ההכנה:
- עוטפים את הירקות בנייר כסף כפול.
- מוסיפים את ענפי הרוזמרין, הטימין והמרווה. מטפטפים מעל מעט שמן זית, ובלסמי.
- סוגרים היטב וזורקים למדורה ל-15 דק’.
- המרכיבים:
- אופן ההכנה:
- חותכים את כל הירקות והשורשים לקוביות קטנות ומתבלים בשמן זית ורוזמרין. מניחים מחצית מתערובת הירקות בסיר גדול.
- חותכים את הפלפלים האדומים בחלק העליון שלהם ושומרים את החלק על מנת שישמש כמכסה. מנקים את הפלפלים מהגרעינים ומהתכולה.
- מערבבים בקערה את העדשים האדומים, הבצל הירוק, הכוסברה, הגבינה והדלורית.
- ממלאים את הפלפלים האדומים בתערובת ומניחים אותם בעדינות על מצע הירקות בתוך הסיר.
- ממלאים כל פלפל במים ומכסים אותם בחלק העליון שלהם. מכסים את הפלפלים בשאר תערובת הירקות ששמנו בתחתית הסיר.
- מכסים את הסיר ומניחים אותו על רשת ברזל מעל המדורה הלוהטת.
- המרכיבים:
- אופן ההכנה:
- חורצים כל תפו”א לאורך, אך לא עד הסוף כך שנשאר מחובר.
- מטגנים את הסלרי בחמאה. מוסיפים את התבלינים, מערבבים ומכבים את האש.
- מניחים כל תפוד על פיסת נייר אלומיניום, שמים בחריץ פרוסת בצל ומטפטפים מעל את תערובת התבלינים והחמאה. סוגרים היטב, שמים במדורה (עדיף בגחלים) ומחכים בסבלנות עד שרך – כשעה.
- המרכיבים:
- אופן ההכנה:
- לוקחים תפו”א די גדול, חותכים לו את “הראש”, ובעזרת סכין מוציאים את הליבה.
- שוברים לתוך התפו”א ביצה טריה (שלמה/מקושקשת)
- ממלחים ומפלפלים, סוגרים את ה”ראש” חזרה לגוף התפו”א בעזרת 2 קיסמים, עוטפים בנייר כסף…ולאש.
- לאחר שמוציאים מהאש, חותכים לפרוסות….