עלון 229, 5-7 בינואר 2009, ט’-י”א טבת תשס”ט

בלי פוליטיקה – לפני הכל אני רוצה לשלוח חיבוק מחזק לאיל ולנתי, לאריאל ולהדס, אנשי קו הגראדים של ח’ביזה, שעוברים בשבוע האחרון ימים לא קלים, כשהבית הופך פתאם להיות לא מוגן ולא מגן. מקוה שהסבל שעובר על אנשים בשני הצדדים יבוא לסיומו מהר כמה שניתן ובית יוכל לשוב ולהיות מקום מבטחים. הנה הם באים, השדים הירוקים אז זה כבר רשמי שהחורף כאן – הבקרים קררררים כל כך, השכם בבוקר אנחנו מייחלים למלאכות שדה פיזיות כמה שיותר כדי להתחמם תוך כדי תנועה. השדה ספג מנות יפות וברוכות של גשמים בשבועיים האחרונים ואנחנו יכולים להיפרד לשלום ממערכת ההשקייה עד לאביב. האדמה בערוגות ספוגה, אוורירית ופריכה, כראוי לאדמת חורף, אחרוני גידולי הקיץ עברו חלפו להם – בשבועות האחרונים נפרדנו מן הלוביה והחצילים, וגם הבטטות די אזלו מן המחסן. ממש חורף. וכראוי לחורף הגון – שלל עלים ירוקים צומחים בשמחה בין רגבי ח’ביזה וממלאים את הארגזים. יש מי ששמח בהם מאוד וגם מבקש שלא נוריד את עלי הסלק והלפת כדי שאפשר יהיה לעשות גם בהם שימוש, ויש מי שנבהל קצת מעומס הירוק ותוהה מה לעשות (שוב) עם הירוק הירוק הזה. אז לטובת הנבוכים, וכעצת רבקה, לקוחה אמיצה שמוכנה להתמודד עם המגוון, אם רק נגיד לה מה זה מה – הנה לפניכם מורה הנבוכים של ירוקי ח’ביזה לחורף 09: מנגולד=סלק עלים:   הוא אחיו של הסלק, אבל במקום שורש מעובה הוא מגדל עלים ענקיים.   הוא נהדר במרק, בפשטידות, כעלים לממולאים, וגם מוקפץ או מאודה קלות ואפילו טרי בסלט.   הנה המון מתכונים אפשריים     טאט סוי:

טאטסוי

מגיע אלינו מן המזרח הרחוק, הוא בן למשפחת צ’וי או סוי, השייכת למשפחת הכרוביים או החרדליים. טעמו מריר מעט, כראוי לבן חרדל, אבל הוא לא חריף ומיוחד מאוד. הוא משתלב מצויין עם טעמים חריפים (חרדל ופלפל חריף), ג’ינג’ר, שומשום וגם מתוק של פירות. ניתן להשתמש בו לסלטים, וגם להקפיץ או לבשל כמו תרד או מנגולד – במרק, בפשטידה, בחביתה וכו’. הנה הרהורים ומתכון לדוגמא (באנגלית, הטאטסוי לא ממש כבש לו מקום בארץ עדיין), אם תגלגלו למטה, בסוף המתכון יש קישורים למתכונים נוספים.   תרד:  לפעמים העלים שלו ענקיים ממש ולפעמים הוא דומה יותר לבייבי-תרד. הכל תלוי בעונה, בערוגה, בתזמון הקטיף. הטעם שלו ירוק בהחלט (פעם הייתי פותחת עיניים גדולות על מי שהיה מגדיר טעם כ”ירוק”). הוא טיפונת מריר, טיפונת מתוק, וכולו מלא טעמים של רעננות וגשם. גם הוא, כמו אחיו, מתאים לסלט טרי או לבישול – מרק, פשטידה, מילוי כיסנים, חביתת ירק, או סלט מבושל – כל אלה יתאימו לו מאוד. הנה מקבץ הצעות לדוגמא     עלי חרדל: עלי החרדל הם כמובן ממשפחת החרדליים. כשהם פורחים עולה מהם פרח חרדל צהוב ומוכר. הם אחיהם של חרדלי הבר, הטעם דומה אך אלו המתורבתים עדינים ודקים יותר. הם חריפים וכדאי להשתמש בהם במתינות. בישול קל (וגם אידוי או טיגון) מנטרלים מעט את החריפות, אבל הצורה המוצלחת ביותר להשתמש בהם היא כשהם טריים ובמלוא עוצמתם. שימו אותם במתינות בסלט או בכריך והם יהפכו אותו למשהו אחר וסוער. הם מתאימים מאוד לשילוב עם גבינות, למשל כאן.   רוקט: קוראים לה כאן ארוגולה וגם רוקה ורוקט. כולן באות באותו הטעם החריף האופייני למשפחת החרדליים. גם היא, כמו התרד, מופיעה אצלכם לפעמים ענקית ובשרנית ולעתים קטנה ועדינה. גם עלי הרוקט חריפים, אבל נלווה להם טעם אופייני משלהם, לאו דוקא חריף, שהופך אותם מעניינים במיוחד בסלט, מלווים פירות מתוקים. גם גבינות מתחברות אליהם מצויין, ובישול עדין, שוב, כמו קודם, מרכך קצת את החריפות. הנה מתכון ששלחה לי רותם, תוכלו למצוא עוד רבים אחרים אם תחפשו “רוקט” או “ארוגולה” באינטרנט.   עד כאן להפעם, מקוה שעשיתי קצת סדר במגוון הירוקים. אתם מוזמנים תמיד לשאול ולתהות על יצורים לא מוכרים בארגז דרך הטלפון: 054-6535980 או האימייל: [email protected] שבוע שקט כמה שניתן, אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה __________________________________ מה בארגז השבוע? יום שני: כרוב לבן או אדום, סלרי עלים או שורש, אפונה, עגבניות, עירית, כרישה, קלרבי, קלמנטינות לקטנים, גזר, תפו”א, פטרוזיליה ובסל הגדול תוספת של: סלק, מנגולד, שומר, טאטסוי יום רביעי: גזר, תפוח”א, עגבניות, אפונה, חסה, פטרוזיליה, עירית, כוסברה, כרוב, צנוניות, ברוקולי ובסל הגדול תוספת של: מנגולד, קולרבי, שומר או חצילים
Top