לקראת ט”ו בשבט הקרב ובא מחדשת מליסה את המסורת ומציעה סלסלות חג של פירות יבשים ולדר “מפרי ידיה”. בסלסלה: תערובת פירות מיובשים “מפרי ידיה”, מגוון טעמי לדר “מפרי ידיה”, תמרים אורגניים, חרובים שמנים ושלמים, אגוזים תוצרת הארץ בקליפה (שקדים ופקנים), צימוקים מייבוש טבעי בשמש. מחיר הסלסלה – 60 ש”ח. נא הזדרזו להזמין (אפשר להודיע לנו מראש באימייל) כדי לאפשר למליסה להתארגן.
ובדיוק בזמן לט”ו בשבט הצימוקים חוזרים! צימוקים מענבים תוצרת הארץ, מיובשים בייבוש טבעי בשמש, ללא גופרית. צימוקים כהים באריזות של 200 גרם או קילו, מעתה אפשר להזמין דרך מערכת ההזמנות (בלשונית של פירות יבשים ולדר).
_____________________
גם בצל גם ירוק
הוא כל כך נפוץ ושגרתי, שאנחנו מקבלים אותו כמובן מאליו, קוצצים אותו בסלט בלי לתת לו במה של ממש, משתמשים בו כקישוט על המנה כבדרך אגב, אבל כשהוא חסר, קצת קשה בלעדיו… השבוע אנחנו דווקא כן נותנים את הבמה ואור הזרקורים במיוחד לו – לבצל הירוק.
בצל יבש אנחנו מגדלים רק פעם אחת בשנה, ובגלל שאצלנו אין אחסון לטווח ארוך, בדרך כלל הוא לא מככב רבות בארגזים. אולם אחיו הירוק וגם דודנים אחרים במשפחה מיוצגים אצלינו בכבוד: השום, הכרישה, והעירית. כולם שייכים למשפחת השושניים (Lily) ולסוג Allium. הבצל היבש והירוק וכן בצלצלי השאלוט הם Allium cepa. בעברית הם מכונים “בצל” על שם חברי המשפחה המפתחים פקעת בצל עגולה ומרובת שכבות, למרות שחלקם דווקא משקיעים את מרצם בעליהם הירוקים מתעלמים מיעודם הבצלי.
הבצל ודודניו הוא מהגידולים העתיקים שתורבתו בידי האדם, מוצאו במערב אסיה וישנן עדויות שגודל במצרים העתיקה. הוא מוכר באיזורנו כבר אלפי שנים. כשיוצאים בני ישראל ממצרים ונתקלים בקשיי הדרך מיד עולה בראשם זיכרון המטבח המצרי המשובח: “זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם, את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים”. במצרים העתיקה היה לבצל מעמד נכבד כמודל ביצירות אמנות וכמנחה לאלים, זאת נוסף על היותו אחד המזונות הבסיסיים של פשוטי העם. עבור המצרים, הבצל על שכבותיו הרבות, ייצג חיי נצח – הוא הונח בקברי הפרעונים: בעיני המומיה של רעמסס הרביעי נמצאו בצלים קטנים, וסלסלת בצל נחשבה מנחת לוויה מכובדת ומקובלת.
מאז ומעולם התקיים קונפליקט בין ריחו העז של הבצל ובין טעמו. האריסטוקרטיה סתמה את אפה בשל הריח (אבל אכלה ממנו בכל זאת), על ברהמינים בהודו נאסר לאכול ממנו, פשוטי העם זללו את הבצל לתיאבון. בחוקי חמורבי מוקצית הקצבה חודשית קבועה של בצל ולחם לנזקקים. עבור אלכסנדר הגדול היווה ריחו העז של הבצל אות לחוזקו, ומתוך האמונה כי אכילת מאכלים חזקים משפיעה על האדם, הוא האכיל את לוחמיו בבצלים כדי להגביר את כוחם ואת אומץ לבם (אולי זה גם תרם לכך שהאויבים נסו מפניהם…).
הבצל הוא גיאופיט (צמח פקעת או בצל, שניצני ההתחדשות שלו מצויים מתחת לפני האדמה). כדי ליצור פקעת זקוק הבצל היבש (בדומה לשום) לימי אור ארוכים, ולכן הוא נזרע בישראל בחורף ומעבה את פקעותיו עם התארכות הימים. ניתן לשתול בצלצלים בסתיו ולקטוף אותם בחורף כבצלים בוגרים. לבצל הירוק, לעומתו, אין כל כוונה לעבות את הפקעת ולכן ניתן לשתול או לזרוע אותו לאורך כל השנה, וליהנות ממנו טרי וירוק ללא אחסון. היתרון בשתילת בצל ירוק, לעומת זריעתו, קשור לעשבים: הבצל אינו מפתח עלווה רחבה ולכן עשבים מחבבים את ערוגתו ונהנים לחטוף מנות שמש נדיבות בקרבתו. אם שותלים את הבצל הירוק (השתילים מגיעים כקבוצה של חוטי בצל ירוקים ודקיקים), מצליחים להקדים קצת את העשבים.
הבצל הירוק מכונה בשמות רבים: באוסטרליה הוא קרוי “שאלוט”, באנגליה: “בצל אביבי” (spring onion), בדרום ארה”ב: “שאלוט ירוק”, וכן: בצל צרור (bunching onion), ובאנגלית: scallion. שמו של הבצל הירוק באנגלית מעניין ורלבנטי דווקא לנו, כי הוא קשור לאשקלון: עיר הנמל הסוערת שעברה מיד ליד במהלך ההסטוריה ושימשה מרכז סחר חשוב ומשגשג. הבצל הירוק, שמוצאו מאסיה הקטנה והמזרח הגיע כנראה לאשקלון יחד עם סחורות רבות בדרך הים, או בנתיב סחר אחר, ואומץ וגודל על ידי חקלאי האיזור, שעשו כנראה עבודה מצויינת. הרומאים אהבו את בצלי אשקלון הדקיקים, אותם כינו אסקלוניה, וגם הצלבנים נהנו מטעמם העדין. כששבו לאירופה כינו אותם הצרפתים: eschalogne, שם שקוצר אחר כך ל eschalot. בבריטניה של ימי הביניים הם נקראו scaloun ואחר כך scallion. שמם הבוטני המוקדם היה Allium ascalonicum, בו ניתן כבוד לעיר החוף הפלישתית.
הבצל הירוק עשיר ביטמין A, חומצה פולית וויטמין C. מהמינרלים הוא מציע אשלגן, סידן, צורן, זרחן, מגנזיום, ברזל, גופרית וסלניום. הוא מכיל פי 5 עד 7 יותר סלניום מאשר ירקות אחרים. הסלניום הוא מינרל חשוב שכמות זעירה ממנו מספיקה כדי לחזק את מערכת החיסון ולסייע בהגנה על הגוף מפני סרטן ומחלות לב. הריח האופייני של הבצל מקורו בתרכובות הגופרית המצויות בו, למשל האליצין הייחודי לבני משפחת הבצל, שהוא חומר אנטי-זיהומי הפועל כנגד חיידקים, וירוסים ופטריות וכן עשוי לסייע בהפחתת כולסטרול ולחץ דם. ובואו לא נשכח שמלבד בצל הוא גם ירוק – וזה ייחודו: הוא “גם וגם”: יש בו גם חומרי מרפא ובריאות ממשפחת השושניים, וגם עלים ירוקים המספקים סיבים תזונתיים, ויטמינים ופיטוכימיקלים (לוטאין, בטא-קרוטן, ויטמין K) האופיינים לעשבים ותומכים בבריאות.
ולקינוח – כמה תרופות סבתא: לנזלות בתחילת הדרך: לשתות חליטה של בצל ירוק: לוקחים בצל ירוק, חותכים את החלק הלבן לפרוסות, מבשלים למשך מספר דקות במים ושותים. לטיפול בשלשול או כאבי בטן חזקים: רטיה של מלח בצל ירוק: קוצצים ½ ק”ג בצל ירוק, מערבבים ב½ ק”ג מלח ומחממים על מחבת. את התערובת החמה מכניסים לשקית ומניחים על הבטן התחתונה פעמיים ביום. בזהירות מכוויות.
טיפטיפה
√ קישוט פרח מבצל ירוק:
מסירים את השורש, מניחים את הבצל על קרש חיתוך ובעזרת סכין חדה חורצים מספר חריצים לאורך החלק הלבן של הבצל, מקפידים לשמור מרחק של כ-ס”מ-שניים מהחלק הירוק של הבצל, וחורצים חריצים קרובים זה לזה ככל האפשר. חותכים את העלים הירוקים, משאירים כמובן קצת מהחלק הלא-חתוך וקושרים אותו כדי להחזיק את הבצל שלא יתפרק. מכניסים למי קרח, מה שגורם לחלק החתוך להסתלסל וליצור צורת פרח
√ כבישת בצל ירוק:
שוטפים את הבצלים ומסירים את השורש, חותכים את העלים הירוקים, משאירים כמה ס”מ. דוחסים לצנצנת, יחד עם התבלינים החביבים עליכם לכבישה. ממלאים את הצנצנת בשני חלקים של חומץ תפוחים לכל חלק מים. אוטמים את הצנצנת ומניחים בארון חשוך למשך כחודש.
√ בצל ירוק צלוי:
בצל ירוק מפתח מתיקות עסיסית כשצולים אותו: שוטפים ומסירים את השורש מצרור בצלים, מפזרים עליהם מעט שמן זית ומניחים אותם בתבנית אפיה משומנת. צולים בחום של 150-175 מעלות במשך 15-20 דקות, מדי פעם הופכים אותם בתרווד. ניתן לכסות בנייר כסף, כדי למנוע התייבשות.
השבוע אנחנו שולחים מזל טוב גדול לאבא שלי, שמגיע אלינו בכל שבוע לעזור באריזות הארגזים, שהמציא ובנה מכונות ומכשירים להקלת העבודה בח’ביזה, שממש ממש אוהב בצל ירוק, ואה… גם חוגג יומולדת 70 – חיבוקים ומזל טוב, וברכות לעוד שנים של שמחה, יצירה, עבודה ואהבה. יומולדת שמח!
שיהיה לכולנו שבוע טוב, בריא ונעים,
אלון, מאיה, דרור, בת-עמי וכל צוות ח’ביזה
_____________________________________
מה השבוע בסל?
יום שני: כוסברה/פטרוזיליה, חסה/רוקט, קולרבי/שומר, עגניות, ברוקולי, דייקון/צנונית, בצל ירוק, מלפפונים, גזר, קייל/מנגולד, כרובית.
ובסל הגדול תוספת של: סלרי שורש, כרישה, ארטישוק ירושלמי.
יום רביעי: קייל/עלי ברוקולי, דייקון/צנונית, מלפפון, ברוקולי, גזר, קולרבי/שומר, כרובית/כרוב, כרישה, עגבניות, כוסברה/שמיר בארגזים קטנים, תפו”א/ארטישוק ירושלמי בארגזים קטנים.
ובסל הגדול תוספת של: בצל ירוק, סלרי שורש, ארטישוק ירושלמי/אפונת גינה/אפונת שלג, פטרוזיליה/רוקט, פלפל צהוב
השבוע אנחנו שולחים לכם בארגזים עלי ברוקולי. בדרך כלל אנחנו קוטפים רק את הברוקולי עצמו, ואת העלים משאירים בשדה, ועכשיו, לאחר שהברוקולי נקטף, החלטנו לקטוף לכם צרורות רעננים של העלים שלו. הנה תמונה לזיהוי:
אצלנו זה לא דבר שגרתי לאכול עלי ברוקולי, אבל באיטליה או במזרח הרחוק ישנם זני ברוקולי המגודלים לשם שימוש דווקא בעליהם. הם מקובלים מאוד כתוספת לפסטה או לתבשילים מוקפצים. עלי הברוקולי בארגזים שלכם הם עלים בוגרים. השתמשו בהם כמו במנגולד או בעלי חרדל, אבל שימו לב שהם עבים יותר ולכן יש לבשלם זמן ממושך יותר (הם הכי דומים לעלי הקייל מבחינת השימוש). ערכם התזונתי גבוה מאוד, הם עשירים בויטמינים (A, B-complex, C) ובמינרלים (ברזל וסידן).
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ותמציות צמחים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).
_____________________________________
מתכוני בצל ירוק:
לביבות בצל ירוק, ג’ינג’ר וכוסברה
אנטי פסטי בצל ירוק וטחינה
מרק מיסו
פנקייק סיני עם בצל ירוק
פשטידת בצל ירוק
ואחרון חביב – לטובת עלי הברוקולי – מאתר “הגינה של מגי” – פסטה ועלי ברוקולי (מתכון של השף מארק גורדון)
ובדיוק בזמן לט”ו בשבט הצימוקים חוזרים! צימוקים מענבים תוצרת הארץ, מיובשים בייבוש טבעי בשמש, ללא גופרית. צימוקים כהים באריזות של 200 גרם או קילו, מעתה אפשר להזמין דרך מערכת ההזמנות (בלשונית של פירות יבשים ולדר).
_____________________
גם בצל גם ירוק
הוא כל כך נפוץ ושגרתי, שאנחנו מקבלים אותו כמובן מאליו, קוצצים אותו בסלט בלי לתת לו במה של ממש, משתמשים בו כקישוט על המנה כבדרך אגב, אבל כשהוא חסר, קצת קשה בלעדיו… השבוע אנחנו דווקא כן נותנים את הבמה ואור הזרקורים במיוחד לו – לבצל הירוק.
בצל יבש אנחנו מגדלים רק פעם אחת בשנה, ובגלל שאצלנו אין אחסון לטווח ארוך, בדרך כלל הוא לא מככב רבות בארגזים. אולם אחיו הירוק וגם דודנים אחרים במשפחה מיוצגים אצלינו בכבוד: השום, הכרישה, והעירית. כולם שייכים למשפחת השושניים (Lily) ולסוג Allium. הבצל היבש והירוק וכן בצלצלי השאלוט הם Allium cepa. בעברית הם מכונים “בצל” על שם חברי המשפחה המפתחים פקעת בצל עגולה ומרובת שכבות, למרות שחלקם דווקא משקיעים את מרצם בעליהם הירוקים מתעלמים מיעודם הבצלי.
הבצל ודודניו הוא מהגידולים העתיקים שתורבתו בידי האדם, מוצאו במערב אסיה וישנן עדויות שגודל במצרים העתיקה. הוא מוכר באיזורנו כבר אלפי שנים. כשיוצאים בני ישראל ממצרים ונתקלים בקשיי הדרך מיד עולה בראשם זיכרון המטבח המצרי המשובח: “זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם, את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים”. במצרים העתיקה היה לבצל מעמד נכבד כמודל ביצירות אמנות וכמנחה לאלים, זאת נוסף על היותו אחד המזונות הבסיסיים של פשוטי העם. עבור המצרים, הבצל על שכבותיו הרבות, ייצג חיי נצח – הוא הונח בקברי הפרעונים: בעיני המומיה של רעמסס הרביעי נמצאו בצלים קטנים, וסלסלת בצל נחשבה מנחת לוויה מכובדת ומקובלת.
מאז ומעולם התקיים קונפליקט בין ריחו העז של הבצל ובין טעמו. האריסטוקרטיה סתמה את אפה בשל הריח (אבל אכלה ממנו בכל זאת), על ברהמינים בהודו נאסר לאכול ממנו, פשוטי העם זללו את הבצל לתיאבון. בחוקי חמורבי מוקצית הקצבה חודשית קבועה של בצל ולחם לנזקקים. עבור אלכסנדר הגדול היווה ריחו העז של הבצל אות לחוזקו, ומתוך האמונה כי אכילת מאכלים חזקים משפיעה על האדם, הוא האכיל את לוחמיו בבצלים כדי להגביר את כוחם ואת אומץ לבם (אולי זה גם תרם לכך שהאויבים נסו מפניהם…).
הבצל הוא גיאופיט (צמח פקעת או בצל, שניצני ההתחדשות שלו מצויים מתחת לפני האדמה). כדי ליצור פקעת זקוק הבצל היבש (בדומה לשום) לימי אור ארוכים, ולכן הוא נזרע בישראל בחורף ומעבה את פקעותיו עם התארכות הימים. ניתן לשתול בצלצלים בסתיו ולקטוף אותם בחורף כבצלים בוגרים. לבצל הירוק, לעומתו, אין כל כוונה לעבות את הפקעת ולכן ניתן לשתול או לזרוע אותו לאורך כל השנה, וליהנות ממנו טרי וירוק ללא אחסון. היתרון בשתילת בצל ירוק, לעומת זריעתו, קשור לעשבים: הבצל אינו מפתח עלווה רחבה ולכן עשבים מחבבים את ערוגתו ונהנים לחטוף מנות שמש נדיבות בקרבתו. אם שותלים את הבצל הירוק (השתילים מגיעים כקבוצה של חוטי בצל ירוקים ודקיקים), מצליחים להקדים קצת את העשבים.
הבצל הירוק מכונה בשמות רבים: באוסטרליה הוא קרוי “שאלוט”, באנגליה: “בצל אביבי” (spring onion), בדרום ארה”ב: “שאלוט ירוק”, וכן: בצל צרור (bunching onion), ובאנגלית: scallion. שמו של הבצל הירוק באנגלית מעניין ורלבנטי דווקא לנו, כי הוא קשור לאשקלון: עיר הנמל הסוערת שעברה מיד ליד במהלך ההסטוריה ושימשה מרכז סחר חשוב ומשגשג. הבצל הירוק, שמוצאו מאסיה הקטנה והמזרח הגיע כנראה לאשקלון יחד עם סחורות רבות בדרך הים, או בנתיב סחר אחר, ואומץ וגודל על ידי חקלאי האיזור, שעשו כנראה עבודה מצויינת. הרומאים אהבו את בצלי אשקלון הדקיקים, אותם כינו אסקלוניה, וגם הצלבנים נהנו מטעמם העדין. כששבו לאירופה כינו אותם הצרפתים: eschalogne, שם שקוצר אחר כך ל eschalot. בבריטניה של ימי הביניים הם נקראו scaloun ואחר כך scallion. שמם הבוטני המוקדם היה Allium ascalonicum, בו ניתן כבוד לעיר החוף הפלישתית.
הבצל הירוק עשיר ביטמין A, חומצה פולית וויטמין C. מהמינרלים הוא מציע אשלגן, סידן, צורן, זרחן, מגנזיום, ברזל, גופרית וסלניום. הוא מכיל פי 5 עד 7 יותר סלניום מאשר ירקות אחרים. הסלניום הוא מינרל חשוב שכמות זעירה ממנו מספיקה כדי לחזק את מערכת החיסון ולסייע בהגנה על הגוף מפני סרטן ומחלות לב. הריח האופייני של הבצל מקורו בתרכובות הגופרית המצויות בו, למשל האליצין הייחודי לבני משפחת הבצל, שהוא חומר אנטי-זיהומי הפועל כנגד חיידקים, וירוסים ופטריות וכן עשוי לסייע בהפחתת כולסטרול ולחץ דם. ובואו לא נשכח שמלבד בצל הוא גם ירוק – וזה ייחודו: הוא “גם וגם”: יש בו גם חומרי מרפא ובריאות ממשפחת השושניים, וגם עלים ירוקים המספקים סיבים תזונתיים, ויטמינים ופיטוכימיקלים (לוטאין, בטא-קרוטן, ויטמין K) האופיינים לעשבים ותומכים בבריאות.
ולקינוח – כמה תרופות סבתא: לנזלות בתחילת הדרך: לשתות חליטה של בצל ירוק: לוקחים בצל ירוק, חותכים את החלק הלבן לפרוסות, מבשלים למשך מספר דקות במים ושותים. לטיפול בשלשול או כאבי בטן חזקים: רטיה של מלח בצל ירוק: קוצצים ½ ק”ג בצל ירוק, מערבבים ב½ ק”ג מלח ומחממים על מחבת. את התערובת החמה מכניסים לשקית ומניחים על הבטן התחתונה פעמיים ביום. בזהירות מכוויות.
טיפטיפה
√ קישוט פרח מבצל ירוק:
מסירים את השורש, מניחים את הבצל על קרש חיתוך ובעזרת סכין חדה חורצים מספר חריצים לאורך החלק הלבן של הבצל, מקפידים לשמור מרחק של כ-ס”מ-שניים מהחלק הירוק של הבצל, וחורצים חריצים קרובים זה לזה ככל האפשר. חותכים את העלים הירוקים, משאירים כמובן קצת מהחלק הלא-חתוך וקושרים אותו כדי להחזיק את הבצל שלא יתפרק. מכניסים למי קרח, מה שגורם לחלק החתוך להסתלסל וליצור צורת פרח
√ כבישת בצל ירוק:
שוטפים את הבצלים ומסירים את השורש, חותכים את העלים הירוקים, משאירים כמה ס”מ. דוחסים לצנצנת, יחד עם התבלינים החביבים עליכם לכבישה. ממלאים את הצנצנת בשני חלקים של חומץ תפוחים לכל חלק מים. אוטמים את הצנצנת ומניחים בארון חשוך למשך כחודש.
√ בצל ירוק צלוי:
בצל ירוק מפתח מתיקות עסיסית כשצולים אותו: שוטפים ומסירים את השורש מצרור בצלים, מפזרים עליהם מעט שמן זית ומניחים אותם בתבנית אפיה משומנת. צולים בחום של 150-175 מעלות במשך 15-20 דקות, מדי פעם הופכים אותם בתרווד. ניתן לכסות בנייר כסף, כדי למנוע התייבשות.
השבוע אנחנו שולחים מזל טוב גדול לאבא שלי, שמגיע אלינו בכל שבוע לעזור באריזות הארגזים, שהמציא ובנה מכונות ומכשירים להקלת העבודה בח’ביזה, שממש ממש אוהב בצל ירוק, ואה… גם חוגג יומולדת 70 – חיבוקים ומזל טוב, וברכות לעוד שנים של שמחה, יצירה, עבודה ואהבה. יומולדת שמח!
שיהיה לכולנו שבוע טוב, בריא ונעים,
אלון, מאיה, דרור, בת-עמי וכל צוות ח’ביזה
_____________________________________
מה השבוע בסל?
יום שני: כוסברה/פטרוזיליה, חסה/רוקט, קולרבי/שומר, עגניות, ברוקולי, דייקון/צנונית, בצל ירוק, מלפפונים, גזר, קייל/מנגולד, כרובית.
ובסל הגדול תוספת של: סלרי שורש, כרישה, ארטישוק ירושלמי.
יום רביעי: קייל/עלי ברוקולי, דייקון/צנונית, מלפפון, ברוקולי, גזר, קולרבי/שומר, כרובית/כרוב, כרישה, עגבניות, כוסברה/שמיר בארגזים קטנים, תפו”א/ארטישוק ירושלמי בארגזים קטנים.
ובסל הגדול תוספת של: בצל ירוק, סלרי שורש, ארטישוק ירושלמי/אפונת גינה/אפונת שלג, פטרוזיליה/רוקט, פלפל צהוב
השבוע אנחנו שולחים לכם בארגזים עלי ברוקולי. בדרך כלל אנחנו קוטפים רק את הברוקולי עצמו, ואת העלים משאירים בשדה, ועכשיו, לאחר שהברוקולי נקטף, החלטנו לקטוף לכם צרורות רעננים של העלים שלו. הנה תמונה לזיהוי:
אצלנו זה לא דבר שגרתי לאכול עלי ברוקולי, אבל באיטליה או במזרח הרחוק ישנם זני ברוקולי המגודלים לשם שימוש דווקא בעליהם. הם מקובלים מאוד כתוספת לפסטה או לתבשילים מוקפצים. עלי הברוקולי בארגזים שלכם הם עלים בוגרים. השתמשו בהם כמו במנגולד או בעלי חרדל, אבל שימו לב שהם עבים יותר ולכן יש לבשלם זמן ממושך יותר (הם הכי דומים לעלי הקייל מבחינת השימוש). ערכם התזונתי גבוה מאוד, הם עשירים בויטמינים (A, B-complex, C) ובמינרלים (ברזל וסידן).
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ותמציות צמחים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).
_____________________________________
מתכוני בצל ירוק:
לביבות בצל ירוק, ג’ינג’ר וכוסברה
אנטי פסטי בצל ירוק וטחינה
מרק מיסו
פנקייק סיני עם בצל ירוק
פשטידת בצל ירוק
ואחרון חביב – לטובת עלי הברוקולי – מאתר “הגינה של מגי” – פסטה ועלי ברוקולי (מתכון של השף מארק גורדון)