עלון #456, 18-20 בנובמבר 2013, ט”ו-י”ז בכסלו תשע”ד

בשבוע שעבר נפרדנו מיערה, שעבדה איתי במסירות ומקצועיות בשנה האחרונה. בשמנו ובשמכם רצינו להודות לה על העבודה המעולה בשנה האחרונה. קשה לחשוב איך הייתי – היינו עוברים את התרחבות כמות הלקוחות של השנה האחרונה ללא הסיוע המצויין שלה. אז תודה רבה ובהצלחה. לתפקיד נכנסה מיה, אשתו המקסימה של אלון, שמלווה את ח’ביזה ממש ממש מהחיתולים (למען האמת, בלעדיה לא היתה ח’ביזה). מיה תהיה לצידי במשרד ובבית האריזה, ואנחנו חוזרות ומבקשות את שיתוף הפעולה שלכם כדי שנוכל לעבוד בצורה רגועה ומסודרת. את רוב השינויים נשמח אם תעשו בעצמכם במערכת ההזמנות האינטרנטית שלנו. מי שעדיין לא הציץ בה מוזמן להציץ ולהישבות בקסמיה… שינויים ניתן לעשות במערכת עד צהרי היום שלפני המשלוח שלכם (12:00). אם בכל זאת אתם רוצים לעשות שינוי דרכנו, נשמח לסייע, אך הבקשה צריכה להגיע אלינו עד בוקר היום שלפני המשלוח כדי שנוכל לעדכן את השינויים בזמן. לא נוכל להבטיח להיענות לשינויים מאוחרים. אחרי השעה 16:00 הטלפון שלנו סגור (קצת חיים מחוץ לח’ביזה), ואנחנו לא מקבלים הודעות. תודה רבה על שיתוף הפעולה! __________________________ ירוק בעיניים התחזית הבטיחה לנו גשם מקומי, אבל אצלנו היה ביום ראשון רק בהיר וקריר, ויבש. החורף אמור היה כבר להיות כאן, כבר קר לנו מאוד בבקרים, ושוב מוקדם אחר הצהרים, אבל באמצע היום עוד אפשר להתחמם בשמש לעתים והשמיים יבשים. אחרוני גידולי הקיץ חוגגים את השבועות האחרונים שלהם – בקרוב ניפרד מהלוביה והחצילים, הבטטות והדלעות מתמעטות ולמולן משפחת הכרוביים נכנסת לתמונה בסערה משמחת. אני יודעת בודאות שמגיע החורף גם כשמד הירוקומטר שלי מורה שלתיבת האימייל הגיעו מעל עשר הודעות שכותרתן: “מה הם העלים הירוקים בארגז השבוע????”. כי כמו בחורף – שלל עלים ירוקים צומחים בשמחה בין רגבי ח’ביזה וממלאים את הארגזים. יש מי ששמח בהם מאוד וגם מבקש שלא נוריד את עלי הסלק והלפת כדי שאפשר יהיה לעשות גם בהם שימוש, ויש מי שנבהל קצת מעומס הירוק ותוהה מה לעשות (שוב) עם הירוק הירוק הזה. אז לטובת הנבוכים – הנה לפניכם מורה הנבוכים של ירוקי ח’ביזה בחורף: מנגולד=סלק עלים: הוא אחיו של הסלק, אבל במקום שורש מעובה הוא מגדל עלים ענקיים. הוא נהדר במרק, בפשטידות, כעלים לממולאים, וגם מוקפץ או מאודה קלות ואפילו טרי בסלט. הנה המון מתכונים אפשריים   טאט סוי: מגיע אלינו מן המזרח הרחוק, הוא בן למשפחת צ’וי או סוי, השייכת למשפחת הכרוביים או החרדליים. טעמו ממש ממש מעט מריר, והוא לא חריף וכן מיוחד מאוד. הוא משתלב מצויין עם טעמים חריפים (חרדל ופלפל חריף), ג’ינג’ר, שומשום וגם מתוק של פירות. ניתן להשתמש בו לסלטים, וגם להקפיץ או לבשל כמו תרד או מנגולד – במרק, בפשטידה, בחביתה וכו’. הנה הרהורים ומתכון לדוגמא (באנגלית, הטאטסוי לא ממש כבש לו מקום בארץ עדיין), אם תגלגלו למטה, בסוף המתכון יש קישורים למתכונים נוספים.   תרד: לפעמים העלים שלו ענקיים ממש ולפעמים הוא דומה יותר לבייבי-תרד. הכל תלוי בעונה, בערוגה, בתזמון הקטיף. הטעם שלו ירוק בהחלט (פעם הייתי פותחת עיניים גדולות על מי שהיה מגדיר טעם כ”ירוק”). הוא טיפונת מריר, טיפונת מתוק, וכולו מלא טעמים של רעננות וגשם. גם הוא, כמו בנדודו המנגולד, מתאים לסלט טרי או לבישול – מרק, פשטידה, מילוי כיסנים, חביתת ירק, או סלט מבושל – כל אלה יתאימו לו מאוד. הנה מקבץ הצעות לדוגמא   תרד ניו זילנדי

מקורו באוסטרליה וניו זילנד, מכאן שמו. קפטן קוק גילה אותו צומח על חופי ניו זילנד, והוא מיד נקטף, בושל ואף נאסף לדרך כדי להילחם בצפדת, הנגרמת מחוסר בויטמין C. הוא מתאים מאוד לאקלים בארץ כי הוא מסתדר מצוין ואפילו מעדיף אקלים חם. הוא משתרע ומתפשט, ועליו בשרניים וקטנים.

הוא יכול להתאים לכל מתכון תרד, אך בהחלט גם להחליף מנגולד. כדי להכין אותו לבישול, צריך להוריד את העלים מן הגבעול – הגבעולים קשים ולא נוחים למאכל. בניגוד לתרד הרגיל או למנגולד לא מומלץ לצרוך את התרד הניו-זילנדי כשהוא נא. כדאי לחלוט אותו מספר דקות, ולשטוף במים קרים, לפני המשך השימוש בו.

מתכונים אוסטרליים לתרד ניוזלנדי

רוקט: קוראים לה כאן ארוגולה וגם רוקה ורוקט. כולן באות באותו הטעם החריף האופייני למשפחת החרדליים. גם היא, כמו התרד, מופיעה אצלכם לפעמים ענקית ובשרנית ולעתים קטנה ועדינה. עלי הרוקט חריפים, אבל נלווה להם טעם אופייני משלהם, לאו דוקא חריף, שהופך אותם מעניינים במיוחד בסלט, מלווים פירות מתוקים. גם גבינות מתחברות אליהם מצויין, ובישול עדין, שוב, כמו קודם, מרכך קצת את החריפות. הנה מתכון ששלחה לי רותם, תוכלו למצוא עוד רבים אחרים אם תחפשו “רוקט” או “ארוגולה” באינטרנט.   קייל  עלה ירוק ממשפחת הכרוביים, נחשב אחד המזונות הבריאים ביותר שיש. לטעם שלו צריך להתרגל, אבל לדעתי שווה בהחלט להתרגל, ולהתאהב. בשל המרקם הקשה יחסית שלו בדרך כלל מבשלים אותו או מכניסים אותו לשייק ירוק, אבל אפשר גם לקלות ממנו צ’יפס ולאכול אותו חי בסלט – הוא מצויין! מתכוני קייל ומילות הלל כאן עלים ירוקים רגילים כמובן להיות מחוברים לשורש ולאדמה. כשאתם רוצים לשמור אותם לאחר שנקטפו אתם מנסים למנוע שתי תופעות: מצד אחד שלא יתייבשו, ומצד שני שלא ירקיבו. יש כמה שיטות לשמור אותם בצורה מוצלחת, אפילו לאורך זמן. קודם כל, כדי למנוע רקבון כדאי כמה שפחות להרטיב, ולכן מומלץ לא לשטוף אותם מראש, אלא רק לפני השימוש: עלים גדולים כמו חסות, מנגולד, טא-סוי, עלי חרדל ותרד כדאי לעטוף (לא שטופים) במגבת בד או מגבת נייר עבה ולהכניס לתוך שקית ניילון, כך מצד אחד נספגת הלחות ומצד שני אין התייבשות. אבל כדי שכל השפע הזה יגדל ויצמח אנחנו זקוקים, כל כך זקוקים, למים משמים. עכשיו, משחלף למעלה מחודש מאז ז’ בחשוון, ועולי הרגל הנושנים כבר מזמן חזרו הביתה, כולכם מוזמנים לא רק להזכיר אותו, אלא גם לבקש, לשאול, לנדנד, להתעקש, להתחנן, להתפלל, לקוות – גשם, גשם, בוא! עד כאן להפעם, מקוה שעשיתי קצת סדר במגוון הירוקים. אתם מוזמנים תמיד לשאול ולתהות על יצורים לא מוכרים בארגז דרך הטלפון: 054-6535980 (אבל בו אנחנו לפעמים קשים להשגה) או האימייל: [email protected] שיהיה שבוע של טוב, בריאות וצמיחה, אלון, בת-עמי, מיה וכל צוות ח’ביזה ___________________________________ מה השבוע בסל? יום שני: פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, בטטה/דלעת, ברוקולי, עגבניות, טאטסוי/מנגולד/קייל, לוביה/שעועית/ארטישוק ירושלמי, חסה, מלפפון, גזר, קולרבי/דייקון, סלק אדום – בארגזים קטנים בלבד. ובסל הגדול תוספת של: רוקט, תירס/כרוב, כרישה/עירית שומית, חצילים/כרובית. יום רביעי: רוקט/תרד, חסה, מלפפונים, כרוב/חצילים, שמיר/פטרוזיליה, בטטה, גזר, קייל/מנגולד, קולרבי/לפת, עגבניות, בארגזים קטנים בלבד: שעועית ירוקה/לוביה/ארטישוק ירושלמי. ובסל הגדול תוספת של: תירס, סלק, ברוקולי/דלעת, כרישה/עירית יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ותמציות צמחים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).
Top