עלי ח’ביזה 430, 18-20 במרץ 2013, ז’-ט’ ניסן תשע”ג – חג אביב שמח!

הודעות לקראת חג האביב: שינוי מועדי משלוח בפסח: • בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים, ומדלגים על יום רביעי ה27 במרץ ויום שני ה1 באפריל. • משלוח יום שני שלפני החג עובר ליום ראשון 24 במרץ מי שמעוניין להגדיל ארגז או לעשות הזמנה מיוחדת לקראת החג, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן. הרשמה לעלון: הדרך הטובה ביותר לקבל הודעות ועדכונים היא דרך העלון שלנו המתפרסם מדי שבוע באתר ומגיע ישירות לתיבות האימייל של רובכם. מי מכם שלא מקבל/ת את העלון ורוצה בכך, נא צרו איתי קשר. אם אתם מעדיפים לקבל את העלון מודפס בארגז, הודיעו לי ונעשה כך. יום פתוח: כמסורת ח’ביזה אנחנו מזמינים אתכם “לעלות אלינו לרגל” ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה. השנה מתקיימת החגיגה ביום חמישי, 28 במרץ, י”ז ניסן, בין השעות 13:00-18:00. למי שלא מכיר – ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לסייר בשדה, לנשנש ירקות ולשוחח. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ובישול, ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר. ביום זה אנחנו פותחים גם דוכן מכירת ירקות כדי שתוכלו להשלים מה שחסר לכם באותו השבוע. הוראות הגעה מעודכנות תוכלו למצוא באתר תחת הלשונית “צרו קשר”. נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו. חג שמח מכולנו, נשמח לראות את כולכם! _________________________________ תמר הברהי האורגני של קיבוץ סמר חזר אלינו! ואם אתם עדיין לא מערכת ההזמנות האינטרנטית שלנו – זה הזמן לבדוק אותה. אנחנו מעדכנים בה את המחירים, את המלאי (כמיטב יכולתנו), ומוצגים בה המוצרים הרבים והשונים אותם ניתן לרכוש מיצרנים ישראלים קטנים ואיכותיים. _____________________________ לקראת חג הפסח מציע אסף נוב מ”מנחת הארץ” מצות שמורות רכות, עשויות בעבודת יד מחיטת ארץ ישראל אורגנית. המצות בהשגחה של הרב שמואל אליהו והרב עזרא שיינברג מצפת. המחיר: 110 שקלים לקילו מי שמעוניין בפרטים נוספים יכול לפנות טלפונית לאסף: 052-6493837 _______________________________________ אביב הגיע פסח בא כבר כמה שבועות זה ברור – האביב כבר כאן. מזג האויר משוגע כראוי, החום והקור, השרב והמטר מתחלפים ביניכם בקצב מסחרר ומפתיע. גשמים של ממש לא ירדו אצלנו כבר כמעט חודשיים, ומגדלי החיטה סביב מודאגים מאוד מכך. חיטה גדלה ללא השקיה, והאביב הוא השלב בו מתמלאים הגרעינים בשיבולת (כך בחיטה, השעורה מקדימה אותה מעט, עוד על כך בהמשך). ללא מים הם לא יוכלו לעשות כן, והשיבולת תישאר מדולדלת וריקה. אנחנו מצטרפים לתפילותיהם ותקוותיהם לגשמים של ממש בשבועות הקרובים. לפי ההגדרה האסטרונומית, האביב מתחיל ביום השוויון, בו שווה אורך היום לאורך הלילה, ונגמר ביום ההיפוך, בו היום הוא הארוך ביותר בשנה והלילה הוא הקצר ביותר בשנה. זה אומר שאצלנו, בחצי הכדור הצפוני, מתחיל האביב ב21 במרץ (בסוף השבוע הזה) ומסתיים ב21 ביוני. האביב ידוע כעונה של התעוררות, התחדשות ואהבה. זו עונת חיזור והזדווגות, ולאוהבים, כידוע, מגיע מזג אויר מצויין. בארץ, למען האמת, האביב אינו עונת ביניים נעימה וחמימה. אלא מה, כשבאו העולים מאירופה, קשה היה להם לוותר על עונת הפריחה וההתחדשות האירופאית הזאת, ומיד שיבצו אותה בלוח השנה הישראלי. אלא שפה האביב הוא תקופה של תהפוכות מזג אויר – ימים נאים, שמתחלפים בגשמים, שאחריהם מגיע שרב ואובך, ואת זה יש לנו כאן למכביר בשבועות האחרונים, כך שבהחלט אפשר לשיר: “בשורת אביב לך הבאתי”. המושג אביב במקרא מתאר שלב מסויים בהתפתחות תבואת הדגן: בתחילת הבשלת השיבולים, לאחר שגבעוליה התקשו. השיבולת הראשונה שמבשילה באיזורינו היא השעורה, וחודש האביב הוא החודש בו היא מגיעה לדרגת ההתפתחות הנקראת “אביב”. אביב השיבולים מתרחש בעונה בה מתמעטים הגשמים, יוצאת השמש והטמפרטורות מתחילות לעלות, וכך קיבלה עונת המעבר בין החורף לקיץ את השם “אביב”. זהו גם החודש בו יצאו בני ישראל ממצרים: בספר שמות כתוב כי מכת הברד במצרים הכתה את הפשתה והשעורה הבוגרות, אך לא את החטה והכסמת, הצעירות עדיין: “כי השעֹרה אביב והפשתה גבעול… והחטה והכסמת אפילֹת הנה” (שמות ט, לא). האביב הקצר של חודש ניסן הוא אכן זמן נאה לצאת ממצרים לטיול במדבר סיני (ויעידו על כך הישראלים הצובאים על מעבר טאבה), כמו שכותב גם רש”י: “…כך אמר להם ראו חסד שגמלכם שהוציא אתכם בחדש שהוא כשר לצאת לא חמה ולא צנה ולא גשמים…” (פירוש רש”י על שמות יג, ד). יש הסוברים שהמילה אביב באה מן המילה “אָב” במשמעות של השיבולת הבכורה והראשונה בתקופת הבשלת הדגנים. סברה אחרת היא כי המקור הוא השורש  אֵב, שמשמעותו צמח צעיר ורענן העומד בשלב הפריחה כמו “איבי הנחל” (שיר השירים ו, יא) ו”עודנו באיבו” (איוב ח, יב). ופריחה היא אכן הצבע המרכזי של עונת האביב, במילותיו היפות של הסופר אליעזר שמאלי: “העובר את ארץ ישראל בתקופת שנה זאת ברגל או אפילו ברכב – עינו תלאה כמראות שפע הפריחה המצוי בכל אשר יפנה. כמרבד צבעוני עצום אחד שטוחה הארץ מצפון עד הנגב ומים עד מזרח, והר וגיא, גבעה ועמק טבולים גודש צבעים מגוונים בכל צבעי הקשת. חג לצמחיית הארץ בתקופת שנה זאת. אביב במלוא משמעות המילה. אך המסתכל בעין פקוחה בים הפריחה שלפניו ירגיש, שבירכתיים, בשולי היריעה המנוקדת, מתגנבת לאיטה הכמישה, ופה ושם מתחילה להתגלות הקרחה. נראה שמתוך כוונה וידיעה, כביכול, רוכז שפע הפריחה בתקופה קצרה ומוגבלת, כי הנה הנה הגשם חולף הולך לו והחמה יוצאת מנרתיקה. השפעת המזרח גוברת מיום ליום על השפעת המערב. תקופת הגשמים, שנלחמה מלחמה עיקשת יום-יום ולא ויתרה על שררתה – נכנעה סוף-סוף בפני ימות החמה ונסתלקה. באופק עולה ערפל החמסין ומשב הבלו פורץ ועובר את הירדן ומשתער מערבה ובעקבותיו – הכמישה והנבילה”. בתקופה הזו רודי הדבש מתחילים להתכונן לעונה העמוסה של רדיית דבש שהכינו הדבורים מן הצוף שאגרו בחודשי הפריחה מסוף החורף ועד עתה. גם אנחנו מרגישים את התקרבות עונת הדבש – מלאי הדבש שלנו מהעונה שעברה הולך ומצטמצם, ואם הזמנתם קילו דבש לאחרונה שמעתם שנשאר לנו רק מגוון חלקי ביותר. ויחד עם דניאלה ותמיר אנחנו מחכים לעונת הרדיה, ולדבש שהם יפיקו מהכוורות שלהם במגוון הטעמים הנהדר, בעוד כחודש וחצי-חודשיים. גם רועי הצאן חגגו בפסח. באביב נולדו טלאים וגדיים חדשים, ויש בשפע חלב, לבנה, גבינה וחמאה. זו סיבה טובה לערוך חגיגת זבח, להודות לאל על שהחורף עבר בשלום, ולהתפלל שהיציאה למרעה תהיה שלווה ובטוחה, גם לקטנטנים שבעדר. אצל רועי הצאן הבדואים נהוגה עד היום מסורת אביבית של הקדשת ראשית ביכורי החמאה למוצ’עאן, אבי אבות הנוקדים (רועי הצאן) הנודדים. בבוא עונת החליבה אוגרים בנאד עור את החמאה שהופקה מהחלב של שלושת הימים הראשונים. ביום השלישי מכינים ארוחה חגיגית לכבוד מוצ’עאן, ורק אחריה אוכלים מהחמאה החדשה. חג האביב פותח את מצעד החגים החקלאים בארץ ישראל, שכן חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה העברית. זה חג שבו החקלאים מלאי כוחות ורוויי שעות שינה, לאחר עונת החורף האיטית משהו, שאיפשרה להם לשוב ולאגור מרץ (ולשכוח כמה חם היה בקיץ שעבר). לאחר הזריעה בדמעה, השעורה מבשילה, וזה אומר שהגיע הזמן לקצור ברינה. במוצאי החג הראשון של פסח היה נערך טקס מסורתי בו החלה עונת קציר השעורה בטקס סמלי של קציר העומר (אגודת שיבולים) הראשון. תיאור יפה של הטקס הקדום ושל חידושו בתנועה הציונית המתחדשת נמצא במצגת הזו של מכון שיטים. הטקס הזה והתקופה הזו לוו גם בחשש גדול. מזג האויר ההפכפך והציפיה של הבשלת גידולי עונה שלמה שהתנקזה לקציר בתקופה זו גרמו למתח גדול אצל החקלאים. כותב על כך ילקוט שמעוני: “בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת. למה? שבפסח התבואה נדונית ואין אדם יודע אם עושה השנה תבואה ואם אינה עושה”. גם הירקות אצלנו בשדה, ללא גשמים מלמעלה, ורק בעזרת טפטוף, עושים מאמץ רציני להגיע לשולחנות החג שלכם. החסה זוקפת חזה, מתהדרת בהיותה חשובה כל כך כמרור (חשיבות מפוקפקת אולי, ובכל זאת, חשובה), הסלרי משתדל מאוד לצמוח יפה ולכרפס לכם את הסדר, הפול הירוק מחייך בתרמיליו אל הלא אשכנזים בינינו, מביא איתו ריחות וטעמי אביב, שורשי הפטרוזיליה והסלרי, הגזר ושאר ירקות המרק מתכוננים לפגישה עם הקניידלך בשולחנות בהם לא יבקר הפול… לפני סיום רוצינו לאחל ברכות ולשלוח אהבה – לדרור (שליח ימי שני ורביעי באיזור ירושלים) ונעמי להולדת בנם בשבוע שעבר (בתזמון מדוייק עם משלוחי ח’ביזה, יפה מצידו…), ליערה (יד ימיני, שרובכם כבר מכירים) ודותן לכבוד בואו של קים המתוק, וללובסנג יקירנו, מעובדינו הותיקים ביותר, שקיבל סוף סוף תעודת זהות ומעמד קבע בישראל. אנחנו מצטרפים לתקוות ולתפילות שיהיו החג הזה והעונה הנפתחת בו מבורכים בדבש, בחלב ובתבואת השדה, שיביאו איתם בריאות, שלווה ושמחה, חג שמח! אלון, יערה, בת-עמי וכל צוות ח’ביזה __________________________________________ מה השבוע בארגז האביבי? יום שני: חסה, שום ירוק, אפונת שלג, עגבניות, סלק, פול, סלרי עלים/סלרי שורש, מלפפון, ברוקולי/כרובית, פטרוזיליה, כרוב לבן/כרוב אדום. ובסל הגדול תוספת של: עירית שומית, גזר, דייקון יום רביעי: סלק אדום, כרוב, מלפפון, כוסברה/פטרוזיליה, אפונה סינית, חסה, פול, סלרי שורש/סלרי עלים/פטרוזיליה שורש, שום ירוק, גזר, עגבניות. ובסל הגדול תוספת של: ברוקולי/כרובית, עירית שומית, קייל/מנגולד יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית ולחם שאור. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).
Top