שינוי מועדי משלוח בחג הסוכות:
– השבוע מתקיימים משלוחי יום שני ה-10 באוקטובר כרגיל. משלוח יום רביעי עובר ליום שלישי ה-11 באוקטובר.
– בשבוע הבא, חול המועד סוכות, אנחנו לא שולחים ארגזים ולכן לא יגיעו אליכם ארגזים בשני ורביעי 17 ו-19 באוקטובר.
עבור כל מי שמקבל ארגז פעם בשבועיים חול המועד יוצר פער של שלושה שבועות. גם אם לא הייתם אמורים לקבל ארגז בשבוע של חול המועד, המשלוח הבא שלכם יידחה בשבוע! אם אתם רוצים לעדכן את מועדי המשלוח בצורה שונה כדי למנוע פער זה, צרו איתי קשר בהקדם.
———–
יום פתוח: כמסורת ח’ביזה פעמיים בשנה אנחנו מזמינים אתכם “לעלות אלינו לרגל” ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה תתקיים החגיגה ביום שלישי, 18 באוקטובר, כ’ תשרי (ה’ חול המועד), בין השעות 11:00-16:00.
ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לעשות יחד סיור בשדה, לנשנש ירקות ושאר מטעמים. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה בכותנה, ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר (גם לגדולים…).
הוראות הגעה מעודכנות נמצאות באתר שלנו תחת הלשונית “אודות — איפה אנחנו”. נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו. ו…בואו!
_________________________________
ושוב ירדה עלינו שיירת חסידות, בדרך מן השלג אל השמש.
ובחולצת שבת הלבינו השדות, לקראת הסתיו ארצי חמה נושמת.
הנה יורד הסתיו עם השקיעה העצובה, על דרך העפר ועל עקבות האהבה.
על מרחבי השלף ולובן הכותנה, על פני האנשים צרובי הקיץ.
על משעולי העדר צונח האבק, עלי האזדרכת בסחרחורת.
ראשי החצבים שוב עולים מן המחנק, שבין ראש השנה לבין החורף.
נשוב ונעבור בין חמה לבין ענן, על דרך העפר המתחדשת.
על פני שדות הכותנה העומדים בעירומם, בין ברק הממטרות לבין הגשם.
מילים: יורם טהרלב, לחן: שי לביא
אם יוצא לכם לצאת מן העיר ולרדת קצת מן הכבישים המהירים לשדות, יש סיכוי סביר שתפגשו, גם ממש במרכז הארץ, לצידי כביש ירושלים-תל-אביב, שדות לבנים לבנים של כותנה שזה עתה נקטפת ונדחסת לקוביות ענקיות העומדות מכוסות בשדה. כבר שבועות ארוכים שישראל, בנזוגי וגד”שניק (עובד בענף גידולי שדה בקיבוץ) נוסטלגי ומתגעגע, מתצפת על השדות לצידי כביש מספר אחת ומחפש קטפות. לפני שבועיים הוא סוף סוף מצא אותן, התקשר אלי לעבודה והודיע לי: “תפגשי אותנו בעוד רבע שעה ליד מאגר המים – הולכים לראות קטיף כותנה!” הכותנה היא המקצב החקלאי של חג הסוכות, בו היא בדרך כלל נקטפת, ולה מוקדש העלון השבוע.
היא אחד מצמחי התרבות העתיקים ביותר. כבר לפני אלפי שנים גידלו אותה בהודו, מצרים, פרו ומקסיקו. בסביבות 500 לפני הספירה כתב ההיסטוריון היווני הרודוטוס על הכותנה ההודית : “ישנם עצי פרא שם, שפריים הוא צמר העולה בטיבו וביופיו על זה של הכבש. ההודים מכינים את בגדיהם מצמר עצים זה”. גם בארץ גודלה הכותנה כנראה כבר מהמאה השניה לספירה. היא מכונה במשנה בשם “צמר גפן” (או לפי גירסת התלמוד הירושלמי – “גפן הצמר”) משום שעליה דומים לעלי הגפן, ופרחיה מפיקים צמר. זהו גם מקור שמו של צמר הגפן המיוצר מהכותנה.
בישראל נעשו ניסיונות לגדל כותנה כבר מתחילת ההתיישבות אולם גידול הכותנה תפס תאוצה רק לאחר מלחמת השחרור, בעמק בית שאן, בנגב הצפוני ובעמק יזרעאל, ומאוחר יותר גם בעמק החולה, באזורים בהם הטמפרטורות היו גבוהות מספיק, אך גם כמות המים איפשרה זאת.
הכותנה היא צמח רב-שנתי ממשפחת החלמתיים (אליה שייכת גם החלמית, הלא היא הח’ביזה וגם הבמיה). הוא גדל בקרקעות עמוקות ואוהב חום, אור ומים. בארץ נזרעת הכותנה בתקופת חג הפסח, ובמשך חצי השנה הבאה היא תצמח להיות צמח ירוק גבוה יפה ומרשים, ובקיץ תפרח בפריחה צהובה יפיפיה:
הפרח יהפוך להלקט, פרי יבש המשמש מעין קופסה המכילה את הזרעים, שעטופים בסיבים המפורסמים של הכותנה. עם ההבשלה, כחמישה-שישה חודשים אחרי הזריעה, נפתחים ההלקטים והסיבים נפתחים למעין פרח כותנה לבן:
באה עת הקטיף. בגידול כותנה קונבנציונלית מתבצע כעת “שילוך” – ייבוש הצמחים והשרת העלים על ידי חומר כימי, כדי להקל על הקטיף. בכותנה אורגנית לא מתבצע שילוך ובמקומו מופסקת ההשקיה כדי לייבש את הצמחים. עכשיו, כשהצמחים יבשים, נכסות המכונות הכבדות לפעולה: הקטפת עוברת בשורות, ובעזרת מערכת מתוחכמת של “אצבעות” וסכינים מושכת ותולשת את סיבי הכותנה מתוך ההלקטים, ומעבירה אותם למיכל מרכזי. בקצה השורה, כשהיא מתמלאת, היא שופכת את החומר הקטוף לעגלת ביניים שמעבירה את הכותנה אל המהדק, אשר כשמו כן הוא – מהדק את המוני כדורי הצמר ויוצר קוביה מלבנית מהודקת של כותנה.
הנה סרט קצר ומקסים המתאר קטיף כותנה אורגנית בשדות עין חרוד
פעם היה הקטיף מלאכתם הידנית של המוני עבדים ועובדים (זוכרים את השיר: “בים לבן קבוצת שחורים קוטפת, בשדה כותנה קוטפת כל היום”, ואת תיאור הקטיף בספר “ענבי זעם” של סטיינבק). וגם בארץ בתחילת הדרך היו קוראים את כל האנשים הנשים והטף בקיבוץ ל”גיוס” לקטיף בכותנה:
ועד לא מזמן, כשאנחנו היינו ילדים (טוב, טוב, אולי זה היה קצת מזמן), היו הנערים הגדולים והכבדים ביותר קופצים שוב ושוב על הר הכותנה כדי להדק אותו לקוביה דחוסה. היום הכל נעשה במכונות. אם כי אלו ישנות ומחלידות לפעמים. מנהל העבודה אותו פגשנו בקטיף בשדות של קיבוץ שעלבים סיפר שעתה, כשפחתו מאוד שדות הכותנה בארץ, קשה עד בלתי אפשרי להשיג חלפים וצריך לעשות הזמנה מיוחדת מחו”ל כדי לתקן מכונה ישנה שהתקלקלה.
קוביות הכותנה הגדולות מובלות אחר כבוד למנפטה, שם מופרדים הסיבים מהזרעים. כל סיב כותנה הוא תא אחד מאורך שדפנותיו עשויות כ-90% תאית. הסיבים היבשים מפותלים כספירלה, מה שמקנה להם גמישות רבה. סיבי הכותנה נמדדים הן באורך והן בחוזק שלהם. סיבים אלו משמשים לטווית חוטים הנארגים יחד לבד רך ונושם.
גם שאר החלקים מנוצלים, כמעט עד תום. הכותנה היא גידול בעל נצילות גבוהה מאוד: כ-10% בלבד מהחומר הגולמי אובד במהלך עיבודה. הסיבים משמשים לייצור חוטים ובד, הזרעים משמשים לייצור שמן וכן כמאכל לבהמות. אחד הזכרונות החזקים מילדותי הוא טיולי שבת לרפת בקיבוץ של סבא וסבתא, בה היינו מתנפלים בחדווה על הר גרעיני הכותנה, חופרים מנהרות או בורות, גולשים במורד, או סתם משתוללים, ואחר כך מנערים את כל הגוף והבגדים, כולל הצווארון, הכיסים, הנעליים והגרביים, האזניים והנחיריים, כדי להוציא את הגרעינים הקטנים שתמיד הצליחו להשתחל לכל מקום.
יש הרבה סיבות לכעוס עליה, לבקר אותה, לסלק אותה מכאן: היא גידול בעל צריכת מים גבוהה, ולרוב עתיר ריסוסים עד מאוד. לכאורה מקומו לא יכירנו כאן בארץ השחונה והקטנה שלנו. ובאמת, היו תקופות שיא בהן גידלו בארץ 600 אלף דונמים של כותנה ויותר, אך בשנות השמונים והתשעים, בעקבות משבר המים פחתו מאוד שטחי הכותנה, והועברו בהדרגה להשקיה במי קולחין, במקביל פותחו זנים המסתפקים בפחות מים. כיום מגדלים בישראל כ-300,000 דונם כותנה, מתוכם כ1500 דונם של כותנה אורגנית, בעיקר בעמק חרוד. יבול הכותנה בישראל הוא גם מהגבוהים בעולם – כ-500 ק”ג בממוצע לדונם, מתוכם כ-170 ק”ג סיבים. גם הכותנה האורגנית הישראלית מצליחה מאוד וידועה כאיכותית ביותר – השנה היא הגיעה ליבול שיא של יותר מ160 ק”ג סיבים לדונם.
אז לכבוד תחילת השנה וחג הסוכות, מזמינים אתכם להניח רגע את הביקורת בצד, להעריך את היתרונות של גידול הכותנה, כמו ניצול מי הקולחין שלנו, ואת הצעדים שעשתה להתייעל ולהשתפר, ולחגוג עם העדה החקלאית של הארץ, ועם החקלאות האורגנית המקומית, את תקופת קטיף הכותנה. ביום הפתוח שלנו בסוכות נתנסה בעבודות יצירה בכותנה גולמית, מזמינים את כולכם לחגוג איתנו.
חג אסיף (וקטיף) שמח לכולנו,
אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה
__________________________________
מה בסל לחג?
יום שני: רוקט, שעועית תאילנדית או במיה או לוביה, קייל אדום, דלעת, חסה, עגבניות, מלפפונים, בזיל, בצל ירוק, תפו”א, תירס.
ובסל הגדול תוספת של: צנוניות, חצילים, סלק.
יום רביעי: דלעת, חסה, מלפפונים, רוקט, עגבניות, כוסברה או שמיר, בצל ירוק, קייל או מנגולד, תפו”א, זוטה, תירס.
ובסל הגדול תוספת של: לוביה או שעועית תאילנדית או במיה, סלק או גזר, חצילים
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, טחינה וגם פירות מיובשים ולדר. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. בטופס המצורף תוכלו למצוא רשימה מפורטת של המוצרים ומחיריהם. אפשר למלא את ההזמנה בטופס ולשלוח אלינו.
__________________________________
אחרי החגים יתחדש הכל… ובתקוה גם המתכונים שלנו…
חג שמח!
ושוב ירדה עלינו שיירת חסידות, בדרך מן השלג אל השמש.
ובחולצת שבת הלבינו השדות, לקראת הסתיו ארצי חמה נושמת.
הנה יורד הסתיו עם השקיעה העצובה, על דרך העפר ועל עקבות האהבה.
על מרחבי השלף ולובן הכותנה, על פני האנשים צרובי הקיץ.
על משעולי העדר צונח האבק, עלי האזדרכת בסחרחורת.
ראשי החצבים שוב עולים מן המחנק, שבין ראש השנה לבין החורף.
נשוב ונעבור בין חמה לבין ענן, על דרך העפר המתחדשת.
על פני שדות הכותנה העומדים בעירומם, בין ברק הממטרות לבין הגשם.
מילים: יורם טהרלב, לחן: שי לביא
אם יוצא לכם לצאת מן העיר ולרדת קצת מן הכבישים המהירים לשדות, יש סיכוי סביר שתפגשו, גם ממש במרכז הארץ, לצידי כביש ירושלים-תל-אביב, שדות לבנים לבנים של כותנה שזה עתה נקטפת ונדחסת לקוביות ענקיות העומדות מכוסות בשדה. כבר שבועות ארוכים שישראל, בנזוגי וגד”שניק (עובד בענף גידולי שדה בקיבוץ) נוסטלגי ומתגעגע, מתצפת על השדות לצידי כביש מספר אחת ומחפש קטפות. לפני שבועיים הוא סוף סוף מצא אותן, התקשר אלי לעבודה והודיע לי: “תפגשי אותנו בעוד רבע שעה ליד מאגר המים – הולכים לראות קטיף כותנה!” הכותנה היא המקצב החקלאי של חג הסוכות, בו היא בדרך כלל נקטפת, ולה מוקדש העלון השבוע.
היא אחד מצמחי התרבות העתיקים ביותר. כבר לפני אלפי שנים גידלו אותה בהודו, מצרים, פרו ומקסיקו. בסביבות 500 לפני הספירה כתב ההיסטוריון היווני הרודוטוס על הכותנה ההודית : “ישנם עצי פרא שם, שפריים הוא צמר העולה בטיבו וביופיו על זה של הכבש. ההודים מכינים את בגדיהם מצמר עצים זה”. גם בארץ גודלה הכותנה כנראה כבר מהמאה השניה לספירה. היא מכונה במשנה בשם “צמר גפן” (או לפי גירסת התלמוד הירושלמי – “גפן הצמר”) משום שעליה דומים לעלי הגפן, ופרחיה מפיקים צמר. זהו גם מקור שמו של צמר הגפן המיוצר מהכותנה.
בישראל נעשו ניסיונות לגדל כותנה כבר מתחילת ההתיישבות אולם גידול הכותנה תפס תאוצה רק לאחר מלחמת השחרור, בעמק בית שאן, בנגב הצפוני ובעמק יזרעאל, ומאוחר יותר גם בעמק החולה, באזורים בהם הטמפרטורות היו גבוהות מספיק, אך גם כמות המים איפשרה זאת.
הכותנה היא צמח רב-שנתי ממשפחת החלמתיים (אליה שייכת גם החלמית, הלא היא הח’ביזה וגם הבמיה). הוא גדל בקרקעות עמוקות ואוהב חום, אור ומים. בארץ נזרעת הכותנה בתקופת חג הפסח, ובמשך חצי השנה הבאה היא תצמח להיות צמח ירוק גבוה יפה ומרשים, ובקיץ תפרח בפריחה צהובה יפיפיה:
הפרח יהפוך להלקט, פרי יבש המשמש מעין קופסה המכילה את הזרעים, שעטופים בסיבים המפורסמים של הכותנה. עם ההבשלה, כחמישה-שישה חודשים אחרי הזריעה, נפתחים ההלקטים והסיבים נפתחים למעין פרח כותנה לבן:
באה עת הקטיף. בגידול כותנה קונבנציונלית מתבצע כעת “שילוך” – ייבוש הצמחים והשרת העלים על ידי חומר כימי, כדי להקל על הקטיף. בכותנה אורגנית לא מתבצע שילוך ובמקומו מופסקת ההשקיה כדי לייבש את הצמחים. עכשיו, כשהצמחים יבשים, נכסות המכונות הכבדות לפעולה: הקטפת עוברת בשורות, ובעזרת מערכת מתוחכמת של “אצבעות” וסכינים מושכת ותולשת את סיבי הכותנה מתוך ההלקטים, ומעבירה אותם למיכל מרכזי. בקצה השורה, כשהיא מתמלאת, היא שופכת את החומר הקטוף לעגלת ביניים שמעבירה את הכותנה אל המהדק, אשר כשמו כן הוא – מהדק את המוני כדורי הצמר ויוצר קוביה מלבנית מהודקת של כותנה.
הנה סרט קצר ומקסים המתאר קטיף כותנה אורגנית בשדות עין חרוד
פעם היה הקטיף מלאכתם הידנית של המוני עבדים ועובדים (זוכרים את השיר: “בים לבן קבוצת שחורים קוטפת, בשדה כותנה קוטפת כל היום”, ואת תיאור הקטיף בספר “ענבי זעם” של סטיינבק). וגם בארץ בתחילת הדרך היו קוראים את כל האנשים הנשים והטף בקיבוץ ל”גיוס” לקטיף בכותנה:
ועד לא מזמן, כשאנחנו היינו ילדים (טוב, טוב, אולי זה היה קצת מזמן), היו הנערים הגדולים והכבדים ביותר קופצים שוב ושוב על הר הכותנה כדי להדק אותו לקוביה דחוסה. היום הכל נעשה במכונות. אם כי אלו ישנות ומחלידות לפעמים. מנהל העבודה אותו פגשנו בקטיף בשדות של קיבוץ שעלבים סיפר שעתה, כשפחתו מאוד שדות הכותנה בארץ, קשה עד בלתי אפשרי להשיג חלפים וצריך לעשות הזמנה מיוחדת מחו”ל כדי לתקן מכונה ישנה שהתקלקלה.
קוביות הכותנה הגדולות מובלות אחר כבוד למנפטה, שם מופרדים הסיבים מהזרעים. כל סיב כותנה הוא תא אחד מאורך שדפנותיו עשויות כ-90% תאית. הסיבים היבשים מפותלים כספירלה, מה שמקנה להם גמישות רבה. סיבי הכותנה נמדדים הן באורך והן בחוזק שלהם. סיבים אלו משמשים לטווית חוטים הנארגים יחד לבד רך ונושם.
גם שאר החלקים מנוצלים, כמעט עד תום. הכותנה היא גידול בעל נצילות גבוהה מאוד: כ-10% בלבד מהחומר הגולמי אובד במהלך עיבודה. הסיבים משמשים לייצור חוטים ובד, הזרעים משמשים לייצור שמן וכן כמאכל לבהמות. אחד הזכרונות החזקים מילדותי הוא טיולי שבת לרפת בקיבוץ של סבא וסבתא, בה היינו מתנפלים בחדווה על הר גרעיני הכותנה, חופרים מנהרות או בורות, גולשים במורד, או סתם משתוללים, ואחר כך מנערים את כל הגוף והבגדים, כולל הצווארון, הכיסים, הנעליים והגרביים, האזניים והנחיריים, כדי להוציא את הגרעינים הקטנים שתמיד הצליחו להשתחל לכל מקום.
יש הרבה סיבות לכעוס עליה, לבקר אותה, לסלק אותה מכאן: היא גידול בעל צריכת מים גבוהה, ולרוב עתיר ריסוסים עד מאוד. לכאורה מקומו לא יכירנו כאן בארץ השחונה והקטנה שלנו. ובאמת, היו תקופות שיא בהן גידלו בארץ 600 אלף דונמים של כותנה ויותר, אך בשנות השמונים והתשעים, בעקבות משבר המים פחתו מאוד שטחי הכותנה, והועברו בהדרגה להשקיה במי קולחין, במקביל פותחו זנים המסתפקים בפחות מים. כיום מגדלים בישראל כ-300,000 דונם כותנה, מתוכם כ1500 דונם של כותנה אורגנית, בעיקר בעמק חרוד. יבול הכותנה בישראל הוא גם מהגבוהים בעולם – כ-500 ק”ג בממוצע לדונם, מתוכם כ-170 ק”ג סיבים. גם הכותנה האורגנית הישראלית מצליחה מאוד וידועה כאיכותית ביותר – השנה היא הגיעה ליבול שיא של יותר מ160 ק”ג סיבים לדונם.
אז לכבוד תחילת השנה וחג הסוכות, מזמינים אתכם להניח רגע את הביקורת בצד, להעריך את היתרונות של גידול הכותנה, כמו ניצול מי הקולחין שלנו, ואת הצעדים שעשתה להתייעל ולהשתפר, ולחגוג עם העדה החקלאית של הארץ, ועם החקלאות האורגנית המקומית, את תקופת קטיף הכותנה. ביום הפתוח שלנו בסוכות נתנסה בעבודות יצירה בכותנה גולמית, מזמינים את כולכם לחגוג איתנו.
חג אסיף (וקטיף) שמח לכולנו,
אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה
__________________________________
מה בסל לחג?
יום שני: רוקט, שעועית תאילנדית או במיה או לוביה, קייל אדום, דלעת, חסה, עגבניות, מלפפונים, בזיל, בצל ירוק, תפו”א, תירס.
ובסל הגדול תוספת של: צנוניות, חצילים, סלק.
יום רביעי: דלעת, חסה, מלפפונים, רוקט, עגבניות, כוסברה או שמיר, בצל ירוק, קייל או מנגולד, תפו”א, זוטה, תירס.
ובסל הגדול תוספת של: לוביה או שעועית תאילנדית או במיה, סלק או גזר, חצילים
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, טחינה וגם פירות מיובשים ולדר. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. בטופס המצורף תוכלו למצוא רשימה מפורטת של המוצרים ומחיריהם. אפשר למלא את ההזמנה בטופס ולשלוח אלינו.
__________________________________
אחרי החגים יתחדש הכל… ובתקוה גם המתכונים שלנו…
חג שמח!