עלון 103, 1-3 במאי 2006

חג הפועלים והרהורים אחרים הימים האלה הם ימים ישראליים מאוד, גדושים בימי זכרון וימי חג, יום השואה, יום הזכרון לחללי צה”ל ויום העצמאות שמגיע מיד אחריו. אלו ימים שבדרך כלל מפנים את תשומת הלב והאנרגיה לפן הלאומי והמקומי שלנו. והנה השבוע, בין שאר הימים המכובדים, נופל בחיקנו גם האחד במאי, הידוע כיום בעיקר כחג הבינלאומי של הפועלים, אבל הוא בעל מסורת עתיקה יותר כחגן של הפועלות… או הנשים בכלל. האלה הרומאית מאיה, (נקראת גם Bona Dea – האלה הטובה), היא אלת האביב, אלת הפריון, הריפוי, הצמיחה והגדילה, היא שנתנה לחודש מאי את שמו. באחד במאי ובחמישה עשר בו נערכו לכבודה חגיגות פגאניות, שהיו ענין נשי בלבד, גברים לא הורשו להשתתף בהן. סביב מקדשיה טיפחו כוהנותיה גנים ובהן צמחי מרפא, בעזרתן הן טיפלו בחולים. מאוחר יותר (הרבה יותר) אומץ האחד במאי על ידי סוציאליסטים, קומוניסטים ומפלגות פועלים כיום חגיגות העובד, וכביטוי למאבק למען זכויות עובדים, והוא נחגג בתהלוכות ברחובות ופיקניקים בפארקים. המקור לאופיו החדש של האחד במאי בהפגנות שהתקיימו בקנדה ובארה”ב בשנות ה70-80 של המאה התשע עשרה, בדרישה להגביל את יום העבודה ל-8 שעות. לכבוד האחד במאי השנה, ולכבוד החודש האביבי של האלה מאיה, אנחנו רוצים להודות לעובדים של חוביזה (גברים ונשים כאחד), שמשכימים לעבודת השדה, שותלים, זורעים, מעשבים, מדשנים, קוטפים ואורזים כל השנה, בגשם, ברוח, ובשמש הקופחת. אנחנו רוצים להודות להם על העבודה הקשה, על הנכונות וההשקעה, על הראש הגדול והאחריות שהם לוקחים. אנחנו יודעים שבלעדיכם לא היתה חוביזה. אז תודה לאמיר, אברהם, אוהד, סוואט, יוחאי, מורן, אייל, מוהן, יונתן, דרור ועמית. וחג פועלים שמח. אלון ואני משתדלים לדבר בכל שבוע. מתעדכנים, מתייעצים, מעבירים אינפורמציה וגם מילות עידוד. השבוע השיחה גלשה גם לפילוסופיה. שנינו הצטערנו על כך שהאפונה הסינית, שלה כל כך חיכינו, ושהעלון של השבוע שעבר הוקדש לה, פשוט מתייבשת לנו לנגד העיניים, וכנראה שלא נראה ממנה עוד יבולים. אין מה לעשות בענין, זו לא שאלה של ריסוסים או דשן, זה פשוט התיזמון. גם האפונה הרגילה של העונה הזו התעייפה לאחר קטיף אחד, לעומת אותה אפונה בדיוק שהבשילה בסוף החורף, ולא הצלחנו להשתלט על כמות היבול העצומה שהמשיכה להניב עוד ועוד. האפונה היא גידול של העונה הקרירה, והחמסינים האביביים של השבועות האחרונים ממש לא עושים לה טוב. ולנו נותר רק לרשום לעצמנו לקח נוסף: בשנה הבאה לזרוע אפונה רק מוקדם (הזרעים של האפונה הסינית הגיעו אלינו רק בסוף החורף, שזה, מסתבר, מאוחר מדי). “תראה מה זה”, אמרתי לאלון, “רק בעלון הקודם כתבתי על היציבות של חוביזה ועל כך שאנחנו עדיין כאן, פותחים את השנה השלישית שלנו, והייתי כל כך גאה בעצמנו”. “אבל אנחנו באמת כאן”, הוא אמר לי, חיובי כהרגלו, “אלא שאנחנו רק בכתה ב’. ובשנה הבאה נהיה ב-ג”. והוא צודק כמובן. חקלאות היא עניין איטי. (ולמען האמת, חקלאות ירקות היא מהירה יחסית לפרדסנות, למשל). כל גידול אורך כמה חודשים, והלימוד נעשה משנה לשנה. זו בסך הכל העונה השלישית שנזרעה אפונה בחוביזה, ורק העונה השניה של אלון. וכך גם עם גידולים אחרים. ומכל עונה לומדים, מפיקים לקחים, משתפרים, מוצאים פתרונות מפתיעים ויצירתיים, אבל הכל לוקח זמן, בדרך כלל שנה… הנה, למשל, בתקופה הזו בשנה שעברה, אלון נזכר, לא הצלחנו לגדל שומדבר. עשינו הכל לפי הספר, זרענו בזמן, הכל היה לפי התכנון, אבל כלום לא גדל, והיינו צריכים לקנות ירקות ממגדלים אחרים. ובעונה הזו השנה – הסל מלא ביבולי השדה. לאחר החורף שהאט מאוד את הצמיחה וגרם לירקות לדשדש במקום, השמש והגשם האביביים, עם כל קיטורי על תהפוכות מזג האויר, סיפקו לגידולים חמימות ומים בשפע, והירקות “נתנו קפיצה”: בשבועות האלה אנחנו מוציאים מהשדה לפת, סלק, כרובית וקולרבי גדולים ומרשימים. השבוע כתבה לי מישהי כי היא מקוה שלעולם לא תרגיש שהיא עושה הכל נכון, כי כשמתחילים להרגיש שפועלים באופן מושלם, או רק כמעט מושלם, מסתכנים באבדן היכולת להתבונן בעצמנו בביקורתיות ובאובייקטיביות ולהמשיך לנסות לעשות טוב יותר. והיא לא דיברה על חקלאות, אלא על להיות אמא… אני מקוה שברוח ימי החג, הזכרון והמחאה השונים שעוברים עלינו, נמשיך גם אנחנו בחוביזה, ללמוד מנסיון העבר, שלנו ושל אחרים, נשמח בהישגינו עד כה, נדע להודות למי שסייע בהשגתם, ונמשיך לחשוב שאנחנו כל כך לא מושלמים. איזה מזל. חג עצמאות וחג פועלים שמח בת-עמי, אלון, וכל צוות “חוביזה”   ומה השבוע בסל? שני מתכונים “אדומים” לחג הפועלים ושניים “כחול לבן” ליום העצמאות סלט כרוב אדום בדבש – דנה מזור מאתר “יד מרדכי” המרכיבים:

1 ראש כרוב אדום 1 בצל סגול 2 תפוחי עץ סמית קלופים 100 גרם שקדים מולבנים פרוסים

לרוטב: 2 כפות חרדל דיז’ון 2 כפות דבש 1 כף שמן קנולה

אופן ההכנה:

1. חותכים את הכרוב לרצועות דקות, חותכים את הבצל לפרוסות דקות, חותכים את תפוחי העץ למקלות בעובי 1/2 ס”מ
2. מערבבים היטב את כל חומרי הרוטב
3. שמים בקערה את הכרוב, הבצל, תפוחי העץ והשקדים, יוצקים מעט מהרוטב, מקפיצים ומגישים.

  עוגת “שטן אדום” (red devil) של Mollie Katzan: המרכיבים: ¼1 כוסות רסק סלק אדום (לרסק את הסלק המבושל בבלנדר) 3 ביצים ½1 כוסות סוכר ½ כוס שמן 1 כפית וניל ½ כפית מלח ½ 1כוסות קמח ¾ כוס קקאו ½1 כפיות סודה לשתיה אופן ההכנה:

1. לחמם תנור ל-175 מעלות. לשמן תבנית אפיה בנדיבות.
2. בקערה גדולה, לערבב היטב את הביצים, להוסיף בערבוב סוכר, שמן, וניל, מלח ורסק סלק, עד שנוצרת בלילה חלקה
3. בקערה נפרדת לערבב את הקמח, הקקאו וסודה לשתיה
4. להוסיף בהדרגה את המרכיבים היבשים לקערה הגדולה, לבחוש כל השמן, עד שנוצרת בלילה חלקה
5. לצקת את הבלילה לתבנית האפיה ולאפות 45-50 דקות, עד שסכין המוכנסת למרכז יוצאת נקיה
6. לצנן בתבנית ולהגיש בציפוי אבקת סוכר, קצפת או קרם

שיפודי ירקות על האש המרכיבים: ירקות מהסל השבועי של חוביזה: עגבניות, ברוקולי, סלק, גזר, לפת, צנון, כרובית, ועוד… (ירקות קשים, כמו סלק או לפת למשל, כדאי לאדות לפני הצליה, כדי שיוכלו להיצלות יחד עם אחרים) קוביות טופו מרינדת סויה: שמן זית רוטב סויה חומץ הדרים סוכר חום מיץ לימון פלפל שחור גרוס טרי הרבה שום קצוץ אפשר גם ג`ינג`ר קצוץ מרינדת בלסמי: שמן זית מיץ לימון מלח פלפל שחור גרוס טרי חומץ בלסמי הרבה שום קצוץ כמה ענפי טימין אופן ההכנה:

1. חותכים לקוביות את הטופו והירקות.
2. משרים את כל המרכיבים במרינדת בלסמי או במרינדת סויה למספר שעות
3. משחילים את השיפודים בקוביות שהושרו
4. מניחים על מנגל חם למספר דקות על כל צד, עד שהטופו מזהיב והעגבניות מתמלאות בעסיס

ולצד השיפודים: סלט פטרוזיליה ושקדים – מאתר Ynet –  http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-1821-167-8325635,00.html  המרכיבים: 3 צרורות פטרוזיליה – קצוצים (עלים בלבד) 250 גר’ שקדים קלוים  1 חב’ גבינת פטה איכותית, לגרד על פומפיה לרוטב: 3 כפות שמן זית 2 כפיות חרדל דיז’ון איכותי – רצוי עם גרגרים 1 כפית דבש טהור מלח פלפל שחור גרוס אופן ההכנה:

1. קוצצים את הפטרוזיליה
2. מגרדים את הגבינה על פומפיה
3. מערבבים את כל חומרי הסלט
4. מכניסים את כל חומרי הרוטב לצנצנת ומנערים היטב
5. יוצקים את הרוטב על הסלט