הקיץ מתקרב ואיתו בשורות ביכורים:
החלה עונת רדיית הדבש אצל דניאלה ותמיר במושב שעל ברמת הגולן, וכבר יש להם חלות יפיפיות ממש, לבנות. בינתיים יש חלות גדולות של 3-3.5 קילו, בהמשך יהיו גם קטנות של קילו, וכמובן גם דבש חדש וטרי.
החלות פחות עמידות מהדבש (בגלל הדונג, שנתון הרבה יותר לשינויים מטמפרטורה ורגיש גם למזיקים), לכן אנחנו מתלבטים כמה חלות להביא, וזקוקים למשוב מכם מהו הביקוש. אשמח אם מי שמעוניין בחלות-דבש יפנה אלי כדי שאוכל להעריך את הכמויות המבוקשות ולהעביר לדניאלה.
השבוע יהיו אצלכם בארגזים דפי מידע על קרקרים אורגניים שמייצרים במפעל קטן בקיבוץ כפר הנשיא. מחיר חבילת קרקרים 16 שקלים. יש קרקרים בטעמי חיטה, שיפון וכוסמין. למי שיש שאלות, תוכלו לפנות לאסף או זהר (טלפונים בדף המידע). המעוניינים להזמין – מוזמנים לפנות אלי ונשלח אליכם בארגז.
__________________________________
דון קישוא
רק לפני כמה שבועות (אפילו חודש עוד לא עבר) יצאנו ממצרים.
אז היה אביב פורח ורענן, אבל עכשיו הקיץ רומז שהוא כבר בפתח, ואיתו החום הגדול אך גם ההשתוקקות לירקות הקיץ. בעונה הזאת, לבלות ימים בהליכה מתונה במדבר, עם מין סופר-מזון מהיר-ומוכן שכזה שמחליף טעמו לפי הדרישה, אבל, נו, אתם יודעים, הוא לא הדבר האמיתי העסיסי שממש צמח איפושהו, נשמע לי לא משהו.
אני בהחלט יכולה להזדהות עם הקריאה של בני ישראל: “זכרנו, את-הדגה, אשר-נאכל במצריים, חינם; את הקישואים, ואת האבטיחים, ואת-החציר ואת-הבצלים, ואת-השומים. ועתה נפשנו יבשה, אין כול–בלתי, אל-המן עינינו” (במדבר י”א ה-ו).
בדרך כלל כועסים עליהם: “כפויי טובה”. לועגים להם: “נו באמת, בחינם, על מי אתם מנסים לעשות רושם?”. ומטיפים: “אין כמו המן – והמן, כזרע-גד הוא; ועינו, כעין הבדולח. שטו העם ולקטו וטחנו בריחיים, או דכו במדוכה, ובישלו בפרור, ועשו אותו עוגות; והיה טעמו, כטעם לשד השמן”
ובכל זאת – אני מבינה אותם. עם כל התקוה והאידאלים והראיה לעתיד, להתחיל את הקיץ בלי לשזוף את העין בכמה צמחי קישואים, להתענג על הפרחים בצהובים והגדולים שלהם, לנגוס באיזה ביכור קישוא עסיסי – נשמע לי קשה למדי. טוב שסיימנו עם הפרק המדברי הזה…
העלון השבוע נכתב לכבוד ביכורי הקישואים שלנו, והבשורה המשמחת שהם מביאים איתם, ששאר ירקות הקיץ עומדים בתור להצטרף לארגז. עוד מעט, בשעתם הנכונה יגיעו גם קרוביהם המלפפון והפקוס, ושאר חברים: השעועית והלוביה, העגבניות על סוגיהן השונים, הנענע והריחן, החצילים, התירס ושאר ידידים שכבר שתולים וצומחים בשדה.
עונת הקישואים אצלנו מתחילה בסוף החורף. אז אנחנו זורעים את קישואי הבלדי שלנו, הקרויים אצלנו “קישואי מוחמד” כי הוא זה שהפגיש אותנו איתם ולימד אותנו איך לגדל אותם בטיפול מסור ומגונן ובתעוזה ואמונה שיהיה בסדר. הקישואים האלה נזרעים עוד בחורף (זוכרים עונה כזאת?) בתחילת פברואר, כשעדיין קרררר. כדי להגן על הקישואים החביבים אנחנו פורשים על האדמה חיפוי קרקע עשוי פלסטיק, ומעל הזרעים פורשים יריעת פלסטיק נוספת כהגנה מפני הקור. התוצאנ היא מעין מנהרה שמתחממת מקרני השמש ומבודדת מהקור העז ומהסופות שעדיין מבקרות אצלנו בחודשי סוף החורף.
הקישואים של מוחמד הם בעצם… דלעות. הם אחיהם של קישואי הספגטי, אלא שלא כמו האחרונים, את קישואי הבלדי אנחנו קוטפים בצעירותם, בטרם הספיקו להתבגר, להקשות את קליפתם ולהפוך לדלעות. אופיים הדלועי ניכר באופן הגדילה של הצמחים. לעומת הקישואים “הרכים” – הזוקיני הירוק והצהוב, הקישוא הלבן והקישואים המפוספסים, שצומחים מתוך מרכז אחד שממנו יוצאים הגבעולים, קישואי/דלעות מוחמד משתרעים ומתפתלים לכל עבר, בדומה לדלעות ולקישואי החורף (וגם למלפפונים והפקוסים).
התוצאה המתקבלת לאחר כחודשיים וקצת (כלומר עכשיו) היא קישואים שמנמנים, מפוספסים וטעימים כל-כך. בשל שמנמנותם וגוציותם הם מתאימים לממולאים, אבל גם לעצלנים ועצלניות כמוני יש מה לעשות איתם: טיגון קל, אפויים בתנור ואז מנושנשים ישירות או כתוספת לפסטה.
אחרי שלוש שנים של התנסות עם חוסנם וכושר עמידתם של קישואי מוחמד, גם מול איתני הטבע החורפיים, החלטנו השנה לנסות ולבחון את כישורי שאר זני הקישואים שלנו, וכך, כחודש לאחר שקישואי מוחמד מתאקלמים בשדה, ערכנו לו היכרות עם עוד זני קישואים: הזוקיני הירוק והקישוא המפוספס. במחזור הזה ניסינו שתילים וגם זרעים כדי לבדוק האם יש הבדל משמעותי בין שתי האפשרויות.
חלק מכן זוכרים אולי, כי בשנה שעברה סבלו נביטות הקישוא הראשונות שלנו מהיעלמות מסתורית עקב אכילות רבות של הנבטים הרכים, כנראה על ידי צרצרים, או שוכני קרקע אחרים. זו היתה סיבה נוספת לבחור בשתילים בתקופה הזו, כדי לנסות ולהתחכם להם. גם הקישואים האלה, שנשתלו ונזרעו בתחילת מרץ, קיבלו טיפול של חיפוי קרקע מתחת ויריעות ניילון מעל. גם השתילים וגם הזרעים נקלטו היטב, השנה לא נתקלנו באכילות שתילים רכים (בלי עין הרע טפו טפו טפו) ולא ראינו הבדל ממשי בין שתילים לזרעים.
גם את פירות הסבב הזה אתם כבר פוגשים בארגזים – נדרשו לו פחות מחודשיים כדי להבשיל ולשמח את ליבנו.
אבל איך בעצם מגיע קישוא מצמח ירוק ומרשים להנבת פרי ולהבשלה? בדרך יש כמובן פרחים צהובים, גדולים ויפים מאוד, המושכים את עיני הבריות ובעיקר את עיני החרקים, החובבים את הצבע הצהוב. על צמח הקישוא ישנם פרחים משני סוגים: פרחים זכריים ופרחים נקביים (וכל האמור כאן לגבי קישואים תופס גם לגבי דלעות, מלפפונים, מלונים, אבטיחים, פקוסים ושאר בני המשפחה). שני סוגי הפרחים האלה דומים מרחוק, אבל כשמתקרבים ההבדל ברור.
הנה כך נראה הפרח הזכרי:
וממש מקרוב: 
וכך נראית המקבילה הנקבית שלו:
ושוב, בתמונת תקריב: 
החרקים הנפעמים מהצבע העז מיפי הפרחים נכנסים אל הפרח הזכרי, משתעשעים, משחקים, אוספים קצת צוף ועל הדרך גם אבקה, שנראית כך:
אחר כך הם עוברים למגרש המשחקים השכן, הפרח הנקבי, ומפזרים שם בכל מקום את האבקה הזכרית. כפרח הנקבי המופרה נסגר ומתכווץ, ובסוף התהליך נראה כך: 
תוכלו להבחין שבקצהו כבר הולך ותופח, הולך וצומח לו קישוא טרי ורענן – רק כמה ימים דרושים לו והוא מוכן לקטיף זהיר ורגיש, כדי שלא לשרוט אותו ולא לפגוע בקליפתו המבריקה והעדינה.
אבל בואו נחזור רגע אחורה, להתחלות: סבב הקישואים השלישי נזרע ונשתל כחודש לאחר הקודם, כלומר, בתחילת אפריל. הפעם היו אלה הזן הלבן, המוכר, הזוקיני הירוק והצהוב, וזוקיני מפוספס. גם הסבב הזה גדל יפה, כאן אנחנו מבחינים בעדיפות מסוימת של השורות הזרועות על פני השורות השתולות, אך כולן מתקדמות יפה.
בתחילת מאי צפוי סבב קישואים נוסף, שיכלול את מגוון הזנים, ולאחר מכן אנחנו מפסיקים בדרך כלל לזרוע זוקיני, שזניו פגיעים יותר לשלל הוירוסים התוקפים קישואים בעונת הקיץ, וממשיכים לזרוע את הקישואים הבהירים הרגילים. זוקיני לגווניו חוזר ונזרע מספטמבר ואילך.
אלא שהשנה אנחנו בדילמה קשה לגבי זריעות כלשהן לאחר מאי. בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, נתקלנו בבעיה גוברת והולכת של עקיצות בדלועים הרכים שלנו שנזרעו מחודש יוני ואילך – במלפפונים והפקוס ובקישואים. המחקר וההתיעצויות שערכנו הובילו למסקנה העגומה שכנראה מדובר בזבוב הפירות (זבוב הים התיכון) – מזיק שקשה מאוד להתמודד איתו, במיוחד בשטח מיושב ומרובה גינות נוי ובהן עצי פרי, כמו בגינות היפות של כפר בן נון.
בשנה שעברה כל הזריעות לאחר מאי ירדו לטמיון, הצלחנו לקטוף כמויות מזעריות מהצמחים שופעי הפרי. לקראת השנה התייעצנו עם מגדלים אחרים ועם מדריכים חקלאיים, ואנחנו מנסים למצוא פתרון יעיל לבעיה. אם לא נצליח למצוא פתרון, יתכן ונחדל מזריעת קישואים מחודש יוני ואילך. תחזיקו לנו (לכולנו) אצבעות… נדווח לכם כמובן על ההחלטות וההתקדמויות בענין.
אז בברכת אוכל “אמיתי” – צומח, נושם, עונתי, כזה שמתגעגעים אליו, למרות שטעמו אינו משתנה על פי הרצון והוא אינו נאסף מוכן מיד לאכילה כאילו נפל “מן השמיים”, שיהיה לכולנו שבוע טוב, שבוע של שגרה של תחילת קיץ,
אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה
________________________________________
ומה השבוע בסלנו, ההולך ונעשה קייצי, אך עדיין קורץ לחורף:
יום שני: מלפפונים, קישואים, סלק, כוסברה, מנגולד, עגנביות, תרד ניו-זילנדי, פטרוזיליה שורש, כרישה, חסה, קולרבי
ובסל הגדול תוספת של: כרוב, סלרי עלים, גזר
ארגז פירות: תפוחים (שני זנים – זהוב וסטארקינג), אבוקדו (שני זנים: האס ונבאל), קלמנטינות אורה, תפוזי ולנסיה, שסק (שני זנים יהודה ועכו).
יום רביעי: קישואים, שמיר, עגבניות, סלק אדום, מנגולד, תרד ניו זילנדי או טאטסוי, קולרבי, חסה, שום, מלפפונים, ארגזים קטנים: לפת/שומר
ובסל הגדול תוספת של: סלרי עלים, לפת, שומר, בצל ירוק, לימונים
ארגז פירות: קטן – תפוחים, אבוקדו, תפוזים, שסק. גדול: תפוחים, אבוקדו, שסק, אבטיח
_________________________________
מתכוני קישואים, בעיקר פשוטים וקלילים:
קישואים בתנור
קישואים אפויים בזעתר, לימון, שמן זית ואגוזים
רוטב קישואים לפסטה
סלט קישואים קווקזי של יפה ירקוני
סלט קישואים, נענע, שום ולימון
ולקינוח: עוגת קישואים
וממש מקרוב: 
וכך נראית המקבילה הנקבית שלו:
ושוב, בתמונת תקריב: 
החרקים הנפעמים מהצבע העז מיפי הפרחים נכנסים אל הפרח הזכרי, משתעשעים, משחקים, אוספים קצת צוף ועל הדרך גם אבקה, שנראית כך:
אחר כך הם עוברים למגרש המשחקים השכן, הפרח הנקבי, ומפזרים שם בכל מקום את האבקה הזכרית. כפרח הנקבי המופרה נסגר ומתכווץ, ובסוף התהליך נראה כך: 
תוכלו להבחין שבקצהו כבר הולך ותופח, הולך וצומח לו קישוא טרי ורענן – רק כמה ימים דרושים לו והוא מוכן לקטיף זהיר ורגיש, כדי שלא לשרוט אותו ולא לפגוע בקליפתו המבריקה והעדינה.
אבל בואו נחזור רגע אחורה, להתחלות: סבב הקישואים השלישי נזרע ונשתל כחודש לאחר הקודם, כלומר, בתחילת אפריל. הפעם היו אלה הזן הלבן, המוכר, הזוקיני הירוק והצהוב, וזוקיני מפוספס. גם הסבב הזה גדל יפה, כאן אנחנו מבחינים בעדיפות מסוימת של השורות הזרועות על פני השורות השתולות, אך כולן מתקדמות יפה.
בתחילת מאי צפוי סבב קישואים נוסף, שיכלול את מגוון הזנים, ולאחר מכן אנחנו מפסיקים בדרך כלל לזרוע זוקיני, שזניו פגיעים יותר לשלל הוירוסים התוקפים קישואים בעונת הקיץ, וממשיכים לזרוע את הקישואים הבהירים הרגילים. זוקיני לגווניו חוזר ונזרע מספטמבר ואילך.
אלא שהשנה אנחנו בדילמה קשה לגבי זריעות כלשהן לאחר מאי. בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, נתקלנו בבעיה גוברת והולכת של עקיצות בדלועים הרכים שלנו שנזרעו מחודש יוני ואילך – במלפפונים והפקוס ובקישואים. המחקר וההתיעצויות שערכנו הובילו למסקנה העגומה שכנראה מדובר בזבוב הפירות (זבוב הים התיכון) – מזיק שקשה מאוד להתמודד איתו, במיוחד בשטח מיושב ומרובה גינות נוי ובהן עצי פרי, כמו בגינות היפות של כפר בן נון.
בשנה שעברה כל הזריעות לאחר מאי ירדו לטמיון, הצלחנו לקטוף כמויות מזעריות מהצמחים שופעי הפרי. לקראת השנה התייעצנו עם מגדלים אחרים ועם מדריכים חקלאיים, ואנחנו מנסים למצוא פתרון יעיל לבעיה. אם לא נצליח למצוא פתרון, יתכן ונחדל מזריעת קישואים מחודש יוני ואילך. תחזיקו לנו (לכולנו) אצבעות… נדווח לכם כמובן על ההחלטות וההתקדמויות בענין.
אז בברכת אוכל “אמיתי” – צומח, נושם, עונתי, כזה שמתגעגעים אליו, למרות שטעמו אינו משתנה על פי הרצון והוא אינו נאסף מוכן מיד לאכילה כאילו נפל “מן השמיים”, שיהיה לכולנו שבוע טוב, שבוע של שגרה של תחילת קיץ,
אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה
________________________________________
ומה השבוע בסלנו, ההולך ונעשה קייצי, אך עדיין קורץ לחורף:
יום שני: מלפפונים, קישואים, סלק, כוסברה, מנגולד, עגנביות, תרד ניו-זילנדי, פטרוזיליה שורש, כרישה, חסה, קולרבי
ובסל הגדול תוספת של: כרוב, סלרי עלים, גזר
ארגז פירות: תפוחים (שני זנים – זהוב וסטארקינג), אבוקדו (שני זנים: האס ונבאל), קלמנטינות אורה, תפוזי ולנסיה, שסק (שני זנים יהודה ועכו).
יום רביעי: קישואים, שמיר, עגבניות, סלק אדום, מנגולד, תרד ניו זילנדי או טאטסוי, קולרבי, חסה, שום, מלפפונים, ארגזים קטנים: לפת/שומר
ובסל הגדול תוספת של: סלרי עלים, לפת, שומר, בצל ירוק, לימונים
ארגז פירות: קטן – תפוחים, אבוקדו, תפוזים, שסק. גדול: תפוחים, אבוקדו, שסק, אבטיח
_________________________________
מתכוני קישואים, בעיקר פשוטים וקלילים:
קישואים בתנור
קישואים אפויים בזעתר, לימון, שמן זית ואגוזים
רוטב קישואים לפסטה
סלט קישואים קווקזי של יפה ירקוני
סלט קישואים, נענע, שום ולימון
ולקינוח: עוגת קישואים