עלון 132, 4-6 בדצמבר 2006

מזבוב ועד קלמנטינה – מזל טוב! קלמנטינות מיכל שלנו עורכות הופעת בכורה בסלים! השבוע מופיעות בסלים קלמנטינות ראשונות מהפרדס החדש שלנו!!! וזו סיבה קודם כל למסיבה קטנה, קודם כל כי אלו פירות העץ הראשונים משל חוביזה, ואנחנו מקוים שזו רק ההתחלה שבעקבותיה יבואו עוד פירות. (חלקכם כבר קיבלתם אמנם תפוזים מהפרדס בתקופה האחרונה, אך אלו עצים בודדים בפרדס ולכן לא היתה לנו כמות משמעותית לחלק לכולם, הקלמנטינות הן כבר חגיגה משותפת לכל הארגזים). אבל יש לנו סיבה נוספת לחגוג – כי כל פרוייקט הפרדס שהתחלנו השנה החל בחשש ובפקפוקים לא קטנים. כחקלאים אורגנים גם אנחנו ניחנו בתכונה שיש שיכנו אותה בהערכה העזה, אומץ, תקוה, בטחון ויש שיקראו לה הרפתקנות ותמימות, כך או כך התכונה הזו גרמה לנו להחליט לקבל בשמחה ובהתרגשות את הצעתו של משה, בעל הבית של סככת האריזה והאחסון שלנו ולאמץ אל חיקנו את פרדס ההדרים הזנוח הסמוך לה. אבל למרות ההתרגשות לא ממש היינו בטוחים שנגיע ליום הזה של פירות בארגזים. מה שעמד (יותר נכון, התעופף) מולנו היה קטן ושובה עין, אך בעצם בעייתי לנו מאוד. שמו של “ידידנו” הוא זבוב הפירות הים תיכוני (Ceratitis capitata), והוא נראה כך:     fruit fly.jpg  (נכון יפיפה?). מוצאו של זבוב הים התיכון במערב אפריקה, ומשם הוא התפשט החל מאמצע המאה שעברה לכל עבר. ב-1842 הגיע לספרד, ומשם עבר לשאר ארצות הים התיכון, והגיע גם אלינו. מוצאו של זבוב הים התיכון במערב אפריקה, ומשם הוא התפשט החל מאמצע המאה שעברה לכל עבר. ב – 1842 הגיע לספרד, ומשם עבר לשאר ארצות הים התיכון, והגיע גם אלינו. הוא אמנם עצל, איטי ואפשר להעלותו על קצה האצבע ולהתבונן בו מקרוב מבלי שיברח, אבל הוא בהחלט מזיק. מחזור החיים של הזבוב דומה לזה של הפרפר: ביצה, זחל, גולם, וזבוב המטיל שוב ביצים. נקבה אחת מטילה 300 עד 500 ביצים, ומהן מתפתחים במשך כחודש ימים זבובים בוגרים, לאחר שעברו את שלבי הגלגול לרימה ולגולם. הבעיה עם היפיוף החולמני הזה, או נכון יותר לומר, עם היפיופית שלו, היא שהנקבות בוחרות (בחכמה) להטיל את הביצים בתוך פירות. הרימות בוקעות בתוך הפרי – המשמש להן למחסה וכמקור מזון כאחד – וגורמות לרקבונו. זבוב הים התיכון פוגע במיני פירות רבים: הדרים, תפוחים, אגסים, משמשים, אפרסמונים, ענבים, בעצם במה לא. ישנן מספר אפשרויות להתמודד עם הזבובות בצורה אורגנית. אפשרות אחת היא לכסות את העצים ברשת צפופה, שפשוט מונעת את הגעת הזבובות אל הפירות. זהו בדיוק אותו רעיון כמו רשת על חלונות הבית או כילה סביב המיטה. הרעיון הוא לגדר את השטח גידור כנגד זבובים. שיטת ההגנה הפשוטה ו”פרימיטיבית” הזו הפכה יותר ויותר נפוצה בארץ בשנים האחרונות, ולא רק לגידולים אורגניים. אתם יכולים לחזות בה כשאתם נוסעים בכבישי הארץ (טוב, מחוץ לגוש דן…) ורואים מטעים שלמים עטופים ברשת שחורה ונראים כמו כוסו ברעלה או נעטפו לאיזשהו מיצג אומנותי אוונגרדי. הסיבה לכך שרבים עובירם לשיטה הזו היא שזה פשוט עובד. זה אמנם יקר, ודורש השקעה ברשת ולעתים גם במסגרת שתחזיק אותה, כדי שהרשת לא תכביד על הפרי, כמו גם דורש תחזוקה שוטפת: חיפוש מתמיד אחרי חורים ותיקונם, אך זה עובד מצויין. את הרשת צריך לשים מיד לאחר הפריחה והחנטה, עוד לפני שמתפתחים פירות, אנחנו ניגשנו לענין קצת מאוחר השנה, ולכן לא הצלחנו להתארגן לכיסוי הפרדס. הדרך השניה בה מתמודדים עם הזבובות הים תיכוניות נוגעת לפרוייקטים איזוריים וארציים, ולא להתמודדות מקומית של חקלאי זה או אחר, ויש המכנים אותה “הדברה ביולוגית”, אם כי זו אינה הדברה ביולוגית מסורתית או רגילה. מה שעושים הוא שברחבי האזור, ובפרט בגבולות האזורים הנגועים בזבוב, מפוזרים מיליוני זכרים מעוקרים של זבובי הים התיכון. זבובים אלה מגודלים במעבדות ומוקרנים לפני שחרורם במנות ענקיות של קרינה רדיואקטיבית, הגורמת לעיקורם. כאשר מפזרים אותם בכמויות ניכרות בשטח, אמורות נקבות הזבובים להזדווג עם הזכרים המעוקרים – ומהכלאות כאלה לא צפויים, כמובן, כל צאצאים. שיטה זו יעילה במייוחד באזורים שבהם צפיפות המזיקים עדיין לא גבוהה, והיחס בין הזכרים המעוקרים לזכרים הפוריים הוא 10:1, כך צפויה אוכלוסיית המזיק לקטון באופן ניכר, ואפשר להשתלט על שרידיה באמצעים אחרים. בארץ התקיים מבצע כזה בערבה בשנים 2003-2004 ובשנים אלו הוא מתקיים באיזור עמק בית שאן ובצפון. כתבה מעניינת ומעוררת מחשבות על הרעיון והפרוייקט בערבה מצאתי באתר מסע אחר בכתובת: http://www.masa.co.il/article.php?cid=1201 אנחנו נקטנו השנה בדרך שלישית, עליה קצת סיפרתי באחד העלונים הקודמים, והיא דרך של הטעיה, משיכה ולכידה. פיזרנו בפרדס שני סוגי מלכודות. האחד הוא מלכודת לזכרים שבחבורה, המשמשת אותנו לשם ניטור כמות הזבובים. המלכודת הזו מכילה הורמון מין בשם טרימדלור שמושך את הזכרים למלכודת, וכך אנחנו יכולים לעקוב אחר גודל האוכלוסיה שלנו, לנסות ולהיערך אליה ולראות במה משפיע הטיפול שלנו. המלכודת השניה היא מלכודת לנקבות המכילה טל-דבש, גם היא מבוססת על ריח וכן על הצבע והצורה של המלכודת, שמושכת את הנקבות להגיע אליה ומשמשת תחנת האכלה. אלא שבנקודת ההאכלה הזו יש אחוז מסויים של רוטנון (חומר המופק משורשי צמח טרופי בשם דריס) – שהוא רעיל לזבובות, ומדביר את אלו שיגשו לאכול. השיטה הזו מצליחה פעמים רבות, אלא שבמקרה שלנו היא דווקא בעייתית במיוחד, כי הפרדס הספסיפי שלנו, הממוקם בלב המושב, סמוך לעצי פרי רבים (=תחנות האכלה טבעיות), ולכן הזבובות יכלו לחגוג על כל שפע ומגוון הפירות ברחבי המושב, ולהגיע אל הקלמנטינות שלנו רק לאחר שהן שבעות (ולא זקוקות לטל הדבש במלכודות), ומחפשות רק פירות זמינים להטלה (ומאחר שבעונה זו כבר הסתיימו רבים מהפירות האחרים, חששנו שהם יערכו חגיגת הטלות של הקלמנטינות שלנו). בנוסף לכך, בעצתו הטובה של משה, הקפדנו להשקות רק במידה הדרושה ולא להרבות במים: עודף מים הופך את קליפת הפרי לרכה מדי ולכן לנוחה ומזמינה הטלות של זבובת הים התיכון. מלכודות הניטור דוקא הוכיחו שהשטח עמוס בזבובים, וגרמו לנו לחשש רציני, אבל אולי בשל ההשקיה המצומצמת או אולי בשל סיבה נעלמה אחרת, אנחנו לא מוצאים כרגע הטלות רבות על הפירות, ושמחים מאוד לקטוף אותם, לקלף, ולגלות בפנים פלחים מתוקים ונהדרים. בשל ההחייאה הראשונית וגם בשל הגבלת המים עד למינימום הנדרש, חלק מהפירות קטנים עדיין, אנחנו מקוים שהשנה תהנו מהם גם כך, קטנות ומתוקות, ובשנה הבאה נתארגן מראש ונוכל להגדיל את גדול הפרי, אולי גם הכמות, בלי לפגוע באיכות. הקלמנטינות האלה מאפשרות לנו להרחיב את המשמעות של חורף בחוביזה – אם עד עכשיו חורף בשבילנו היה ארוחות צהריים קרירות שיש בהן ברוקולי וכרובית בסלט, הוצאת סלק, צנון ולפת מקרקע רטובה וצרירת בצל ירוק ועשבי תיבול יפיפיים וגדולים לצרורות רעננים, הנה באה לה מיכל הג’ינג’ית והוסיפה לנו מתיקות וריח וצבע לחיינו החורפיים, תודה חמודה! בברכת שבוע חורפי (יש דיבורים על גשמון קטן בסוף השבוע, נו, שיבוא כבר!), אלון, בת-עמי וצוות “חוביזה”   ומה השבוע בסל? יום שני:  עגבניות – השלמה, מלפפונים – השלמה, פלפל – השלמה, גזר חדש מהשדה, העלים טובים למרק, כרוב, אפונה, סלרי עלים, בטטה – השלמה, כוסברה, רוקט, קלמנטינות, חסה ובסל הגדול תוספת של: מנגולד (עלי סלק ירוק), ברוקולי, בצל ירוק יום רביעי:  עגבניות – השלמה, מלפפונים – השלמה, פלפל – השלמה, גזר חדש מהשדה, העלים טובים למרק, דלעת, לפת, סלרי עלים, בטטה – השלמה, פטרוזיליה, רוקט, קלמנטינות, חסה אדומה ובסל הגדול תוספת של: כוסברה , ברוקולי, צנון מתכוני קלמנטינות – השבוע הכל מתוק: נכון שהכי הכי זה פשוט לקלף ולנשנש, אבל למי שבא לו קצת אחרת, הנה כמה מתכונים (מפתיעים) למיכליות הקטנות שלנו: מרק קלמנטינות ושוקולד לבן של ניר צוק, מאתר Ynet: http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3328520,00.html   אצבעות שוקולד בקרמל קלמנטינות, עם גלידת בננה, דבש ופרלין, מסעדת “ארניה”, תל אביב, מתוך אתר “על השולחן”: http://www.hashulchan.co.il/_Recipes/Recipe.asp?CategoryID=107&ArticleID=8310&RecipesCategoryID=321   טארט קלמנטינות של עמית דהאן מאתר “על השולחן:  http://www.hashulchan.co.il/_Recipes/Recipe.asp?CategoryID=107&ArticleID=6733&   עוגת קלמנטינות מיוחדת של נייג’לה לוסון מהתכנית “Good morning America”, אני מצאתי אותה בצירוף שבחים בפורום של מתכונים.נט:
  • המרכיבים:
4-5 קלמנטינות שלמות לא מקולפות 6 ביצים 1 ספל + 2 כפות סוכר 1/3 2 ספלים שקדים טחונים (בערך 180 גרם) 1 כפית גדושה אבקת אפייה
  • אופן ההכנה:
  1. שמים את הקלמנטינות בסיר עם מים עד כדי כיסוי, ומרתיחים מכוסה במשך שעתיים. מניחים להצטנן, מסננים את הקלמנטינות מהמים, חותכים במרכז, ונפטרים ומחרצנים. את היתרה שמים במעבד מזון עם להב הפלדה ומעבדים למשחה חלקה.
  2. במערבל, טורפים את הביצים עם הסוכר לעיסה תפוחה, מוסיפים קלמנטינות טחונות, שקדים ואבקת אפיה ומאחדים את העיסה.
  3. משמנים במרגרינה ומקמחים תבנית 24, מעבירים אליה את העיסה ואופים בתנור שחומם מראש לחום °180 כשעה.
  4. העוגה מוכנה כאשר קיסם ננעץ ויוצא יבש. ייתכן ולקראת סוף האפייה יהיה צורך לכסות את המאפה בנייר אלומיניום בכדי למנוע השחמת יתר.
  5. לצנן בתבנית, ולהוציא רק כאשר העוגה צוננת.
  • אפשר גם להשתמש בתפוזים או לימונים, אבל צריך להגדיל את כמות הסוכר
  • עוד אפשרות: לעשות גלזורה מאבקת סוכר בתוספת כמה טיפות לימון, ומעט מים.
Top