14-16 ביוני 2021 – גן השעשועים של השעועית

כאמל מ”אל יסמין” מאבו גוש הביא לנו מלאי חדש של טחינה משובחת ודבש ענבים, וגם מוצרים חדשים ומשמחים: חלבה טעימה טעימה, עשויה מהטחינה המעולה של “אל יסמין” ו – ג’מיד (קישק, אבן יוגורט) – שהוא גוש גבינה קשה, צורתו קונוס, עשוי מיוגורט כבשים מיובש מאיזור חברון, כדי שיוכל להישמר לאורך זמן. ניתן להרטיב אותו מחדש ולייצר רוטב סמיך או לגרד מעל סלט, שקשוקה, פסטה – כיד הדמיון והחיך שלכם.

—————————————–

“המתססה” של תומר שמחה לבשר על הצטרפותו של תינוק צעיר למשפחה – סיידר חדש שמשלים את סדרת הסיידרים הנהדרים שלה: סיידר אגס יבש, אח לסיידר האגס החצי יבש, ובנדוד לסיידר התפוחים היבש והחצי יבש. מגיע בבקבוק של 330 או 750 מ”ל. אפשר להוסיף את המוצרים לארגז דרך מערכת ההזמנות שלנו. בתאבון!

_____________________________________________

“אמר רבי יונה: למה נקרא שמה שעועית? שהיא משעשעת את הלב, ומהלכת את בני מעיים” (תלמוד ירושלמי, כלאיים, דף א, פרק א, הלכה א) השעועית היא גידול חובב מתינות. שאר בני משפחתו, משפחת הקטניות, חובבים דווקא קיצוניות: קרירות משמעותית (פול ואפונה) או חום רציני (לוביה וסויה), אבל השעועית אוהבת כשחם במידה ומאוורר במידה, מזג האויר של עונות המעבר. לכן היא מהגידולים הבודדים ששייכים לאביב ולסתו אצלנו בשדה, והיא מגיעה אלינו לתקופה קצרה, כי הנה צ’יק צ’ק כבר יהיה כאן חם מדי בשבילה… האביב השנה היה נפלא בשבילה, כי הוא לא הביא איתו שרבים רציניים והיה מתון ונעים. שעשוע של ממש לשעועית. השנה זרענו באביב שני זני שעועית: ירוקה וצהובה. לצערנו, זרעי השעועית הירוקה לא נבטו, לא ברור לנו למה, ואנחנו בודקים את הענין, אבל אחותה הצהובה נבטה ולבלבה בשמחה ועכשיו היא מניבה תרמילים זהובים, פריכים וממש ממש טעימים. רבי יונה, שכתב עליה תיאור פיוטי ומשעשע, התכוון כנראה ללוביה, שהיתה נפוצה במזרח התיכון מימי קדם. לעומתה, השעועית המצויה, (או בשמה הלטיני, פסוליה ולגריס: Phaseolus vulgaris) מקורה בחלקים הטרופיים של יבשת אמריקה, והיא אחת מ”שלוש האחיות” של המטבח האמריקני העתיק: תירס, שעועית וקישוא. באזורים אלו גידלו שעועית כבר לפני 7,000 שנה, אך עד לגילוי אמריקה לא היו ידועים זני שעועית באירופה. כמו שאר הקטניות, גם השעועית היא צמח חד-שנתי בעל פרחים פרפרניים (שמם בא להם מדמיונם לפרפרים) ההופכים אחר כך לתרמילים שבתוכם מצויים זרעי הצמח. ישנם המון המון זנים של שעועית, אותם ניתן לחלק לשתי קבוצות: האחת היא שעועית טרייה, הנאכלת בתוך תרמילה, בעודה צעירה וירוקה (או צהובה, סגולה, מנומרת…). לזנים הטריים שייכים תרמילים גליליים, רחבים ושטוחים, עבים או דקיקים ועוד. הגרעינים של השעועית הטרייה לא מגיעים לסוף בשלותם ואינם מתקשים, ולכן הם רכים, ואפשר לאכול אותה גם חיה, ללא בישול, או לאחר חליטה קצרה. הקבוצה השנייה היא השעועית היבשה, שקוטפים רק לאחר שהגרעינים בשלים, קשים ומלאים בתרמיל, והתרמיל התייבש, ואז מקלפים את התרמיל כדי להוציא את הפולים ולהשתמש בהם. גם שעועית יבשה יש מכל הצבעים והגדלים: לבנה, שחורה, אדומה, מנומרת, ורודה, חומה, ועוד ועוד. את השעועית הזאת יש לבשל היטב, וכדאי גם להשרות במים אותה לפני הבישול, שכן, כמו שמזכיר לנו גם רבי יונה, היא מהלכת את בני המעיים… זני שעועית שונים גם צומחים באופן שונה: זנים רבים הם זני שיח – נמוכים וקומפקטיים, מניבים את היבול תוך זמן קצר יחסית, וזהו (כמו השעועית הצהובה שלנו). לעומתם, ישנם זני שעועית מטפסים, שזקוקים להדליה לגובה, ומניבים תרמילים לאורך פרק זמן מתמשך (כמו הלוביה התאילנדית). התכונה המטפסת של השעועית הביאה אותה למקום של כבוד בחקלאות האמריקאית הקדומה כאחת מ”שלוש האחיות”. באתרי חקלאות פרואנית ומקסיקנית עתיקים מוצאים שרידי זרעי שעועית יחד עם שרידי תירס ודלעת, זאת משום ששלושה אלה נזרעו ב”טריו”, כשצמחי התירס משמשים עמודי הדליה לשעועית המטפסת, הדלעת מכסה את הקרקע כחיפוי, מונעת עשביה ובריחת לחות, והשעועית “קושרת חנקן” (הסבר בהמשך) ומספקת הזנה לשתי אחיותיה: 3sisters עובדה מעניינת בקשר לשני סוגי הצמיחה של זני השעועית היא שהם התפתחו כנראה במקביל ובנפרד, על ידי מגדלים שונים באזורים שונים. בפרו היה גידול התירס מוגבל, וזן מטפס, שנדרשת לו הדליה, היה מעמיס על האיכרים עול נוסף. לכן האיכרים בפרו בחרו כנראה לגדל זרעים של צמחים נמוכים, ופיתחו זני שיח. הזנים השיחיים שהתפתחו בפרו מכילים גן הגורם להם לצימוח ננסי על ידי הגבלת מספר פרקי הענף, והפיכת הרקמות הצמחיות (ענפים, עלים) לרקמות רבייה (פרחים ותרמילים). לעומת זאת, במקסיקו, בחרו האיכרים לגדל זנים שנטו לטפס, מכיוון שהשעועית גודלה בסמוך לתירס, ששימש עמוד הדליה טבעי וחסך עבודה נוספת לאיכר. את זני השעועית המטפסים הנציחה האגדה הידועה על ג’ק והשעועית הענקית, שבה מטפס הנער העני על צמח שעועית ענק שזרע מזרעי פלא, יוצא למסע של חיפוש אחר זהותו וגילוי עצמי, מוצא את אושרו ועושרו ומנצח את “הרעים”. השעועית היא אכן צמח פלא, וזאת במובן נוסף – בהיותה בת למשפחת הקטניות יש לה תכונות רבות המסייעות לטיוב האדמה: בסימביוזה עם בקטריה בשם ריזוביה, היא מסוגלת לקשור חנקן מן האטמוספרה ולאחסנו באדמה בצורה זמינה לגידולים שגדלים אִתה או אחריה, שורשיה הארוכים נאחזים בקרקע ומסייעים למנוע סחף, ובשל תכונות אלו היא קלה מאוד לגידול, תיאחז גם באדמות קשות ביותר ודלות מאוד. בדרום אמריקה הופכות הסגולות הללו את הצמח המקומי ל”שווה זהב”. שעועית מזן mucuna נזרעת בברזיל, בניקרגואה, בגואטמלה, בהונדורס ועוד, בחוות קטנות של איכרים מקומיים, על שיפועי ההרים הסלעיים, כ”גידול כיסוי”. הצמחים נקצרים ומושארים במקומם בעודם ירוקים, ובתוך החומר האורגני שלהם נזרעים הגידולים הבאים (בעיקר תירס). התוצאה היא הכפלה ואף שילוש של כמויות התירס שמניב השדה בדרך כלל, וטיוב האדמה גם לשנים הבאות. אכן שעועית פלאים. השעועית היא ירק בעל ערך תזונתי גבוה. השעועית היבשה עשירה בחלבון האגור בפולים היבשים שלה, אך השעועית הטרייה והצעירה מכילה הרבה פחות חלבון, ומבחינה תזונתית אינה נחשבת “חלבון מן הצומח”. אל דאגה, יש בה הרבה דברים טובים אחרים: היא מקור מצוין לויטמין C, ויטמין K, ומנגן. היא עשירה בסיבים תזונתיים, אשלגן, חומצה פולית וקארוטנואידים, (פרו ויטמין A). וכמו כן מכילה כמויות יפות של מגנזיום, נחושת, סידן, זרחן, חלבון, שומן מסוג אומגה 3 וויטמינים מקבוצה B. שעועית אפשר כמובן לבשל, לאדות, לצלות בגריל, להחמיץ, להוסיף לפסטה, לאורז, לסלט, ובעצם לכל תבשיל ירקות. בתאבון! שיהיה לנו שבוע טוב ומשעשע לב. שבוע של קצת שקט מענייני פוליטיקה ותככים, שבוע נעים, קייצי ומשמח לכולנו. אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח’ביזה _________________________________ מה השבוע בסל? יום שני: קישוא או זוקיני, חסה, פטרוזיליה /כוסברה, שעועית צהובה/פטרוזיליה שורש, מלפפון, עגבניה, תפו”א, סלק, דלעת ערמונים/דלעת אמורו, דלורית/נתח דלעת נאפולי/תירס, תרד ניוזילנדי/מנגולד. ובסל הגדול תוספת של: מלון/אבטיח, חציל/פקוס/פלפל, בצל יבש. ארגז פירות: בננה, תפוח עץ אדום, נקטרינה, אפרסק. בארגז הגדול גם: אגס. יום רביעי: חסה, פטרוזיליה/כוסברה , נתח דלעת נאפולי/דלורית, שעועית צהובה/חצילים, תפו”א, מנגולד/תרד ניוזילנדי/בזיל, אבטיח/מלון, מלפפון, עגבניה, בצל יבש/קישוא, סלק/גזר. ובסל הגדול תוספת של: דלעת ערמונים/דלעת אמורו, פקוס/פטרוזיליה שורש, תירס/עגבניות צ’רי. ארגז פירות: תפוח עץ אדום, נקטרינה, אפרסק. בארגז הקטן: בננה. בארגז הגדול: אגס.
Top