10-12 ביולי – הזהב המתוק – KING CORN חלק ב’

מחלבת עיזה פזיזה המעולה מטל שחר מזמינה אתכם לביקור ופעילות בחודשי הקיץ. תוכלו לפגוש את העזים והגדיים בדיר, להתנסות בהכנת גבינה בעצמכם, ולטעום ממטעמי המחלבה. פעילות משמחת ליום קיץ חם. כל הפרטים כאן _______________________________ ריקוד אחרון ופרידה – לאחר שיתוף פעולה פורה של מספר שנים, אנחנו נפרדים השבוע מארגזי הפירות של “מלוא הטנא”. ארגזי הפירות האחרונים ישלחו ביום רביעי 12/7. ניתן יהיה עדיין לקנות דרכנו טחינה וקפה של “מלוא הטנא”. אנחנו רוצים להודות לחילף, מגדל הפירות המסור של “מלוא הטנא” על שנים של עבודה משותפת יחד. חוות “מלוא הטנא” ממשיכה לפעול ואתם מאוד מוזמנים לבקר בה וליהנות מכל הטוב המוצע שם ומהיופי המיוחד של המקום. בחווה המגוונת יש בוסתן פרי, בית בד, מכוורת, וכמו כן הם טוחנים שומשום וקפה במקום. מקום שווה ביותר לביקור ובילוי. הצצה קטנה כאן _______________________________ אנחנו בח’ביזה מתחילים לזרוע תירס (או אולי נכון יותר לקרוא לו “מהיז”) בסוף מרץ. שני הסבבים הראשונים נזרעים במרחק של כחודש בין האחד לשני. הסבב הבא כבר רחוק מקודמו רק בשבועיים-שלושה, הבא מגיע שבועיים אחריו ואז מתחילות זריעות בהפרש של שבוע זו מזו. הסיבה לתנועה הזו היא תחלופת העונות והתחממות מזג האויר. אם לסבב הראשון נדרשו 100-110 ימים כדי להגיע לבשלות, אלו האחרונים כבר מבשילים תוך 80-90 יום. כך שיוצא שמרווחי זריעה משתנים כאלה הם המאפשרים לנו לחלק לכם קלחי תירס מתוקים כמעט מדי שבוע, והכי הרבה בהפוגות קלות של פעם בשבועיים. בכל זריעה אנחנו נועצים בקרקע שתי ערוגות (4 שורות) של גרעינים צהבהבים, קשים ומקומטים. כשאני אומרת “נועצים בקרקע” אני לא מתבלבלת, כי לאחר נסיונות שונים לזרוע את התירס במזרעה, הגענו למסקנה שאין כמו לעשות זאת ממש בידיים. אנחנו חורצים תלם בקרקע, ומפזרים את הזרעים במרחקים של כ10-15 ס”מ זה מזה. אחרי הפיזור מכוסה התלם ומושקה כהלכה, ותפילה לנביטה טובה ולצמיחה בריאה נישאת בלב כולנו. אחרי הנביטה הראשונית התירס גדל בזריזות ומצמיח ערוגת גבעולים חזקים, זקופים וגבוהים, שבתוכה אפשר ממש ללכת לאיבוד. בחווה בה עבדתי בקליפורניה היו זורעים מדי שנה מבוך תירס ענק, בו היו כולם, קטנים כגדולים, נהנים לאבד את דרכם בקרנבל של חודש אוקטובר. גם חבורת ילדים שביקרה אצלנו בשדה החליטה לבדוק איך זה להכנס לג’ונגל התירס: corn4    corn2 corn1    corn3   מכיוון שאנחנו זורעים תירס שוב ושוב במרווחי זמן קטנים יחסית, טיול בשדה מגלה חלקות תירס בגבהים שונים, מננסים בגובה עשרים ס”מ, דרך 50, 80, ו-150 ס”מ, עד שני מטרים ויותר, וגם כאלה שכבר נקטפו מהם הקלחים והזהובים והם יצאו לפנסיה, פרשו מהמרוץ, לא דופקים יותר חשבון לבני האדם ומצהיבים להם בנחת בשמש הקייצית (דווקא אותם אני מחבבת במיוחד)… IMG_0213 זני התירס שאנחנו זורעים שייכים לקבוצת הזנים הסופר-מתוקים (super sweet – Sh2) כשמם כן הם, אכן סופר מוצלחים וטובים, וכל זאת בזכות… מוטציה. וכדי להשיב מראש על שאלה שאני מרבה להישאל – אין מדובר בהנדסה גנטית, אלא במוטציה שקרתה באופן טבעי בשדה, מחוץ לכתלי המעבדה, ופותחה אחר כך בהכלאה רגילה, כמו זרעי מכלוא אחרים. הנה ההסבר: רוב התירס הנזרע בעולם כלל אינו מתוק (field corn / dent corn), זהו תירס המשמש להאכלת בעלי חיים, לייצור קמח תירס וקורנפלור, לייצור אתנול לדלק, לתעשיית הפלסטיק, לשמן תירס ולתוספי מזון שונים ומשונים. זהו גם התירס הקדום, שגודל במרכז ודרום אמריקה לפני אלפי שנים. תכונה יחודית של התירס, שהיא גם יתרון גדול היא שהוא אינו יציב – הוא גידול הרגיש למוטציות ולשינויים (המתרחשים בטבע) במבנה הגנטי שלו, מה שגורם למקום של כבוד במחקר המדעי (בעזרת צמח התירס התגלו כמה מן התגליות החשובות ביותר בגנטיקה, כמו זו של הטרנספוזונים) ולמגוון גנטי עצום של זני תירס – בצבעים שונים, בצורות שונות ובמתיקות שונה. הנה כמה דוגמאות: Cornvarieties התירס המתוק ידוע לתרבות המערבית מאז 1770, לא ברור מתי נוצרה המוטציה (ושוב, מדובר על מוטציה שנוצרה באופן טבעי) שהביאה ליצירתו, אבל היא גרמה לאגירת כמות כפולה של סוכר ברקמת האגירה (האנדוספרם) של הזרע-הגרעין. ישנם מאות זנים של תירס מתוק מן הקבוצה הזו, וזהו התירס הטרי (בקלחים) הנפוץ כאן בארץ. אך למתיקות של תירס יש זמן שאול – תירס הוא דגן שמרגע הבשלתו, ובמיוחד מהרגע שנקטף מן הצמח, מתחיל בתוכו תהליך של הפיכת הסוכרים לעמילן. בתהליך הזה מאבד התירס את מתיקותו והופך קמחי ועמילני, לכן תירס שעברו כמה ימים מהקטיף שלו יהיה כבר הרבה פחות מתוק. בשנים האחרונות פותחו שתי קבוצות זני תירס מתוק נוספות, שתיהן מבוססות גם הן על מוטציה גנטית שקרתה בתירס באופן טבעי ופותחה כדי ליצור זנים יציבים לשימוש בחקלאות. קבוצה אחת היא תירס מתוק משופר (sugary enhanced – se) שיש בו יותר סוכר מהתירס המתוק הרגיל, ולכן כשהוא נשמר בקירור נשארת בו מתיקות יומיים-ארבעה ימים אחרי הקטיף. הקבוצה השניה היא תירס סופר-מתוק (supersweet – sh2) הוא מתוק פי שלושה מהזנים האחרים, וגם התהליך של הפיכת הסוכר לעמילן מואט בו מאוד. זה מאפשר לו להישאר מתוק עד עשרה ימים אחרי הקטיף (בשמירה במקרר). יש לזה, כמובן, ערך כלכלי רב כשמגדלים לשווקים רחוקים, אבל אצלנו אנחנו יכולים ליהנות מהמוטציות החביבות האלה גם קרוב למועד בו נקטף התירס, וליהנות מהמתיקות המשולשת ומהטריות גם יחד. בבישול המתוק המתוק הזה משתלב מעולה דווקא עם טעמים חמוצים, מלוחים, חריפים, שנותנים לו גוון ומדגישים אותו דרך ניגוד. נכון שהכי פשוט וטוב פשוט לבשל כמה דקות במים ולנגוס בקלחים טריים, ואולי עכשיו זה עוד קצת מוקדם, אבל בעוד חודשיים, אם תרצו גיוון – כדאי להציץ בפינת המתכונים שלנו – יש שם כמה רעיונות נחמדים ולא שגרתיים לשימוש במלך הקיץ המתוק. שיהיה שבוע מתוק וקיצי, תשתו הרבה, אלון, בת-עמי, יוחאי, דרור וכל צוות ח’ביזה ___________________________________ בסלנו הקייצי השבוע: יום שני: פטרוזיליה, דלעת אמורו, עגבניות צרי/במיה, פקוס/מלפפון, קישואים, עגבנייה, תירס, חצילים, תפו”א, מלון/אבטיח, בארגזים קטנים בלבד: כרישה/שום. ובסל הגדול תוספת של: תרד ניוזילנדי/חסה, פטרוזיליה שורש, נתח דלעת פרובנס/דלורית, לוביה תאילנדית. יום רביעי: קישואים, פקוס/מלפפון, עגבניה, אבטיח אישי/מלון, דלעת אמורו, פטרוזיליה/כוסברה, תירס, תפו”א, חצילים. בארגזים קטנים: עגבניות צ’רי/במיה/לוביה תאילנדית. בארגזים קטנים בלבד: תרד ניוזלינדי/חסה לקטנים. ובסל הגדול תוספת של: פטרוזיליה שורש, דלורית/דלעת פרובנס חתוכה, כרישה/שום, לוביה תאילנדית, עגבניות צ’רי. יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, סילאן וחטיפי בריאות וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)
Top