לקראת השנה החדשה – שינוי מועדי משלוח בחגי תשרי:
בשבוע של ראש השנה:
– אין משלוח למי שמקבל ארגז ביום שני 3 באוקטובר
– משלוח יום רביעי עובר ליום חמישי ה-6 באוקטובר. מערכת ההזמנות תיסגר (לחמישי זה) ביום רביעי 5/10 ב9:00.
בשבוע של יום הכיפורים:
– משלוח יום שני כרגיל (10 באוקטובר).
– משלוח יום רביעי עובר ליום חמישי 13 באוקטובר. מערכת ההזמנות תיסגר (לחמישי זה) ביום שני 10/10 ב12:00.
בשבוע של חול המועד סוכות אנחנו לא שולחים ארגזים ולכן
– לא יגיעו אליכם ארגזים בשני ורביעי 17 ו19 באוקטובר.
בשבוע שלאחר חג הסוכות ושמחת תורה:
– משלוח יום שני עובר ליום שלישי 25 באוקטובר. מערכת ההזמנות תיסגר (לשלישי זה) ביום ראשון 23/10 ב9:00.
– משלוח יום רביעי כרגיל (26 באוקטובר).
מי שמעוניין להגדיל את הארגז לקראת החגים, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.
יום פתוח: כמסורת ח’ביזה, אנחנו מזמינים אתכם “לעלות אלינו לרגל” בחג ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה תתקיים החגיגה ביום ה’, 20 באוקטובר, י”ח תשרי, ג’ חול המועד, בין השעות 12:00-17:00.
ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לעשות יחד סיור בשדה, לנשנש ירקות ושאר מטעמים. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר (גם לגדולים…).
הוראות הגעה מעודכנות יהיו באתר שלנו בלשונית “אודות – איפה אנחנו”. נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.
חג שמח ושנה טובה ומבורכת מכולנו, נשמח לראות את כולכם!
____________________________________
וברוח התכונה לקראת השנה החדשה – הזדמנות אחרונה להזמין לוחות “שנה בגינה” של אילנה ודוידי – לוח שנה לועזי – עברי – חקלאי – ליקוטי – וציורי, המלווה, במילים ובתמונות את מחזור השנה בגינה הביתית ובטבע סביבנו. מתנה מעולה לכל גנן, לקט, בשלן ואכלן וכל אחד שרוצה להתחבר למקצב המתחלף של החיים העונות והאקלים בארצנו הקטנטונת. נשארו לוחות אחרונים אותם נוכל לשלוח אליכם בשבועיים הקרובים לקראת השנה החדשה. את ההזמנה ניתן לבצע במערכת ההזמנות (בקטגוריה “ירקות ח’ביזה”).
פרטים נוספים והצצה ללוח באתר שלהם – שנה בגינה.
_________________________________________________
אליעזר מ”שורשי ציון” מזמין אתכם ללמוד להכין בבית מזון פרוביוטי:
ביום שישי 16.9 נקיים 2 סדנאות:
חלק 1 – 09:00-11:30 – ירקות מותססים פרוביוטיים
חלק 2 – 12:00-14:30 – “מוצרי חלב” טבעוניים
נלמד להכין חלב טבעוני, יוגורט טבעוני, גבינה טבעונית ואפילו גלידה טבעונית!
העלות לחלק אחד של הסדנא: 250 ₪
לשתיהן 450₪
הסדנאות מתקיימות במפעל של “שורשי ציון”: הצבע 3 בית שמש
______________________________________________
הגברת עם האצבעות
המיתוס הוא שאשכנזים לא יודעים לאכול במיה ולא אוהבים אותה, אבל כמי שגדלה לאבא שהוא נצר למשפחה יקית, שמוכן לאכול במיה יומם וליל, אני יכולה להעיד שהדעה הקדומה הזו על העדה שלי לגמרי לא מוצדקת. גם אצלי בבית הבמיה חביבה מאוד ומשמחת את לבבנו מדי קיץ. פריכה מוקפצת בלימון, רכה ברוטב עגבניות, צלויה בתנור או קצוצה חיה בסלט בצורת “כוכבי במיה”.
הבמיה מתגנדרת בשם “אצבעות הגברת” (Lady fingers), ואכן, צריך לטפל בה בעדינות: לפני הבישול חותכים את העוקץ בזהירות, מבלי לפגוע בתרמיל. בימים עברו, כשמשפחת חתן ביקשה לבחון כלה לשידוך, נתנו לה לחתוך במיה. אם היא הצליחה במלאכה, היה בכך סימן כי היא עדינה ומיומנת. אל הקוטפים היא כלל וכלל לא מתנהגת כליידי עדינה: ענפי השיח ועליו מכילים שמן אתרי וכל התחככות בו גורמת לגירוד די נוראי. לכן במיה קוטפים עם שרוול ארוך וכפפות, ובמיה קוטפים הרבה, לעתים תכופות ולאורך זמן. אנחנו עוברים על ערוגת הבמיה כל יומיים, כדי שלא נמצא עצמנו עומדים מול גברת ששכחה לחלוטין לגזור ציפורניים… ומלאכת הקטיף היא מלאכה הגוזלת זמן, יש לחפש את התרמילים בין עלוות השיח המסועפת והסבוכה, ולקטוף תרמיל תרמיל, טיפול אישי ביותר.
אך למרות שהיא גבירה, הבמיה היא גם אחד הגידולים היחידים שלא מכריחים אותנו לכרוע בפניהם ברך – השיחים מתארכים במהירות ומגיעים אפילו לגובה של שלושה מטרים! בשלב מסויים היא כבר גבוהה מאיתנו, ואנחנו מכופפים את ענפיה הגמישים כלפי מטה כדי להגיע לתרמילים שעליהם. עוד צד משמח בקטיף במיה הוא יופיים של הפרחים. הבמיה שייכת למשפחת החלמתיים (כמו הח’ביזה, הכותנה, ההיביסקוס והחוטמית). לא הרבה מבני המשפחה נאכלים, אבל הם יפים מאוד. הבמיה שלנו היא בעלת פרחים גדולים ויפייפיים צהבהבים בעלי מרכז סגול עז:
הבמיה החלה את דרכה התרבותית לפני למעלה מ-1000 שנה באפריקה הטרופית, באיזור אתיופיה-אריתריאה-סודן, שם עדיין ניתן למצוא אותה גדלה בר. משם היא חצתה את הים האדום לערב הסעודית, ונפוצה לצפון אפריקה, ארצות המזרח התיכון התיכון ומזרחה עד להודו. לא ברור איך בדיוק התנהל המסע הזה ויש הרבה תקופות עלומות בהסטוריה שלה, אבל היא הפכה למאכל רשמי ואהוב בכל הארצות הללו. לאירופה הגיע הבמיה כנראה דרך המורים המוסלמים של ספרד, במאה ה-12. ליבשת החדשה, אמריקה, הגיע הבמיה משני מקורות: לברזיל ודרום אמריקה הביאו אותה העבדים שהובאו מאפריקה לעבוד במושבות הקולוניאליות, ובערך באותו הזמן הביאו אותה ללואיזיאנה המתיישבים הצרפתיים, שהכירו אותה מאירופה. בעשורים האחרונים היא הפכה לירק אהוב גם במטבח היפני בפרט והאסייתי בכלל. מסתבר שלא חייבים להיות מצרים או יוונים כדי להעריך ולזלול את הירק הזה.
הזן המוכר בארץ, המקומי, הוא זן של תרמילים קטנים עד קטנטנים. המלצות מקובלות לבחירת במיה בשוק יזהירו אתכם להתרחק מתרמיל שגדול מזרת, משום שזהו סימן לבמיה בוגרת וסיבית מדי. לעומת זאת, הזנים שאנחנו מגדלים, הירוק והאדום, הם זנים של במיה תאילנדית. היא ארוכה יותר, גדולה יותר וקצת פחות רירית. אל תיבהלו מהגודל, זו פשוט בת דודה מסוג אחר, אבל היא ממש לא פחות נפלאה מהזן הבלאדי. אעיז ואומר שבמתכונים מסויימים היא עולה אפילו עדיפה.
אבל למרות יופיו הרב, הירק הזה, על אף חיבתו של אבא שלי אליו, מעורר באנשים רבים דחיה והתרחקות. הסיבה היא בדרך כלל “הטקסטורה” או במילים אחרות: “הריר הזה שיוצא מתוכה כשמבשלים אותה”. חבל, כי הרתיעה מהריר הזה מותירה את הבמיה, עבור חלק מהאנשים, כמו סינדרלה בשלב הלכלוכית שלה – ספונה עדיין בסמרטוטיה ובשכחה, ממתינה להתגלות במלוא הדרה. יש דרכים להפחית את הריריות, ועוד אשוב לכך, אבל בואו קודם כל נגלה את קסמה של סינדרלה:
אחד הדברים המפליאים בירק הזה הוא שיש אפשרות להשתמש בהרבה יותר ממנו ובאופנים שכמעט לא מנוצלים היום. אנחנו בדרך כלל משתמשים בתרמילים הצעירים (בני 3-5 ימים) לבישול, קליה וטיגון. וזה כמובן מצויין. זהו ירק עשיר בויטמין K, ויטמין A, ויטמין C, חומצה פולית, סידן, מגנזיום ואשלגן.הסיבים התזונתיים מסייעים במניעת עצירות ובייצוב רמות סוכר בדם, על ידי האטת הקצב ספיגת הסוכר במערכת העיכול. הם גם סופחים אליהם כולסטרול וחומצות קיבה, שמכילות את כל הרעלים שלא עברו את מערכת הסינון של הכבד, ומוציאים אותם מחוץ למערכת. הסיבים התזונתיים שלה גם מיוחדים בכך שהם מזינים את פלורת החיידקים הטובים במעיים. לסיבים הללו, שכאשר היא מתבגרת נעשים יותר ויותר חזקים (ויעיד מי מכם שקיבל תרמיל בוגר וניסה ללעוס) יש פוטנציאל שעדיין לא מוצה דיו, לשמש כחומר גלם לתעשיית החבלים והנייר.
אבל לא רק בסיבים שבתרמיל, כי אם גם גם בזרעים הקטנים שבתוכו טמון פוטנציאל אדיר: השמן שניתן להפיק מהם הוא שמן בריא ובלתי רווי, בעל תכונות הדומות לאלו של שמן הזית המהולל. בזרעים הקטנים יש גם חלבון צמחי עשיר, כמו בפולי סויה, הוא עשיר בטריפטופן ויש בו חומצות אמינו – שילוב חשוב לתזונה צמחונית. זרעי במיה טחונים שימשו בעבר (ובמקומות מסויימים גם היום) כתחליף קפה נטול קפאין (בדומה לשורש העולש).
והריר – מה איתו? גם אותו אפשר לנצל ביעילות – להסמכת תבשילים ומרקים (לפעמים מייבשים את תרמילי הבמיה וטוחנים אותם כדי שישמשו להצמגה והסמכה בדומה לג’לטין), ואפילו, יש אומרים, לריפוי פצעים והרגעת כוויות, בדומה לג’ל המצוי בתוך אלו-ורה.
ובכל זאת, אם מעדיפים להפחית את הריריות בבישול – ניתו לעשות כמה דברים:
– להשאיר את התרמיל שלם (לקטום את העוקץ אבל לא לפתוח את התרמיל)
– להכין הכנה קלה ומהירה – בהקפצה או טיגון ולא בבישול ממושך עתיר נוזלים
– לשלב במאכלים חומציים: עגבניות, מיץ לימון או חומץ.
עוד שימוש מעניין ויפה לבמיה הוא ביצירות אמנות ומלאכת יד, אפשר להכין ממנה דמויות דרקוניות מעניינות, ולחתוך אותה לרוחבה כדי להכין חותמות כוכבים עדינות, הנה תמונות לסבר את העין:
שבוע טוב, בטוח ונעים לכולנו,
עיד אל אדחא שמח למוחמד, מג’די ועלי ולכל מי שחוגג,
אלון, בת-עמי, דרור, מאיה וכל צוות ח’ביזה
____________________________________
מה השבוע בסל?
אנחנו ממש ממתינים בכליון עיניים ובלוטות טעם לצמחי המלפפונים החדשים שלנו שיתחילו להניב כמויות נאות, בינתיים המלפפונים עדיין בחוסר. רציתי להסביר שוב את הסיבה: מחזור אחד של מלפפונים אצלנו מגיע לסיומו, והערוגות הבאות מתמודדות באומץ עם החום הכבד של סוף קיץ, מתחילות להניב אבל יקח להן עוד שבוע-שבועיים עד שהכמויות יגדלו. בינתיים אנחנו מנסים לקנות מלפפונים ממגדלים אורגניים אחרים להשלמה בארגזים, אבל המצב דומה בכל השוק האורגני. לכן השבוע חלקכם תקבלו מלפפונים וחלק פלפל אדום. מקוים שבקרוב יתחילו הצמחים להניב יותר ויפתר המחסור. תודה על ההבנה!
יום שני: במיה/לוביה תאילנדית/לוביה/עגבניות צ’רי, פטרוזיליה, עגבניות, בצל יבש, תפו”א, חצילים, נתח דלעת, תרד ניוזילנדי/מנגולד, מלפפון/פלפל, חסה, בטטה
ובסל הגדול תוספת של: כרישה/בצל ירוק, גזר, כוסברה/נענע
יום רביעי: פטרוזיליה, עגבניות, חסה, דלעת, תרד ניוזילנדי/מנגולד/בזיל, חצילים, בצל יבש, פלפל, תפו”א, תירס, בארגזים קטנים בלבד: במיה.
ובסל הגדול תוספת של: בצל ירוק, כוסברה/נענע, לוביה/לוביה תאילנדית/גזר/עגבניות צ’רי, בטטה/מלפפון
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)
וברוח התכונה לקראת השנה החדשה – הזדמנות אחרונה להזמין לוחות “שנה בגינה” של אילנה ודוידי – לוח שנה לועזי – עברי – חקלאי – ליקוטי – וציורי, המלווה, במילים ובתמונות את מחזור השנה בגינה הביתית ובטבע סביבנו. מתנה מעולה לכל גנן, לקט, בשלן ואכלן וכל אחד שרוצה להתחבר למקצב המתחלף של החיים העונות והאקלים בארצנו הקטנטונת. נשארו לוחות אחרונים אותם נוכל לשלוח אליכם בשבועיים הקרובים לקראת השנה החדשה. את ההזמנה ניתן לבצע במערכת ההזמנות (בקטגוריה “ירקות ח’ביזה”).
פרטים נוספים והצצה ללוח באתר שלהם – שנה בגינה.
_________________________________________________
אליעזר מ”שורשי ציון” מזמין אתכם ללמוד להכין בבית מזון פרוביוטי:
ביום שישי 16.9 נקיים 2 סדנאות:
חלק 1 – 09:00-11:30 – ירקות מותססים פרוביוטיים
חלק 2 – 12:00-14:30 – “מוצרי חלב” טבעוניים
נלמד להכין חלב טבעוני, יוגורט טבעוני, גבינה טבעונית ואפילו גלידה טבעונית!
העלות לחלק אחד של הסדנא: 250 ₪
לשתיהן 450₪
הסדנאות מתקיימות במפעל של “שורשי ציון”: הצבע 3 בית שמש
______________________________________________
הגברת עם האצבעות
המיתוס הוא שאשכנזים לא יודעים לאכול במיה ולא אוהבים אותה, אבל כמי שגדלה לאבא שהוא נצר למשפחה יקית, שמוכן לאכול במיה יומם וליל, אני יכולה להעיד שהדעה הקדומה הזו על העדה שלי לגמרי לא מוצדקת. גם אצלי בבית הבמיה חביבה מאוד ומשמחת את לבבנו מדי קיץ. פריכה מוקפצת בלימון, רכה ברוטב עגבניות, צלויה בתנור או קצוצה חיה בסלט בצורת “כוכבי במיה”.
הבמיה מתגנדרת בשם “אצבעות הגברת” (Lady fingers), ואכן, צריך לטפל בה בעדינות: לפני הבישול חותכים את העוקץ בזהירות, מבלי לפגוע בתרמיל. בימים עברו, כשמשפחת חתן ביקשה לבחון כלה לשידוך, נתנו לה לחתוך במיה. אם היא הצליחה במלאכה, היה בכך סימן כי היא עדינה ומיומנת. אל הקוטפים היא כלל וכלל לא מתנהגת כליידי עדינה: ענפי השיח ועליו מכילים שמן אתרי וכל התחככות בו גורמת לגירוד די נוראי. לכן במיה קוטפים עם שרוול ארוך וכפפות, ובמיה קוטפים הרבה, לעתים תכופות ולאורך זמן. אנחנו עוברים על ערוגת הבמיה כל יומיים, כדי שלא נמצא עצמנו עומדים מול גברת ששכחה לחלוטין לגזור ציפורניים… ומלאכת הקטיף היא מלאכה הגוזלת זמן, יש לחפש את התרמילים בין עלוות השיח המסועפת והסבוכה, ולקטוף תרמיל תרמיל, טיפול אישי ביותר.
אך למרות שהיא גבירה, הבמיה היא גם אחד הגידולים היחידים שלא מכריחים אותנו לכרוע בפניהם ברך – השיחים מתארכים במהירות ומגיעים אפילו לגובה של שלושה מטרים! בשלב מסויים היא כבר גבוהה מאיתנו, ואנחנו מכופפים את ענפיה הגמישים כלפי מטה כדי להגיע לתרמילים שעליהם. עוד צד משמח בקטיף במיה הוא יופיים של הפרחים. הבמיה שייכת למשפחת החלמתיים (כמו הח’ביזה, הכותנה, ההיביסקוס והחוטמית). לא הרבה מבני המשפחה נאכלים, אבל הם יפים מאוד. הבמיה שלנו היא בעלת פרחים גדולים ויפייפיים צהבהבים בעלי מרכז סגול עז:
הבמיה החלה את דרכה התרבותית לפני למעלה מ-1000 שנה באפריקה הטרופית, באיזור אתיופיה-אריתריאה-סודן, שם עדיין ניתן למצוא אותה גדלה בר. משם היא חצתה את הים האדום לערב הסעודית, ונפוצה לצפון אפריקה, ארצות המזרח התיכון התיכון ומזרחה עד להודו. לא ברור איך בדיוק התנהל המסע הזה ויש הרבה תקופות עלומות בהסטוריה שלה, אבל היא הפכה למאכל רשמי ואהוב בכל הארצות הללו. לאירופה הגיע הבמיה כנראה דרך המורים המוסלמים של ספרד, במאה ה-12. ליבשת החדשה, אמריקה, הגיע הבמיה משני מקורות: לברזיל ודרום אמריקה הביאו אותה העבדים שהובאו מאפריקה לעבוד במושבות הקולוניאליות, ובערך באותו הזמן הביאו אותה ללואיזיאנה המתיישבים הצרפתיים, שהכירו אותה מאירופה. בעשורים האחרונים היא הפכה לירק אהוב גם במטבח היפני בפרט והאסייתי בכלל. מסתבר שלא חייבים להיות מצרים או יוונים כדי להעריך ולזלול את הירק הזה.
הזן המוכר בארץ, המקומי, הוא זן של תרמילים קטנים עד קטנטנים. המלצות מקובלות לבחירת במיה בשוק יזהירו אתכם להתרחק מתרמיל שגדול מזרת, משום שזהו סימן לבמיה בוגרת וסיבית מדי. לעומת זאת, הזנים שאנחנו מגדלים, הירוק והאדום, הם זנים של במיה תאילנדית. היא ארוכה יותר, גדולה יותר וקצת פחות רירית. אל תיבהלו מהגודל, זו פשוט בת דודה מסוג אחר, אבל היא ממש לא פחות נפלאה מהזן הבלאדי. אעיז ואומר שבמתכונים מסויימים היא עולה אפילו עדיפה.
אבל למרות יופיו הרב, הירק הזה, על אף חיבתו של אבא שלי אליו, מעורר באנשים רבים דחיה והתרחקות. הסיבה היא בדרך כלל “הטקסטורה” או במילים אחרות: “הריר הזה שיוצא מתוכה כשמבשלים אותה”. חבל, כי הרתיעה מהריר הזה מותירה את הבמיה, עבור חלק מהאנשים, כמו סינדרלה בשלב הלכלוכית שלה – ספונה עדיין בסמרטוטיה ובשכחה, ממתינה להתגלות במלוא הדרה. יש דרכים להפחית את הריריות, ועוד אשוב לכך, אבל בואו קודם כל נגלה את קסמה של סינדרלה:
אחד הדברים המפליאים בירק הזה הוא שיש אפשרות להשתמש בהרבה יותר ממנו ובאופנים שכמעט לא מנוצלים היום. אנחנו בדרך כלל משתמשים בתרמילים הצעירים (בני 3-5 ימים) לבישול, קליה וטיגון. וזה כמובן מצויין. זהו ירק עשיר בויטמין K, ויטמין A, ויטמין C, חומצה פולית, סידן, מגנזיום ואשלגן.הסיבים התזונתיים מסייעים במניעת עצירות ובייצוב רמות סוכר בדם, על ידי האטת הקצב ספיגת הסוכר במערכת העיכול. הם גם סופחים אליהם כולסטרול וחומצות קיבה, שמכילות את כל הרעלים שלא עברו את מערכת הסינון של הכבד, ומוציאים אותם מחוץ למערכת. הסיבים התזונתיים שלה גם מיוחדים בכך שהם מזינים את פלורת החיידקים הטובים במעיים. לסיבים הללו, שכאשר היא מתבגרת נעשים יותר ויותר חזקים (ויעיד מי מכם שקיבל תרמיל בוגר וניסה ללעוס) יש פוטנציאל שעדיין לא מוצה דיו, לשמש כחומר גלם לתעשיית החבלים והנייר.
אבל לא רק בסיבים שבתרמיל, כי אם גם גם בזרעים הקטנים שבתוכו טמון פוטנציאל אדיר: השמן שניתן להפיק מהם הוא שמן בריא ובלתי רווי, בעל תכונות הדומות לאלו של שמן הזית המהולל. בזרעים הקטנים יש גם חלבון צמחי עשיר, כמו בפולי סויה, הוא עשיר בטריפטופן ויש בו חומצות אמינו – שילוב חשוב לתזונה צמחונית. זרעי במיה טחונים שימשו בעבר (ובמקומות מסויימים גם היום) כתחליף קפה נטול קפאין (בדומה לשורש העולש).
והריר – מה איתו? גם אותו אפשר לנצל ביעילות – להסמכת תבשילים ומרקים (לפעמים מייבשים את תרמילי הבמיה וטוחנים אותם כדי שישמשו להצמגה והסמכה בדומה לג’לטין), ואפילו, יש אומרים, לריפוי פצעים והרגעת כוויות, בדומה לג’ל המצוי בתוך אלו-ורה.
ובכל זאת, אם מעדיפים להפחית את הריריות בבישול – ניתו לעשות כמה דברים:
– להשאיר את התרמיל שלם (לקטום את העוקץ אבל לא לפתוח את התרמיל)
– להכין הכנה קלה ומהירה – בהקפצה או טיגון ולא בבישול ממושך עתיר נוזלים
– לשלב במאכלים חומציים: עגבניות, מיץ לימון או חומץ.
עוד שימוש מעניין ויפה לבמיה הוא ביצירות אמנות ומלאכת יד, אפשר להכין ממנה דמויות דרקוניות מעניינות, ולחתוך אותה לרוחבה כדי להכין חותמות כוכבים עדינות, הנה תמונות לסבר את העין:
שבוע טוב, בטוח ונעים לכולנו,
עיד אל אדחא שמח למוחמד, מג’די ועלי ולכל מי שחוגג,
אלון, בת-עמי, דרור, מאיה וכל צוות ח’ביזה
____________________________________
מה השבוע בסל?
אנחנו ממש ממתינים בכליון עיניים ובלוטות טעם לצמחי המלפפונים החדשים שלנו שיתחילו להניב כמויות נאות, בינתיים המלפפונים עדיין בחוסר. רציתי להסביר שוב את הסיבה: מחזור אחד של מלפפונים אצלנו מגיע לסיומו, והערוגות הבאות מתמודדות באומץ עם החום הכבד של סוף קיץ, מתחילות להניב אבל יקח להן עוד שבוע-שבועיים עד שהכמויות יגדלו. בינתיים אנחנו מנסים לקנות מלפפונים ממגדלים אורגניים אחרים להשלמה בארגזים, אבל המצב דומה בכל השוק האורגני. לכן השבוע חלקכם תקבלו מלפפונים וחלק פלפל אדום. מקוים שבקרוב יתחילו הצמחים להניב יותר ויפתר המחסור. תודה על ההבנה!
יום שני: במיה/לוביה תאילנדית/לוביה/עגבניות צ’רי, פטרוזיליה, עגבניות, בצל יבש, תפו”א, חצילים, נתח דלעת, תרד ניוזילנדי/מנגולד, מלפפון/פלפל, חסה, בטטה
ובסל הגדול תוספת של: כרישה/בצל ירוק, גזר, כוסברה/נענע
יום רביעי: פטרוזיליה, עגבניות, חסה, דלעת, תרד ניוזילנדי/מנגולד/בזיל, חצילים, בצל יבש, פלפל, תפו”א, תירס, בארגזים קטנים בלבד: במיה.
ובסל הגדול תוספת של: בצל ירוק, כוסברה/נענע, לוביה/לוביה תאילנדית/גזר/עגבניות צ’רי, בטטה/מלפפון
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)